מידרוג: "אי-ודאות גבוהה לגבי הצלחת רפורמת שטרום"

בחברת הדירוג מידרוג ספקנים לגבי הצלחת היישום של מסקנות ועדת שטרום להגברת התחרות במערכת הבנקאית. "קיימת עדיין אי-ודאות גבוהה לגבי מידת ההצלחה של מהלכים אלו, השפעתם על מבנה ורמת התחרות ובפרט מכירת חברות כרטיסי האשראי שבידי שני הבנקים הגדולים", כותבים במידרוג לגבי מסקנות הוועדה להפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הגדולים.

היום (ב') הודיעה מידרוג כי היא מעלה את הדירוג לבנק דיסקונט , ובמסגרת עבודתה התייחסה גם להשפעות ועדת שטרום. נזכיר כי בשבוע שעבר אושר בוועדת הרפורמות חוק שטרום המתבסס על מסקנות הוועדה, לקראת הקריאה השנייה והשלישית. במידרוג מדגישים כי הצלחת הרפורמה, שמטרתה להגביר את התחרות בעיקר באשראי למשקי בית, תהיה תלויה בעלות גיוס המקורות של חברות כרטיסי האשראי המופרדות.

"תנאי מפתח להגברת התחרות הוא במבנה ועלות המקורות של הגופים החדשים. בהיעדר יכולת אמיתית של הגופים החדשים להתחרות בעלויות הגיוס, נראה התחזקות גדולה יותר של הבנקים הגדולים במערכת".

נזכיר כי במסגרת חוק שטרום, יצטרכו הבנקים הגדולים לחתוך את מסגרות האשראי ללקוחותיהם ב-50% בתוך 4 שנים (למעט לקוחות בעלי מסגרת של עד 5,000 שקל). הנחיה זו אמורה להוות הגנת ינוקא לחברות כרטיסי האשראי המופרדות, שאמורות להחליף את הבנקים במתן מסגרות אשראי.

אלא שעולה השאלה - האם אותן חברות יצליחו להעניק מסגרות אשראי בעשרות מיליארדי שקלים, ובאיזה מחיר יוכלו לעשות זאת. הדבר תלוי בעלויות הגיוס שלהן, שעל פניו צפוי להיות גבוה יותר מאלו של הבנקים.

כאמור, במידרוג מעריכים שאם עלות המקורות של חברות כרטיסי האשראי המופרדות לא תהיה נמוכה, התוצאה תהיה שהן יתקשו להתחרות בבנקים הגדולים, ואלו מצדם רק ירוויחו מכך.

כמו כן, להערכת מידרוג, מפת נתחי השוק של הבנקים הגדולים לא צפויה להשתנות מהותית בטווח הקצר, חרף מגמה מתמשכת של תחרות על פלח השוק הקמעונאי. "בטווח הזמן הבינוני-ארוך, עשויה התחרות להתגבר ולהתבטא בשחיקה מסוימת בנתחי השוק של שני הבנקים הגדולים. הדבר ייגרם מיישום מסקנות ועדת שטרום, הקמת מאגר מרכזי לנתוני אשראי צרכני והנמכת חסמי הכניסה", כותבים במידרוג.

עם זאת, במידרוג מעריכים כי התחרות האמיתית במערכת הבנקאית תגיע מתחום הטכנולוגיה. "מחולל התחרות העיקרי יהיה החדשנות - הפינטק. בנקים שלא יתאימו את המודל העסקי עשויים לחוות שחיקה משמעותית בפרופיל העסקי", כותבים במידרוג. בחברה גם מתריעים מפני הצמיחה החדה באשראי למשקי בית ובמשכנתאות. "הצמיחה המשמעותית באשראי הצרכני ובאשראי לדיור, אשר לוותה בעלייה ברמת המינוף הכוללת של משקי הבית, מהווה מוקד סיכון מתפתח", הם כותבים - אך באותה נשימה מציינים כי מדובר בסיכון נמוך לעת עתה, שכן רמת המינוף בישראל עדיין סבירה בהשוואה בינלאומית.

כאמור, ההתייחסות לנושאים הללו עלתה במסגרת העלאת הדירוג לבנק דיסקונט. דיסקונט, בניהולה של לילך אשר טופילסקי, קיבל היום העלאה של דרגה אחת בדירוג האיתנות הפיננסית - ל-Aa3, והעלאה בדירוג אחד של הפיקדונות והחוב הבכיר - ל-Aa1. כעת הבנק רחוק רק דרגה אחת מדירוגם של שני הבנקים הגדולים - הפועלים ולאומי. במידרוג מסבירים כי העלאת הדירוג נובעת משיפור מתמשך באיכות תיק האשראי. עוד מציינים במידרוג: "העלאת הדירוג משקפת גם את פוטנציאל הצמיחה בתיק האשראי לאחר חיזוק מבנה ההון, אשר יתרום לבסיס ההכנסות, ואת פוטנציאל ההתייעלות, אשר ירסן את המשך זחילת השכר".

"ריכוזיות גבוהה בתיק האשראי"

נזכיר כי לאחרונה חתם הבנק על הסכם שכר עם תוספות נמוכות מבעבר. בימים אלה הבנק מוציא לפועל תוכנית פרישה מרצון של 500 עובדים נוספים. בצד השלילי מציינים במידרוג כי "רמת הריכוזיות בתיק האשראי של הבנק עדיין גבוהה בהשוואה לבנקים אחרים".

עוד הם מציינים לשלילה את הרווחיות הנמוכה של הבנק וכותבים: "שיעורי הרווחיות של הבנק נמוכים יחסית לקבוצת ההשוואה, ומעיבים על דירוג הבנק. הבנק מתאפיין במבנה הוצאות קשיח ויעילות תפעולית נמוכה, אשר מקטינה את מרווח התמרון אל מול סביבה עסקית מאתגרת". להערכת מידרוג, יחסי הרווחיות של הבנק יוסיפו להיות נמוכים, למרות יישום של תכניות התייעלות.

נזכיר כי בנק דיסקונט השלים בעת האחרונה גיוס מניות ב-760 מיליון שקל, לצורך מימון המשך צמיחת האשראי. עם זאת, הבנק לא גייס חוב כבר זמן מה. לפי הערכות, ב-2017 הבנק ייצא לגיוס של אג"ח מסוג קוקו (אג"ח שבו במקרה שבו הבנק נקלע לקשיים, חלק מהחוב נמחק או מומר למניות).

דיסקונט הוא היחיד מבין הבנקים הגדולים שלא עשה עד כה גיוס שכזה (גם בנק הפועלים לא עשה, אך הודיע כי בכוונתו לעשות זאת).