רפורמת מוניות השירות נדחית: "ללא סבסוד הרפורמה תיכשל"

ועדת הכלכלה של הכנסת דחתה הבוקר את מועד ההכרעה על הרפורמה במוניות השירות לאמצע 2017. יו"ר הוועדה, איתן כבל, אמר בדיון כי החוק הקיים אינו מוכן, "הוא אפילו לא מדיום", כלשונו, ולכן יש להאריך את הרישיונות הקיימים ובמקביל להמשיך לדון בנושא. 

"אני מבין שהחוק ממש לא בשל", אמר כבל, "המדינה לא החליטה אם היא רוצה מוניות שירות כן או לא". יו"ר ועדת המשנה לתחבורה ציבורית, ח"כ דב חנין, היה חריף יותר: "הוועדה ביקשה שוב ושוב ממשרדי הממשלה להכין את הניירות בנושא, לעשות עבודה רצינית ובזמן, כדי למצוא פתרון אמיתי לבעיה, ומה קיבלנו פה בסוף? נייר רק רבע מבושל. פארטאץ’". 

דרור גנון, מנהל אגף בכיר לתכנון, תפעול ורישוי תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, אמר כי המשרד מוכן לדחייה, אך הארכת הרישיונות צריכה להיות בנוהל הקיים של הגשת בקשות ותשלום אגרות. גנון הגיב בכך לקריאות ביניים של נציגי מוניות השירות, שביקשו להימנע מהגשת הבקשות ותשלום אגרה חודשית של 170 שקל למונית. 

הדיון ברפורמת מוניות השירות כולל כמה סוגיות מרכזיות: שילוב המוניות ברב-קו וברפורמת התעריפים; אופן תכנון קווי מוניות השירות; והמרת רישיונות להפעלת המוניות ב"מספרים ירוקים", כלומר רישיונות להפעלת מוניות ספיישל. על פי מסמך שהכינה רשות התחבורה הציבורית, גם אם תעבור הצעת שר התחבורה ישראל כ"ץ לאפשר המרת רישיונות, ההמרה לא תהיה 1:1 אלא מונית ספיישל אחת על כל 2-5 רישיונות שירות. 

על פי תיקון תיקון 64 לפקודת התעבורה מ-2005, מספר הרישיונות להפעלת מוניות שירות לא יעלה על 2,289, מספר הרישיונות שהיו אז בידי החברות בתחום והולבנו ללא תשלום נוסף של בעליהם. נכון ל-2016, אגרת הרישיון למונית שירות היא 245 אלף שקל, לעומת 250 אלף שקל למונית ספיישל. 

במסגרת הרפורמה צפוי משרד התחבורה להוציא אשכולות קווים לתחרות, אך לאפשר בתוכם גמישות בכמה היבטים שלא התקיימו בעבר. הראשון הוא שמסלולי הנסיעה יכללו נקודות שחובה על המפעילים לעבור בהן, אך הם יוכלו לנסוע בנתיבים שונים על פי הביקושים. היבט שני הוא גמישות גדולה יותר בזמני מתן השירות, על פי הצורך. 

היבט שלישי הוא גמישות במספר המוניות שניתן להפעיל, מעבר למינימום שיקבע משרד התחבורה. נכון להיום מכתיב משרד התחבורה את המספר המדויק של המוניות בכל קו שירות, אך לאחר הרפורמה ניתן יהיה להוסיף קווים בהתאם לביקוש בשטח. בממשלה מעריכים כי מספר המוניות הפעילות יוכפל לאחר הרפורמה לכאלפיים. 

בדיון בוועדת הכספים היום, כמו בדיון הקודם לפני שבועיים, הביעו כמעט כל חברי הוועדה תמיכה גורפת בשילוב מוניות השירות במערך הרב-קו, כדי להבטיח שירות גם באזורים חלשים כלכלית. עמדה זאת מנוגדת לחלוטין לעמדת האוצר ומשרד התחבורה, להוצאת אשכולות כלכליים בלבד. 

על פי עבודה של מרכז המחקר של הכנסת, אם יזכו מוניות השירות לסבסוד על פי מודל הסבסוד של האוטובוסים, הוא יהיה בגובה כ-360 מיליון שקל בשנה. על כך אומרים בעלי מוניות השירות שמכיוון שהסבסוד הוא לפי נוסע, רובו ממילא משולם היום לאוטובוסים, והעלות הנוספת לא צפויה לעלות על 100 מיליון שקל, אך היא תשתלם בהגדלת מספר המשתמשים בתחבורה הציבורית. 

לקראת סוף הדיון פנה היו"ר כבל לרכז תחום התחבורה באגף התקציבים באוצר, אלון מסר, ואמר: "לא תהיה פה הצלחה אמיתית אם לא תתחילו לחשובה על סוג של סובסידיה… אנחנו נעביר חוק שהוא לא שווה את קליפת השום. במציאות המתקיימת צריך לקבל החלטה - רוצים להרוג אותם? אז באבחה, לא בייסורים". 

כבל התייחס לצניחה של כ-50% במספר מוניות השירות בעשור האחרון, שנבע מהחלטה לא רשמית במשרד התחבורה לסגור את הענף, החלטה שהשתנתה לאחרונה. ההחלטה התבטאה בפיתוח קווי אוטובוסים במקומות שבהם פעלו מוניות שירות, ובעיקר בהשארת מוניות השירות מחוץ לרב-קו. מספר הרישיונות המשולמים של מוניות שירות ירד מ-2,050 ב-2006 ל-1,143 ב-2016. 

בתגובה לדברי כבל אמר אלון מסר, כי ברגולציה ובחוק הקיימים "אנחנו לא נותנים לשוק לעבוד", אך לאחר העברת הרפורמה יוכלו מוניות השירות להצליח.

בתחילת הישיבה קיבלו משתתפי הדיון מסמך מדיניות בנושא המרת רישיונות השירות לרישיונות ספיישל, אך מכיוון שההמרה אינה חלק מהצעת החוק הנוכחית, הדיון בנושא מחייב אישור של ועדת הכנסת. יו"ר הוועדה כבל דיווח כי העביר הבוקר פנייה בנושא למשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, כדי לבדוק אם ראוי לשלב את עניין ההמרה בחוק. כבל הבהיר שלא היה רוצה שהנושא יגיע לבג"ץ ויגרום לעצירת הרפורמה.

נושא ההמרה שנוי במחלוקת עמוקה בין השר כ"ץ למשרד התחבורה. כ"ץ תומך בהמרה, ומותקף על כך שהוא עושה זאת כדי לזכות בתמיכתו הפוליטית של יו"ר אחד משני הארגונים של בעלי מוניות השירות, אברהם פריד, המתפקד גם כקבלן קולות חזק בליכוד. באוצר מסכימים להתפשר על הנחה ברכישת רישיונות ספיישל לנהגים פעילים אך לא לבעלי הרישיונות. 

על פי מתווה ההמרה, יוכלו לעשות זאת רק תאגידים שהיו פעילים לפחות שמונה שנים מאז 2005, כלומר 41 תאגידים המחזיקים יחד 1,888 רישיונות. בעלות של 250 אלף שקל לרישיון ספיישל, וביחס ההמרה של 2 רישיונות שירות לרישיון ספיישל אחד, מדובר באובדן הכנסות למדינה של 236 מיליון שקל. יחס של אחד לחמש מקטין את אובדן ההכנסות ל-94.4 מיליון שקל. 

על פי המתווה, מוניות פעילות שירצו להמיר את הרישיון יוכלו לעשות זאת עד שלוש שנים מיום כניסת הרפורמה לתוקף, בעוד שמוניות לא פעילות יוכלו לעשות זאת בתוך שנה וחצי. על כך אמרה בדיון סגנית ראש עיריית תל אביב והממונה על התחבורה בעיר, מיטל להבי, כי מדובר בתמריץ שלילי שיגרום לצמצום נוסף של הענף. "זה רווח קל, שאותו אפשר לקבל כפיצוי, אבל קשה להרוויח מהעבודה בפועל במונית שירות".

מהתאגדות מוניות השירות הפעילות נמסר בתגובה להחלטת הוועדה: "התייצבותם של יו"ר ועדת הכלכלה וחבריה כאיש אחד למען שילוב רב קו מסובסד במוניות השירות, מעיד על צורך אמיתי של משתמשי התחבורה הציבורית בפתיחת תחרות הוגנת בענף. אמנם, החלטת הוועדה היום לדחות את אישור הרפורמה בחצי שנה היא ניצחון במערכה, אבל המאבק על הזכות של הנוסעים שלנו להשתמש ברב קו מסובסד גם בנסיעותיהם עמנו רק יצא לדרך".

מנכ״ל ארגון "15 דקות", גיל יעקב, מסר בתגובה: ״ועדת הכלכלה פגשה בשבועות האחרונים את מה שנוסעי התחבורה הציבורית מכל רחבי ישראל פוגשים יום יום: מדיניות חובבנית ולא מקצועית של משרד התחבורה בכל הקשור לתחבורה הציבורית בישראל. לנוסעים מגיעות מוניות שירות בכל רחבי הארץ, בהן ניתן לשלם בכרטיס רב קו".