המציאות כפי שהיא משתקפת בעינינו בכל רגע נתון כבר אינה מספקת. כמעט על כל דבר שאנחנו מסתכלים, יש חלק לא קטן מאתנו שרוצה לקבל עוד מידע. זה מה שנקרא בעגה המקצועית מציאות רבודה (Augmented Reality או AR) - טכנולוגיית מחשוב המשמשת כהעתק של המציאות. במציאות כזו, משולבים אלמנטים וירטואליים - שבעיקר מספקים עוד מידע על מה שעומד מולנו - שמתמזגים עם הסביבה האמיתית בזמן אמת ובאופן אינטראקטיבי. השימוש באלמנטים של צליל ואיורים על המרקע (כמו עדשות של משקפים) הופכים את המציאות לאינטראקטיבית. וזאת, בניגוד למציאות מדומה (Virtual Reality), שוק לוהט אחר, שמתייחס להחלפה מוחלטת של העולם האמיתי בעולם מדומה.
אולי הדוגמה הכי טובה להסביר מה פירוש מציאות רבודה היא השימוש בעדשות שמורכבות על קסדות של לוחמים קרביים, שתוך כדי אימון או קרב אמיתי מקבלים מידע קריטי על הסביבה בה הם מצויים (כמו נוכחות של לוחמי אויב). ולשוק הזה מנסה להיכנס חברה ישראלית ששמה Lumus. זו יצאה לדרכה כבר בשנת 2000, שינתה כיוון עשור אחרי הקמתה ומאז תחילת העשור השני של המילניום השלישי היא מתמקדת בפיתוח טכנולוגיה אופטית ועדשות משקפיים חכמות ליצירת מציאות רבודה. על רקע הפופולריות הגואה של טכנולוגיה זו - ולא רק עבור שימושים צבאיים - השלימה החברה גיוס של 30 מיליון דולר, רק חצי שנה אחרי שגייסה 15 מיליון דולר. כלומר, תוך חצי שנה השלימה Lumus גיוס של 45 מיליון דולר, שזה בהחלט לא מעט עבור חברה שהיא צעירה במתכונתה הנוכחית.
החברה ציינה בהודעתה כי שוק המציאות הרבודה צפוי לגלגל 90 מיליארד דולר בשנת 2020, לפי חברת המחקר Digi Capital, שוק די ענק שלבטח יהפוך למאוד תחרותי ככל שיעבור הזמן. "חברות של אלקטרוניקה צרכנית ויצרני עדשות משקפיים חכמות משתמשים בטכנולוגיה של Lumus באמצעי מחשוב לביש", מוסיפה החברה הישראלית באשר לשימוש אחר של הטכנולוגיה שלה. טכנולוגיה זו מאפשרת להקרין מידע על העדשה, כך שמי שרואה אותו הוא רק מי שמרכיב את המשקפיים, ולא מי שמתבונן במשקפיים.
מחפשים התאמה אישית
החברה השנייה שהשלימה גיוס די משמעותי היא Dynamic Yield, חברה שפיתחה פלטפורמה לפרסונליזציה ואופטימיזציה של חוויית משתמש. Dynamic Yield גייסה 22 מיליון דולר והשלימה מאז הקמתה גיוס של 37 מיליון דולר. הפלטפורמה של Dynamic Yield מסייעת למשווקים להגדיל את הכנסותיהם על ידי התאמה אוטומטית של תוכן אתר האינטרנט, האתר הסלולרי, האפליקציה או המיילים השיווקיים שהמשווק שולח ללקוחותיו, וזאת בהתאמה אישית לאינטראקציות מול המשתמש. בסיס המשתמשים של החברה כבר עומד על 500 מיליון. בין לקוחותיה נמנים ה"ניו יורק טיימס", חברת האופנה מהמובילות באירופה LaModa, MakerBot (מדפסות תלת-ממד) ומועדון הכדורגל של ליברפול.
דניאל שנער, מנכ"ל כלל טק, אחת המשקיעות בחברה, סיפר על הפוטנציאל הטמון בה: "אנשי שיווק משוועים לפתרונות חדשניים, שיאפשרו להם להתאים חווית גלישה אישית לכל משתמש.Dynamic Yield משנה את כללי המשחק בשוק על ידי כך שהיא מספקת פתרון כולל, עוצמתי וקל ליישום, המאפשר לאנשי שיווק ליצור חוויה כזו מכל מכשיר".
לפי דו"ח Hype Cycle למסחר דיגיטלי שהוציאה השנה חברת גרטנר, אימוץ טכנולוגיות פרסונליזציה עדיין נמצא בתחילת דרכו, אף שיתרונותיהן יכולים לשנות את פני השוק לחלוטין. "עד 2018, ארגונים שיאמצו טכנולוגיות פרסונליזציה יעקפו בהיקף ההכנסות שלהן חברות שלא יעשו זאת בשיעור של 30%", אומרת פני גילספי, מנהלת המחקר בגרטנר.
"פרסונליזציה מתבססת על תקשורת ורלוונטיות. כלקוח, אני מגיב טוב יותר לתוכן שיווקי שמתכתב עם מי שאני, תחומי העניין הנוכחיים שלי והלך הרוח שלי. הגענו לשלב שבו למידת מכונה ובינה מלאכותית יכולים לאפשר למנהלי השיווק לבנות חוויית משתמש מותאמת אישית. אנחנו מאוד נרגשים לבנות את חבילות השיווק באמצעות הטכנולוגיה והפתרונות הייחודיים שלנו", ציין בהודעת החברה ליעד אגמון, אחד משני מייסדי החברה המשמש כמנכ"ל.
עוד ועוד גיוסים
מבדיקת "גלובס" עולה כי מתחילת דצמבר, החודש האחרון של שנת השיא בתעשיית הטק הישראלית, חברות טק גייסו 200 מיליון דולר (ראו טבלה). לפי IVC, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016 גויסו 4 מיליארד דולר. מבדיקת "גלובס" עולה כי עד כה, ברבעון הרביעי של השנה עמד סך הגיוס על 620 מיליון דולר, ולכן הסך של 2016 כבר יהיה מעל 4.6 מיליארד דולר וזאת לעומת 4.3 מיליארד דולר בשנת 2015.
כל הגיוסים
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
