הפרשות להפסדי אשראי בבנקים עלולות לגדול בעשרות אחוזים

למרות הריבית הנמוכה וההחרפה ברגולציה ובתחרות, הבנקים בישראל מציגים בשנים האחרונות תוצאות טובות ורווחים נאים. אחת הסיבות לכך היא ההפרשות הנמוכות להפסדי אשראי. אם שיעור ההפרשות מתוך תיק האשראי עמד בעבר על כ-0.5% בממוצע, והגיע לרמה של 1% מהתיק בשנים קשות יותר, הרי שבשנים האחרונות הוא ירד דרמטית לאזור ה-0.1-0.2% בלבד. כלומר מתוך תיק אשראי של כ-950 מיליארד שקל, היקף ההפרשות של הבנקים עומד על פחות ממיליארד שקל בשנה.

הירידה נבעה ממספר גורמים, ובראשם הריבית האפסית שמקילה על עמידה בתשלומם החוב או לכל הפחות במחזורו. ההפרשות הנמוכות הטרידו בעבר את בנק ישראל והמפקח על הבנקים הקודם דודו זקן, שאף כפה בתחומים מסוימים על הבנקים להגדיל את ההפרשות.

אלא שבהחלט ייתכן שהחגיגה הזו תסתיים. בשנים הקרובות (ככל הנראה לקראת שנת 2020), קיים סיכוי טוב, שנראה קפיצה משמעותית בשיעור הפסדי האשראי של הבנקים. הסיבה לכך היא תקן חשבונאי חדש (IFRS 9) שייכנס ב-2018 לאירופה, ולאחר מכן לארה"ב, והוא עלול להביא לגידול של עד עשרות אחוזים בהיקף ההפרשות להפסדי אשראי. הבנקים בישראל עובדים על פי התקינה החשבונאית האמריקאית, ולכן סביר כי תקן זה, גם אם יעבור התאמה לשוק הישראלי, יאומץ על ידי הבנקים בישראל, מה שיביא לגידול בהפרשות להפסדי אשראי. נזכיר כי גידול סיסטמתי שכזה יביא להתייקרות ההון לבנקים, וייתכן ואלו יגלגלו את ההתייקרות במחירי האשראי ללקוחות, כשם שראינו בתחום המשכנתאות.

לפי התקן החדש, חישוב ההפרשות להפסדי אשראי יתבסס לא רק על אירועי העבר, אלא גם על חישוב הפרשה לטובת סיכון עתידי שטרם התממש. יישום התקן עשוי להביא לשינוי מהותי בניהול החוב של המערכת הבנקאית הגלובלית שימנע קשיים עתידיים כמו אלו עימם מתמודדת המערכת הבנקאית באיטליה.

"תקן מס' 9 הינו תולדה של המשבר הפיננסי שפקד את העולם בשנת 2008. בעקבות המשבר הורה ה-G-20 לגופים האחראיים על התקינה החשבונאית בעולם, לפתח תקינה שמרנית יותר שתביא להכללת הפרשות להפסדי אשראי הצפויים בעתיד", אומר רו"ח ארז סופר שותף מנהל בפירמתBDO זיו האפט.

- אבל כבר היום ההפרשות מתבססות על סיכון עתידי, אז מה ההבדל?

"בדוחות הכספיים של הבנקים הישראלים ישנה אמנם הפרשה קבוצתית, שאמורה לכסות על כשלי אשראי שטרם זוהו, אך היא מבוססת בעיקרה על שיעורי הפסד היסטוריים תוך התאמות מסוימות.

"בהוראות באזל ההפרשות מתבססות על היסטורית הפסדים של 5 או 7 שנים, לעומת התקן הדורש הדורש התייחסות להיסטורית ההפסדים, אך גם למצב הנוכחי ולצפי לעתיד. להערכתי, יהיה קיים צורך לפתח מודל שונה או לבצע התאמות מהותיות למודל באזל הקיים".

עדיין מוקדם לומר מה תהיה בדיוק השפעת התקן על הבנקים בישראל, אך לדברי סופר, מחקר של ה-EBA (European Banking Authority) שפורסם לאחרונה, בחן את ההשלכות הצפויות של יישום התקן על הבנקים האירופיים. "הסקר שבוצע בכ-50 בנקים, והוא מצא כי תקן 9 יגרום ביישום הראשוני שלו להפרשה חד פעמית שתפגע ב-0.75% ביחס ההון, ולאחר מכן במרביתם יירשם לגידול בהפרשות להפסדי אשראי בטווח של 18%-30%. אם יעדי ההון שנקבעו לבנקים בעולם יישארו באותה רמה המשמעות היא שיחס ההון יקטן ואז גם היכולת של הבנקים להתמנף ולצמוח תקטן", אומר סופר.

- האם ההפרשות בבנקים הישראלים יהיו דומות לאלו של אירופה?

"חשוב לציין שבישראל תאומץ ככל הנראה התקינה האמריקאית בנושא. התקן האמריקאי שמרני יותר מהתקן הבינלאומי (התקן הבינלאומי יחול על הבנקים באירופה - ע"א) בנושא חישוב הפסדי האשראי הצפויים. בעוד שהתקן הבינלאומי מאפשר במקרים מסוימים לכלול הפרשה בגין הפסד אשראי הצפויים ב-12 החודשים הקרובים, התקן האמריקאי אינו מאפשר זאת וקובע כי ההפרשה תחושב תמיד בגין הפסדי אשראי הצפויים לאורך חיי האשראי. מן הסתם הסיכוי לכשל אשראי ב-12 החודשים הקרובים נמוך יותר לעומת הצפי לכשל לאורך כל חיי ההלוואה. מאחר ובישראל ככל הנראה תאומץ התקינה האמריקאית הצפי הוא שהבנקים בישראל יחזיקו כרית בטחון גבוהה יותר מעמיתיהם האירופיים".

- האם יישום התקן יביא לייקור מחירי האשראי במערכת הבנקאית?

"הירידה ביחס ההון הצפויה תייקר מן הסתם את עלות השימושים, וכמו כן תביא לרישום הוצאה גבוהה יותר להפסדי אשראי בשנת מתן האשראי. עם זאת, יש לזכור כי גורמים אילו אינם הגורמים היחידים המשפיעים על שיעור מרווח האשראי כך שקשה לתת תשובה ברורה לשאלה זו".