בכירי פסגות לשעבר הורשעו בהרצת אגרות חוב

צעקות שמחה מילאו היום (ה') את אולמו של שופט בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, מיד כשכבוב החל להקריא את הכרעת דינו בתיק הרצת האג"ח של בכירי חברת פסגות לשעבר ולאחר שהשופט בישר כי יש זיכויים בתיק. ואולם, במהרה התחלפה השמחה הגדולה למפח-נפש גדול עבור שני הנאשמים המרכזיים בתיק - דוד אדרי ושי בן-דוד.

כשהדקות עברו התברר כי השופט זיכה בדין רק את שני הנאשמים הזוטרים בתיק, אנשי דויטשה בנק לשעבר, אהרון נבון וסער וינטראוב, אך הרשיע את אדרי ובן-דוד ברוב המוחלט של האישומים שייחסה להם הפרקליטות.

וכך, כשבועיים אחרי ששלח את נוחי דנקנר לשנתיים מאסר בגין הרצת מניות חברת אי.די.בי אחזקות, הרשיע היום כבוב את אדרי ובן-דוד, כי פעלו יחדיו בדרכי תרמית בחשבון הנוסטרו של פסגות בשנת 2007. ההרשעה, שהגיעה כתשע שנים אחרי שהמעשים התרחשו וכאשר בכירי פסגות לשעבר, רועי ורמוס ושי ירון, לא הועמדו לדין על אף שנחקרו באזהרה בזמנו, היא הישג חשוב לפרקליטות מחוז תל-אביב (מיסוי וכלכלה) שרואה בתיק את אחד החשובים שהיא ניהלה מאז שהוקם בית המשפט הכלכלי לפני כחמש שנים.

אדרי שימש בתקופה הרלוונטית לאישומים כסמנכ"ל הברוקראז' ומנהל הנוסטרו בפסגות; בן-דוד שימש כמנהל חדר המסחר. נבון היה מנהל חדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק; ו-וינטראוב היה ברוקר בחדר מסחר אג"ח בדויטשה בנק.

במרכז המשפט עמד האישום לפעילות תרמיתית באג"ח קונצרניות וממשלתיות, שבוצעה ב-2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות על-ידי אדרי ובן-דוד. במסגרת האישום הזה הורשעו היום אדרי ובן-דוד ב-5 עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות של ניירות ערך בכך. כן הם הורשעו ב-3 עבירות של קבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות. השניים הורשעו כי בספטמבר 2007 באמצעות חשבון הנוסטרו של חברת פסגות הם הפעילו תוכנית להוריד את שערי ניירות ערך המונפקים באמצעות מכירות משמעותיות, ובמקביל פעלו במטרה להעלות את שער ניירות ערך הנאסף באמצעות רכישות משמעותיות. כל זאת תוך ניצול העוצמה הכלכלית של חשבון הנוסטרו של פסגות, וכדי לשפר את יחס ההמרה במכרז.

לפי כתב האישום שבו הורשעו היום "במסגרת היערכות למכרז החלף 2007, ביצעו אדרי ובן-דוד פעילות תרמיתית במסחר בניירות ערך שונים, באמצעות נוסטרו דויטשה בנק, וזאת על מנת להפיק רווח ותועלת בשני היבטים: השפעה מלאכותית על יחס ההמרה בין הניירות המונפקים והנאספים במכרז; והפקת רווח משמעותי לחשבון הנוסטרו על חשבון המדינה כתוצאה מכך".

אדרי ובן-דוד הורשעו במסגרת האישום השני בעבירה אחת של השפעה בדרכי תרמית על ניירות ערך בכך שביצעו עסקאות במטרה להעלות את שער איגרת החוב דלק נדל"ן סדרה ה'. לפי אישום זה, בשבוע האחרון של שנת 2008 ביצעו השניים עסקאות רבות ובהיקפים גדולים במטרה להעלות את שער האג"ח. זאת על רקע סיכום מוקדם עם מנכ"ל דלק נדל"ן דאז, איליק רוז'נסקי, שהתחייב לרכוש את האג"חים במחיר גבוה יותר מהמחיר בשוק לחשבון החברה. מדובר על רכישת אג"ח בהיקף של כ-50 מיליון שקל.

אדרי לבדו הורשע באישום השלישי בעבירה נוספת של תרמית בניירות ערך ועבירה של הפרת אמונים בתאגיד. אדרי הורשע בכך שביצע עסקאות אישיות במק"מים שהשפיעו על שעריהם, תוך שהוא נתון בניגוד עניינים.

הכרעת הדין המרשיעה בתיק פסגות משתרעת על פני 290 עמודים וההחלטה של כבוב מתבססת במידה רבה על שיחות שערכו אדרי ובן-דוד עם גורמים שונים ובהם ורמוס וירון ושמעידות, לדברי השופט, על כוונתם הפלילית של השניים לבצע את התרמית.

לפי הכרעת הדין, "כוונתם של אדרי ובן-דוד נלמדת מכלל מקבצי הראיות המגוונים אשר הוצגו בפניי, תמלילי השיחות המוקלטות, חקירת הנאשמים ברשות ונתוני המסחר, כל אלו מציירים תמונה בהירה בדבר כוונה להשפיע על השער, כוונה אשר ממלאת אחר דרישותיה המחמירות של הפסיקה כי אותה כוונה תהא כוונה של ממש, תקבל ביטוי בעולם המעשה ותהא מוכחת בראיות", כתב השופט.

השופט ציין כי "בשיחות המוקלטות אשר הוצגו בפני בית המשפט נשמעו הנאשמים שהינם סוחרים מקצועיים ביותר, מבריקים בתחומם, מודעים לכוח העצום המצוי בידם ומבקשים לנצל את אותו הכוח באופן דורסני וחסר גבולות". לדבריו, "השיחות הן רבות, מתנהלות בין הנאשמים לבין גורמים שונים, בהן הכוונה להשפיע על שערי ניירות ערך מבוטאת על ידי הנאשמים כבדרך השגרה, ללא חשש כמעט, עת הם מבקשים לפעול בשוק ההון כבשלהם".

לפי הכרעת הדין, השיחה הראשונה הרלוונטית לעניין הכוונה הפלילית של בן-דוד ואדרי, על אף שאיננה מתייחסת לימים הרלוונטיים לאישום, היא שיחה שנערכה בין בין אדרי לבין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות באותה עת מה-9 באוגוסט 2007. כבוב מצא כי מדובר בשיחת רקע ראשית "בה באה לידי ביטוי כוונת הנאשמים לפעול בניירות במסגרת מכרז ההחלף הראשון. וכך התנהלה השיחה:

"דוד אדרי: אנחנו מתכננים פה מהלך, שתדע, דרמטי.

רועי ורמוס: מה זה אומר?

דוד: משהו בנושא של המכרז החלף החדש, שאם יעבוד יכול להיות דרמטי מאוד אפילו.

רועי: מה, מה, תגיד לי בשלוש שורות.

דוד: הרי מה זה המכרז החלף, הם כאילו לא מתייחסים... אין כאן בעצם העברת מזומן, אתה בעצם משלם באגרת חוב עבור אגרת חוב אחרת. אני, התזה שלי אומרת שבנק ישראל בעצם לא מעניין אותו, הוא רוצה להחליק את זה anyway, את ה הוא רוצה להחליף את הפדיון. אז לדוגמה 5501 הוא יהיה מוכן לקחת אותו במחירי שוק, איפה שזה לא יהיה, ולתת אפילו בדיסקאונט מסוים את כל שאר הניירות שבמכרז החלף בכל מקרה. הכוונה היא... כי הוא בעצם לא רואה בזה בעיה, כי הוא אומר anyway מי שמחליף.. לקח נגיד את ה-5501, נתן לי, ולקח נגיד או צמוד בינוני או שחר וזה מתאים לו. אם זה באמת נכון, התזה הזאת, אז אנחנו נעשה כאן המון כסף. כי אנחנו, ה-5501 אנחנו מחממים אותו ואת כל שאר הניירות אנחנו... אנחנו נתיש אותם.

רועי: ברור, ברור.

(...)

דוד: תדע לך שאנחנו הולכים כאן על מהלך רציני. ואני מאמין שגם לאף אחד לא יהיה ביצים לעשות את זה. ואני מאמין שגם אנחנו נצליח. זה יכול להיות מעניין. רק שתדע שאנחנו...

(...)

דוד: תשמור על דיסקרטיות ו..".

שיחה נוספת שהעידה להשקפתו של השופט באופן ברור על כוונת שני הנאשמים להשפיע על השער היא שיחה שכונתה על ידי התובעים, עוה"ד יהודית תירוש ועמית בכר, כשיחת ה"מאסטר פלאן" כאשר, לדברי כבוב, הביטויים החריפים בהם השתמש אדרי במסגרת השיחה מלמדים על כוונה ברורה להשגת התוצאות הסופיות והן השפעה על השערים. כבוב ציטט רק חלקים קצרים מאותה השיחה:

"דוד: אנחנו פשוט הרגנו אותו כמה ימים, לא נתנו לו לנשום, כחלק מהמאסטר פלאן שלנו.

רועי: ברור ברור ברור ברור.

(...)

דוד: אתה יודע איזה קשה זה להוריד את כל העקום הבינוני אחוז? אבל זה מה שעשינו".

לפי הכרעת הדין, "השימוש במונח "מאסטר פלאן" מעיד לכל הפחות על כוונה להוריד את שער נייר הערך ושולל בבירור את טענת ההגנה של הנאשמים בדבר דיבור "תוצאתי", לפיה השפעה על השער הינה תוצאה של פעילות משמעותית אך לגיטימית. שיחה זו מלמדת באופן ברור על כוונתו של אדרי לפעול להשפעה על השער תוך ניצול עוצמתה של פסגות".

בהמשך הכרעת הדין הציג השופט שיחה שבה לדבריו אדרי תיאר את פעולותיהם טרם המכרז. "אין הוא מתאר היערכות לגיטימית והשפעת לוואי על השער כתוצאה מהיערכות, אין הוא מדבר על יכולות מקצועיות לחזות את מגמות השוק, אדרי מציין את ה"שיעור" שקיבל השוק ואת השפעתו על השער נוכח ההיקפים העצומים בהם הוא פועל, השפעה אשר היתה מכוונת ללא צל של ספק".

השופט התייחס לחקירתו של אדרי ברשות ניירות ערך שבה היה אדרי טען בעקביות כי יש קושי ממשי לשחקן בודד להשפיע על השער של אג"ח ממשלתיות, כי פעולותיו בניירות הערך נשוא האישום נבעו ממניעים כלכליים, כי לא מכר בכוונה להשפיע על השוק ועוד. "טענותיו של אדרי ברשות סותרות לחלוטין את דבריו בשיחות המוקלטות, אלו הם הדברים שנאמרו על ידו בזמן אמת, מהם עולה כאמור כוונה ברורה להשפיע על שער ניירות ערך ואף לאחר מעשה", קבע כבוב.

כבוב דחה בהכרעת דינו גם את טענות שני הנאשמים להגנה מן הצדק. באי כוחם של אדרי ובן-דוד העלו טענה של הגנה מן הצדק מטעמים של אכיפה בררנית, המצדיקה לטענתם את ביטולו של כתב האישום נגד אדרי ובן-דוד. לפי הנטען, אדרי ובן-דוד פעלו לכל אורך הדרך להשאת רווחים לפסגות, בידיעה מלאה ופרטנית ובאישור מלא של מנהליהם בפסגות, ירון ו-ורמוס. עורכי הדין טענו כי הפרקליטות לא העמידה לדין פלילי את ורמוס וירון, אך ביססה את טענותיה לתכנית תרמיתית כביכול באישום הראשון והשני, על שיחות שנערכו בינם לבין אדרי ובן-דוד.

ההגנה כתבה כי "איננו סבורים כי היה מקום להעמיד לדין פלילי את המנהלים (ורמוס וירון), שכן חומר הראיות מעלה כי כפי שלא נפל רבב במעשיהם של הנאשמים אדרי ובן-דוד, כך גם לא נפל רבב במעשיהם של המנהלים". ואולם, לדבריה, "שעה שבחרה המאשימה - ובצדק - שלא להעמיד לדין פלילי את המנהלים, כך הייתה חייבת לעשות גם ביחס לאדרי ובן-דוד".

נזכיר כי ביולי 2013, נחתם בין הפרקליטות לבין רועי ורמוס, מנכ"ל פסגות לשעבר, הסדר לסגירת התיק נגדו בפרשת הונאת הנוסטרו. במסגרת ההסדר הוסכם כי לא יוגש כתב אישום נגד ורמוס, ובתמורה הוא שילם קנס בסך חצי מיליון שקל למדינה. במקביל סגרה הפרקליטות מחוסר ראיות את התיק נגד ירון, מחוסר ראיות.

בהחלטתו לדחות את הטענה להגנה מן הצדק כתב היום כבוב כי: "מצאתי לקבל את נימוקי המאשימה לפיה ההחלטה להעמיד לדין את אדרי ובן-דוד התבססה על נימוקים עניינים". לדבריו, "לאחר שקילת עניינם של ורמוס וירון בכובד ראש חשבה המאשימה כי אין לה די ראיות להעמידם לדין בגין עבירות תרמית. הנאשמים לא הראו ששיקול זה נבע ממניעים זרים או נבע מחוסר סבירות קיצוני".

השופט גם דחה את הטענות של אדרי ובן-דוד כי טענות התביעה בדבר פעולות תרמיתיות כביכול בוססו כל כולן על פרשנות שגויה, מנותקת מן ההקשר ומן המציאות, לאמירות מסוימות שנאמרו בשיחות מוקלטות מחדר המסחר של פסגות. לדברי הנאשמים התביעה הפכה אמירות מסוימות בשיחות לחזות הכול - תוך התעלמות מן התמונה המלאה של השיחות, ובעיקר תוך התעלמות מן הפעולות שבוצעו בפועל במסחר במקביל לשיחות, ואשר לא תאמו את פרשנות התביעה לשיחות. בנוסף טענה ההגנה, כי השיחות נערכו "בשפת סוחרים" ייחודית, וכי הפרשנות המילולית הדקדקנית שנתנה להן התביעה חוטאת למהותן האמיתית.

"מקבל אני את טענת הנאשמים לפיה ניתן לייחס מאפיינים מסוימים וייחודיים לשיחות המתנהלות בין סוחרים וכי אכן ישנו "סלנג" השמור לשיחות מעין אלה", כתב השופט. אבל "אינני מוצא לנכון להכריע בטענה ולקבלה באופן גורף ביחס לכלל השיחות. יש לבחון כל שיחה לגופה, בהתאם לנסיבותיה, לתוכן הקונקרטי, למועדה ולצדדים לשיחה ולפרשה באופן ההגיוני ביותר כעולה מהנסיבות הספציפיות".

גם לגבי הטענה של הנאשמים כי בחלק מהשיחות הדברים נאמרו על ידי הנאשמים בהפרזה ובמטרה להתרברב בפני בן השיח, כך בעיקר עת שוחחו עם הממונים עליהם קבע השופט כי איננו מוצא לנכון להכריע באופן גורף. "בהחלט יתכנו מצבים בהם אדם יטה לפאר עצמו ולהתרברב בפני בן שיחו, אולם יש מקום לבחון את הטענה ביחס לכל שיחה לגביה היא נטענת, בהתאם לנסיבותיה, לתוכן הקונקרטי, למועדה ובעיקר בהתייחס לצדדים לשיחה".

טענה נוספת שהעלו הנאשמים היא כי בחלק מהשיחות סילפו דבריהם בכדי לא לחשוף מטרותיהם וכוונותיהם האמיתיות בפני סוחרים אחרים. נטען כי הנאשמים (וסוחרים בכלל) נהגו לעיתים "לבלף" בשיחה או לחשוף תמונה חלקית בלבד של התנהלותם בפני בן שיחם על מנת שלא לחשוף אסטרטגיות פעולה. "ברור כי בני שיח, בעיקר עת מדובר במתחרים, לעיתים אינם מדברים גלויות ובאופן אשר עשוי לחשוף את מהלכיהם העסקיים, אולם אף בנוגע לטענה זו אין מקום להכריע בה באופן גורף וכוללני, יש לבחון ולהכריע בטענה זו ביחס לכל שיחה לגביה עולה הטענה, הכל בהתאם לנסיבותיה, לצדדים לה, לתוכנה וכיו"ב", קבע השופט.

נבון ווינטראוב, שזוכו היו מחמת הספק הם אנשי דויטשה בנק. הפרקליטות טענה לשיתוף פעולה ביניהם לבין אדרי ובן-דוד בכך הנוגע לתוכנית המירמה לכאורה. באמצעות עוה"ד איתן מעוז (וינטראוב) וירון ליפשס (נבון) הכחישו אנשי דויטשה בנק קיומה של תכנית תרמיתית בין פסגות לבין דויטשה בנק. טענתם היא כי מערכת היחסים בין הגופים היתה מערכת יחסים שגרתית של ברוקר-לקוח. עוד נטען כי היו לשני הגופים אינטרסים שונים ומנוגדים וכן כי בין הגופים היו פערי מידע משמעותיים.

לאחר שבחן את הראיות ובהן את השיחות שניהלו הנאשמים, הגיע השופט למסקנה כי התביעה לא הוכיחה שותפות של נבון ווינטראוב בתרמית או כוונה פלילית שלהם. בין היתר על סמך שיחה שניהלו אדרי ובן-דוד לאחר על ימי מכרז ההחלף שנגעה למעורבותם או אי מעורבותם של נבון ווינטראוב, כתב השופט כי הדברים הנאמרים בשיחה זו מדברים בעד עצמם ומלמדים כי "התפקיד שייחסו אדרי ובן-דוד לנבון ווינטראוב באותם ימים אשר קדמו למכרז ההחלף, (היו כאל) "צינור" להזמין דרכם במכרז בתפקידם כעושה שוק, לא כשותפים לתכנית מרמתית".

"לא התקיימה תכנית מרמתית בין פסגות לבין דויטשה בנק", סיכם כבוב. בעת ששמע את השופט מודיע על זיכויו, לא יכול היה אהרון נבון לעצור את דמעות ההתרגשות. החקירה, ההעמדה לדין, והמשפט של וינטראוב ונבון נמשכו שנים ארוכות שבמהלכן נעצרו חייהם. היום, לא מעט בזכות עורכי דינם, איתן מעוז וירון ליפשס, זכו נבון ווינטראוב להקלה גדולה. אדרי ובן-דוד לעומתם, צריכים להתחיל להתכונן לשלב הטיעונים לעונש שיערך ב-21 במרץ 2017. והעונש עלול להיות כבד.

התובעת, עו״ד יהודית תירוש ממחלקת ניירות ערך בפרקליטות מחוז ת״א (מיסוי וכלכלה) אמרה אחר הכרעת הדין כי: "ההכרעה בפרשה זו משרטטת את הגבולות בין האסור והמותר, בין השפעה לגיטימית ובין השפעה אסורה על שוק ההון. דפוסי פעולה מסוג פעילות תרמיתית בהיקפים אדירים, כבמקרה זה, שמורים אך ורק לגופים הפיננסיים הגדולים, אלו המנהלים את הפנסיות של כלל הציבור. משכך, מצופה מבעלי תפקידים בגופים אלו לנהוג באחריות ובניקיון כפיים ביתר שאת. שימוש לרעה בכוחם עלול להוביל לנזק כלכלי משמעותי ולפגוע באמון הציבור".

לדברי התובעת, "משכך ממשיכות רשויות האכיפה והתביעה לפעול לשימור הגינות השוק ואמון הציבור בו, גם למול הגורמים החזקים במשק הישראלי".

עוה"ד נוית נגב ואיריס ניב סבאג, המייצגות את אדרי, מסרו: "ההרשעה שגויה ביסודה. לטעמנו היה על בית המשפט לזכות את דוד אדרי, ובכוונתנו להגיש ערעור לבית המשפט העליון.

"מדובר בתיק שמלכתחילה הושתת על פרשנות מוטעית של רשות ניירות ערך ובהמשך של הפרקליטות. אותן שיחות עליהן התבססה ההרשעה, הן שחייבו לטעמנו זיכוי. כך גם כל המרכיבים בפעולות שבית המשפט ראה בהם בסיס להרשעה - ובכלל זה האגרסיביות, הדומיננטיות וההיקפים הגדולים - הם מרכיבים ייחודיים, שהיו צריכים להוביל למסקנה מזכה".

עו"ד ירון ליפשס ממשרד כספי ושות', ב"כ של אהרון נבון, מסר בתגובה:

"אנחנו מודים לבית המשפט על יכולתו להתעלם מרעשי הרקע, על כך ששמע את טענותינו בלב פתוח ובנפש חפצה, ועל כך שהורה על זיכויו של אהרון נבון. מגיע לאהרון נבון, אחרי 7 שנים קשות מנשוא של חקירה והליכים משפטיים, לשים את הפרשה מאחוריו ולקבל את חייו בחזרה".