"הבעיה העיקרית שיש לנו כיום היא שקשה מאוד לדעת כמה מתוך מה שדונלד טראמפ אמר במהלך קמפיין הבחירות לנשיאות ארה"ב באמת יתורגם למעשים. כמעט כל יום הוא משחרר הצהרה כזו או אחרת, וישנם כמובן גם הסנאט והקונגרס שמאוד קשה להעריך מה הם יאשרו מכל זה ומה לא", אומר פול דונובן, כלכלן גלובלי בכיר ב-UBS Wealth Management, בראיון ל"גלובס". הוא מזכיר כי "ב-1976 למשל גם נבחר בארה"ב מועמד חיצוני לנשיא, ג'ימי קרטר, שהיה מועמד של המפלגה הדמוקרטית ששלטה אז בקונגרס, והקונגרס העביר ארבע שנים בהתעלמות ממנו או בניסיונות לבלום אותו. כך שגם הפעם אנחנו מעריכים שחלק מצעדי המדיניות יעברו, אבל חלק ייבלמו בקונגרס".
דונובן כתב מספר ספרים, האחרון שבהם הוא "האמת בנוגע לאינפלציה". הוא ביקר בישראל בחודש שעבר במסגרת כנס שערכה UBS למשקיעים בארץ, שם העביר הרצאות הנוגעות לכלכלה העולמית.
"אפשר להעריך שקיצוצי מסים יעברו בקלות יחסית בקונגרס, כי זו למעשה התוכנית של הקונגרס שטראמפ מאמץ בשמחה", לדבריו. "יהיו הפחתות מסים על חברות ועל אנשים פרטיים ומשקי בית שמרוויחים הרבה כסף, ואולי גם קיצוץ או אף ביטול של מסים על ירושות גדולות. תהיה הגדלה של השקעות בתשתיות ושל תקציבי ביטחון. קשה להעריך כמה זה יתמוך בצמיחה, כי את ההשפעה של קיצוצי מסים אפשר לראות רק אחרי שנתיים לפחות".
עם זאת, דונובן מסמן בעיה: "האבטלה בארה"ב נמצאת בשפל, ואם רוצים להגדיל השקעות בתשתיות צריך עובדים. בניגוד לדעה הרווחת, הרוב הגדול של עובדים בתשתיות הם משכילים ומיומנים, ויהיה קשה למצוא עוד מהנדסים, אדריכלים או עובדים מיומנים אחרים לצורך תשתיות שונות. תרחיש אפשרי הוא שעובדים יעברו ממגזר הבנייה לתשתיות, וזה עלול ליצור עליות מחירים של בתים ודירות. גם משכורות יעלו בתחום הזה - וזה חשוב כי כשליש מהאינפלציה בארה"ב מגיעה ממגזרים שקשורים לבנייה ותשתיות, ואז יכולים להיווצר לחצי אינפלציה נוספים".
הסחר העולמי
מתי זה יקרה?
"זה צפוי לקרות רק ב-2018, כיוון שלוקח זמן עד שתהליכים כאלה מבשילים. אבל האינפלציה חזרה ללא ספק למרכז השולחן, בעיקר החששות מפני עלייה בקצב האינפלציה. המהלך שקרה בשוק האג"ח לאחרונה בעצם משקף את מה שקרה עוד לפני בחירת טראמפ לנשיא. כמעט בכל תחום רואים שקצב האינפלציה גבוה מהממוצע ארוך הטווח כבר היום. יש שינוי במחירים של המון שירותים ומוצרים. בארה"ב כיום יש ירידה במחיר של מוצר אחד מרכזי - הנפט, אולם מנגד רואים עלייה עקבית במחירי מאות מוצרים. ואם הנפט יתייצב או יחזור לעלות, הרי שקצב האינפלציה יעלה עוד".
אם כך מה לדעתך צפוי ב-2017 בארה"ב?
"כיום, ללא הנפט האינפלציה עומדת על 2.2% לערך. בשנה הבאה ככל הנראה קצב האינפלציה יעלה ל-2.5% עד 3% וב-2018, אם הנפט יעלה ל-60-65 דולר לחבית, וביחד עם הצעדים של טראמפ, קצב האינפלציה עלול לעלות מעל 3%".
"הפד 'מאחורי העקומה'"
איך הפד יגיב לכך?
"בשנה הבאה צפויות שתי העלאות ריבית, ולאחר מכן קשה לדעת".
לאחרונה התפרסמו מספר מאמרים המשווים את דונלד טראמפ לרונלד רייגן, שנכנס לתפקיד הנשיא ב-1980. זאת בעיקר על רקע הצהרותיו של טראמפ כי הרפורמות שהוא מתכנן בכלכלה יביאו לזינוק בקצב הצמיחה, בדומה לשנות כהונתו של רייגן. לדעת דונובן יש לא מעט הבדלים בין המצב בכלכלה האמריקאית אז והיום, כמו גם בין שני האישים. "רייגן היה פוליטיקאי משופשף הרבה שנים לפני שהחל לכהן כנשיא. טראמפ הוא טירון בפוליטיקה. גם המצב הכלכלי שונה לגמרי", מדגיש דונובן. "וגם בראשות הפדרל ריזרב (פד) עומדים אנשים שונים. בשונה מג'נט ילן שמכהנת כיום, בתקופת רייגן היה פול ווקר, שהקפיץ את הריבית לרמה מאוד גבוהה. היו רמות גבוהות של ריבית נומינלית וריאלית, ולאחר מכן ווקר הוריד את הריבית בחדות, מה שאיפשר לכלכלה לזנק ביחד עם שוקי המניות והאג"ח. המצב היום שונה לגמרי.
"לדעתי הפד נמצא כיום 'מאחורי העקומה', וככל שקצב האינפלציה יעלה, הלחצים על הפד יגברו".
עד כמה הפד מתחשב בשיקולים שלו במה שקורה בעולם?
"הפד ממוקד במה שקורה בארה"ב. צריך להבין שהקשר בין חוזקת הדולר לאינפלציה בארה"ב הוא רופף. פעם חברות יבואניות היו מעלות מחירים אם הדולר היה נחלש, או שהיצואניות האמריקאיות היו מעלות מחירים כשהדולר מתחזק כדי לאזן את האפקט, אבל היום אף אחד כמעט לא עושה את זה מכיוון שהם לא יכולים. אנחנו מאמינים, אגב, שהדולר ייחלש מול המטבעות המרכזיים ב-2017. אנחנו צופים שהאירו יתחזק עד לרמה של 1.15 דולרים לאירו לערך".
למה?
"מכיוון שלאמריקה יש גירעון גדול ומובנה בחשבון השוטף, ולכן הם זקוקים לכסף שיזרום כל הזמן לתוך אמריקה כדי שהדולר יתחזק. לגוש האירו יש עודף בחשבון השוטף. בניגוד לדעה הרווחת, לריביות אין כמעט השפעה על שערי המטבעות".
בתגובה להפתעתי הוא מסביר כי "יש הרבה גורמים אחרים שמשפיעים. יש תנועות הון רבות שמושפעות משוק המניות, הנדל"ן, האג"ח, יצוא ויבוא ועוד. מספיק למשל ששוקי המניות באירופה יניבו בשנה הבאה תשואה דומה לזו של השווקים בארה"ב, והדולר יאבד גובה מול האירו. בנקים מרכזיים וקרנות השקעה ממשלתיות לא מתלהבים בימים אלה להזרים כסף לתוך ארה"ב, וזה עוד לפני שטראמפ נכנס לבית הלבן. קרנות השקעה של סין ומדינות במזרח התיכון לבדן מחזיקות נכסים בהיקף של כ-7 טריליון דולר, וכנראה שיותר ממחצית הסכום הזה מושקעת בארה"ב.
"אם טראמפ יפגין עוינות מול סין ומדינות ערביות במזרח התיכון, מספיק שיהיו שמועות שחלק מהכסף שלהן הולך לצאת מארה"ב, כדי שהדולר יירד ואף ייפול. אז כל הפוליטיקה שסביב הדולר לא תומכת בו, בנוסף לכלכלה, כך שהאירו צפוי להתחזק מול הדולר".
גם הדיבורים של לא מעט כלכלנים על כך שסכנת הסטגפלציה (קפיצה בקצב האינפלציה לצד ירידה בקצב הצמיחה) התגברה, לא מרגשים את דונובן. להערכתו הסיכוי שהמשק האמריקאי יגלוש לסטגפלציה בשנתיים הקרובות הוא קלוש, אפילו אפסי.
"כדי שניכנס לסטגפלציה צריך ש'מדד האומללות', המודד את שיעור האינפלציה בנוסף לשיעור האבטלה, יהיה גבוה מ-20%, כפי שקרה בשנות ה-70' של המאה הקודמת, ואנחנו מאוד רחוקים ממצב כזה. קצב האינפלציה אולי יעלה ל-3% או 3.5%, ושיעור האבטלה עומד סביב 5% ופחות מזה ולא צפוי לעלות, כך שאנחנו מאוד רחוקים מסטגפלציה", סבור דונובן.
אז מה צפוי להיות קצב הצמיחה?
"אנו מעריכים שבארה"ב צפויה צמיחה של 2.25%-2.5% בשנה הקרובה וגם ב-2018. באיחוד האירופי צפויה צמיחה של 1.25% עד 1.5% בכל אחת מהשנתיים הבאות".
אז הכלכלה העולמית תמשיך להתרחב בקצב דומה ל-2016?
"צפוי ככל הנראה שיפור קל. קצב הצמיחה בארה"ב יעלה מעט, ויש מדינות מרכזיות נוספות כמו ברזיל ורוסיה שיתחזקו, בין השאר עקב שיפור צפוי במחיר הנפט. כך שהכלכלה העולמית צפויה לצמוח בקצב של כ-3.5% בשנה הבאה. זה קצת יותר טוב מהשנה אבל עדיין מדובר בצמיחה חלשה יחסית".
האם אתה מעריך שגוש האירו הולך להתפרק?
"הפוליטיקה תמשיך להיות סיכון. צריך להבין שבחודשים האחרונים התמיכה בגוש האירו התחזקה בכל אחת ממדינות האיחוד, כולל בבריטניה שלאחר ההצבעה על הברקזיט. בצרפת מארין לה-פן אולי רוצה לעזוב את האיחוד, אבל המצע של המפלגה שלה מדבר על משאל עם בנושא. והסיכוי שלה-פן תיבחר ושמפלגת החזית הלאומית שלה תזכה לרוב בפרלמנט הוא נמוך מאוד. אבל, למדנו ב-2016 שאי אפשר לדעת מה יקרה בבחירות או במשאלי עם. הסיכון הפוליטי נמצא בהולנד, צרפת, גרמניה ועוד מדינות. עם זאת לדעתנו, זה לא סביר שמדינות נוספות יקדמו מהלכי יציאה מגוש האירו ב-2017, אך כן יהיה שינוי בסיכונים הפוליטיים, והשווקים שונאים עלייה באי ודאות".
הנפט יטפס, רוסיה תשתפר וגם ברזיל
מה אתה חושב על המצב בסין?
"סין ממשיכה לצמוח בקצב שאינו בר קיימא. קשה אמנם להאמין לנתונים שהם מפרסמים, אבל זה קורה גם בהרבה מאוד מדינות אחרות, כולל קנדה וארה"ב. קצב הצמיחה בר הקיימא של סין לטווח ארוך הוא 5% עד 5.5%. ב-2017 לא צפויה נחיתה קשה בכלכלה הסינית. מעבר לזה קשה לדעת, אבל בשנה הבאה קצב הצמיחה ימשיך לדעתי לנוע סביב 6%-6.5%".
אז איפה נמצאות ההזדמנויות עבור המשקיעים כיום?
"העולם הולך להיות יותר מסוכן ועתיר אי ודאות מבחינה פוליטית בשנה הבאה, בוודאי בהשוואה לשנים הקודמות. ומדובר באי-ודאות שלשווקים קשה מאוד לתמחר. המשמעות היא שמשקיעים חייבים לדעת לנהל את הסיכון, והדרך הכי טובה לעשות זאת היא באמצעות גיוון ופיזור של התיק, גם בתוך נכס מסוים כמו מניות וגם באמצעות השקעה במגוון של נכסים, בכל העולם.
"בד בבד, צריך להמשיך לחפש נכסים שנחשבים מסוכנים, מכיוון שכמעט כל בנק מרכזי בעולם דוחף את המשקיעים לשם. לכן מניות ונכסים אלטרנטיביים כמו נדל"ן נראים כיום טוב יותר בהשוואה לאיגרות חוב".
ומה לגבי סחורות?
"דולר במגמת היחלשות הוא טוב לסחורות באופן כללי, וכמו שציינתי הדולר ככל הנראה צפוי להיחלש לעומת האירו. פלטינה ופלדיום הן שתי מתכות מומלצות להשקעה כחלק מהפיזור והגיוון בתיק ההשקעות, שכן הן משמשות בתעשיות שונות, כמו הרכב למשל".
מה אתה חושב על שווקים מתפתחים שאינם סין?
"אנחנו מעריכים שמחיר הנפט יטפס בשנה הבאה לעבר 60-70 דולר לחבית, כך שכלכלת רוסיה צפויה להשתפר. גם כלכלת ברזיל צפויה להשתפר. לגבי הודו קשה מאוד להעריך מה יקרה כי הם מאוד תלויים שם במזג האוויר, ובנוסף לכך גם הממשלה מבצעת צעדים בלתי צפויים שעשויים לפגוע בכלכלה. באופן כללי, מה שיניע את השווקים המתפתחים שאינם מייצאים סחורות כלשהן הוא הביקושים המקומיים".
אתם רואים הזדמנויות למשקיעים בתחום האנרגיה הירוקה?
"האנרגיה החלופית הפכה להיות מקור האנרגיה הגדול בעולם בתחום החשמל (הכוונה לאנרגיית רוח, מים, סולארית וכד', ק' י'), יותר מפחם. אגב, צריך להבדיל בין הפקה בפועל ליכולת הפקה תיאורטית. וזו מגמה שצפויה להימשך, כשההשקעות באנרגיה ירוקה יגדלו. האתגר הגדול עובר לתחום אחסון האנרגיה, שיהיה כנראה המגמה המרכזית הבאה. הכוונה לפתרונות של אחסנת אנרגיה במטרה לנצל הרבה יותר טוב את האנרגיה הסולארית או אנרגיית רוח, כי אלה מקורות שאינם בפעולה 24 שעות ביממה. במקביל לכך, יותר ויותר אנשים יתנתקו מהרשת הארצית ויעברו ליצרנים עצמאיים של חשמל, ואולי יהיו כאלה שימכרו לשכנים שלהם את העודפים".
כמו לא מעט כלכלנים אחרים, גם דונובן נותן ציון גבוה לכלכלה הישראלית, אולם מציין כי כדי לשמור על קצב צמיחה גבוה יחסית לכלכלות העולם המפותח אסור לקברניטי המשק לשבת בחיבוק ידיים. "הכלכלה שלכם נמצאת בסך הכל במצב טוב, אפילו טוב מאוד ביחס לכלכלות בעולם המפותח", הוא אומר, "אבל, היא תלויה מאוד בהון סיכון שימשיך לזרום לכאן מהעולם, ויש כיום האטה בזרימה של תנועות ההון בעולם. לכן, רצוי לבצע שינוי בכלכלה, מתלות מוגזמת בהיי-טק ובסטארט-אפים לעידוד צמיחה של מגזרים אחרים. לבצע רפורמות.
"כמובן שהמדיניות של טראמפ בנוגע למזרח התיכון תשפיע גם היא. יתכן שתצטרכו להגדיל את תקציב הביטחון, אם טראמפ באמת יממש את המדיניות של תשלום עבור שירותי ביטחון שארה"ב מעניקה לידידותיה בעולם".
כתבות
ני"ע
