יונדאי איוניק: נשק מונחה אל ציי הרכב הגדולים של ישראל

במעמד השקת יונדאי "איוניק" בישראל, בחודש שעבר, העריך מנכ"ל יונדאי כי החברה תמכור כאן בשנת 2017 כעשרת אלפים יחידות של המכונית. במונחים של שוק הרכב המקומי זוהי הצהרה שאפתנית מאוד: לא זו בלבד, שמדובר בכניסה ראשונה של המותג לפלח חדש עבורו, אלא שהמספר גדול יותר מכל נפח המכירות של הפלח ההיברידי בארץ בשנים האחרונות. וכל זה בשנה שבה צפויה לאיוניק תחרות צמודה מכיוון רכב פנאי היברידי חדש ומקביל מבית קיה.

אלא, שכאשר מדובר בביצועי המכירות של יונדאי מוטורס בישראל, מזמן נאלצנו לנטוש את הסקפטיות. בשנה החולפת מכר התאגיד הקוריאני, על שני מותגיו, קרוב ל-80 אלף כלי רכב בישראל - הנתון הגבוה ביותר אי פעם ליצרן רכב יחיד, בפער של עשרות אחוזים, ונתח השוק שלו עמד על כ-27% - עוד שיא מקומי.

יחסית למכונית כה מתוחכמת עם שאיפות גלובליות ומקומיות כה גדולות, השמרנות החיצונית קצת מפתיעה. בניגוד לטויוטה, שבחרה להעניק לפריוס עיצוב עתידני, לאיוניק תצורת חמש דלתות עם פרופורציות קלאסיות, שמסווה היטב את אופייה האמיתי. האלמנטים החיצוניים היחידים שמצליחים למשוך תשומת לב ברחוב הישראלי הם החישוקים המיוחדים, בהם מצוידת הגרסה היקרה יותר, וקישוט מושחר מתחת לפגוש האחורי.

גם עיצוב תא הנוסעים מעוגן בהווה ולא בעתיד. מערך הפיקוד תקני למדי עם הגה בצורה הנכונה, מוט הילוכים שנמצא במיקום צפוי ומערך מתגים ידידותי וקל לתפעול. אמנם לוח המחוונים מבוסס על צג דיגיטלי רב תכליתי שניתן להתאמה אישית של המידע, אך עיצובו אינו חורג מהנורמה.

מערכת המולטימדיה מהתקנה מקומית של יונדאי שכבר פגשנו בשלל דגמים והיא עדיין מהטובות מסוגה - עם תצוגה חדה, מעבד מהיר וחיבור תמידי לרשת בעזרת כרטיס SIM נפרד, שמקפיץ דרמטית את השימושיות של המערכת. מנגד, המערכת הזו אינה מסונכרנת עם מחשב המנוע, כך שמי שזקוק למידע שוטף על ביצועי הרכב יצטרך להסתפק בצג הנתונים המרכזי.

למרות הנטייה הקוריאנית המוכרת לעיצוב שבלוני והרבה גוני אפור, איכות ההרכבה והחומרים מוקפדת, עם שלל משטחי דיפון עטויים בפלסטיק רך ובידוד רעשים מצוין.במרחב פנים האיוניק זוכה לניקוד גבוה. שילוב בין בסיס גלגלים רציני, גובה ורוחב נכבדים ועיצוב ידידותי לנוסעים בריאי גוף מעניק חלל מחיה נדיב למשפחות בכל גודל ורוחב. גם תא המטען ענק (550 ליטר) והדלת האחורית הרחבה שימושית מאד לאכסון ושינוע מטענים חורגים.

העיצוב החיצוני הנאיבי ועיצוב הפנים התקני מסווים כמות יוצאת דופן (לרף מחיר זה) של הנדסת רכב מתקדמת. למעשה, זו אחת מפלטפורמות הרכב הסדרתיות הבודדות כיום בשוק שתוכננו תמוך בשלושה סוגי הנעה שונים: היברידית, פלאג-אין וחשמלית נטו.

רמזים להנדסה העילית ולתכנון המודולרי אפשר למצוא במשקל העצמי הנמוך להפתיע של הרכב, שהושג הודות לשימוש נרחב בחומרים יקרים וקלי משקל. הסוללה היא סוללת ליתיום קומפקטית, שמותקנת מתחת למושב האחורי - מה שמסייע להגדלת נפח תא המטען ולחלוקת המשקל מאוזנת מאוד - והמנוע החשמלי הוא אחד החזקים בשוק.

כל הטכנולוגיה הזו פועלת היטב מתחת לסף המודעות של הנהג. ההיגוי, למשל, נוח ומדויק למדי, התנהגות הכביש רהוטה וצפויה, היציבות הכיוונית במהירויות גבוהות מצוינת וספיגת הזעזועים היא אחת הטובות בשוק המשפחתיות. פה ושם אפשר להיתקל גם ב"באגים", שמוכרים לנו גם מהנירו שבה פגשנו לאחרונה.

דוושת הבלם, למשל, מרגישה מלאכותית מאוד ודורשת לחץ נמרץ לצורך עצירה מוחלטת, והמערכת ה"אוטונומית" לסיוע בשמירה על נתיב הנסיעה יוצרת תחושת היגוי מלאכותית ומטרידה. בקרת השיוט החכמה, לעומת זאת, פועלת לא רע.

את יחידת ההנעה ההיברידית של יונדאי כבר פגשנו בקיה נירו וגילינו שהיא לא פחות מרשימה באיוניק. השילוב בין המנוע החשמלי למנוע הבנזין רהוט וכמעט בלתי מורגש. המנוע החשמלי מעניק הרבה מאד מומנט בסל"ד נמוך ודוחף את הרכב קדימה בקצב מפתיע, במיוחד כאשר תיבת ההילוכים נמצאת במצב הספורטיבי. התיבה כפולת המצמדים חלקה ורהוטה ברוב המצבים. היא מספקת כושר שיוט רגוע וחרישי בנסיעות מהירות וארוכות, ולרשות הנהג יש מספיק רזרבות כוח לעקיפות בעליות ארוכות ותלולות.

ישנה כמובן גם סוגיית צריכת הדלק. זו הפעם השניה שאנחנו נוסעים עם מערכת ההנעה ההיברידית של יונדאי וזו הפעם השנייה שבה אנחנו מתקשים להאמין לנתונים שמציגים מחשב המנוע ומד הדלק. לא משנה מה שלא עשינו לרכב - המחשב עדיין הראה קרוב ל-20 קילומטרים לליטר וטווח נסיעה של מעל 700 קילומטר למיכל. הנתון הרשמי, אגב, עומד על קרוב ל-30 קילומטרים לליטר כך שמי שיקפיד על נהיגה עדינה עשוי לגלות שזו המשפחתית הכי חסכונית שנמכרת כיום בישראל.

יונדאי איוניק בגרסת הבסיס, שעדיין מגיעה עם אבזור מכובד, עולה 136 אלף שקלים. גרסת ה"סופרים" בה נסענו מעלה את הרף ל-140 אלף שקלים ומוסיפה עוד כמה פריטי אבזור שאפשר לחיות בלעדיהם. במחיר הזה ה-IONIQ היא אחד מכלי הנשק מונחי המטרה המדויקים ביותר בהם נתקלנו בשנים האחרונות, ולמטרה שלה קוראים "ציי הרכב הישראלים".

כמו אחותה נירו, זו מכונית אולטרה-שימושיות, מאובזרת בנדיבות וחסכונית למעביד (צריכת דלק) ולעובד (שווי שימוש מופחת). אם מוסיפים לכך את מוניטין ההנחות של יונדאי לחברות הליסינג ובונוס של עיצוב שמצליח להיטמע בסביבתו - להבדיל מהאחות, קיה נירו, שמדגישה "סגנון חיים" - מקבלים רכב עם פוטנציאל לנגוס נגיסה משמעותית מאוד מפלח המשפחתיות המוסדי, שמונה כ-60-70 אלף כלי רכב בשנה. לפיכך לא נופתע כלל אם נתח השוק של הקונצרן בישראל יחצה בשנה הבאה את רף ה-30%.

 יונדאי איוניק 21.12.16

חלק מהמתחרות

סיאט אטקה

החודש מצטרף לתחרות על לקוחות הציים גם רכב הפנאי החדש של סיאט. ב-140 אלף שקל מקבלים רכב משפחתי די מרווח, עם מקדם נוכחות לא מבוטל, אבזור תקני מכובד ותא מטען שימושי. המנוע הוא 1.4 ליטר טורבו-בנזין, צריכת הדלק הרשמית נושקת ל-20 קילומטרים לליטר והביצועים זריזים

סקודה אוקטביה 2017

מעבר לפינה נמצאת הגרסה המחודשת של האוקטביה, ממכוניות הציים הנמכרות ביותר בישראל. הרכב יגיע עם מערכות בטיחות, סיוע ובידור מדור אחרון. התשובה לחיסכון של ההיברידיות עשויה להיות מנוע טורבו-בנזין "ירוק" בנפח 1 ליטר, עם 115 כ"ס וצריכת דלק ממוצעת של כמעט 22 ק"מ לליטר

סיביק 2017

להונדה יש "מקדם נחשקות" גבוה והסיביק סדאן החדשה עתידה להצדיקו עם ממדים גדולים משמעותית ועיצוב ספורטיבי מתוחכם. הרכב עתיר מערכות בטיחות ובידור מתקדמות והתשובה שלו לציים הוא מנוע 1 ליטר טורבו-בנזין עם 130 כ"ס, שמשודך לתיבה רציפה ומשיג מעל 20 קילומטר לליטר