האוזר: "תעשיית האופציות הבינאריות מכתימה את ישראל"

"תאוות הבצע של נוכלים בתחום האופציות הבינאריות אינה יודעת גבולות וידם הארוכה מגיעה לכל קצוות תבל. אנחנו מקבלים פניות מנפגעים ומרשויות החל מצפון אמריקה, דרך אירופה, מזרח אסיה ואפילו ממדינות ערב. אין צורך להכביר במילים אודות הנזק התדמיתי שהדבר גורם לישראל ולקהילות היהודיות בעולם. אני מבקש לנצל הזדמנות זו ולפנות למצפונם של אותם נוכלים בקרב משווקי האופציות הבינאריות - ככל שנותר להם כזה - ולהציב להם מראה מול פניהם לחשבון נפש. אני קורא להם לחדול לאלתר מפעילות שגוזלת מאנשים תמימים את כל חסכונותיהם עליהם עמלו כל חייהם".

יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, כועס. הוא כועס על זה שיש לחוק ניירות ערך סמכות מוגבלת בכל מה שקשור לעצירת תעשיית האופציות הבינאריות הפועלת מישראל - תעשייה הנתפסת כ"קזינו" בעיניו ובעיני רבים אחרים. הוא כועס על זה שחלק מן הפועלים בתחום מרמים באופן בוטה וגס אזרחים בחו"ל - וידיו כבולות. הוא כועס על זה שתושבים זרים מפסידים את כל כספם והאצבע המאשימה מופנית אל ישראל. "הפעילות הזאת מכתימה אותנו", הוא אומר.

על רקע סדרת הכתבות שהתפרסמה ב"גלובס" לאחרונה, ואשר חשפה את התעשייה הזאת במערומיה (שיטת גיוסים בעייתית והשקעה הדומה יותר להימור מאשר למסחר בני"ע), אומר האוזר בראיון ל"גלובס", כי החגיגה עומדת להיפסק. "התאחדנו, כל רשויות האכיפה, לצורך המאבק בתופעה המכוערת הזאת", הוא אומר. "הכרזנו מלחמת חורמה נגד האופציות הבינאריות. אנחנו שומעים עדויות וסיפורים מחרידים של אנשים שמשכנעים אותם להיכנס לזירה הזאת. לא ישראלים. אני מבהיר כל הזמן שאני רואה בזה פעילות אסורה, שקשורה לסחיטה ועושק של הציבור, של שרלטנים, רודפי בצע שמתקשרים לאותם אנשים ולוקחים מאותם אנשי קשיי יום כספים. אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים לעשות היום כדי לעצור את זה".

לא מדובר בתעשייה סודית או כזו שהחלה לפעול לאחרונה. בשנים האחרונות נחשפה תעשיית האופציות הבינאריות טפח אחר טפח - ומה שהתגלה זעזע רבים. תחילה היו אלה עובדים לשעבר של חברות שונות שחשפו את שיטות העבודה של התעשייה הזאת - משכורות עתק של בין עשרות למאות אלפי שקלים לילדים בני 23-25, על מנת שיציעו, ימשכו, יפתו משקיעים להעביר את מיטב כספם לחברות בתחום, תוך ידיעה כי הם יפסידו אותם. בין העובדים שפרשו היו עולים חדשים, השולטים בשפות שונות, שהתפתו להתפרנס במדינת ישראל הקדושה ומצאו את עצמם משקרים לאנשים תמימים במדינות מהם עלו, וגוזלים מהם את חסכונותיהם.

בהמשך החלו לקום קבוצות ווטסאפ וקבוצות פייסבוק שקוראות למגר את התופעה. סיפורים על הונאות החלו להתפשט כאש בשדה קוצים, ונפגעים ופורשים מהחברות הללו החלו לארגן כינוסים על מנת להילחם בהונאות. מהר מאוד זכו הפועלים בתחום הזה לכינוי "הזאבים מתל אביב" (בהשאלה מהסרט המצליח "הזאב מוול סטריט"), והחל רחש סביב הרצון לעצור את התופעה.

ועדיין זה לא מספיק.

על הרקע הזה, בחודש מארס האחרון אסרה רשות ניירות ערך בראשות האוזר על שיווק אופציות בינאריות לישראלים, והחלה לקדם במרץ יוזמת חקיקה במסגרתה יוכל לאסור על שיווק אופציות בינאריות של חברות ישראליות לחו"ל. "יש כבר טיוטות ונוסחים של הצעת החוק, ואני מקווה שבקרוב נקדם את החוק הזה", אומר האוזר.

דבר נוסף שנעשה ברשות הם חיקורי דין של ישראלים שפועלים בתחום האופציות הבינאריות לבקשת רשויות זרות. מדובר בהליך חקירתי שמתבצע בישראל על ידי רשות ניירות ערך לבקשת רשות ניירות ערך זרה, אשר פתחה בחקירה של הונאת תושביה על ידי תושבים ישראלים. הרשות הזרה פונה בבקשה לחקור אדם ספציפי ורשות ניירות ערך בארץ מבצעת את החקירה ומעבירה את הממצאים לרשות הזרה.

"במסגרת הסכמי שיתופי פעולה עם רשויות ניירות ערך אחרות בעולם, אנחנו עושים עבורם הרבה מאוד חיקורי דין. בדרך כלל יש לנו 4 חיקורי דין בשנה בממוצע עבור רשויות ניירות ערך אחרות, אבל בתחום הזה של האופציות הבינאריות אנחנו מדברים על מעל 30 חיקורי דין שעשינו בשנתיים האחרונות, עבור כל אלה שמבקשים מאתנו לאחר שנפתחו חקירות במדינות שלהם", חושף האוזר.

לדבריו, "אנחנו לא רואים את תמונת החקירה המלאה במסגרת חיקורי הדין, רק את החלק שהתבקשנו לחקור, אבל התמונה שמצטיירת נוראית. אומרים לאנשים תמימים 'בוא תשים את הכסף שלך פה ותרוויח בטוח'. אם הם מפסידים אומרים להם 'תמשיך לשים כסף בסוף תרוויח', ואז אם הם מרוויחים מעט אז אומרים להם 'אתה רואה שזה עובד תביא עוד כסף'. הם משכנעים את האנשים להמשיך להעביר כסף עד שהאדם מפסיד את כל כספו. הם עושים את זה באותות ומופתים, בשכנוע ובהפעלת לחץ, ואנשים מתפתים לעשות את זה למרות שאנחנו הכרזנו מעל כל במה לא להשקיע בזה".

על הרקע הזה יזם האוזר מהלך לאיחוד כוחות של כל גורמי האכיפה להילחם בתופעה. "מעבר לכך שעצרנו את השיווק לישראל, מאוד מפריע לנו שפוגעים באזרחים בחו"ל מהארץ, אבל אין לנו מספיק כלים לעצור אותם. ובאים אלינו הרגולטורים הזרים ואומרים 'זה לא מספיק שאתם תכנסו לתמונה רק כשאנחנו מבקשים מכם חיקורי דין במקרה ספציפי שבו אנחנו פותחים אצלו בחקירה. אנחנו רוצים שתעצרו את זה מלכתחילה, את כל הפעילות המחרידה הזאת'.

"ולכן איחדנו את כוחותינו, ואנחנו בודקים איך כל רשויות האכיפה יכולות לשתף פעולה כדי לעצור את ההונאות בתחום. אם מישהו גנב, זה לא קשור לחוק ניירות ערך. זה לא בסמכות שלי אלא של המשטרה, אז המשטרה התגייסה לסיפור הזה גם כן. וככל שיש לי חשד להלבנת הון אז גם מעורבת הרשות לאיסור הלבנת הון וכדומה. התאגדנו כל הרשויות הרלבנטיות ואמרנו בוא נראה איך אנחנו פותרים את הבעיה, בגלל שזה עושה תדמית מאוד שלילית לישראל".

האוזר מוטרד מאד מהמוניטין השלילי שגורמים משווקי האופציות הבינאריות למדינת ישראל ברחבי העולם. לדבריו, "מעבר לפגיעה הכלכלית החמורה באזרחי העולם, משווקי אופציות בינאריות הגורמים לנזק תדמיתי חמור שהולך וגובר וצובר תאוצה ומלבה את האנטישמיות כלפי היהודים בכלל, והישראלים בפרט. מדינת ישראל משקיעה מאמצים רבים במלחמה ב-BDS ובמקביל קומץ של ישראלים גורמים לנזק קשה כל כך מהדלת האחורית של המדינה. ועל כך נאמר מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו".

הבעיה המרכזית היא שהשוק הזה לא מפוקח - אז עד כמה שזעקות החמס יהיו גדולות, קשה לדעת מה עומד מאחוריהם. כמעט בלתי אפשרי להצביע על היקף התופעה באמת וכמה כסף מתגלגל בתעשייה הזאת. "אפשר להעריך את זה בעשרות מיליונים ועד מיליארדים, תלוי לפי מה מחשבים את היקף ההשקעות", אומר האוזר. "מה שבטוח זה שצריך לעצור את זה ולא משנה מה ההיקף. לכן, אנחנו מקדמים את הצעת החקיקה שאומרת 'אנחנו לא מאפשרים לכם לפעול פה בכלל. לא רק לא להציע לישראלים אלא שלא תהיו פה בכלל. לא רוצים שהמחשבים שלכם יהיו פה, שאנשי השיווק שלכם יהיו פה, אנחנו רוצים להרחיק אתכם מכאן'. זו חריגה דרמטית מכל קונספציית הפיקוח והחקיקה הישראלית. תארו לכם שחברה רוצה להנפיק בבלגיה, ואז אני אומר לה - את לפני בלגיה תבקשי ממני אישור. זה לא סביר. לכן, החקיקה הזאת חריגה וזה ברור, אבל כשמדובר באופציות בינאריות אמרנו כן, פה אני רוצה ללכת הרבה יותר רחוק. עוד צעד קדימה. לא רוצה שיוכלו לפעול פה. לא מעניין אותי איפה אתם עושים את זה, אבל לא תעשו את זה מכאן".

- לאלו מדינות משווקות האופציות הבינאריות עם תעודת הזהות הישראלית? איפה הנפגעים המרכזיים?

"היום זה כבר מתפשט בכל מקום בעולם, אבל פנו אלינו הרבה מבלגיה, צרפת וארצות הברית, כשאצל הבלגים והצרפתים זה הכי בוער. בשוק האירופי הקימו כוח משימה להילחם בתופעה הזאת ובהתחלה לא רצו אותנו שם, כי יוצא לנו שם שלילי בתחום הזה. התופעה הזאת מטרידה אותם והם רוצים לבדוק איך למגר את זה. הזמינו אותנו לומר שם מה אנחנו חושבים על הסיפור הזה ואני חושב שכל היוזמות שלנו - השילוב של כל גורמי האכיפה בתוספת יוזמת החקיקה שלנו, אמורות לפתור להם את הבעיה מהצד שלנו.

"בינתיים, עד שניישם את זה, זה מציק להם. הם חושבים שזה צריך להיעשות מהר יותר, וגם אני חושב שצריך לעשות את זה מהר. מפנים אלינו שאלות כמו למה ישראל היא חממה של אופציות בינאריות. אם החוק יעבור, תהיה לנו סמכות לפעול נגד אותם שרלטנים".

- למה התעוררתם רק עכשיו? למה עצרתם את השיווק בישראל רק במארס ולא פעלתם בנחישות רבה יותר לעצור את ההונאה של אזרחים בחו"ל קודם? כולם מדברים על ההונאה הגדולה כל הזמן - איפה הייתם?

"הייתה פה סיטואציה בעייתית. לקח המון שנים עד שקיבלנו את הסמכויות להעניק רישיון - עד שהחוק עבר לצערנו, היו בחירות וכדומה. יכולנו לעצור את הפעילות בארץ רק כשהיה לנו החוק, ובדקנו את החברות האלה. לפני שנה וחצי, ברגע שקיבלנו סמכויות לתת רישיון היינו צריכים לבחון את החברות האלה, ורק אז נחשפנו לתופעה במלוא חומרתה. ברגע שהבנו את הסיפור הזה מיד החלטנו שאנחנו לא מתירים לשווק את זה לישראלים. היינו בין הראשונים שאמרנו שלא ניתן להם לפעול בישראל. זו הסיבה שלקח זמן עד שהבנו את התמונה.

"עם הזמן גם התחלנו להבין כמה זה עצום התחום הזה. ובחודשים האחרונים אנחנו עושים כל מה שאנחנו יכולים כדי לעצור את זה. כל דבר שניתן לעשות בשביל שהפעילות הזאת תיעצר מתוך גבולות המדינה, אנחנו נעשה אותו. זה כתם על המוניטין של המדינה ושל רשות ניירות ערך".

"כשביקשתי להוציא את הכסף, הם איימו עלי שלא מגיע לי כלום"

מלבד הפניות המגיעות אל רשות ניירות ערך מרגולטורים זרים לחקור נקודתית חברה כזו או אחרת ולקדם במהירות את הטיפול בנגע הזה בישראל, הגיעו בשנים האחרונות מאות פניות של אזרחים פרטיים, תושבי מדינות זרות ותושבי ישראל, למרכז לפניות הציבור של הרשות. אלה מספרים את סיפורם האישי מתוך תקווה שמישהו בישראל יעזור להם. "גלובס" חושף פה חלק מן הסיפורים.

בין הסיפורים הללו הגיע אל רשות ניירות ערך גם סיפורה של תושבת סינגפור, אשר טוענת שהוצאו ממנה במרמה והונאה של השקעה באופציות בינאריות, יותר מ-1.2 מיליון דולר ארה"ב. בפניה נטען, כי מדובר בשיטת עוקץ בעניין אופציות בינאריות, אשר מאחוריה עומדים מספר אזרחים ישראלים, אשר פועלים תחת זהות בדויה ובאמצעות שתי חברות השקעה שרשומות כיושבות בתל אביב. לדברי עורכי דינה של המתלוננת, ההונאה התבצעה גם באמצעות רשת האינטרנט בבריטניה, ו"מדובר בפרשת ההונאה הגדולה ביותר בבריטניה בשנים האחרונות, אשר זכתה לכתבות ותהודה בתקשורת הבריטית".

המתלוננת מספרת, כי העבירה לפקודת חברות ההשקעה סכומי כסף נכבדים, וכשניסתה בשלב כלשהו לקבל את כספה חזרה, נענתה בסירוב ואף זכתה לאיומים וסחיטה. המקרה הועבר על ידי רשות ניירות ערך הישראלית לטיפול האינטרפול בסינגפור וגם לטיפול משטרת ישראל.

במקרה אחר, עו"ד ותיק בישראל, כבן 70, התפתה והשקיע באמצעות חברה ישראלית באופציות בינאריות. הוא מעיד על עצמו שאינו מבין בתחום ניירות הערך ולכן השקיע באמצעות המלצות מהחברה והעביר כספים לחברה תוך הבטחה "שהכול בטוח" וגם "שהפעולות שלו יהיו מוגנות מהפסד", ו"שבמקרה של הפסד, אני מקבל את כספי בחזרה".

התוצאה של ההשקעה הזאת הייתה שאותו עו"ד הפסיד כ-400 אלף שקל, ולא הצליח להחזיר שקל בחזרה. מהחברה נמסר לו כי עליו להמשיך לסחור בסכומים גבוהים באלפי אחוזים יותר ממה שהשקיע ומהסכום שהופקד בחברה, על מנת להגיע לנפח/מחזוריות מסוימת. הוא הסכים והמשיך להשקיע, מרגיש כבול לדבריו ומרומה. אותו עו"ד סיפר לרשות ניירות ערך שהוא לא הבין את ההתנהלות והפעולות בחשבונו, וכשביקש, נתקל בסירוב לקבל פירוט של תנועות בחשבונו, וכמובן שלא קיבל החזר כספי.

במקרה אחר הפסיד משקיע ישראלי כ-700 אלף שקל בהשקעה באופציות בינאריות באמצעות חברה בישראל. אותו משקיע סיפר לרשות לניירות ערך, כי לא תמיד הנתונים באתר האינטרנט של החברה היו תואמים לסכומים שידע שהשקיע, ואחרי שהפסיד מספר פעמים סכומי כסף שונים, היה מוסיף ומשקיע כספים נוספים, כפי שהציעו לו בחברה, "על מנת שיהוו הגנה על השקעתו" ועל מנת שיוכל להמשיך לסחור. כך הגיע להפסד של מאות אלפי שקלים שהיוו את כל חסכונותיו. היום אותו משקיע הוכרז כלקוח מוגבל בחשבון הבנק שלו, וללא כרטיסי אשראי.

מקרה נוסף שהגיע אל רשות ניירות ערך הוא סיפורה של אישה שהשקיעה באופציות בינאריות ושכנעה גם קרוב משפחה שלה להשקיע בעקבותיה, בחברה ישראלית. כשניסתה לצאת - זכתה בסירוב. אותה אישה סיפרה כי בשלב מסוים לא אהבה את חוסר השליטה שהרגישה בדרך השקעה זו ואת ההתנהלות של נציגי החברה מולה, שלא הייתה שקופה, ולכן ביקשה למשוך את כספה. בתגובה זכתה המשקיעה לסירוב ואיומים. לדבריה, המשיכה להשקיע מ"פחד" והפסידה את כל כספה, וכך גם קרוב המשפחה שלה.

"הבטיחו שילמדו אותי לסחור", סיפרה, "אבל בפועל אמרו לי מה לעשות. האמת שהתלהבתי והכנסתי את קרוב המשפחה שלי והצעתי לו גם לסחור. מהר מאוד הבנתי שהם אלה שמושכים בחוטים, והם אלה שקובעים אם ארוויח או אפסיד מאחר וכך הפסקתי בפועל את המסחר. כשקיבלתי הודעה כי עליהם להפסיק המסחר ואני יכולה להוציא את הכסף, כתבתי להם שאני מבקשת להוציא הכסף, ואז הם התקשרו אלי תוך איום שלא מגיע לי כלום. זאת, על אף שהחשבון שלי הראה אחרת".