"עקב האכילס המרכזי ביוזמות חדשניות רבות הוא ההרכב האנושי"

הצלחתן של החברות הישראליות בתחום ההיי-טק והחדשנות שהן מביאות לשוק העולמי ידועות זה מכבר והביאו לעולם הספר על "אומת הסטארט-אפ". לצד סיפורי ההצלחה הרבים, סוגיה בוערת שתופסת לא מעט שיקולים בחברות רבות הנה המחסור במתכנתים ומהנדסים.

פאנלים מקצועיים בהייטק, כנסי חדשנות, השיח ברשתות החברתיות ובתקשורת - כולם חוזרים על המנטרה הקבועה כי בעשור הקרוב יחסרו לתעשיית החדשנות הישראלית יותר מ-10,000 מהנדסים ומתכנתים, זאת במקביל לתהליך היחלשותה של תעשיית ההיי-טק של ישראל ביחס לעולם. גם לא מעט דו"חות מציגים תמונה דומה. האחרון שבהם הוא דו"ח החדשנות מטעם משרד הכלכלה והתעשייה ורשות החדשנות.

אלכסיי שלימוב הישראלי אשר עומד בראש בית התוכנה Eastern Peak שמעסיק מעל ל-120 עובדים אומר בריאיון ל"גלובס" כי "מציאת כוח אדם איכותי במהירות הנה משאת נפשם של היזמים הישראלים. למעשה, עקב האכילס המרכזי ביוזמות חדשניות רבות הנה ההרכב האנושי שמרכיב אותה או חסר בה. המציאות העגומה בישראל, היא שאין בשטח מספיק מאותם אנשים מוסמכים מקצועית. וזאת לכל הדעות בעיה לאומית של ממש".

כמה זמן לוקח לגייס עובד היום בישראל?

"על פי הערכות, לחברת טכנולוגיה גדולה או קטנה לוקח מעל לשלושה חודשים לגייס עובד מתאים. ובמקרים קיצוניים לוקח לאייש תפקיד מסוים מעל לחצי שנה. הזמן הזה, כאמור 'מבזבז' זמן יקר שלחברות טכנולוגיות בדרך כלל אין".

"עוד ועוד חברות בינלאומיות אשר ראו בעבר בישראל יעד אסטרטגי והקימו פה מרכזי פיתוח, מבינות כיום אחרי תקופה כי אותו מחסור במהנדסים והון אנושי נגיש, ממנו סובלת הסטרטאפ ניישן עלול לפגוע באלמנטים עסקיים רבים", אומר שלימוב העומד בראש איסטרן פיק - חברה שמטרתה לפתור את הפער הזה ולתת לחברות וסטרטאפים את הכלים והפתרונות המתאימים.

אתה מאמין שהפתרון הנכון הוא לייצא תעסוקה החוצה?

"לא, ממש לא".

"הפיתוח המרכזי של כל חברת טכנולוגיה כחול לבן צריך להיעשות בישראל. המנטרה הקבועה שלנו היא שצוות ה-IP, זה שדוחף את החברה ומעצב אותה צריך לפעול מהמטה של החברות בישראל. אנחנו מאמינים שפה צריך להיות הצוות המקורי. יחד עם זאת, כל חברה או יזם יודע שישנם אינספור משימות שאינן נמצאות בליבה של המוצר ושניתן לקדם במיקור חוץ".

"זאת נקודה מרכזית. אנחנו לא באין להחליף את המתכנת הישראלי, אלא מכוונים להשאיר לו לעסוק בדברים החשובים באמת. בלב ליבו של המוצר והפיתוח". 

למשל, "כל מותג רכב, אפילו רכבי יוקרה לא 'מבזבזים' זמן על חידושים ופיתוח של מערכות שמע ורדיו, אלא משקיעות יותר זמן ומחשבה בפיתוח המנוע. וזה בדיוק העניין, גם בכל בפיתוח אחר. אנחנו עוזרים לחברות לפתח רדיו, ומשאירים לחברות לעסוק בפיתוח המנוע".

"מה גם שמאז ומתמיד, העולם הטכנולוגי התבסס על חיבורים עם שותפים בעולם. אחד הדברים החשובים למעשה לקיום מרחב הייטקי מוצלח הוא היכולת לעשות חיבורים בינלאומיים. מסיבות מגוונות, המציאות מראה שאת הפתרון לבעיה הזו של מחסור בהון אנושי, מספקים מרכזי פיתוח ובתי תוכנה במדינות שונות בעולם, הידועה והמוכרת שבהן היא הודו שסיפקה בעבור כולם בעשור האחרון מהנדסים בעלות נמוכה מאוד".

מה שהתחיל בטרנד בהודו, שינה פאזה ועבר לאוקראינה?

"רבים מהזימים יסכימו כי הבעיה האמיתית אצל ההודים - שהמחיר הנמוך לווה בהרבה פעמים בהיעדר ניסיון וידע מקצועי מספק. ובמקרים רבים גם אי עמידה בזמנים או חוסר דיוק בביצוע העבודה. אלה הטענות שנשמעות מחברות רבות שבאו בשיתוף פעולה עסקי עם ההודים. רבים לא מודעים לכך שמדינה אחרת אשר עונה על הבעיה הזו בדיוק היא אוקראינה. אשר מתחילה להיתפס בעיני רבים כנותנת פתרונות טובה".

זה לא פוגע בתעשייה המקומית?

"בדיוק להפך. הצורך של חברות טכנולוגיה זה למצוא במהירות המרבית נותן שירות איכותי. העובדה שקיים מחסור כוח אדם איכותי בישראלי אינו צריך לעצור את החדשנות".

"לאחרונה נשמעים יותר ויותר קולות של לא מעט גורמים בתעשייה המקומית בישראל, שאומרים כי בשל עלותם הגבוהה של העובדים בארץ, בהרבה מקרים אפילו הם, חברות כחול לבן וסטרטאפים מקומיים בעצמם פשוט מוצאים נחמה במרכזי פיתוח ונותני פתרונות טכנולוגיים מחוץ לגבולות הארץ".

ומה לגבי מעבר של המוח הישראלי למדינות זרות?

"תמיד התקיים מעבר של ישראלים למדינות, זה טבעי ומבורך, וצריך להיעשות באופן מבוקר וחכם".

החברות רואות בזה גם צעד כלכלי?

"ברור שהמספרים מדברים בעד עצמם. רק לשם השוואה, העסקת מהנדס אוקראיני נכון להיום נאמדת בסכום חודשי של 5,550 דולר, עלותו של הישראלי לעומת זאת גבוהה בצורה משמעותית ונאמת על סכום של 8,000-10,000 דולר. הפער הזה גורם לחברות רבות להבין שמשתלם להן לרכוש שירותים מהאוקראינים".

"אגב, לעניין זה חייבים להדגיש שאיכות החיים של המהנדסים האוקראינים בשכר הזה לעיתים קרובות גבוהה יותר מהישראלים", הוא מוסיף.

גם הנדל"ן משפיע על ההחלטה לעבור לאוקראינה?

"לגמרי כן. כמעט בכל פרמטר אוקראינה משתלמת יותר מישראל. הנדל"ן שם זול כמעט פי 3 מישראל. כל מי שבונה מרכז או שלוחה באוקראינה רואה עד כמה כל האקו-סיסטם מקשה על היזמים בישראל".