בדיקת "גלובס": מי ירוויח, אם בכלל, מחוק השקיות?

בעוד שבוע מהיום, החל ב-1.1.2017, תצטרף ישראל לרוב מדינות המערב עם מהלך של הפחתת הצריכה המופרזת של שקיות הניילון - באמצעות גבייה של 10 אגורות עבור שקיות נשיאה (גופייה) ב-20 רשתות מזון שמוגדרות כגדולות לפי חוק המזון.

הסכום שנקבע עבור כל שקית נמוך משמעותית מזה שמשלמים הצרכנים באירופה למשל, ועם זאת הוא מעורר הדים: מצדו האחד של המתרס יש שטוענים כי מדובר בהוצאה שתהווה נטל על משקי-הבית, בעיקר במצב סוציו-אקונומי נמוך; ומצדו השני של המתרס טוענים ארגונים סביבתיים בעיקר כי המחיר נמוך מדי ולא ירתיע את הישראלים, שימשיכו לקחת כמויות בלתי סבירות של שקיות בכל קנייה.

בגלגול הקודם של הצעת החוק נקבע כי המחיר לשקית יעמוד על 50 אגורות, אולם בסופו של דבר כדי להעביר את החוק נכנעו במשרד להגנת הסביבה ללחצים והפחיתו את המחיר בהדרגה, עד שהגיע ל-10 אגורות בלבד.

המספר הבא ממחיש את טירוף השקיות בארץ: היקפי הצריכה לשקיות נשיאה ממשיכים לצמוח בקצב מסחרר, ולפי ההערכות מדי שנה משתמשים בישראל ב-2.7 מיליארד שקיות גופייה, כש-1.6 מיליארד שקיות מתוכן מחולקות ברשתות המזון.

המספרים הללו מובילים להיקפי צריכה של כ-350-400 שקיות לנפש בשנה. לשם ההמחשה - ב-27 מדינות אירופה ממוצע צריכת השקיות עומד על 180 לנפש בשנה, כשברבות מהן הצרכנים כבר משלמים על שקיות. הצריכה העולמית של שקיות נשיאה חד-פעמיות נעה בין 500 מיליארד ל-1 טריליון יחידות בשנה.

על-פי הדירקטיבה האירופית, עד סוף 2019 יעד השימוש והצריכה של שקיות נשיאה חד-פעמיות יעמוד על לא יותר מ-90 יחידות לנפש בשנה, ועד לשנת 2025 יעדי הצריכה לא יעלו על 40 שקיות לנפש בשנה - זאת באמצעות חקיקה ופעולות הסברה.

ויש גם צעד קיצוני יותר: השבוע אושר חוק במדינת קליפורניה בארה"ב שמוציא לחלוטין את שקיות הניילון מתמונת הייצור. קליפורניה ידועה בשמירה על הסביבה, והיא הראשונה לצאת במהלך שאולי ייצא לפועל לבסוף בעולם כולו.

גברת עם סלים - רב-פעמיים

רבות מהשקיות מושלכות לאשפה ומסבות נזק אדיר לסביבה. במשרד להגנת הסביבה מקווים כי בדומה להפחתה הדרמטית במספר פחיות המשקה הפזורות בנוף מאז חל עליהן חוק הפיקדון - יופחת השימוש בשקיות הפלסטיק, והצרכן הישראלי יקנה לעצמו הרגלים של הצטיידות בסלי קנייה רב-פעמיים.

השר להגנת הסביבה, זאב אלקין, מגדיר את חוק השקיות כ"צו השעה". הוא מציין את הכלים ה"אלטרנטיביים", קרי סלי קנייה רב-פעמיים שתספק המדינה "לא על חשבון האזרח". הכוונה היא שהחל משבוע הבא יחולקו ברשתות המזון סלים רב-פעמיים ללא תשלום, בהתאם לסכום הקנייה.

החלוקה אמורה הייתה להתבצע טרום כניסת החוק לתוקף, אולם היא נדחתה מטעמים פרוצדורליים, מה גם שההיענות של הרשתות למהלך הייתה נמוכה שכן המהלך מסובסד חלקית: המשרד להגנת הסביבה הקצה לכך 29 מיליון שקל ויצא בקול קורא לרשתות להצטרף למיזם, אולם בפועל חלקן, דוגמת טיב טעם, בחרו שלא להצטרף, כך שהיקף המיזם לחלוקת סלי הקנייה בחינם נאמד בסכום חלקי בלבד של 13 מיליון שקל.

חלוקת הסלים ברשתות שהצטרפו למיזם תתבצע בהתאם להיקף הקנייה בטווח שמ-100 שקל (לסל אחד) ועד למקסימום של 5 סלים (בקנייה מעל 750 שקל). במקביל ועם סיום החלוקה החינמית, הרשתות ימכרו סלים רב-פעמיים שעליהם לא יהיה פיקוח מחירים, אולם הרשתות יצטרכו לעמוד בגודל מינימלי לסל.

בשופרסל ובויקטורי, לדוגמה, נמכרים 3 סלי קנייה רב-פעמיים ב-10 שקלים. ברשת ויקטורי מספרים כי החודש בלבד נמכרו 40 אלף סלים רב-פעמיים, אולם השמחה על כך שהציבור מטמיע את ערכי השימוש בהם לקראת יישום החוק הייתה מוקדמת. במקביל מדווחים ברשת על זינוק בנטילת שקיות החינם, כנראה כדי לאגור מלאי בבית.

כיצד ישפיע המהלך על הרשתות? שקיות הניילון שיימכרו בתמורה ל-10 אגורות תהיינה עבות יותר משקיות הסופר שמחולקות היום חינם (20 מיקרון לפחות, לעומת 13 מיקרון). כיום משלמות הרשתות כ-5 אגורות לשקית, ועבור השקיות שיעמדו בתקן הן ישלמו כ-8-9 אגורות, כאשר הסכום שישלמו הצרכנים יועבר על-ידן במלואו לקרן להגנת הסביבה. הסכום שיצטבר בקרן יועבר לטובת פעילויות סביבתיות דוגמת ניקיון חופים.

"עשו לנו אמבוש"

הרשתות אמנם ישלמו יותר עבור השקיות שאותן הן מחלקות חינם כיום - אולם הציפייה היא שצריכת השקיות תרד, ובהתאם לכך גם היקף ההוצאה שלהן - אלא שלא כולם בטוחים שזו המשוואה שתתקבל.

"כבר המצב היום הוא שאנחנו בטירוף של שקיות ובעודף צריכה משמעותי", מסביר גיא סמט, סמנכ"ל בכיר לשלטון מקומי. "החוק הזה הוא לא גזרה משמיים, משום שעדיין מחלקים יותר מדי שקיות - אנשים לא ייפגעו בצורה דרמטית, ואני מקווה שהם ילמדו לקחת את מה שצריך, הרגל כזה ייצר אפקט מתמשך".

"ברשתות במדינות המערביות לא נוטלים שקיות בכמות בלתי מבוקרת, ואנחנו מברכים על זה שגם בישראל נכנסים למהלך", אומר צביקה ביידא, סמנכ"ל לקוחות ושירות בשופרסל, שמעריך כי המחיר לא יהיה הטריגר להפחתת הצריכה, כי אם הצורך לדווח לקופאי הרשת כמה שקיות לקח כל רוכש. "ברגע שהנושא הופך להיות מנוהל ונמדד, זה מה שיביא לשינוי. העובדה שהצרכן סופר כמה שקיות הוא צורך ומצהיר על זה - תוביל להפחתה בצריכה, להערכתי".

גם במשרד להגנת הסביבה אופטימיים באשר לצמצום בהיקפי הצריכה עם החלת החוק. סמט מציין כי בכל מדינה שבה חוקק החוק הופחת השימוש בשקיות הנשיאה. "במדינות שבהן יושם החוק נרשמה ירידה של 40% מיד עם כניסת החוק. באנגליה שיעור ההפחתה עמד על יותר מ-80%, ושם משלמים 5 פני (כ-25 אגורות) לשקית".

ארז אייזנברג, סמנכ"ל שיווק ברשת יינות ביתן, סבור כי "המחיר משקף את עלות השקית, ודרך התשלום הכוונה היא לחינוך ירוק שכבר עובד בצורה טובה במקומות שונים בעולם".

ברשת ויקטורי נשמעים פחות אופטימיים. "עשו לנו אמבוש", אומר סמנכ"ל הרשת, יוסי בן-גל. "לפני 3-4 שנים, כשהשר לשעבר עמיר פרץ התחיל עם הרעיון, דיברו על מחיר של חצי שקל לשקית, וזה רעיון שאהבנו, משום שמחיר כזה היה מוביל צרכנים באמת לחשוב פעמיים לפני שהם לוקחים שקיות. 10 אגורות הוא מחיר נמוך מדי ובהחלט לא מרתיע. במקרה הכי גרוע תוסיפי 2 שקלים לקנייה. זה זניח".

לדבריו, "החוק לא מאפשר לרשתות לתת ללקוחות שקיות בחינם כמו היום, ובמקביל אנחנו נדרשים לקנות שקיות איכותיות ויקרות יותר, כשאת המחיר שאני גובה עבורן אני מעביר במלואו לקרן. הנימוק של המשרד להגנת הסביבה הוא שהצריכה תפחת, ולכן גם העלויות שלנו יפחתו, אבל אני סבור שהמחיר שנקבע לא יוביל להפחתת הצריכה, ומי שייצא נפסד זה הרשתות".

- מה שבסופו של דבר יבוא מהכיס של הצרכן בעקיפין דרך המחירים?

"כל רשת תצטרך לעשות את השיקולים ואת החישובים שלה, בדומה לכל יתר העלויות".

- לדעתך הציבור יקבל בהבנה את עניין התשלום עבור שקיות?

"זה כמובן משתנה, אבל כבר נתקלנו בהתנגדויות. הנחינו את הקופאיות לנסות להגביל כמות שקיות בכל קנייה כהכנה לשבוע הבא. לא אחת הן שמעו 'אם את חושבת שאני אשלם על שקיות, את טועה'. זה לא יהיה פשוט".

מצד תומכי הסביבה נשמעה טענה שהאפשרות לעבור לפורמט של שקיות נייר לא נכללה בחוק. סמט מסביר כי "כדי לעבור לצריכה של שקיות נייר, נדרשת תמיכה של תעשיית מחזור רחבה כזו - מה שאין לנו. אנחנו גם לא בטוחים שזה משהו שיהיה יותר סביבתי".

סוגיה אחרת שבינתיים נדחקה היא הכללת רשתות הפארם באותה סירה. "החוק בשלב זה מתמקד ברשתות המזון, אבל מי שרוצה להצטרף וולונטרית כמו איקאה - מוזמן. גם מכולות וגם רשתות שלא מוגדרות רשמית כגדולות יכולות להחליט לגבות עבור שקיות.

"החוק קובע כי בתום תקופה של שנה יוכל המשרד להגנת הסביבה להעלות את המחיר עבור כל שקית, אם יימצא שהוא אינו אפקטיבי. באירלנד היקף הצריכה צנח ל-21 שקיות לנפש בשנה, כשלפני החוק שם הוא עמד על 328 שקיות לנפש. אני לא מצפה לנתונים כאלה, אלא להיות איפשהו באמצע".

 שקית חבטות