כללי מקצוע

הפעם משהו קצת שונה, אך לדעתי הצנועה, קצת יותר מועיל מאשר ניהול שיחה על נושא מאקרו-כלכלי. בסקירה קצרה זו, האחרונה לפני סיום שנת 2016, ותחילת 2017, אנסה לתת כמה מכללי היסוד שאותם מיישמים אלו הרואים עצמם כמקצועיים בתחום ההשקעות. כללי יסוד פשוטים למראה, אך ברובם, קשים לביצוע עקב מגבלות הטבע האנושי.

■ ללכת עם המגמה

הדבר הראשון שמלמדים אותנו כבני אדם הוא לנסות "לתפוס הזדמנות", או במילים יותר קשורות לתחומנו: לקנות בזול, ולמכור ביוקר. ואיך קונים בזול? מנסים להבין מתי נמצאת תחתית המחיר של משהו יורד. התנהגות זו, הפועלת מטבעה כנגד המגמה הנוכחית של הנכס מזיקה בצורה קשה, וזאת מכמה סיבות:

איננו יודעים מהי אותה תחתית, וייתכן שאין כזו.
לרוב, איננו יכולים לעמוד בהפסדים הנובעים מהניסיונות החוזרים ונשנים לתפוס אותה.

תמצאו גם שהמגמה מגנה גם על אלו שתזמון הצטרפותם אליה היה לקוי. ולכן כך נאמר: עדיף לקנות ביוקר על מנת למכור בערך גבוה יותר, מאשר לעשות את מה שאנו רגילים לעשות בחנויות.

■ לא להילחם עם קובעי המדיניות

זהו כלל שאינו מוגבל לשווקים הפיננסיים בלבד אבל חשוב במיוחד בהם. כאשר קובעי המדיניות מצהירים בגלוי על כוונתם, ותוצאת מדיניות זו ברורה לעין, עלינו לתת לזה סיכוי הצלחה גבוה ולקבל זאת במקום לחשוב שאנו חכמים יותר בהבנת מה שהשווקים צריכים לעשות עם זה.

דוגמא: שוק מניות בשיא כל הזמנים אינו "יקר" בהכרח, במידה ויש צורך "להחנות" סכום של כ-200 מיליארד דולר, המופקים יש מאין, כל חודש. והמבין יבין. כאשר קובעי המדיניות מתחילים לסגת מן המוסכמות הקודמות שלהם לכיוונים חדשים, או אז זהו הזמן להפוגה בעקיבה אחריהם ולשיקול מחדש.

■ היזהרו מן העדר

כאשר מדובר בכבשים ועזים, ואף כאשר מדובר בהתנהלות של קהל אנושי באירוע המוני, תופעת העדר היא טבעית. למעשה, היא כל כך טבועה בנו עד שניתן לומר עליה שהיא מהווה את אחד המוצלחים מבין מנגנוני האזהרה הראשונים מסכנה סביבתית. ה"רוב" מקנה תחושת ביטחון, ורק לעיתים רצוי להיות בצד הלא נכון שלו.

בעולם ההשקעות יש מקרה כזה. כאשר אנו רואים סימנים קיצוניים של התלהבות, או דיכאון, אלו הזמנים בהם עלינו להיכנס לכוננות ספיגה ולהתכונן לשינוי המתקרב. לא לעשות מעשה מייד ולנסות לתפוס סכין נופלת (ראו סעיף 1), אלא לבחון בשקט, ולנסות ביתר שאת לזהות את השינוי באותה מגמה שלטת.

הסיבה לאזהרה זו היא שקיצוניות אדירה לחיוב, או לשלילה, מכניסה למגמה הקיימת את כל מי שהיה מהסס עד כה. וכך, אחרי זמן קצר, אין עוד מי שיספק את הדלק לאותו מהלך. זוהי המהות של השינוי הפתאומי המתקרב. שינוי המייצג את תופעת העדר ההפוכה: ניסיון יציאה של כולם, בו זמנית, ממה שהם חשבו כאמת צרופה ורצויה.

■ הסתמכו על עובדות, ואינדיקטורים אובייקטיביים

רס"ן שמועתי עובד שעות נוספות גם בתחומנו. המלצה של חבר, של אנליסט, או כתבה אוהדת, כל אלו יכולים לייצר "תחושת בטן" המביאה לפעולה. זהו תסריט שאינו נמנה על אלו שיש להם תוחלת חיובית. תחושות בטן הן בדיוק זה: תחושות. ועל כן, חסרות יכולת להיות מכומתות ומדויקות, כאלו שאינן ניתנות לבדיקה סטטיסטית, ובמיוחד כאלו המונעות ראייה נכונה של המציאות.

רק מה שניתן למדידה, לאורך זמן, ואשר ניתן לשחזר לצורך בדיקה היסטורית של ביצועים, ראוי בעיני ככלי החלטה. לא ניכנס לוויכוח הישן נושן בין הפונדמנטליסטים והטכנאים אבל נוכל לומר דבר אחד: בשתי המתודולוגיות הגדולות האלו כלי ההערכה הם כמותיים ואובייקטיביים, וזו חייבת להיות הדרך לשקול הכנסת כספנו יקר הערך להשקעה עתידית.

■ נהלו את הסיכונים שלכם

ניהול הסיכונים הוא הכלי שיאפשר לכם לשרוד לטווח הארוך. ניתן לשים מאחורי זוג מילים אלו המון כללים מסובכים, ומורכבים, אבל כאן אציין את שני המרכיבים העיקריים: ידיעת כל משקיע את המקסימום שהוא יכול לסכן בהשקעה בודדת, ובתיק הכולל.
לקיחת סיכון מדוד (לרוב זהה אך לא תמיד) עבור כל השקעה בודדת.

שתי הנקודות האלו יימנעו מכם "להתלהב" כאשר עמדה תיראה מפתה במיוחד. אגב, לרוב, התלהבויות אלו יהיו קיימות כאשר העסקה תוכח, בסופו של דבר, כמפסידה. מדוע? כי היא הייתה ברורה ויפה לא רק לכם, אלא לכולם. קלאסיקה של מלכודת פתאים.

כאשר אין כללי הקצאת כספים במותאם ליכולת לקחת אותם, והתאמה של עמדה לגודל הסיכון המדוד הרצוי, אין זה אלא עניין של זמן עד שתגיע ה"מחיקה" הבלתי נמנעת של ההון. אותו הון המהווה את כלי העבודה בעולם ההשקעות.

איחולי חג חנוכה שמח, שנה אזרחית טובה, והרבה הצלחות בעולם הפיננסי.