"חוק הפייסבוק" שיזמו שרת המשפטים, איילת שקד, והשר לביטחון פנים, גלעד ארדן, עבר אתמול (א') בוועדת השרים לחקיקה, והוא יגיע בקרוב לאישור הכנסת. החוק נועד להילחם בתופעות של הסתה לטרור ולאלימות ברשתות החברתיות, והוא צפוי לחולל מהפכה של ממש בכל הקשור לפיקוח ולצנזור של ביטויים קיצוניים שנכתבים ונאמרים ברשתות החברתיות.
לפי הצעת החוק, בית-המשפט לעניינים מינהליים יהיה רשאי, לבקשת המדינה, לתת צו לספקיות אינטרנט, כדוגמת פייסבוק וגוגל, להסרת תכנים מסיתים מהרשת. הצו להסרת תוכן מספקית אינטרנט יוכל להינתן לפי החוק המוצע, בהתקיים שני תנאים: כאשר הפרסום מהווה עבירה פלילית, וכאשר ישנה אפשרות ממשית שבהמשך הפרסום מתקיים סיכון ממשי לביטחונו של אדם, לביטחון הציבור ו/או לביטחונה של המדינה.
לפי החוק, הבקשה להסרת תוכן מרשת האינטרנט תוגש על-ידי היועץ-המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיכו לכך. בנוסף, הדיון לא יהיה כפוף לדיני הראיות.
לדברי השרים שקד וארדן, "בהינתן והמפרסם הורשע בעבירה פלילית, התנאים לא יהיו חייבים להתקיים על מנת לחייב את הצו". שניהם ציינו, כי הרקע להצעת החוק הוא השימוש ההולך וגובר ברשתות החברתיות למטרות הסתה. לדברי שקד וארדן, "גורמי האכיפה מציינים שניתן למתוח קשר ישיר בבירור בין תכנים מסיתים ברשת לבין ריבוי פעילויות טרור, שכן הרשת מהווה פלטפורמה נוחה להנעת פעילים, כך שנצפים יותר ויותר אירועי טרור של מפגעים בודדים".
אמנם אין חולק על כך שיש צורך להילחם בטרור ובביטויים קיצוניים שמביאים להסתה לטרור, אולם לדברי ראשת התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, "חוק הפייסבוק" בנוסחו הנוכחי עלול להביא לפגיעה מוגזמת בחופש הביטוי, והוא רחב מדי ומרחיק לכת מדי.
לדברי ד"ר שוורץ-אלטשולר, "חוק הפייסבוק שמקדמים השרים שקד וארדן לא יפתור את הבעיה של ההסתה לטרור. יותר מזה, הוא חושף יתר על המידה את אזרחי ישראל לכך שדברים שהם כותבים ולא מוצאים חן בעיני השלטונות, יימחקו מהרשתות, ובכך עלול להביא לפגיעה בחופש הביטוי של כולנו.
"השרים שקד וארדן מדברים כל הזמן על כך שהם רוצים לטפל בהסתה לטרור, והביאו הוכחה לכך שיש הסתה כזו ברשתות, אבל הצעת החוק שעברה אתמול בוועדת שרים לחקיקה היא מאוד רחבה. הם פתאום החליטו לטפל 'על הדרך' גם בבריונות רשת ובפגיעה בפרטיות, וזה מוגזם".
אילת שקד / צילום: רמי זרנגר
ההבדל בין מדינת חוק למדינת משטרה
- באיזה מובנים הוא מוגזם?
"החוק בעצם מאפשר לשופט מינהלי להחליט שביטוי מסוים נראה לו כ'עולה כדי עבירה פלילית' ויכול לסכן את ביטחון הציבור, ולהוציא צו כדי למחוק את הביטוי מהרשת ללא שהתקיים הליך פלילי נגד אותו מסית לכאורה. פשוט כי כך נראה לו ובאופן גורף. ממתי שופטים מנהליים מחליטים מה זו עבירה פלילית או מהי אמירה שעלולה לפגוע בביטחון הציבור?
"זאת לא הדרך הנכונה במדינה דמוקרטית לטפל בביטויים כאלה. הדרך הנכונה והמוכרת לטפל בביטויים כאלה היא להגיש כתב אישום נגד מי שכתב אותם, ולבקש שהביטוי יוסר. יש לנו בספר העונשין עבירות של פגיעה בפרטיות, הסתה לאלימות, הטרדה".
גם עו"ד חיים רביה, מומחה למשפט ולאינטרנט, ושותף בכיר במשרד עוה"ד פרל-כהן-צדק-לצר-ברץ, אומר, כי "חוק הפייסבוק מיועד להיראות כאילו עושים עבודה, אבל בפועל זו עבודה בעיניים. שכחנו כבר שהייתה אינתיפאדה ראשונה ואינתיפאדה שנייה עוד לפני היות פייסבוק, והן היו חמורות וחריפות לאין ערוך מטרור הסכינאים של השנה האחרונה".
יותר מזה, לדברי עו"ד רביה, יש מקום לחשוש שנוסף לכך שהחוק יפספס את מטרתו, הוא גם יקלקל, "מפני שנכון לעכשיו פייסבוק מוכנה לחתום או להסיר תכנים בעת פניות שהיא מקבלת ממשטרת ישראל. אך בעתיד, בעקבות החוק, היא תדרוש צווים שיפוטיים, מה שיקשה על שלטונות החוק, בשעה שכעת הם יכולים להשיג את מטרתם בקלות".
רביה מתריע גם, כי ניסיון החיים מלמד שאין חלל ריק. "אם תוכן ייחסם או יוסר במקום אחד יימצאו הרבה פלטפורמות אחרות שיפרסמו אותו, והן יהיו מעבר להישג ידו של החוק הישראלי. כך, ברוב המכריע של המקרים החוק הזה הוא ברכה לבטלה".
לדברי ד"ר שוורץ-אלטשולר, "בדרך של החוק שמוצע אפשר יהיה לצנזר ביטויים שהם אולי קיצוניים, אבל לכאורה חוסים תחת ההגנה של חופש הביטוי, כמו למשל של תושב עמונה שיכול לפרסם פוסט בפייסבוק ולכתוב 'בואו לעמונה ונדפוק מכות לשוטרים שרוצים לפנות אותנו', או של ברק כהן מתנועת 'באים לבנקאים' שקורא בפוסט לעמוד מול הבתים של הבנקאים ולעצבן אותם עם מגאפון'.
"לאפשר ביטויים כאלה, לעומת למחוק אותם בהחלטה מנהלית של שופט מנהלי, זה ההבדל בין מדינת חוק לבין מדינת משטרה, בין מדינה שמכבדת זכויות לבין מדינת השתקה".
- אז מה הפתרון הנכון? הרי כולנו רוצים להילחם בהסתה לטרור ברשתות החברתיות.
"צריך לצמצם את החוק שמכונה 'חוק הפייסבוק' רק למקרים שבהם יש הסתה ברורה לטרור, ואז אפשר יהיה למחוק את האמירה מהפייסבוק.
"חשוב ש'חוק הפייסבוק' לא יחול על פגיעה בפרטיות, בריונות ברשת האינטרנט וכדומה, כפי שהוא מאפשר כעת. כמו כן, החוק צריך להיות שיורי. כלומר, לעשות בו שימוש רק כשאי אפשר להגיש כתב אישום נגד המסית.
"למשל, כשיושב גולש בצרפת וכותב משהו שנתפס כהסתה לטרור שמסכן מיידית חיי אדם. אמנם אין לך את מי להעמיד לדין, כי הוא יושב בצרפת, אבל אתה רוצה להסיר את הביטוי מהרשת. לדעתי, במקרים כאלה צריך יהיה לאפשר לשופט מנהלי להוציא צו להסרת הביטוי מהפייסבוק, ללא נקיטת הליך פלילי והגשת כתב אישום".
עו"ד רביה מסכים, ומכנה את "חוק הפייסבוק", "חוק בת-היענה" ומסביר: "החוק יגרום לחסימת תכנים בישראל, אך התכנים ימשיכו להיות פתוחים לכל שאר העולם. כשמדובר בתכני טרור ברור שמלכתחילה הם לא התכוונו לדבר לאזרחי ישראל, אלא להסית את מי שהתוכן ימשיך להיות גלוי כלפיהם. בכך החוק לא ישיג את מטרתו".
רביה מציין עוד, כי כבר כעת, לפי נתוני פייסבוק מהשבוע החולף, עשירית מהבקשות לחסימת תוכן הגיעו מישראל. "ברור שלכמות הזאת, שאין לה פרופורציה לגודלה של ישראל בעולם, לא הייתה שום השפעה ניכרת לעין על מצב ביטחון הפנים".
ד"ר שוורץ-אלטשולר אומרת בנוסף, כי צריך לשנות מהיסוד את הנהלים ואת המדיניות של העמדה לדין בעבירות פליליות של הסתה. "צריך להחליט באופן מסודר איך אוכפים את העבירות הללו, מתי קוראים לאדם שהתבטא ברשת לחקירה פלילית - האם לאדם שיש לו יותר ממספר עוקבים מסוים? האם רק במקרה של קריאה מפורשת ובפועל לאלימות או טרור?
"צריך להביא בחשבון את ההקשר הכללי, מי האדם? איפה הוא נמצא? ככל שמדובר באזרחים ישראלים חייבים לטפל בביטויים כאלה באמצעות הגשת כתבי אישום, ולא בדרך של החלטה מנהלית. אין שום דרך אחרת במדינה דמוקרטית לטפל בכך. הטיפול בחוק המוצע עלול לפגוע באזרחי ישראל".
פיגוע ירי באורלנדו פלורידה, טרור, עומר מטין, דאע"ש / צילום: וידאו
ככה לא מטפלים בהסתה ובטרור
ד"ר שוורץ-אלטשולר מציינת, כי בגלל האופי הבינלאומי של רשת האינטרנט, חוק הפייסבוק צפוי להיתקל בקשיים ליישומו. לדבריה, המקסימום שישראל תוכל לעשות באמצעות החוק הוא שהביטויים המסיתים לא יופיעו לנגד עיני גולשים בישראל.
"נניח שאדם בארצות-הברית כותב דברים איומים על ישראל, אבל כאלה שמוגנים על-ידי התיקון הראשון לחוקה האמריקאית. מה תעשה פייסבוק?", תוהה ד"ר שוורץ-אלטשולר. "פייסבוק יכולה במקרה כזה זה להתעלם מהחוק הישראלי. אפשרות שנייה ורעה מאוד היא, שפייסבוק תרצה לצאת מהשוק הישראלי בגלל כל ההגבלות שהחוק הישראלי הטיל עליה.
"אפשרות שלישית שיכולה לקרות, היא שפייסבוק תחסום את הביטוי המסית רק מהגעה לגולשים שגולשים מישראל. ואם זה מה שיקרה, אז מה עזר החוק? הרי תהיה הסתה ברשת, רק שאנחנו לא נראה אותה. ככה מטפלים בטרור? יש פה בעיה גם ברמה ה'תאכלסית' - זה שאנחנו לא נראה את הביטוי המסית לא אומר שהטרור לא יתרחש".
ד"ר שוורץ-אלטשולר מציינת, כי היא לא מכירה מדינות שאימצו הסדר כל-כך רחב. "יש מדינות מסוימות שבמקרים נקודתיים מאפשרות לתת צווים להסרת מידע מהרשת, אבל בשום מקום זה לא קיים בצורה כל-כך רחבה כמו בחוק שמקודם כאן, ובצורה שלא קשורה לסיכון מיידי של חיי אדם", היא אומרת.
פייסבוק: "יש לנו אפס סובלנות לטרוריסטים, לשבחים לפועלם ולהסתה לאלימות בעולם האמיתי"
מפייסבוק נמסר: "בפייסבוק, אין דבר יותר חשוב מביטחון הקהילה, ואנו עובדים קשה כדי שאנשים יהיו בטוחים. יש לנו אפס סובלנות לטרוריסטים, לשבחים לפועלם ולהסתה לאלימות בעולם האמיתי. אנו פועלים בצורה אגרסיבית כדי להסיר זאת מהפלטפורמה שלנו ברגע שאנחנו מודעים לכך".
לדברי אנשי פייסבוק, "אנו פועלים כל העת כדי לשפר את האפקטיביות של אמצעי הבטיחות שלנו, ומקיימים דיאלוג שוטף עם חברות אחרות, גופים לא ממשלתיים וגופי אכיפת חוק. רק החודש, פייסבוק, יחד עם חברות טכנולוגיות אמריקאיות אחרות, הודיעה על הקמת מאגר משותף של תוכני טרור אלימים לרבות סרטוני וידיאו וצילומים, כדי לאפשר לנו לפעול מהר יותר נגד תכנים מסוג זה. מהלך זה יסייע במלחמה בטרור ברשת האינטרנט, והוא תוצר של שיתוף-פעולה - לא של רגולציה.
"אנו מקווים להמשיך ולקיים דיאלוג מועיל עם הממשלה בישראל ובעלי-עניין אחרים. אנו מקווים, שתתקיים בחינה זהירה של השלכות חוק זה על הדמוקרטיה הישראלית, על חופש הביטוי, על אינטרנט פתוח והדינמיות של האינטרנט הישראלי".
- אפשר להבין את התסכול של ארדן, שקד ואחרים מהמצב? הרי הרשת מביאה עימה סכנות אמיתיות.
"אני מבינה לגמרי את התסכול של מקבלי ההחלטות שלנו, גלעד ארדן ואיילת שקד, תסכול שהוביל לחקיקת החוק. עד לפני חמש שנים חשבנו שהרשתות החברתיות הן אמצעי התקשורת הכי מופלא בעולם במובן של פתיחות וחופשיות. והנה אנחנו מגלים שהאלגוריתמים של הרשתות הם לא דבר אובייקטיבי במיוחד, וכי בסופו של חשבון יש כאן גופים עם אינטרסים כלכליים והם מחליטים מה יקבל תהודה ויהפוך לוויראלי וייראה על-ידי יותר אנשים, ומה לא.
"בנוסף, גילינו שלא המדינות קובעות את הכללים ברשתות, אלא חברות בינלאומית כמו פייסבוק וטוויטר, שלא כל-כך מבינות את ישראל ותושביה, את הקשיים המיוחדים שלנו עם הטרור למשל, ואת המורכבות של החברה שלנו.
"הדבר השלישי שגילינו בשנים האחרונות לגבי הרשתות החברתיות, זה שכשאנשים יושבים מול מחשב הם מעיזים להגיד דברים שהם לא מעיזים להגיד בציבור או פנים אל פנים, וזה גורם לכך שהרשתות הופכות לכלים להפצת ביטויי שנאה וביטויים פוגעניים".
אבל למרות ההבנה שמגלה אלטשולר-שוורץ לבעייתיות שבביטויים ברשתות היא בטוחה שהחוק שמקדמים שקד וארדן חושף יתר על המידה את אזרחי ישראל לכך שדברים שהם כותבים ולא מוצאים חן בעיני השלטונות, יימחקו מהרשתות, וכי הדרך הנכונה לטפל בביטויים כאלה היא באמצעות הגשת כתבי אישום פליליים.
גלעד ארדן / צילום: איל יצהר
צנזורה גסה
מנכ"ל איגוד האינטרנט הישראלי, עו"ד יורם הכהן, מתנגד אף הוא להצעת "חוק הפייסבוק". הכהן אמר ל"גלובס", כי: "אנו מצרים על קידום הצעת החוק. 'חוק הפייסבוק' אינו כלי יעיל למאבק בהסתה ברשת. מחד, הוא יחסום פוסטים הנחזים להיות מסיתים אך ורק מעיניהם של משתמשים בישראל, בעוד יתר העולם ימשיך לראותם.
"במקביל - החוק במתכונתו הנוכחית יאפשר הסרת פרסומים לגיטימיים ופגיעה בחופש הביטוי, שכן הוא כולל מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' או 'סכנה לביטחון המדינה', שניתנים לפרשנות רחבה מדי, במיוחד כשהם יוצגו לבית-המשפט במעמד צד אחד".
עוד אמר הכהן, כי "אם היה חוק זה בתוקף בעת פרשת הבלוגר אנס אבו דעאבס, שכתב פוסטים סאטיריים על התומכים בהצתות לפני מספר שבועות ונעצר לשלושה ימים, היו הפוסטים הלגיטימיים שלו מוסרים מיידית מהרשת ללא צורך". לדברי הכהן, "סוג כזה של צנזורה גסה של הרשת הוא פתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי ולחופש הפוליטי בישראל. הסתה ברשת כיום היא תופעה שיש להילחם בה בדיוק של פינצטה - לא בפטיש".
באיגוד האינטרנט סבורים עוד כי "מונחים מעורפלים ועמומים כמו 'סכנה לביטחון הציבור' ו/או 'סכנה לביטחון המדינה' שנתונים לפרשנות רחבה מדי, וכן והצעת החוק במתכונתה הנוכחית, מטילים צנזורה גסה ורחבה מדי על הרשת ופתח לפגיעה קשה בחופש הביטוי והחופש הפוליטי בישראל".
כתבות
ני"ע
