התוכנית להקמת מסילה רביעית בציר איילון עולה שלב

הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של תשתיות לאומיות (ות"ל), בראשות אביגדור יצחקי, החליטה אתמול (ב') להעביר להערות והשגות את תת"ל 33 - תכנית למסילה רביעית בציר איילון, מעל התוואי שבו עובר נכון להיום נחל איילון. כדי לאפשר את הקמת התשתית למסילה הרביעית, אושר בות"ל גם מתווה להטיית המים מנחל איילון.

פרויקט המסילה הרביעית הוכרז בשנת 2007 כפרויקט בעל חשיבות לאומית. ברכבת ישראל מעריכים כי עלות הפרויקט כולו, הטיית האיילון והקמת המסילה, תגיע ל-5 מיליארד שקל, ואף שאין נכון לעכשיו הערכת זמן מוגדרת לסיום הפרויקט, מקווים ברכבת שהוא יושלם בתוך עשור לכל היותר. כפי שדווח ב"גלובס" בשבוע שעבר, המסילה הרביעית תוקם ככל הנראה על עמודים, כדי לשמר את ערוץ הנחל לקליטת מי נגר של השכונות לאורך התוואי, ולשימוש חירום במקרי קיצון.

בציר איילון עוברים 75% מ-40 מיליון הנוסעים ברכבת מדי שנה, ו-85% מהנוסעים בשעות השיא בבוקר. לצד הרכבות שיעדן תל אביב, הציר משרת את כל תנועת הרכבות הארצית מצפון לדרום ובכיוון ההפוך, וכן את הרכבות למודיעין וירושלים. על רקע זה יש למסילה הרביעית חשיבות רבה בהתמודדות עם העומס, שצפוי להיות מוכפל בתוך עשור.

נכון להיום יכולות לעבור בציר איילון 28 רכבות בשעה, על שתי מסילות לרכבות מהירות, שכל אחת מהן משרתת כיוון נסיעה אחד בלבד, ומסילה לרכבות פרבריות, הנוסעות עליה בשני הכיוונים. המסילה הרביעית תאפשר גם לרכבות הפרבריות להשתמש בתשתית דו-מסילתית, ובשילוב עם מערכת איתות חדשה היא צפויה להגדיל את מספר הרכבות בציר ל-40 בשעה.

מכיוון שגם 40 רכבות בשעה אינן מספקות מענה לצרכים, התוכנית האסטרטגית של רכבת ישראל לשנת 2040, שאושרה לאחרונה, קובעת כי יש להתחיל להיערך לקראת הנחת המסילות 5 ו-6 בציר איילון, שיונחו במנהרות לאורך 26 ק"מ בין שפיים לנתב"ג. יחד עם המסילה המזרחית, המתוכננת מצפון לדרום במקביל לכביש 6, צפויה התשתית להספיק לצרכים הרבים.

על פי הודעת מינהל התכנון על ההחלטה היום, המסילה החדשה אמורה לסייע בין השאר במתן מענה תפעולי לקווים החדשים הבאים: קו מסילות השרון, העובר בתוואי כביש 531, בין הוד השרון, כפר סבא, רעננה ורשפון; מסילת A1 המהירה לירושלים; הקו המהיר תל אביב-באר שבע; וקו איילון דרום, לחולון, בת ים וראשון לציון מערב.

בכל הנוגע לאיגום האיילון - נחל אכזב שמקורו ביובלים רבים בשומרון, ומתאפיין בזרימה חזקה בחורפים גשומים, עד הצפת נתיבי איילון - בחרה הות"ל בחלופה הכוללת כמה מרכיבים: בניית צינור תת-קרקעי שיישפך לים ביפו; איגום מים והחדרה לקרקע במחצבות נטוף, מודיעין ונשר, במעלה הנחל והיובלים שלו; איגום מוגבר במאגר פארק אריאל שרון; ואיגום רדוד בשטחי מקווה ישראל, מדרום לכביש 1.

על פי מינהל התכנון, זוהי חלופה שתאפשר יישום בשלבים, תוך סנכרון התכנון והביצוע עם פרויקט המסילה הרביעית. תנאי לתחילת העבודות במסילה הרביעית יהיה ביצוע המאגר בפארק אריאל שרון, ותנאי להפעלת המסילה יהיה קידום ההחדרה במחצבות, וביצוע האיגום הרדוד בשטחי מקווה ישראל. השלב השלישי יהיה יישום הצינור לים.

על פי הדיווח ב"גלובס" בשבוע שעבר, החלופה היא מעין פשרה בין שתי הצעות הנדסיות. האחת, של משרד אלדד ספיבק יחד עם מהנדס העיר תל אביב לשעבר שמאי אסיף, בעלות של 1.8 מיליארד שקל, מבוססת על האיגום בפארק שרון והצינור לים; השנייה, של מהנדס המים אילן הלבץ, בעלות מוערכת של 3.1 מיליארד שקל, מבוססת על יצירת אגם עמוק יחסית בקרקעות מקווה ישראל.