ליברמן, למה שנקשיב לך?

כשקוראים דברים שאומר אביגדור ליברמן, קשה מאוד לחמוק מההרגשה שהאיש מבולבל, שלו עצמו לא ברור מה הוא רוצה לומר ואולי גם מה הוא חושב. הוא פולט מפיו מלים שהסך-הכול שלהן הוא רעיונות שקשה לעקוב אחר הגיונם.

למשל, על החלטת מועצת הביטחון נגד ההתנחלויות, מלמל ליברמן בפורום המכובד של סיעתו כי היא "מיותרת ולא הוגנת" (יותר מלבנות בניגוד לחוק?). את ועידת פריז העתידית הוא מגדיר כ"משפט דרייפוס במהדורה מודרנית". ולמה הוא דוחף את משפט דרייפוס? רק כי הוועידה אמורה להיות בפריז? זה רציני?

דרשני ופטרני

מילא אם הדברים היו מושמעים מפיו של אורן חזן, או נאווה בוקר, או מירי רגב - אבל זהו, רבותיי, שר הביטחון של מדינת ישראל. וכאשר שר הביטחון מברבר ומתלעלע, זה אומר דרשני. או, בעצם: פטרני. כי לא נעים לדעת שאדם שדעתו מפוזרת מופקד על ביטחוננו. הרבה יותר גרוע מלא נעים: מפחיד!!! מינוי כזה יכול היה להתבצע רק על-ידי ראש ממשלה שביטחון המדינה חשוב בעיניו, אבל לא כמו ביטחון שלטונו.

חשבון הנייה

אבל יש עוד חשבון קודם עם ליברמן. החשבון רשום על שמו של איסמעיל הנייה. אני חושב שאסור לשכוח לו את "הצהרת הנייה", כי היא מציגה את האיש טוב יותר מכל מה שהוא ממלמל בטלוויזיה או בשבתות-תרבות.

"אני אומר לך, ואתה יכול לתפוס אותי במילה", אמר באחת מהן, "אם אני שר הביטחון, אני נותן לאדון הנייה (מנהיג החמאס בעזה) 48 שעות", אמר ליברמן. "או שאתה מחזיר את הגופות והאזרחים, או שאתה מת. מבחינתי אתה פשוט תזמין לעצמך מקום בבית קברות הכי קרוב אליך".

חלקת שקר

48 שעות? למעשה עברו כבר כעשרת אלפים שעות; "אדון הנייה" לא החזיר כלום; ובירור מעמיק העלה שהוא עדיין לא הזמין מקום בבית הקברות. אולי דווקא אדון ליברמן הוא זה שצריך חלקה - חלקת שקר, כדי להטמין בה את השקרים היוצאים מפיו זה כמה שנים, כולל המשפט "אצלי מילה היא מילה"?

אבל למה אנחנו שותקים לנוכח תופעות כאלה? בא פוליטיקאי בכיר, שכדי לצוד קולות מבטיח משהו. אחר-כך הוא לא מקיים. זה כמובן יכול לקרות, ולפעמים הפרת הבטחה טובה ממימוש שלה. אבל לא מגיע לנו הסבר? לא מגיעה לנו התנצלות על שהפוליטיקאי הונה אותנו בהצהרה שקרית? למה אנחנו נותנים לפוליטיקאים כמו ליברמן לצאת בזול - בחינם אפילו - משקריהם?

ולמה להקשיב להם לאחר שהוכיחו שלהם עצמם אין כבוד וערך לדבריהם?