בביקורת המוחצת ביותר על מפעל ההתנחלויות שהשמיע אי-פעם ממשל אמריקאי, אמר הערב (ד') שר החוץ של ארה"ב, ג'ון קרי, כי מדיניות המתנחלים הקיצוניים מובילה את ישראל לפתרון של מדינה אחת לשני עמים. ישראל לא תוכל להישאר יהודית ודמוקרטית בעת ובעונה אחת ללא שלום עם הפלסטינים, הוא הכריז בנאום שנועד לקבע את מורשת ממשל אובמה במזה"ת. "כמעט כל מדינות תבל מתנגדות להתנחלויות".
הוא מנה שש מטרות להשגת הסדר המעמד הסופי:
1. גבולות בטוחים ומוכרים בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית רציפה ובת-קיימא, בהקשר של החלטת מועצת הביטחון 242 שקבעה את עיקרון שטחים תמורת שלום.
2. יישום עקרונות החלטה 181 - שתי מדינות לשני עמים, עם הכרה בישראל כמדינה יהודית.
3. פתרון לבעיית הפליטים, שיהיה מבוסס על מתן פיצויים והכרה בסבלם. בכל מקרה, פתרון הבעיה לא יוכל לפגוע באופיה היהודי של מדינת ישראל. ארה"ב תהיה מוכנה לפעול לגיוס מימון למתן פיצויים לפליטים.
4. ירושלים לא תחולק עוד. היא צריכה לשמש בירת לשתי המדינית - יהודית ופלסטינית - ויהיה צורך להבטיח גישה חופשית לאתרים הקדושים לבני כל הדתות.
5. למלא את כל צורכי הביטחון של ישראל ושל הפלסטינים.
6. ישוב המעמד הסופי חייב לשים קץ לסכסוך ההיסטורי במזה"ת ולהיות בסיס לשלום בר-קיימא.
בצעד שמדגיש את חילוקי הדעות התהומיים בין ממשל אובמה לבין הממשל הנכנס של דונלד טראמפ בסוגיית הסכסוך הישראלי-פלסטיני, קרא הנשיא הנבחר לישראל, שעה קלה לפני תחילת נאום קרי: "תהיי חזקה עד 20 בינואר". "אי-אפשר להוסיף לנהוג בישראל בבוז ובלי כבוד", צייץ הנשיא הנבחר. "אני משתדל להתעלם מהצהרותיו של הנשיא אובמה; חשבתי שחילופי הממשל יהיו חלקים - אבל זה לא קורה".
בהתייחסו למציאות הפוליטית בארה"ב, כלומר לעובדה שבעוד פחות מחודש ישב נשיא חדש בבית הלבן, אמר קרי: "הממשל החדש מאותת שהוא עלול לבחור בדרך שונה ואפילו להתנתק מהמדיניות רבת השנים של ארה"ב על ירושלים ועל ההתנחלויות, ואולי פתרון של שתי מדינות. הממשל החדש יצטרך להחליט כיצד לנהוג. כך זה עובד בארה"ב".
אך קרי היה נחוש בדעתו להנציח את רקורד המאמצים של הנשיא היוצא ושלו עצמו להשיג שלום בין ישראל לפלסטינים ולהתמרק מהאשמות שהממשל היוצא הוא אנטי-ישראלי כפי שטוענים נתניהו ובעלי בריתו בממשל הנכנס בארה"ב. למעשה, הנאום היה סגירת חשבון של אובמה/קרי עם נתניהו, תשובה מראש לכל ההאשמות שיטיח או שכבר הטיח טראמפ בממשל היוצא.
וכך, הוא הקדיש חלקים גדולים מנאומו להדגשת תרומתו של ממשל אובמה לביטחון ישראל. "אף ממשל אמריקאי לא פעל יותר למען ביטחון ישראל מאשר ממשלו של ברק אובמה", הכריז קרי. הוא הדגיש, שנתניהו עצמו אמר זאת לא פעם. וציין שבעידן של קשיים תקציביים, הגדילה ארה"ב במידה משמעתית את הסיוע הצבאי לישראל ותרמה לשימור העליונות האיכותית של צה"ל.
את הימנעות ארה"ב בהצבעה על החלטת מועצת הביטחון ביום ו' - הימנעות שאפשרה את קבלת ההחלטה - נימק קרי כך: "ההצבעה באו"ם נועד לשמר את פתרון שתי המדינות. העיקרון שאנו מתייצבים מאחוריו הוא: עתידה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, שחיה בשלום ובביטחון בצד שכנותיה. זה מה שאנו מניסים לשמר, למען ישראל ולמען ארה"ב".
"למרות מיטב מאמצנו לאורך השנים, פתרון שתי המדינות נמצא עתה בסכנה חמורה", אמר קרי. "המצפון שלנו אינו מאפשר לנו לשבת בחיבוק ידיים ולא לא לומר דבר. אנו רואים כיצד התקווה לשלום הולכת ומתפוגגת"..
כצפוי, מרבית נאום קרי הוקדשה להתקפה קשה על ההתנחלויות, שמוקמו, כדבריו, "בתכנון אסטרטגי שנועד לסכל פתרון של שתי מדינות".
"הסטטוס-קוו מוביל (לפתרון של) מדינה אחת, או לכיבוש נצחי", הכריז השר האמריקאי. "כיום יש מספר זהה של יהודים ופלסטינים שחיים בין הירדן לים התיכון... הם חייבים להחליט האם הם רוצים פתרון של מדינה אחת או פתרון של שתי מדינות. אם הבחירה היא מדינה אחת, ישראל יכולה להיות או יהודית או דמוקרטית. היא לא תוכל להיות גם יהודית וגם דמוקרטית בעת ובעונה אחת".
"ראש הממשלה נתניהו תומך בפומבי בפתרון של שתי מדינות, אך (ממשלת) הקואליציה הנוכחית שלו היא הימנית ביותר בתולדות מדינת ישראל והאג'נדה שלה מקבלת תנופה מהרכיבים הקיצוניים ביותר שלה", הכריז קרי. "התוצאה היא, שהמדיניות של הממשלה הזו - שראש הממשלה עצמו מתאר כבעלת המחויבות הגדולה ביותר להתנחלויות בהיסטוריה הישראלית - מובילה את ישראל לפתרון של מדינה אחת, בניגוד להצהרות הפומביות של רה"מ (על תמיכה בפתרון של שתי מדינות)".
"... יש שמאמינים, שמשמעות הידידות בין ארה"ב לישראל היא, שארה"ב חייבת לקבל כל מדיניות שהיא, בלי להתחשב באינטרסים של ארה"ב, בלי להתחשב בהצהרות הקודמות שלנו - גם לאחר שקראנו, פעם אחר פעם לשינוי המדיניות הישראלית... ידידים חייבים למר זה לזה את האמת המרה, וידידות חייבת להיות מבוססת על כבוד הדדי".
במאמץ לשמור על איזון, מתח קרי ביקורת קשה על ההסתה והאלימות בצד הפלסטיני. הוא קרא לשני הצדדים לקבל החלטות קשות ולעשות צעדים בשטח עוד לפני תחילת המו"מ כדי לבנות אמון הדדי. בכל זאת, אין ספק שדגש הנאום הושם בישראל. המוטו של הנאום, אם נקלוף את הרטוריקה המסולסלת של הנואם, הוא פשוט: ישראל צריכה להחליט האם היא רוצה להיות מדינה דמוקרטית ויהודית. עם ההתנחלויות, היא תצטרך לבחור רק באחת משתי האופציות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.