לפני כחצי שנה פתחה מיכל עדן את קבוצת הפייסבוק 'עליאקספרס אופנה', שבה היא עוזרת לאלפי גולשים למצוא פריטים נדירים או פריטים במחירים נמוכים משמעותית בהשוואה לאלה הנמכרים בארץ. תמורת כל רכישה שנעשית באמצעותה היא מקבלת 8% מעלי אקספרס. זוהי הכנסה לכל דבר, גם אם עדיין מוקדם לוותר על הדיי ג'וב, והאפשרות להכנסה כזאת קיימת גם באתרים כמו אסוס ואיביי.
"מצאתי את עצמי במצב שאנשים כל הזמן מבקשים ממני המלצות על קניות, והחלטתי שאם אני כבר טורחת, כדאי כבר להרוויח מזה. הצטרפתי לתוכנית האפיליאייט (שותפי שיווק) של עלי אקספרס, אני משקיעה בזה 3-4 שעות ביום, ובסופי שבוע קצת יותר".
איך זה עובד?
"אנשים פונים אליי וכותבים לי, למשל, 'ראיתי חצאית קטיפה יפה באתר ישראלי, והיא עולה שם 300 שקל, תמצאי לי משהו דומה'. ואני מוצאת. לא מעט רשתות ישראליות עושות עבודת קניינות בלי להתאמץ יותר מדי, ואז מוכרות פריטים במחיר גבוה פי 6 מהמחיר ברשת. אז נכון שבארץ יש מי שמדבר איתך עברית וזה נוח, אפשר להחזיר ויש בקרת איכות בסיסית, אבל זה לא שווה את הפער הגדול".
עדיין יש חיבה ישראלית למותגים, וישנה שאלת האיכות.
"בהתחלה גם אני מאוד חששתי, אבל אחרי שקנית טייץ איכותי ב-12 דולר במקום לשלם 350 שקל על טייץ של נייקי, את מבינה שהרבה פעמים הערך המוסף הוא רק התחושה הטובה שקנית מותג. אדם צריך לשאול את עצמו מתי הוא זקוק לתחושה הזו, ומתי זה מיותר.
"בשלב מסוים הבנתי שלמעט מותגים ספציפיים, הכול כמעט מיוצר בסין, בין אם זה ג'ינס שבחנות נמכר ב-200 שקל ובין אם זה ג'ינס שנמכר ב-1,000. אז למה צריך את המתווך הזה, אם אפשר לקנות ישירות? היום חוץ מאוכל אני קונה כמעט הכול באתרים מחו"ל, ואגב, גם את האוכל אני קונה באינטרנט".
במקום להמשיך להתלונן על הרגולציה
"הג'וב החדש יהפוך נפוץ יותר ויותר, כי אנשים בוטחים באנשים שהם מחבבים הרבה יותר ממה שהם בוטחים בעסקים", אומרת הפסיכולוגית פרופ' קיט יארו, מומחית בינלאומית לצרכנות מאוניברסיטת גולדן גייט שבסן פרנסיסקו, בראיון בלעדי ל'ליידי גלובס'. "זה כמו שבלוגרים משתמשים באמינות שצברו בעיני קוראיהם כדי לכוון אותם לרכישת מוצרים מסוימים, ומקבלים אחוזים מהחברות המשווקות. כמובן שהם חייבים להיות מאוד זהירים בבחירות שלהם, ברגע שהם ימכרו את עצמם, המילה שלהם לא תהיה שווה הרבה".
הרגלי הקנייה שלנו השתנו מאוד בחמש השנים האחרונות, ובעוד האתרים בחו"ל הסתגלו כבר מזמן למציאות החדשה, נראה שהקמעונאים הישראלים מתקשים להדביק את הקצב.
בוועידת גלובס לעסקים, שהתקיימה בחודש שעבר, דיברו הקמעונאים על הרגולציה שהורגת אותם. "זו ויה דולורוזה שאתה לא יכול לעבור בלי מאעכרים", אמר מוני בר, מנכ"ל ובעלי באדג'ט ישראל. "דופקים אתכם הצרכנים, כל הזמן", התריע אבי כץ, מייסד קופיקס. "כל פריט מגלם במחיר שלו 20%-30% בגלל רגולוציה, שזה יותר מהמכס ומהמע"מ ביחד". אז אמנם קפה אנחנו לא יכולים לקנות באתרי אינטרנט בחו"ל, ואולי גם לא ספרים בעברית, אבל רוב הקמעונאים בארץ חייבים לחשב מסלול מחדש במקום להמשיך להתלונן על הרגולציה.
יארו ראיינה במשך 15 שנה אלפי צרכנים על הרגלי הקניות שפיתחו, בניסיון להבין את המניעים העמוקים שמאחורי הרכישות. אלא שבעולם המשתנה בקצב מואץ, רוב הראיונות האלה כבר לא רלוונטיים, ולכן היא ערכה מאות ראיונות חדשים שהובילו לפרסום הספר 'הצרכן החדש' (הוצאת מטר), במטרה לעזור לקמעונאי העולם למשוך את תשומת לבנו.
בין השינויים הסוציו-תרבותיים שחוללו את המהפכה הצרכנית בעשור האחרון, לדעת יארו, נמנה השינוי בתקשורת שלנו עם הסביבה - כיום רובה נעשית בתיווך הטכנולוגיה, מה שמוביל לקשרים שטחיים מאי-פעם. היא מציגה מחקרים שמראים שעל אף שאנחנו אופטימיים מטבענו, אנחנו גם עצבניים וחרדים יותר מבעבר. לכן, היחס שלנו לכל רכישה רגשי יותר, מה שמוצא ביטוי בקבלת ההחלטות שלנו.
עם ההתקדמות הטכנולוגית, העולם הופך למקום קר ומנוכר יותר. קשה להימלט מההשפעה של כך עלינו.
"בעידן הנוכחי אנחנו זקוקים ליותר ריגושים ויותר גירויים, רוצים פתרונות מהירים יותר והופכים מתוסכלים בקלות רבה יותר. התקשורת שלנו נשענת יותר על רמזים ויזואליים, ופחות על מילים. אלו כמה מהדרכים שבהן הטכנולוגיה שינתה אותנו מבחינה פסיכולוגית, וכל זה מוצא ביטוי בעולם השיווק.
"כשאנשים יוצאים לקניות הם מחפשים מגוון אפשרויות גדול יותר, כי הם משתעממים בקלות. הם רוצים שכל דבר יהיה קל יותר, שכבר יכירו אותם ואת הרצונות שלהם. וזה לא רק הדור הצעיר, אלא כולם - ההבדלים בין הדורות הולכים ומיטשטשים, כי כולנו חיים את הטכנולוגיה. הפכנו לחברה סוערת בעולם לחוץ, וזה בא לידי ביטוי ברגשנות של צרכנים, בזמן המתקצר של תשומת הלב שהם מוכנים לתת לך, ובתחושת הכוח שיש להם".
מה זה עושה למערכות היחסים שלנו?
"אנחנו הופכים פחות מחוברים אחד לשני. במחקר שלי מצאתי שהמון אנשים מרגישים שלא רואים אותם, ולא מעריכים אותם. המדיה החברתית מאפשרת לכל אחד להגיד מה שהוא חושב, אבל התחושה היא שפחות ופחות מקשיבים לך. אתה מרגיש פחות חשוב בעולם, וזה משהו שכולנו צריכים להיות מודאגים ממנו - ממה שאנחנו עושים לאנושות. לכאורה, הטכנולוגיה מאפשרת לנו לתקשר בקלות רבה יותר עם אנשים, אבל זה לא מתפתח לעומק - זה עוזר לתחזק יחסים שכבר קיימים, אבל לא מאפשר ליצור מערכות יחסים חדשות. אנשים היום נשענים יותר על טכנולוגיה ופחות על קשרים אנושיים, וזה לא יכול להביא סיפוק רגשי".
קשרים שטחיים
אחת משיטות הרכישה הפופולריות ביותר בעידן הנוכחי היא לסמן מוצרים דרך הסמאטרפון, ולחכות לרגע שבו יוצעו במבצע. שיטת הרכישה הזו, אומרת יארו, מגדילה אצלנו את תחושת השליטה, המיומנות והיכולת. למעשה, מעולם לא הייתה לצרכנים יכולת כה אדירה להשפיע על הצלחתם של מוצרים ועסקים.
את טוענת שסמארטפונים הפכו לנשק להעצמה אישית. מי האויב?
"החברות הגדולות. לאדם הפרטי יש יותר כוח היום, פתאום יש לו קול, והוא יכול לשנות דברים. את יכולה להילחם בחזרה נגד מי שפגע בך. אם היית במלון והייתה לך חוויה רעה, את פשוט מפרסמת ביקורת ברשת החברתית".
מצד אחד את אומרת שאנשים מרגישים שלא רואים אותם, ומצד שני את אומרת שיש להם הרבה יותר כוח. איך זה מסתדר?
"זה קשור לשטחיות - אי-אפשר לחיות רק אונליין, ולהרגיש מחובר. ברשת אנחנו יוצרים הרבה קשרים ובתדירות גבוהה יותר, אבל גם בצורה שטחית יותר, את לא מקבלת שם אמפתיה כמו שאפשר לקבל במפגש אישי, כך שבפנים אנחנו לא מרגישים שאכפת לאנשים מאיתנו.
"למשל, אם מישהו מחבב אותך רק לפי איך שאתה נראה - וזה קורה הרבה בעולם האונליין, בגלל התמונות שאנחנו משתפים ברשתות החברתיות - אתה אולי תקבל פידבק חיובי על המראה שלך, אבל לא יהיה שם מקום לדבר על הפחדים שלך או על החלומות שלך, וזו לא תהיה מערכת יחסים שמעשירה אותך.
"במובן מסוים, הטלפון הנייד הפך למוצץ. במקום לצלוח נסיבות חברתיות מסובכות בזמן אמת, אנחנו מכניסים לפה את הנייד ומתנחמים בו. הוא נותן לנו ביטחון. ובמקום לבצע תרגילים להפחתת רמות הלחץ שאנו חווים, אנחנו בוחרים בחלופה הטכנולוגית".
נשמע פסימי.
"מצד אחד, היום אנשים מסתפקים בתרופה הזמנית שהרשתות החברתיות מספקות להם, כי הם מרגישים מספיק טוב אחריה, ולא מטפלים בשורש הבעיה. מצד שני, אני אופטימית, כי אנשים עדיין חשים צורך עמוק לתקשר אחד עם השני. זה צורך שלא נעלם".
כוחם של הנרקיסיסטים
איך המותגים נכנסים לתוך המרווח הזה, שבו אנחנו מרגישים שהסביבה לא מספיק מתגמלת אותנו על מי שאנחנו?
"מותגים יכולים לגרום לאנשים להרגיש שרואים אותם, שמבחינים בהם. הרצון לקשר הוא המניע הרגשי הגדול של תקופתנו, הצרכן רוצה יותר תשומת לב ויחס אישי, ואם המותגים יזהו את זה, הם יקבלו הכרת תודה הרבה יותר ממה שהיו מקבלים לפני עשר שנים, כי יש ממש רעב לכך שיראו אותך. אנשים נשענים יותר מבעבר על הפריטים שהם בוחרים לקנות כאמצעי להרגיש חשובים או נראים על-ידי אנשים אחרים.
"מותגים גם עוזרים ליצור קשרים עם אנשים אחרים. קחי, למשל, את פרוקטר אנד גמבל, שהשיקו פלטפורמה אינטרנטית שבה אמהות יכולות לשוחח זו עם זו אונליין - הם למעשה אומרים 'אנחנו לא רק מוכרים מוצרים, אנחנו גם תומכים באמהות ובילדים'. זה לא פתרון לבידוד החברתי, אבל זו הזדמנות למותגים להיות יותר חשובים בחיי הצרכנים".
הם גם יכולים לנקוט חדשנות.
"זו לא שאלה בכלל. היום כל המותגים חייבים להיות חדשניים כדי להישאר רלוונטיים. אם אתה לא עושה חדשנות אתה נראה מאובק. מותג שלא יעשה חדשנות לא ישרוד.
"אגב, חדשנות היא לא תמיד סביב טכנולוגיה. צרכנים אוהבים, למשל, כשמותג יוקרה או מעצב אופנה משתף פעולה עם רשת כמו טארגט לקולקציה מוגבלת. כולם אהבו את זה שמרק ג'ייקובס עיצב קופסה לקלינקס. זה גרם לשני הצדדים להיראות קול, כי הם עשו משהו שונה, מרענן ומקורי".
יארו מזכירה גם את הקמפיין של היינץ שרץ בימים אלה תחת הסלוגן Heinz Selfie for Good, שנועד לעזור למגר את הרעב בעולם. במסגרת הקמפיין החברה מבקשת מאנשים להצטלם עם הקטשופ שלה ולשלוח אליה את התמונה. על כל תמונה שנשלחת החברה מתחייבת לתרום דולר אחד לארגון Stop Hunger Now, ואם הלקוח מסכים לשתף את התמונה בלינק שיקבל מהיינץ, החברה תורמת עוד 0.57 דולר. "הם פונים ישירות לצרכן במילים 'אתה יכול לעזור', וזה הופך אותו לסוג של גיבור. זה גם מראה שאכפת להם מהעולם שלנו, וצרכנים אוהבים את זה".
ועדיין, הכוח נמצא אצל הצרכנים יותר מאי-פעם, וקמעונאים מתחילים לפחד. לפעמים הם קמים בבוקר, ולא יודעים מה יחכה להם ברשת. מה המסר שלך אליהם?
"אם אתה מקבל הרבה מדיה חברתית שלילית, כנראה שאתה עושה משהו לא בסדר, אז אולי כדאי שתתהה מה אתה יכול ללמוד מזה, ומה אתה יכול לתקן ולשפר".
מה מותגים יכולים לעשות מול נרקיסיזם?
"נרקיסיזם הוא אחד האספקטים של השטחיות, של העובדה שאין לנו סבלנות לשיחות עומק. אם אתה מבין שאנשים רוצים להיראות והם צריכים קשר, תדע לתת להם את זה.
"תמיד יש סיכון שתצטרך להתמודד מול הנרקיסיסטים, שהם יותר תובעניים. אבל צריך לזכור שאי-אפשר לרצות את כולם כל הזמן, ואין טעם לפחד מצרכנים שיכעסו עליך, כי הם מן הסתם אנשים שכועסים כל הזמן גם ככה. התגוננות מעידה על אשמה, והקמעונאי צריך להיות יותר בטוח בעצמו. אתה צריך להבין מה הצרכן רוצה, אבל לא לוותר על עצמך, הצרכן לא תמיד צודק. יש כאלה שסתם נהנים להתלונן. תפגין רוגע ואכפתיות, תקבע אתה את האווירה, ותזכור - תלונות הן מידע, וסוג של מחקר חינם".
eBay ברחוב
השינויים בסגנון החיים שלנו הובילו גם לשינויים במגמות הצרכניות. אם פעם היינו מסתכלים על הדשא של השכן, היום אנחנו מסתכלים על הדשא של העולם כולו. לא פלא שמחקר באוניברסיטת מישיגן מצא שככל שאנשים גולשים יותר בפייסבוק, כך יורדת רמת הסיפוק שלהם מחייהם.
אילו התנהגויות צרכניות צפויות להיכחד בשנים הקרובות?
"בואי נתחיל עם מה שמעניין את כולם: קניות אונליין לא יחליפו את הקניות בחנות הפיזית. הרבה סוחרים שואלים אותי האם כדאי להם להיפטר מחנויות פיזיות, אבל האמת היא שצרכנים מעדיפים אותן, הם פשוט רוצים לקבל שם את החוויה הדיגיטלית, למשל את קלות החיפוש שיש לך באינטרנט, לדעת מה יש במלאי.
"אגב, היום רואים את המסלול ההפוך - חנויות אונליין, כמו איביי, פותחות חנויות פופ-אפ באזורי קניות. אתה לא יכול לקנות שם, אבל אתה יכול למשש, לגעת ולהרגיש, ואז לקנות אונליין. צרכנים אוהבים את זה, ולשם העתיד הולך.
"הדבר הטוב ביותר הוא לעשות אינטגרציה בין הפיזי לאונליין. בהתחלה המותגים התייחסו לשתי הזירות בנפרד, אבל הם הבינו שהצרכנים לא עושים את ההפרדה - הם הולכים עם הסמארטפון לכל מקום, הטכנולוגיה היא חלק מחייהם, והם מצפים שגם הרשתות ינהגו כך ו'ימכרו' את אותה אווירה בשני המקומות.
"השינוי הצרכני הגדול ביותר הוא שהיום אנשים פחות רוצים שיכתיבו להם איך לקנות - אל תגידו לי מתי לקנות את המעיל שלי, אני אקנה באיזו עונה שאני רוצה, מתי שנוח שלי. בעצם הרחבנו את עונות הקניות, אפילו כמעט ביטלנו אותן".
החיבה למבצעים אינה נעלמת.
"אני מאמינה שהלהיטות של צרכנים אחר מבצעים תצטמצם בשנים הקרובות. במחקר שלי מצאתי שצרכנים מוציאים יותר כסף ויוצאים פחות מרוצים כשהפוקוס שלהם הוא על 'מציאות'. זה נכון שלרכישת 'מציאות' יכול להיות אפקט דופמין שגורם להרגשה טובה, לעתים עד כדי התמכרות, אבל בשורה התחתונה אם תקנה משהו רק בגלל שהוא זול, זה לא יספק אותך, עדיף שתקנה משהו כי אתה צריך אותו".
בעקבות הבלק פריידיי הגיעו לישראל 300 טון חבילות בשבוע. האם השתגענו, לדעתך?
"יש בזה שיגעון, אבל יש בזה גם חוכמה. אם אנשים מחכים עם רכישת הטלוויזיה עד ליום שבו המחיר הכי נמוך, זה הגיוני. אבל יש הרבה צרכנים שמתאהבים ברעיון שהם חוסכים כסף. השופינג הופך לספורט תחרותי, ולכן אחרי רכישה במבצע הם חווים תחושת ניצחון ממש - על הצרכנים האחרים, ועל הקמעונאים - ולא שמים לב מה הם קונים. אין להם שום תחושת בזבוז, ובכלל לא אכפת להם בכמה מזה הם ישתמשו בעוד שנה".
את עושה קניות בבלק פריידיי?
"אני מאוד טובה בהכנת רשימות, ואני מנסה להיות מודעת מתי עושים עליי מניפולציה ומתי אני רוצה משהו רק כי הוא זול. אבל אפילו אני, שחוקרת את זה למחייתי, ומנסה לחנך אנשים, עושה טעויות. וזה מוכיח עד כמה עוצמתי שיווק יכול להיות, ועד כמה זה מסוכן לכולם".
תוך 24 שעות
אם בעבר רובנו נקטנו את גישת ה'נחכה ונראה' כלפי מוצרים חדשים, היום כמעט כולנו מקדימים לאמץ מוצרים, ולנסות כמעט כל דבר חדש שיוצא לשוק - מחשדנות ביחס לחדשנות, עברנו למוד אופטימי.
האם אפשר לומר שכמעט כולנו היום 'ארלי אדפטרס'?
"כיום יש כזו התלהבות מחדשנות, שכולם רוצים את זה. כשהתחלתי ללמד שיווק לפני הרבה שנים, היה מאוד קשה לשכנע אנשים לנסות מוצר חדש. כולם היו חשדניים, אף אחד לא רצה להיות ראשון, צריך היה למצוא את האמיצים. היום אנשים כל-כך בעניין, כי הם ראו כמה הסמאטרפון או ה-GPS הקלו על חייהם, שהם כבר יותר פתוחים לדברים חדשים, ורוצים לדעת מה יהיה הדבר הבא.
"קחי, למשל, את ההתלהבות שהייתה סביב פוקימון גו. זה לא היה יכול לקרות לפני חמש שנים, בטח לא לפני עשר. נכון שהצעירים תמיד יותר פתוחים לנסות מה שחדש, אבל היום כל הדורות יותר פתוחים לחדשנות".
ועדיין, כשבוחנים את זמן ההמתנה למוצרים שהוזמנו ברשת, עולה כי בני דור המיליניום, שחיים את הסיסמה 'מה שאני רוצה מתי שאני רוצה', הם חסרי סבלנות במיוחד, והסוויץ' למצבי כעס מהיר מאי-פעם. הם גם המשתמשים הכבדים ביותר בשירותי 'משלוח תוך 24 שעות', למרות העלות הגבוהה.
אילו הבדלים את רואה בהרגלי הצריכה של דור ה-X ודור ה-Y?
"בני דור ה-Y יותר אופטימיים, מרגישים שיש להם יותר עוצמה וסבורים שזכותם לקבל מה שהם רוצים. הם היו אונליין מגיל צעיר, ולכן הרבה מהקשרים שלהם שטחיים.
"בני דור ה-X הם קצת יותר פרקטיים וקצת יותר פסימיים. הם לא התבגרו עם טכנולוגיה, והם מונעים מערכים יותר מהדורות שבאו אחריהם. אנחנו בתקופה שבה כולם מוציאים יותר, אבל דור ה-X קצת יותר מיושב בדעתו, ולכן צורך פחות".
זה לא מבטיח טובות לגבי אחוז הצעירים שיצליחו לקרוא את הספר שלך.
"למרות שאני קצת ביקורתית כלפי ההתנהגות שלהם, והקשרים האנושיים שהם מנהלים - אני מודאגת מהשטחיות ומהתקשורת שהם מנהלים - גיליתי שדווקא הם נתנו לי את הפידבקים הכי טובים, כי הם אהבו את זה שסופסוף מישהו מבין אותם ומתייחס אליהם. למעשה, זו הקבוצה שהכי מגיבה אליי, ומזה אני מבינה שכנראה עליתי על משהו נכון. עם זאת, אני חייבת להודות שהם לא קראו את כל הספר. הם בחרו את החלקים שהכי מעניינים אותם, וזה בסדר, כי זו הדרך החדשה שבה אנשים צורכים היום תוכן. זה ככה גם עם צריכת חדשות".
לסיכום, האם לא הגזמנו עם הקניות?
"זה מאוד אופנתי לדבר על צריכה כעל משהו שלילי, אבל האמת היא שאם נחזור אחורה לתחילת האנושות, נגלה שאנשים תמיד אהבו לסחור בדברים, ולהחזיק חפצים בבעלותם. תסתכלי על המומיות במצרים, תמיד קברו איתם חפצים שהם אהבו, כמו תכשיטים.
"לרצות לרכוש דברים זה משהו שתמיד היה חשוב לאנשים, כי זה עוזר לך לבטא מי אתה כלפי האחרים, זה מביא אסתטיקה לחיים, וזה מאפשר לנו ביטחון, להרגיש שאנחנו בעלים של משהו. העניין הוא שאנחנו בתקופה שאנשים צורכים יותר מדי, ואז פעולת הרכישה מאבדת את האימפקט. אני חושבת שהם לאט לאט מבינים את זה, ומנסים להיות קצת יותר מודעים לרכישות שלהם".
השינויים הטכנולוגיים משפיעים על המוח
השינויים הטכנולוגיים המואצים משפיעים על המוח שלנו הרבה יותר ממה שאנחנו יודעים, אומרת יארו ל'ליידי גלובס'. "המוח החדש הוא מהשינויים הסוציו-תרבותיים העיקריים שחוללו את המהפכה הצרכנית - השימוש בטכנולוגיה יצר אצלנו תמורות קוגניטיביות ורגשיות. יותר מאי-פעם המוח שלנו לא אוהב מורכבות, ואנחנו נמשכים לקיצורי דרך שכליים ולפתרונות מהירים. ההצפה שאנחנו חווים רק מחזקת את כל זה".
כשהכול נעשה ברפרוף, ואף אחד כבר לא מתעמק בטקסטים ארוכים (לעתים גם בקצרים לא), המוח מתרגל להפעיל אזורים אחרים. "אנחנו צועדים למקומות שבהם סבלנות וריכוז אינם הכרחיים, וזה מוביל לשינויים נוירולוגיים במוח.
"המוח הצרכני החדש משתעמם מהר, ודעתו מוסחת בקלות. הוא מתקשה להגיע לרמות הריכוז שנדרשות במצבים עמומים ומורכבים. זו הסיבה שמותגים וקמעונאים צריכים להתאמץ הרבה יותר כדי לחדור אל המוח שלנו, ולחזק את הגירויים שהם מפזרים סביב המוצרים שלהם.
"הבשורה החיובית עבורם היא שלא רק שהפרעות קטנות לא מטרידות אותנו, המוח שלנו כבר רגיל להסחות דעת. אנחנו כמעט מחכים לגירויים בעולם האמיתי, שיחקו את הגירויים שמעניק לנו הסמאטרפון".
מי קונה את זה?
■ עיכוב של שנייה בזמן הדרוש לטעינת דף אינטרנט מביא לירידה של 7% במספר הרכישות.
■ מכירות המוצרים שליד הקופה ירדו דרמטית מאז שהעיניים שלנו מופנות לסמארטפון במקום למדפים.
■ ב-2005, הגיל הממוצע שבו נערות החלו להשתמש בתכשירי טיפוח היה 17. היום הגיל הממוצע הוא 13.7.
■ כ-42% מנשות דור המילניום עוקבות אחרי מותגי טיפוח ברשתות החברתיות.
■ מדי שנה מתנהלות בארה"ב טריליון שיחות דיגיטליות על מותגים. עם זאת, המלצות של צרכנים אחרים נמצאות במקום השני אחרי המלצות בני משפחה וחברים.
■ בעקבות הבלק פריידיי של 2016 הגיעו לישראל 300 טון חבילות בשבוע אחד, רובן מסין, ארה"ב ובריטניה.
ב-2016 הגיעו ל'אמון הציבור' 20 אלף תלונות של צרכנים
כתבות
ני"ע
