הוועדה המקומית בראשון-לציון הגישה היום (ה') רשמית את הבקשה לדיון נוסף בבית המשפט העליון בנוגע לפסיקה שהתייחסה לכתבי השיפוי ברשויות המקומיות. נזכיר כי פסק הדין שהתקבל לפני כשבועיים עורר סערה בענף הנדל"ן כולו, כאשר קבע בפעם הראשונה בצורה נחרצת כי דרישת העיריות לכתבי שיפוי מיזמים וקבלנים איננה חוקית.
הבקשה הוגשה באמצעות עורכי הדין יחזקאל ריינהרץ, מיכל אגסי וגיל זילבר ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ, וכפי שפורסם ב"גלובס", בהמשך צפויים להצטרף לבקשה גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, פורום 15 הערים העצמאיות ומרכז השלטון המקומי.
נזכיר כי כתב השיפוי שדרשו הוועדות המקומיות בעיריות בשנים האחרונות מהווה מעין תעודת ביטוח כנגד תביעות שעשויות להגיע לפתחן של הרשויות בעקבות אישור תוכניות חדשות. מדובר בתביעות לפיצוי בגין ירידת ערך (לפי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה) שיוגשו נגד הוועדות המקומיות, ועל-פי החוק, הן אלה שיהיו צריכות לשלם את הפיצוי אם תביעה נמצאת מוצדקת. כתב השיפוי המדובר למעשה מעביר את דרישת התשלום ליזמים ולקבלנים המקדמים את התוכנית.
על-פי הבקשה לדיון נוסף, להפקדת כתבי שיפוי יש מקור חוקי, כמו גם הכרה ארוכת-שנים בחוקיותה של דרישה זו. עוד נטען בבקשה לדיון נוסף כי פסק דינו של בית המשפט העליון חושף את הרשויות המקומיות ובכך גם את ציבור תושביהן לסיכון של מיליארדי שקלים בגין תביעות קיימות ומתנהלות על-פי סעיף 197 לחוק התכנון והבנייה, שהרי אי-חיובם של יזמים וקבלנים משמעו חיובן של הרשויות המקומיות ופגיעה בתקציב המוקצה לטובת התושבים.
עוד נטען כי משמעותו הפרקטית של פסק דין זה היא פגיעה ועצירה של תנופת הבנייה והפיתוח ברשויות המקומיות.
"מדובר בפסק דין בעל השלכות רוחב דרמטיות על הרשויות המקומיות ותושביהן", טוענת עו"ד מיכל אגסי ממשרד פריש שפרבר ריינהרץ. "פסק דין זה נחת בהפתעה, בניגוד לפסיקה שניתנה בעבר בסוגיה זו לאורך השנים. פסק דין מסוג זה מצדיק דיון נוסף בשיתוף כל הגורמים הרלוונטיים המייצגים את אינטרס הציבור הרחב - המשנה ליועמ"ש, פורום ה-15 ומרכז השלטון המקומי, שיוכלו להביא בפני בית המשפט את הנתונים על מלוא הנזק שעשוי להיגרם מפסק דין זה לפיתוח ברשויות המקומיות במדינה כולה ולהציג את הפגיעה המשמעותית שיש בפסק דין זה באינטרס הציבורי. אנו תקווה כי בית המשפט העליון ישעה לבקשתנו ויקיים דיון נוסף בהלכה חריגה זו".
"פאניקה מוגזמת"
הדיון בבית המשפט העליון שהוביל לפסיקה האמורה אודות אי-חוקיות כתפי השיפוי התקיים בעקבות ערר שהוגש על פסק דין בבית המשפט המחוזי, שעסק בדרישת כתב שיפוי מבעל קרקע בראשון-לציון. בתגובה לבקשה שהוגשה לדיון הנוסף, עורכי הדין עמי אסנת ו-ורדה לבון-ברמן ממשרד מ.פירון ושות', שייצגו בדיון את אותו בעל קרקע(פרחי ביקל), מסרו: "מצער כי אלה המבקשים את הדיון הנוסף, למעשה מבקשים מבית המשפט העליון להכשיר הסדר אשר נקבע לגביו, פה-אחד, כי אין לו כל הרשאה בחוק.
"הפאניקה שגורמים אינטרסנטיים מנסים ליצור, כאילו פסק הדין יביא לעצירת הבנייה בישראל, היא מוגזמת. על הועדות לעבוד כחוק, תוך ניהול סיכונים מחושב, כפי שהוצע אף על-ידי 'פורום ה-15', כך שכספי היטל ההשבחה ישמשו למטרות שלשמן יועדו, בין היתר לכיסוי תביעות בתוכניות שאישרו.
"יודגש כי זהו גם לא המקרה לדיון נוסף, על-פי המבחנים שקבע בית המשפט העליון להענקתו, ובנוסף, אף לא בתקדים ששינה הלכה פסוקה - כפי שנקבע בפסק הדין. אם אכן פסק הדין מקשה על הוועדות המקומיות, עליהן להסדיר את הנושא העניין בחקיקה, שתקבע הן את החיוב בהפקדת כתבי שיפוי והן את הקריטריונים להפעלתם".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.