ניתוח: הבועה שניפחו אובמה וברננקי תתפוצץ לטראמפ בפרצוף

בחודשים האחרונים של כהונתו, בוש ניצב בפני התנפצות בועת הנדל"ן שניפחו גרינספן והקונגרס. התמזל מזלו של אובמה, שהגיע מיד אחרי פרוץ המשבר, ניפח בועה חדשה ביחד עם ברננקי, והצליח במשך 8 שנים להאשים את בוש ולנקות מעצמו כל אחריות למצבה של כלכלת ארה"ב. כעת, על רקע העלייה בתשואות, טראמפ הוא זה שעלול לשלם על התנפצות בועת אובמה/ברננקי. ייתכן שהדרך היחידה שעומדת בפני טראמפ, אם ברצונו להיחלץ מהמלכודת הזו ולזכות בכהונה שנייה, היא לחבק את המשבר הבא.

והמשבר בוא יבוא. אחרי 8 שנים של ריבית אפסית, הכלכלה האמריקאית לא תצליח סתם כך להסתגל לעלייה משמעותית בתשואות - עלייה שמתחוללת כבר בשבועות האחרונים. שוק הנדל"ן, האשראי הצרכני, הלוואות רכב, חוב קונצרני (כולל מימון קניית מניות עצמית), מימון הגרעון התקציבי השוטף וכמובן החוב הפדרלי בגובה 20 טריליון דולר, כולם תלויים בריבית נמוכה מאוד, וכולם נבנו והתנפחו לאורך 8 השנים האחרונות. קשה להאמין שארה"ב יכולה לעבור מכלכלת ריבית אפס לכלכלה הבנויה על ריבית נורמלית, בלי לחוות משבר בדרך.

כמה חמור יהיה המשבר הזה? אי אפשר לומר בצורה מדויקת, אבל יש לזכור שבשיא ההרחבה המוניטרית של בוש/גרינספן ב-2003, הריבית עמדה על 1-2% ונשארה ברמה זו במשך שלוש שנים בלבד. אם המדיניות הזו עזרה ליצור את משבר 2008, כיצד יראה המשבר שיהיה התוצאה של ריבית שהוחזקה ברמה אפסית במשך 8 שנים?

שוק המניות משתעשע היום ברעיון שהצעדים של טראמפ לעידוד הכלכלה עשויים לבטל את ההשפעה של העלייה בתשואות. זוהי תקוות שווא. טראמפ עומד בפני התנגדות קשה בקונגרס, מצד הדמוקרטים בוודאי, אבל ייתכן שגם בקרב המפלגה הרפובליקאית עלולים לקום לו מתנגדים. אחרי הכול, הוא לא בשר מבשרה של המפלגה הזו. אבל אפילו אם טראמפ יצליח ליישם חלק מהצעדים שלו, ואפילו אם יצליח ליישם בדיוק את החלק הטוב בשלל הרעיונות שלו - כלומר קיצוץ מס חברות ודה-רגולציה, אלה צעדים שייקחו זמן רב לחוקק, וזמן רב אף יותר להשפיע - אולי אף שנים. עליית התשואות בארה"ב תדרוס את כל הדברים הטובים שטראמפ מנסה לעשות.

בנוסף, יש לזכור שמחזור העסקים מאז 2008 הוא בין הארוכים ביותר בהיסטוריה של ארה"ב מאז 1850. במילים אחרות, סביר שהמיתון יגיע בתקופת טראמפ, כך או אחרת.

בפני טראמפ עומדות שתי אופציות מרכזיות. אופציה אחת היא לחכות שהמשבר יגיע ואז להגיב כפי שהגיבו שני הממשלים הקודמים - כלומר חיתוך ריבית (ככל האפשר, שכן הריבית מן הסתם לא תעלה הרבה מעל אחוז אחד), חידוש סבב ההדפסות של הבנק המרכזי, ואפשר אף להוסיף לסל הפתרונות המפוקפק הזה תמרוץ פיסקלי. יש לפתרון כזה שלוש נקודות תורפה. נקודת התורפה הראשונה היא, שלא ברור מתי המשבר יכה ולכן לא ברור כלל אם ההשפעות החיוביות - זמניות ככל שיהיו - מצעדי התגובה האלה, ישפיעו על הכלכלה האמריקאית מספיק מהר כדי להביא לטראמפ את הכהונה השנייה.

נקודת תורפה שנייה היא שזוהי בדיוק המדיניות שעלתה לדמוקרטים בבית הלבן. המעמד הבינוני לא יוצא נשכר מריבית אפסית ששוחקת את החסכונות וגם אינו יוצא נשכר מהתמרוצים שמגיעים בעיקר לכיסם של המקורבים והעשירים. נקודת התורפה השלישית היא שהפעם, ייתכן שאפילו הצעדים המסורתיים האלה לא יצליחו לעצור את התדרדרות הכלכלה, אפילו בצורה זמנית. כאמור, 8 שנים של ריבית אפס היא תופעה חסרת תקדים, אולי גם המשבר שיפרוץ בעקבותיה יהיה חסר תקדים.

אבל בפני טראמפ עומדת אופציה שנייה, אופציה מסוכנת, קשה, כמעט בלתי אפשרית לפוליטיקאי הממוצע, אבל כזו שיכולה להפוך אותו לנשיא גדול. טראמפ יכול לחבק את המיתון. הרי ממילא ההתאוששות בכלכלת ארה"ב בתקופת אובמה הייתה ממוקדת בנכסים פיננסיים, יצרה בועות, נכשלה ביצירת משרות איכותיות למעמד הבינוני ונכשלה ביצירת צמיחה בריאה וברת קיימא. טראמפ יכול לנצל את ההזדמנות ולהשתמש במיתון כדי למחוק את מורשת בוש/אובמה ולאתחל את הכלכלה.

עם סימני המשבר הראשונים, טראמפ צריך לדחוף את הפד (טראמפ יוכל למנות נגיד בפברואר 2018) לתת לריבית לעלות לרמה נורמלית (עפ"י גרינספן רמה נורמלית היא סביב 5%) לתת לכל בועות הנכסים להתפוצץ, עם כל הכאב שהדבר יגרום למגזר הפיננסי. במקביל, עליו לנקוט בדה-רגולציה מסיבית, לקצץ מסים ולשלוט על התקציב. כלומר טראמפ צריך לנצל את המשבר כדי להתחיל בהחזרת ארה"ב לתוואי של כלכלה חופשית.

אם המשבר יכה מספיק מוקדם, ובהתחשב בגמישות הבסיסית של ארה"ב וביתרונות שלה בתחומים רבים, יש סיכוי סביר שב-2020 טראמפ ינהיג כלכלה בשלבי התאוששות בריאה וברת קיימא ויוכיח לקהל המצביעים שהוא הנשיא הראשון מזה עשרות שנים שאינו שבוי של וול-סטריט.

ואם המשבר יכה מאוחר מדי, וההתאוששות לא תגיע בזמן, טראמפ באמת עלול להפסיד את הבחירות. אבל הנה האמת העצובה - ללא האומץ לפעול בצורה מקורית, סביר שמחזור העסקים יהפוך את טראמפ לנשיא של כהונה אחת בלבד. אז אם כבר, למה לא לעשות את הדבר הנכון?

גלעד אלפר הוא אנליסט בכיר באקסלנס ברוקראז'.