גברת טפלון

 גליה מאור / איור : גיל ג'יבלי

1. נתחיל מהסוף: גליה מאור, לשעבר המנכ"לית הכל-יכולה של בנק לאומי, מכהנת כדירקטורית בחברת טבע מאז 2012 והיא גם חברת הוועדה לביקורת חשבונאית של הדירקטוריון. לפי דוחות טבע, מספטמבר 2015 דירקטור בחברה מקבל שכר שנתי של 160 אלף דולר ובמקרה של מאור עוד 20 אלף דולר, כיוון שהיא חברת ועדה.

וזו עוד הורדת שכר, כי בשנים שעברו היה מדובר על תגמול של 190 אלף דולר לכל דירקטור פלוס 2,000 דולר לישיבה. כלומר, גליה מאור מקבלת היום מדי חודש משהו בסביבות 15 אלף דולר, קרוב ל-60 אלף שקל בחודש (!) ואף יותר מזה בעבר, כדי לשרת את הדירקטוריון של טבע. ואיך היא עשתה את זה, אתם חושבים, יחד עם שאר חברי הדירקטוריון של טבע? היא, למשל, הייתה שותפה לרכישה כושלת של חברה מקסיקנית ביותר מ-2 מיליארד דולר.

זה לא הכול: היא הייתה שותפה לרכישה מנופחת של אקטביס בקרוב ל-40 מיליארד דולר, אף שצריך היה להיות לה ברור, כבעלת ניסיון עסקי עשיר במשק, שזה מחיר יקר מאוד והוא עלול לסכן את טבע. היא גם הייתה שותפה למעשה לצניחה של יותר מ-50% במחיר המניה של טבע, שהעמידה את שווייה על פחות משווי הרכישה המנופחת וניפח את חובות החברה לכ-40 מיליארד דולר. האם כך מתנהל דירקטור אחראי עם ניסיון "עצום" בפיננסים?

אבל זה לא צריך להפליא איש, במיוחד לא את גליה מאור: היא חלק מדירקטוריון של מריונטות בטבע, בדיוק כפי שהיה דירקטוריון בנק לאומי דירקטוריון של מריונטות בתקופה שבה הייתה מנכ"לית. היא ניווטה אותו כמי ששלטה בבנק ללא עוררין במשך 17 שנה. הדירקטוריון עשה בדיוק, אבל בדיוק, מה שהיא כיוונה אותו לעשות, והיא עשתה זאת בכישרון פוליטי לא מבוטל. מה שעוד היא עשתה בכישרון פוליטי לא מבוטל זה לברוח תמיד מהצרות, מהבעיות ומהכישלונות שליוו את הקריירה שלה.

2. בכלכלה ובעסקים, כמו בעניינים מרכזיים אחרים בחיינו, בכירים, מכובדים ומקושרים נשמרים על ידי ה"קאסטה" העליונה של ישראל וכך עוברות שנים של פעילות בעייתית בלי שהם לוקחים אחריות על כישלונות, בלי שמישהו, גורם אכיפה ורגולטור, יעז להטיל עליהם אחריות כזו. "טפלון" בפי העם.

טפלונים כאלה ראינו גם לאורך דורות של מחשבת-גברים שלפיה נשים נוצרו לשימושם והן רק מצפות ומייחלות לנגיעה גסה פה, הטרדה שם ותקיפה מינית על הדרך; גם בקרב יוצאי רשות השידור הוותיקים, שחלקם עוד מבצבץ אלינו מהמסך הקטן, והתנהג בדיוק כמו אותם גנרלים שהתייחסו לנשים כמו חפצים; בקרב פוליטיקאים שחטאו, בגדו בבוחריהם וחזרו למעמד של מקבלי החלטות; בקרב בכירים בשירות הציבורי שאינם עושים את עבודתם אבל מוגנים בחומות האיגוד המקצועי; בקרב אנשי עסקים גדולים שלוקחים כסף ציבורי, מודיעים שלא יחזירו אותו ואז מגייסים עוד כסף ציבורי, ועוד כהנה וכהנה.

בעניין ההטרדות, משהו מתחיל לזוז. העבר מחלחל החוצה - ראו חיים יבין וניסן סלומיאנסקי, ומי יודע מי עוד ייחשף בקרוב. גם בעסקים ובכסף הגדול מתחילה איזושהי תזוזה, ולו הקטנה ביותר. הציבור, ארגונים חברתיים, שמזמן קלטו שעובדים עליהם, מתחילים מאז המחאה החברתית להפנים שאפשר אולי גם לעשות משהו בעניין. לפעול, לפחות להתחיל.

3. גליה מאור היא אחת הדוגמאות הבולטות בחיי הכסף הגדול לאדם שרבב לא דבק בו. מאור, שהוגדרה לא פעם "אחת הנשים החזקות במשק", היא היום, כאמור, דירקטורית בקונצרן טבע שנלחם על בכירותו העולמית, אבל רק המנכ"ל ארז ויגודמן עומד לביקורת על התנהלותו. הדירקטורים והדירקטוריות, שיש להם תפקיד בכיר ומכריע בכל מהלכי טבע, נותרים ספונים ומוגנים בהיכלי הכבוד שלהם.

4. ועכשיו להתחלה, אי אז באפריל 1986, עת הוגש דוח ועדת החקירה לעניין ויסות מניות הבנקים, שנתיים וחצי אחרי הקריסה-ההתמוטטות-פשיטת הרגל של המערכת הבנקאית, ב-6 באוקטובר 1983 - תוצאה של החלטות מעוותות של מנהלי הבנקים ויועציהם הבכירים, שהובילה להלאמת הבנקים, בעלות ציבורית של עשרות מיליארדי שקלים.

כך נכתב בעמוד 241 לדוח: "הגב' גליה מאור מונתה מפקחת על הבנקים ביום 15.10.82... עובר למינוי זה כיהנה גב' מאור כמשנה למפקח על הבנקים (עודד מסר) מראשית 1980... ממילא ברור בהתייחסותנו בהמשך למעשים או מחדלים של נגיד בנק ישראל והמפקח על הבנקים, הכוונה היא לאותו נגיד או אותו מפקח שכיהן באותה תקופה..."

עמוד 254 לדוח: "בסקירתו של המפקח על הבנקים על מדיניות הוויסות לשנת 1982 מובעת דעה אופטימית... קשה להבין מה הבסיס לאופטימיות זו. מכל מקום, בנק ישראל והמפקח על הבנקים לא עשו מאומה לכך שהוויסות יופסק..."

עמוד 257 לדוח: "בשנת 1983 כבר היתה הכתובת על הקיר ברורה עד מאוד, והמפקחת קיבלה דיווח רצוף על הצטברות מלאי הוויסות... היה בהם כדי להזעיק. למרות זאת לא הייתה לבנק ישראל כל תוכנית למקרה של משבר ולא גובשה כל הצעה כיצד להתמודד עמו. ב-6.10.1983 עמד הבנק בידיים ריקות. סיכומו של דבר: לאורך כל התקופה אין אנו מוצאים מצד בנק ישראל, הנגידים והמפקחים על הבנקים ניסיון של ממש להתמודד עם בעיית הוויסות. וככל שהצביעו לפנינו על הפעולות שהזכרנו, אין אנו מהססים לומר כי אפילו בדוחק לא היה בהן כדי לקדם פתרון, שבנק ישראל היה מחויב להוביל לקראתו".

עמוד 348 לדוח, בפרק "מסקנות והמלצות": "אנו מבקשים חזור ולהדגיש שלא העדר חיקוקים בולמים איפשר את הוויסות, אלא הפרת החיקוקים הקיימים בידי הבנקים ואי אכיפתם על ידי הרשויות המופקדות על כך".

סדרת המסקנות וההמלצות הייתה קשה וארוכה. כל מנהלי ארבעת הבנקים הגדולים - פועלים, לאומי דיסקונט ומזרחי - הודחו; כל המנהלים הבכירים שישבו לידם הועפו. נגיד בנק ישראל משה מנדלבאום הודח. לגבי קודמו ארנון גפני נקבעה אחריותו הברורה. והמפקחת על הבנקים גליה מאור? איכשהו יצאה מזה. המילים הקשות הפכו למרוככות: "בתקופתה לא חלו שינויים של ממש בפעילות הפיקוח של הבנקים בנושא הוויסות ולא הופעל פיקוח סמכותי על מעשיהם החריגים של הבנקים... אנו קובעים את אחריותה האישית של גב' מאור, אך בהתחשב בכל הנסיבות שעליהן עמדנו לעיל אין אנו ממליצים להסיק מסקנות אישיות לגביה".

5. מה היה שם שגרם לכל בכירי הבנקים ובכירי הרגולציה לעוף ורק גליה מאור נחלצה בעור שיניה? אחד מחברי הוועדה סיפר כעבור שנים, וביקש שלא לפרסם זאת אלא אחרי מותו, שחברי הוועדה היו נבוכים מאוד נוכח עדותה האמוציונלית במיוחד של מאור. היא הייתה ככל הנראה אחת הנשים הבודדות, בטח הבכירה היחידה בין עשרות, אולי מאות, העדים והמרואיינים שהופיעו בפני הוועדה. חמשת הגברים, חברי הוועדה - משה בייסקי, ורדימוס זילר, זאב הירש, מרשל סרנת ודניאל פרידמן - סיפר לימים החבר, חשו אי נוחות אישית להטיל אחריות ומסקנות אישיות על האישה הצעירה, בשנות ה-30 לחייה באותה עת, והחליטו לעצור אצלה. רק אצלה.

6. מאור המשיכה בתפקיד המפקחת עוד כשנה, עד 1987. כתם הוויסות לא הוסר ממנה אבל היא וכל אלה שמינו אותה התעלמו מזה. שנתיים אחרי פרישתה הייתה יועצת פרטית במשרד רו"ח סומך, המדינה והבנקים מינו אותה להיות היו"ר הראשון של הסדר הקיבוצים - פצצת הזמן הכספית, מיליארדים רבים ללא יכולת החזר. מאור לא קידמה את העניין, ההערכה הייתה שהיא בזמן המתנה לתפקיד בכיר. ואכן, במאי 1991 מונתה על ידי יו"ר בנק לאומי משה זנבר, פעם נגיד בנק ישראל, בחסות שר האוצר יצחק מודעי, למשנה למנכ"ל בנק לאומי, בדרך למינויה ב-1995 למנכ"ל.

7. החסינות שהוצמדה למאור המשיכה להישמר שנים ארוכות ולמעשה היא נמשכת עד עצם היום הזה. האמת, רוב רובם של הבנקאים הגדולים הם טפלון כזה ואחר. אבל מאור הייתה ונשארה במקום הראשון. היא החליקה מעל כל כישלון, מעל כל החלטה כושלת כמו גם מעל כל מעשה פלילי לכאורה שנעשה בבנק שניהלה והובילה ביד חזקה ובזרוע נטויה. תמיד היא יצאה צחה כשלג מכל פרשה מביכה בלאומי.

8. יוני 2003: חברת פסגות אופן מגייסת מבנק לאומי, באופן מהיר וחריג, 1.7 מיליארד שקל לקרן נאמנות חדשה של פסגות. זה היה סכום ענק, פי כמה מהמקובל, מה שגרם לפתיחת בדיקה ברשות ניירות ערך. כשהתברר שרוב הגיוס הגיע מלקוחות לאומי, זימן יו"ר הרשות אז, משה טרי, את ראשי לאומי - היו"ר איתן רף והמנכ"לית גליה מאור - לשיחת אזהרה. הם שמעו, חייכו, חזרו לתל אביב ושבועות ספורים אחר כך גייסה קרן נאמנות אחרת של לאומי, פיא, סכום אדיר בהיקף של 700 מיליון שקל. ושוב התברר שרובו המכריע של הגיוס הגיע מלקוחות הבנק.

הרשות פתחה בחקירה בחשד שיועצי ההשקעות של לאומי זכו לטובות הנאה, ובכלל זה טיפולים במכוני ספא, ארוחות וטיולי חמורים. החשד היה, ולימים הוא גם הוכח, כי טובות ההנאה הללו הניעו את היועצים לשווק, לדחוף בכוח, את הקרנות של לאומי במקום קרנות אחרות המתאימות יותר לצורכי הלקוחות. ברשות טענו כי המנהלים הבכירים בלאומי ובקרנות שלו, פסגות אופק ופיא, לא מנעו את הנוהג הפסול, אף שידעו עליו.

החקירה הייתה ארוכה, מנהלי הבנק זומנו לחקירה ועדויות, ממצאי התיק העלו חשדות לעבירות על חוק השקעות משותפות בנאמנות. בקיץ 2005 העביר טרי את התיק לפרקליטות והעלה חשדות על ממצאים חמורים המיוחסים לבכירים בקבוצת לאומי. עבר זמן והפרקליטות החליטה להעמיד לדין שורה של בכירים. רף ומאור לא היו ברשימה. בראש הועמדה גבי רביד, מנהלת פסגות. עוד אשם נמצא: הבנק. לא מי שהוביל אותו, לא מי שהנהיג אותו, לא מנהליו הבכירים, לא מי שנהנה מרווחיו. רק ה"בנק".

9. 2008: הפרקליטות התחילה להתקפל, הפשרה הלכה והתרככה. בנק לאומי חתם על הודאה באשמה, הורשע ונקנס, בית משפט השלום אישר עיסקת טיעון חיוורת בפרשה. בסופו של דבר רביד סיימה את הפרשה בהסדר טיעון אולם נאלצה כבר לפני כן לעזוב את פסגות, ומאז, למרות ניסיונות לבצע קאמבק לשוק ההון, לא הצליחה בכך. גליה מאור הנציחה את השליטה שלה בקבוצת לאומי.

10. במהלך 2014, בתום חקירה ממושכת, חתם לאומי על הסדר עם הרשויות האמריקאיות (משרד המשפטים והרגולטור הפיננסי במדינת ניו יורק), לאחר שנחשף סיוע מסיבי של הבנק ללקוחות האמריקאים שלו במטרה להעלים מס. החקירה התייחסה להתנהלות לאומי בשנים 2002-2010, השנים שבהן מאור הובילה את הבנק והייתה הדמות הכי הכי מרכזית בו. החקירה העלתה שהבנק לא רק העלים עין מהעלמות המס של לקוחותיו, הוא אף ייעץ ללקוחותיו מה לעשות וגם סייע להם לעשות. הממצאים היו חמורים, העיסקה נחתמה. לאומי נקנס בסכום ענק של 400 מיליון דולר, יותר מ-1.5 מיליארד שקל.

הפעם, אולי נוכח שינויי התודעה שזוחלים כאן אט אט, החלה להיסדק חומת ההגנה סביב גליה מאור. אולי רק כי כבר לא הייתה בתפקיד הבכיר והמשפיע, ואולי כי באמת משהו מתחיל לזוז. ביקורת קשה נשמעה על מידת האחריות האישית שהוטלה על בכירי הבנק באותה תקופה ובראשם מאור. הוגשה תביעה ייצוגיות ותביעה נגזרת כנגד בכירי הבנק לשעבר, כולל מאור. התובעים דרשו נטילת אחריות והשתתפות בקנס, ולו רק מתוך הבונוסים הכבדים, עשרות מיליוני שקלים לאורך השנים שמהם נהנו המנהלים. בסופו של דבר, אחרי עוד ועדה חשובה, עוד דירקטוריון מתחשב, עוד דיון בבית משפט, האירועים הסתיימו כרגיל בפשרה רדודה. רף, מאור וסגנה אז צבי איצקוביץ נדרשו להשיב לבנק, כלומר לציבור בעלי המניות שלו, סכום סמלי ביותר של 5.2 מיליון שקל, שלושתם יחד. מאור יצאה, שוב, בזול אבל נחשפה בקלונה.

11. ההתייעלות: אחת הסיבות המרכזיות לפער בין ביצועי בנק הפועלים ללאומי נובע מיחס היעילות. לאורך השנים, הקפידה מאור על יחסים טובים במיוחד עם יו"ר הוועד המיתולוגי בבנק דאז לואי רוט. היא המשיכה במדיניות "הטייס האוטומטי" שהעניקה תוספות שכר מופלגות של כ-5% בממוצע לכל העובדים, בכל שנה. מאור גם גייסה עוד ועוד כוח אדם, ויעילות הבנק הלכה ונשחקה עוד יותר. גם כשכבר הכריזה על התייעלות, זה היה בהיקפים זעירים, שאף פעם לא נגעו בהנהלת הביניים, הוותיקים, בעלי השכר הגבוה בבנק. כתוצאה מכך, יחס היעילות בבנק הגיע למצב שבו יותר מ-70% מההכנסות נמחקו בשורת ההוצאות, וחלק מרכזי מהוצאות הבנק הוא כמובן הוצאות השכר.

מחליפתה ובת טיפוחיה לשעבר, רקפת רוסק עמינח, נאלצה להוביל תהליכי התייעלות אגרסיביים בשנים האחרונות, רק כדי לנסות ולהתאים את מצב הבנק למציאות המשתנה. בין השתיים, כך על פי הערכות, עבר חתול שחור.

12. במקביל לניפוח כוח האדם בבנק לאומי, מאור דאגה היטב לנפח את שכרה, במקביל לניפוח בבנק הפועלים, שאף עלה על לאומי בתקופות מסוימות. היא עשתה את זה כמו שהיא יודעת וידעה לאורך כל הקריירה שלה: בשקט-בשקט, בלי למשוך יותר מדי אש, ביכולת ניווט מרשימה של דירקטוריון המריונטות, שהצביע בדיוק על מה שהיא רצתה. את האש משכו בכירי בנק הפועלים. לאט-לאט טיפס השכר של מאור לרמה המסמלת את החזירות של מנהלי התאגידים הפיננסיים, פעמים רבות ביחס הפוך לאיכות הניהול שלהם, והביאה עליהם את החוק להגבלת שכר הבכירים, לאחר שמאור כבר פרשה מהבנק. בשיאה, עלות השכר של מאור עמדה על כ-750 אלף שקל. לא בשנה, בחודש.

13. ויש גם חיים טובים אחרי הפרישה ואחרי הפנסיה: תושבות בדירקטוריונים מכובדים עם שכר עוד יותר מכובד, כמו זה של טבע. היא מכהנת, בין היתר, כיו"ר אגודת ידידי המרכז הרפואי שיבא, עם כל שאר ה"ידידים". בהחלט משתלם להיות טפלון.

 עלויות השכר של גליה מאור

eli@globes.co.il

stella-k@globes.co.il