המבקר למשרד התקשורת: לעצור ביטול ההפרדה התאגידית בבזק

אמיר לוי, הממונה על התקציבים, אומר היום בוועדת הכלכלה כי "יש רגעים בכלכלה שאנחנו יודעים שנעשית טעות מאד גדולה, וההחלטה בדבר ביטול ההפרדה התאגידית בבזק היא דוגמא לכך. אנחנו לא מעוניינים לחזור לאחור. ההפרדה עצמה היא אמצעי ולא מטרה. שאלת המתי לבצע את ביטול הפרדה קשורה לרמת התחרות בשוק התקשורת הקווית".

לוי אמר את הדברים בדיון בוועדת הכלכלה, דיון שבו השתתף גם מבקר המדינה שהביע אי שביעות רצון מהעובדה שמשרד התקשורת החליט להתקדם עם ביצוע ההפרדה התאגידית וזאת למרות פנייה של המבקר למשרד שימתין עם המהלך.

באותו דיון מבקר המדינה יוסף שפירא קרא למשרד התקשורת לעצור את ההפרדה המבנית בבזק עד שהוא ישלים את הבדיקה שלו שצפויה בקרוב. המבקר מבקש ממשרד התקשורת לעכב את התהליכים לקידום ביטול ההפרדה התאגידית לתקופה של שלושה חודשים. לדבריו, הוא הופתע שמשרד התקשורת הוציא מכתב לבזק שבו הוא מקדם את המהלך וזאת למרות בקשות מפורשות שלו בעניין.

מדבריו של המבקר ניתן להניח שיש לצפות לדוח ביקורת משמעותי בנושא הרפורמה בשוק הסיטונאי ועל התנהלות בזק והתנהלות משרד התקשורת בנוגע אליה, ולכן חזר וביקש לדחות את הטיפול בנושא.

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר אמר שמי שאמור לקבל את ההחלטה זהו השר הממונה על בזק, השר צחי הנגבי, ולשאול אותו לדעתו. יו"ר ועדת הכלכלה איתן כבל, ויו"ר הוועדה לביקורת המדינה חברת הכנסת קארין אלהרר קראו אף הם למשרד התקשורת לאמץ את בקשת המבקר ולהמתין עד שיפורסם הדו"ח שלו.

עוד לדברי אמיר לוי, התחרות בשוק לא התבססה מספיק גם כי אין עדיין תחרות על גבי תשתיות הוט. מבחינת נתחי השוק התשובה היא ברורה והיא שבזק מרוויחה מהרפורמה בשוק הסיטונאי. לוי הביא דוגמאות לרווחיות של בזק והראה עד כמה החברה רווחית ביחס לכל שאר החברות בשוק.

הוא הדגיש שאם ההפרדה תבוטל, הרפורמה תיעצר. "עדיין לא הגיעה העת לבטל את ההפרדה", אמר והדגיש שלמשרד התקשורת יהיה קל יותר לפקח על בזק אם לא תבוטל ההפרדה התאגידית.

הממונה על ההגבלים העסקיים, מיכל הלפרין, אמרה בדיון כי הרשות מוטרדת מהתפתחות התחרות בשוק התקשורת. "אנחנו רוצים שמה שקרה בשוק הסלולרי יקרה בשוק הקווי. אנחנו רוצים שגורמים נוספים ייכנסו לשוק וזו מבחינתנו בשורה תחרותית. הרפורמה בשוק הסיטונאי מבוססת על שלושה נדבכים. הראשון עוסק בנושא האינטרנט, השני הוא הטלפוניה, והחלק השלישי הוא פתיחת הצינורות של בזק.

"אנחנו מזהים האטה בחלק הראשון. מה שמדאיג אותנו יותר זה החלקים הנוספים שלא מתפתחים. היכולת של חברות תקשורת לרכוש קיבולת מבזק כדי להעביר תקשורת לבתי הלקוחות, ופתיחת הצינורות של בזק - שני החלקים לא החלו ולהבנתנו בגלל בזק. זה מה שאנחנו רואים כליבת העניין".

לדברי הלפרין, "בתוך כל הסיפור הזה, ביטול ההפרדה התאגידית הוא השוליים של העניין. הרשות אישרה את המיזוג בין בזק ל-yes כבר ב-2014. אנחנו כן חושבים שמטרת העל של כולנו היא לקדם את הרפורמה ובהינתן זה שבזק לטעמנו עושה הכל כדי לעכב וכדי להכביד עליה, אז ככל שרוצים לקשור בין ההפרדה התאגידית להתפתחות התחרות בשוק הסיטונאי, אנחנו לא מסכימים לכך ומסתייגים מההקשר".

מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר הסביר בדבריו את המהלכים של המשרד לקראת ביטול ההפרדה המבנית. הוא הדגיש את הצורך בהשקעה בתשתיות כחלק ממהלך רחב של ביטול ההפרדה המבנית. הוא הדגיש שהמשרד פעל בתיאום עם משרדים נוספים ועם היועץ המשפטי לממשלה כדי לקיים תהליך מסודר של שימוע ציבורי לפני שתבוטל ההפרדה התאגידית.

איתן כבל, יו"ר ועדת הכלכלה מתח ביקורת חריפה מאד על כך שסטלה הנדלר מנכ"ל בזק לא הגיעה לדיון.

רוזנטל: "בזק הפכה בגלל המדינה למונופול פרטי דורסני"

ח"כ מיקי רוזנטל, מיוזמי הדיון בנושא, אמר כי "אי אפשר לחיות עם האמירות של מנכ"ל משרד התקשורת פילבר, שטוען כי ההחלטה אינה נוגעת למחיר לצרכן. לנתק את הצורך בשיפור התשתית משיקולי המחיר זה פשוט לקרוא לגנב.

"בזק הפכה בגלל המדינה למונופול פרטי דורסני. כעת, מבקשת המדינה לחזקו עוד יותר כאשר היא מחלקת הטבות מפליגות, משתמשת בגזר מול החברה אבל מוותרת על המקל. משרד התקשורת הודיע לבזק כי בכוונתו לאפשר את ביטול ההפרדה התאגידית אבל לא שמר לעצמו את הצבת התנאים, שהם המקל.

"יש צל כבד מאוד הנוגע למניעים מאחורי ההחלטה השערורייתית הזו. נתניהו מושך בחוטים מאחורי הקלעים למרות האיסור שהטיל עליו היועץ המשפטי. ראש הממשלה מדבר עם אנשי מפתח ומעורב בהליך בעצמו. זו אינה השערה אלא עובדה", טען רוזנטל.

פילבר התפרץ לדברי רוזנטל וטען שראש הממשלה לא דיבר איתו. רוזנטל השיב "מי אמר שדיברתי עליך? אתה יודע על ראש של מי בוער הכובע".

פילבר ניסה להסיט את הדיון מהמהות 

מוקדם יותר פורסם ב"גלובס", כי פילבר שלח אמש מכתב ללוי, בו הוא מפרט את השיקולים שהביאו אותו לשלוח לבזק את ההודעה על הכוונה לקדם את ההפרדה התאגידית, ומדוע המשרד הוא המוסמך הבלעדי לקבל החלטה בנושא.

פילבר, במסמך שכולו מיסוך שרק יודעי דבר יבינו, מתאר בכלל את המהלך לביטול ההפרדה התאגידית כ"העברת אמצעי שליטה", מהלך טכני, כדבריו, שנעשה במשרד התקשורת על דרך השגרה, שמנוהל בכלל בלשכה המשפטית של המשרד, ללא התערבות השר או המנכ"ל.

לדבריו, המהלך הוא רק "בשולי הדברים הקלה בחובת ההפרדה המבנית הקבועה ברשיון". עוד מציין פילבר כי רק לאחרונה העניק משרד התקשורת לבעל השליטה בבזק שאול אלוביץ' מתנה בדמות הקטנת גרעין השליטה ב-5% אשר לדברי פילבר איפשרה לו למכור מניות בזק בהיקף של מיליארד שקל (אשר שימשו להחזר חובות בפירמידת השליטה). פילבר מוסיף ומתאר את העובדה כי רשות ההגבלים לא התנגדה לביטול ההפרדה התאגידית, וכן את אישור רשות המיסים להכרה בהפסדי yes.

ברור לכל, כי ההישענות על שני הגורמים הללו חסרת חשיבות לחלוטין. ראשית, לעניין רשות ההגבלים, חברה הנשלטת שליטה מלאה ע"י מונופול או חברה ממוזגת הם היינו הך, ולכן הרשות לא התנגדה ולא תמכה, ואמרה בצדק כי המדובר ברגולציה ענפית של שוק התקשורת.

ולעניין רשות המיסים, הצגה של הסדר המס כאילו יש לו נגיעה לקבלות החלטות בתחום הרגולציה של שוק התקשורת היא לא יותר מאשר בדיחה. פילבר מתעלם במכתבו מהנושא המהותי ביותר. הוא לא טורח להסביר למה בכלל נדרש ללכת למהלך של הפרדה תאגידית. הוא לא מסביר את מה שנכתב בדיווח שפרסמה בזק אשר קובע כי ביחס לתמורה המותנית בעסקת yes התשלום אשר ישולם לבעל השליטה בבזק יהיה "גבוה יותר משמעותית" ביחס לחלופה בו לא תבוטל ההפרדה התאגידית. הוא גם לא מסביר כי בעל השליטה בבזק יקבל כתוצאה מכך סכום הגבוה ב-140 מיליון שקל, כדברי הדיווח של בזק, ממה שהיא העריכה שתשלם.

גם "תכנית" ההשקעות עליה מדבר פילבר היא לא יותר מאשר בדיחה מתואמת עם בזק. על פי דיווח בזק היא כבר קרובה מאד ממילא להיקף הפרישה עליו הצביע פילבר במכתבו, ובסופו של דבר כך או כך היא תצטרך להפעיל את השירותים שלשמם נפרסה התשתית. כפי שכתבנו בעבר, פילבר יכול היה לזרז את בזק מאד אם היה כופה על הוט להשיק קצבי גלישה של מאות מגה שביכולתה להשיק, כנגד הטבת המיליארדים שהעניק לה בדמות ביטול חובת הפריסה האוניברסלית.

בדומה להיתר להקטנת גרעין השליטה בבזק שמתאר פילבר, קשה להתעלם מהחשש שגם המהלך של ביטול ההפרדה התאגידית כולו הוא מהלך מתואם של מנכ"ל המשרד שלמה פילבר עם בזק שנועד בכלל לשרת מטרות אחרות לחלוטין מהמטרות עליהן מצביע פילבר.

כפי שאמר לאחרונה בכיר שהתבטא כנגד הסדר הגז - כשיש למדינה כוח כל כך עצום והתוצאה היא כל כך עלובה, קשה שלא לתהות מהן הסיבות שמביאות להתנהלות כה הזויה. 

פרטים נוספים סביב מהלכי בזק והתיאום עם משרד התקשורת ייחשפו היום במדור זמן אוויר במהדורה המודפסת.

ח"כ גלאון אמרה כי "ההצהרה של משרד התקשורת מדיפה ריח כבד של שחיתות ממוסדת ומתוכננת, נתניהו מחלק צ'ופרים אדירים לחברו שאול אלוביץ' על חשבון הציבור כולו". לדבריה, "במצב העניינים הנוכחי, ההצהרה של מנכ"ל משרד התקשורת על ביטול ההפרדה התאגידית לא עומדת במבחן הסבירות ואינה כשרה. היות שמדובר בנושא בעל חשיבות צרכנית וכלכלית אדירה, אשר מעורבים בו שיקולים של ניגודי עניינים וטוהר המידות, יש להקים צוות בין משרדי מקצועי שיבחן את ההפרדה המבנית והתאגידית בבזק. הצוות הזה ילווה משפטית על ידי נציג היועץ המשפטי לממשלה, ועד שיגיע להכרעה יש להשהות או לבטל את החלטת משרד התקשורת".