חברת פרטנר תבעה לקוח שלה בגין חוב, אלא שאז התברר כי חלק מהחתימות שהתנוססו על הסכם רכישה של מכשירים סלולריים שבגינם צמח החוב לא היו של אותו לקוח, צעיר בן 18. בסופו של דבר, לאחר שפרטנר תבעה את הלקוח דרך ההוצאה לפועל ולאחר הסכם פשרה שהושג בעקבות אותה תביעה, ביטלה פרטנר את החוב הנטען בגין רכישת מכשירים שנויה במחלוקת.
הסיפור מתחיל בחודש מאי 2015, כאשר ר', שהיה אז בן 18, לפני גיוס לצה"ל, ביקר במרכז שירות של פרטנר באזור הקריות. שם, לטענתו, נציג מכירות של החברה שכנע אותו לרכוש מכשירים סלולריים במתווה של "עסקה משתלמת במיוחד" שכדאי לסגור בו במקום. ר' הסביר לנציג כי אין בידו כרטיס אשראי ו/או כל אמצעי תשלום אחר, אולם הנציג סיכם כי פרטי חשבון בנק יספיקו. במעמד זה צילם הנציג את כרטיס הכספומט של הצעיר, ו-ר' יצא מהסניף כאשר בידיו שני מכשירי גלקסי חדשים בעלות של כ-5,400 שקל כל אחד.
אלא שכפי שיסתבר מאוחר יותר, בעקבות טפסים שהוגשו להוצאה לפועל על-ידי פרטנר, היא תטען כי ר' רכש ביום המחרת מכשיר סלולרי נוסף בעלות של כ-5,600 שקל. כמה חודשים אחר מכן, אחרי שר' כבר שינה מעמד לחייל, הוא קיבל אזהרה מההוצאה לפועל כי נפתח כנגדו תיק, וכי עליו לשלם למעלה מ-20 אלף שקל לחברת הסלולר.
לטענתו, הוא לא קיבל כל מכתב התרעה לפני כ, והסכום אותו נדרש לשלם התנפח וכלל 3 מכשירים סלולריים (אחד מהן כאמור טען שלא רכש כלל) ועוד 3,000 שקל כשכר-טרחה לעורך דין. עוד טען ר' כי כאשר ביקש לקבל פירוט או להגיע להסדר תשלומים התואם את משכורתו הצבאית, הוא נתקל בחומה בצורה מטעם פרטנר.
הסיפור התגלגל לתביעה, כשפרטנר הגישה תביעה נגד ר' על סכום קצוב בהוצאה לפועל. הכוונה, כפי שמסבירה עו"ד סיגל לביא-אלבז שליוותה את ר' בהליך המשפטי, היא שמדובר בפתיחת תיק הוצאה לפועל על בסיס ראיות בכתב, כאשר החשבוניות של פרטנר והמסמכים שעל חלקם כלל לא חתם - שימשו את החברה כראיות הנדרשות לשם פתיחת תביעה על סכום קצוב בהוצאה לפועל.
עוד היא מדגישה כי "הלקוח לא קיבל כל התראה כי בכוונת פרטנר לפתוח נגדו תיק בהוצאה לפועל, אלא את האזהרה בלבד, היינו לאחר פתיחת התיק. בשלב הזה הוא פונה אלינו, משרד עורכי הדין, ואנו מבקשים מפרטנר את כל המסמכים העומדים בבסיס התביעה. אז התברר כי על גבי המסמכים שיש בידיהם ושעל בסיסם הוגשה התביעה מתנוססת חתימה שאינה שלו, ולפיכך הדרישה לתשלום החוב מנופחת".
"תופעה מטרידה מאוד"
"דרישות לתשלום מהוצאה לפועל וחומת אטימות הם רק חלק מתוצאות ביקורו של ר', צעיר חסר ניסיון בעסקאות מעין אלה, בסניף של אחת מחברות הסלולר הגדולות והמוכרות בישראל, באזור מגוריו. על בסיס חתימות מזויפות הפנתה החברה חיובים של עשרות אלפי שקלים, למרות שאינו אוחז בכרטיס אשראי ומבלי שהציג הוראת קבע חתומה או כל אמצעי תשלום אחר", מסבירה עו"ד לביא-אלבז. "בסופו של יום ולאחר שניסתה בכל כוחה להתיש את הנתבע ולגרום לו לשלם סכומים שלא התחייב מעולם לשלם, התרצתה חברת הסלולר והסכימה לקבל תשלום, בפריסה ל-500 שקל בחודש (לסך של 13,000 שקל), עבור העסקה המקורית בלבד, תוך שהיא נוטשת את כל טענותיה לגבי העסקה השנייה, שהתבססה על חתימות מזויפות".
עוד טוענת עו"ד לביא-אלבז כי התביעה הוגשה שלא באזור מגוריו של הנתבע כחלק ממלחמת התשה מכוונת. "חברות התקשורת באופן מכוון נוטות להגיש את התביעות באזורים המרוחקים ממקום מגוריהם של החייבים, וזאת על-מנת להקשות על הנתבעים ולגרום להם לכתת את רגליהם ולהשחית את כספם ואת זמנם בהתדיינויות משפטיות מרוחקות. פעם אחר פעם אנו נמצאים נדהמים ופעורי פה מול תופעה נפסדת זו של חברות, מהגדולות במשק, העושות שימוש בחתימות מזויפות בשל בצע-כסף ומכירות. תביעה זו היא חולייה בשרשרת עגומה של מקרים אלה", אמרה.
עו"ד לביא-אלבז ציינה כי מקרה נוסף וכמעט זהה בפרטיו מתנהל כרגע בבית המשפט השלום בקריות, כאשר אותה חברת תקשורת הגישה תביעה ללשכת ההוצאה לפועל נגד חייל קרבי על בסיס חתימות מזויפות, חלקן אף בלטינית.
לדבריה, "מכיוון שהעניין טרם נסגר, אני מנועה מחשיפת פרטים נוספים, אולם אין ספק כי מדובר בתופעה מטרידה מאוד. אני קוראת לכל מי שחושב שנפגע בצורה דומה לא לוותר ולהיכנע לדרישות לתשלום חוב בלתי מוצדק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.