יחס מועדף למשפחת נתניהו?

1.

בניגוד למקובל במקומותינו, המשטרה והפרקליטות שמרו בימים ובשבועות האחרונים על חשאיות כמעט מוחלטת בנוגע לחשדות המיוחסים לראש הממשלה בנימין נתניהו. המידע המצטבר שהגיע לכתבי המשטרה, המשפט ולכתבים הפוליטיים בכלי התקשורת השונים עד היום, הוא שנתניהו נחקר באזהרה בחשד לקבלת טובות הנאה בהיקפים גדולים משני אנשי עסקים בארץ ובחו"ל. עוד פורסם כי החקירה תתמקד בחשדות נוספים ומשמעותיים יותר שטיבם לא ברור.

כעיתונאים, זה די מתסכל שאין יכולת להגיע למידע הכה מסקרן וחשוב. כאזרחים, יש לשבח את הפרקליטים ואת חוקרי המשטרה על יכולתם לנהל חקירה בחשאיות, שלה יתרונות רבים.

אבל לצד השבחים, עולות גם תהיות - מדוע דווקא הפעם, פתאום, נשמרת החשאיות של החקירה בקפדנות כה רבה, ומדוע גם בהיבט זה זוכה ראש הממשלה ליחס שאזרחים רגילים שנחקרים לא מקבלים אותו? הדבר מזכיר את היחס שקיבלה לאחרונה שרה נתניהו מהמשטרה.

ב-29 במאי 2016 הודיעה המשטרה כי סיימה את חקירת פרשת הוצאות מעונות ראש הממשלה, שבמרכזם חשדות כי רעיית ראש הממשלה וגורמים במשרד ראש הממשלה גלגלו הוצאות פרטיות אל הציבור. בניגוד להרגלה, המשטרה לא ציינה בהודעתה על סיום חקירתה של שרה נתניהו, אם נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין של מי מהחשודים. בכך יישמה לראשונה המשטרה את הצהרת המפכ"ל, רוני אלשיך, לחדול מהמנהג של המלצה להעמדה לדין בעת שהחומרים מועברים לפרקליטות.

והנה, בחקירות שבאו מאז דומה כי הנחיית המפכ"ל נשכחה מלבו ומלב פקודיו. אתמול (א'), למשל, הודיעה המשטרה כי היא סיימה את החקירה העוסקת בחשדות כי גיל שפר, לשעבר ראש הסגל בלשכת ראש הממשלה, ביצע עבירות מין באמנית שפגש באירוע. הפעם המשטרה לא דילגה על שלב המסקנות ומסרה כי "ממצאי חקירתו ביססו תשתית ראייתית לכאורה לביצוע עבירות של מעשים מגונים על-ידי גיל שפר".

2.

באוגוסט 2008 נחקר ראש הממשלה דאז, אהוד אולמרט, במשך יותר מ-3 שעות במעונו בירושלים על-ידי המשטרה. הייתה זו חקירתו החמישית של אולמרט באותם בשבועות. במרכז החקירה עמדה פרשת ראשונטורס, בה נחשד אולמרט במימון עשרות טיסות של בני משפחתו לחו"ל, באמצעות גבייה כפולה של הוצאות טיסה מארגונים ציבוריים שונים, בתקופה בה כיהן כשר התמ"ת. בפרסומים בתקשורת צוטטו גורמי אכיפה שטענו כי גם בחקירה זו אולמרט לא הצליח להפריך את החשדות נגדו, וכי התיק נגדו נותר מבוסס.

הסוף ידוע: אולמרט זוכה על-ידי בית המשפט המחוזי בירושלים ובית המשפט העליון מהאישומים בפרשת ראשונטורס. לעומת זאת, בפרשות האחרות שנחקר בהן - מרכז ההשקעות, טלנסקי והולילנד - הועמד אולמרט לדין ואף הורשע בעבירות של מירמה והפרת אמונים ושוחד - ונשלח למאסר.

ניסיון העבר מלמד כי הליכי החקירה, השימוע, ההעמדה לדין, ההרשעה וההכרעה בערעור, של נבחרי ציבור מושחתים בישראל נמשכים שנים ארוכות. אם חקירתו של נתניהו תסתיים בסופו של דבר בהרשעה בפלילים, הדבר יקרה בשנת 2021 או 2022 או אף מאוחר יותר.

ללא קשר, יש לקוות בשביל נתניהו ומשפחתו - אבל גם בשביל אזרחי ישראל כולם - כי חקירתו של נתניהו תסתיים בלא כלום, וכי הוא ייצא ממנה נקי. ראש ממשלה אחד (לשעבר) שיושב בכלא בגין עבירות שחיתות זה כתם על הציבוריות הישראלית. אם חס וחלילה יהיו שניים כאלה, מדובר יהיה כבר בתופעה של ממש.

3.

חקירתו באזהרה של ראש הממשלה נתניהו בפרשת טובות ההנאה מציגה באור אבסורדי את האבחנה שנקט היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט, במשך חודשים ארוכים, בין בדיקה מקדימה של החשדות הנוגעים לנתניהו לבין חקירה פלילית של אותם חשדות.

כדי להדוף את הביקורת על ההחלטה שלא לעבור בינתיים מבדיקה לחקירה, אמר לפני כחודש מנדלבליט כי מדובר בהליכים שהם כמעט זהים. "אפשר לעשות מגוון רחב של פעולות ושימוש בכלים משמעותיים במסגרת הליך הבדיקה. הדבר המרכזי שלא עושים זה שלא חוקרים חשודים באזהרה... הבדיקה והבחינה היא תמיד מקצועית, ויחד עם זאת לא נשפוט עד שנברר את המסד הראייתי", אמר אז היועמ"ש.

אך האם ניתן לברר "מסד ראייתי" נגד חשוד בפלילים לפני שאותו חשוד תושאל ונחקר בנוגע לאותן חשדות, בידיעה שהוא עלול לעמוד לדין? כנראה שלא. ובמילים אחרות, הליך הבדיקה המקדימה שננקט בישראל ביחס לנבחרי ציבור טומן בחובו מעין מלכוד 22: ללא מסד ראייתי, אי-אפשר לעבור לשלב החקירה, אך ללא חקירה באזהרה, לא ניתן לבסס מסד ראייתי.

טענה נוספת שהעלה מנדלבליט (כשהבדיקה עסקה רק בפרשת הצוללות) היא שאם מדובר היה באזרח רגיל ולא בראש הממשלה לא היה נעשה כלום, גם לא בדיקה מקדימה של החשדות. "הבדיקה היא לחומרה, בגלל העניין הציבורי ובגלל שמדובר בנבחר ציבור", טען היועמ"ש.

גם הטענה הזאת, שנועדה להגן על קיומו של הליך בדיקה בנוגע לנבחרי ציבור, היא אבסורדית. ראשית, התוצאה הוכיחה כי החשדות מחייבות חקירה. שנית, בניגוד לטענתו של מנדלבליט, המשטרה פותחת חדשות לבקרים בחקירות פליליות שהמסד העובדתי שלהן הוא מעורער או בקושי קיים. למעשה, די בהגשת תלונה למשטרה נגד אדם כדי שתיפתח נגדו חקירה.

להגנת היועמ"ש צריך לציין כי הליך הבדיקה המקדימה ביחס לנבחרי ציבור נבחן על-ידי בית המשפט העליון, שעד כה לא מצא סיבה לפסול אותו. בעתירות לבג"ץ שהגיש ח"כ מיקי רוזנטל (המחנה הציוני), באמצעות עורכי הדין יובל יועז ואלעד מן, נטען כי הליך הבדיקה המקדימה מהווה בסופו של יום "הנחה" לאישי ציבור.

בדיון בעתירה שנערך לאחרונה, העירו שופטי העליון, אליקים רובינשטיין, ניל הנדל, ודפנה ברק-ארז, הערות הנוגעות להנחיית היועמ"ש בנוגע להליך הבדיקה המקדימה. כך, למשל, עלתה השאלה אם ברור מתי ייעשה המעבר מבדיקה לחקירה, כדי ש"מרחב הבדיקה" לא יימתח יתר על המידה? מהו מעמדו של שיקול ההתיישנות בהחלטה על בדיקה? ועוד.

המדינה התבקשה להשיב לשאלות הללו עד ה-21 באפריל 2017, על בסיס הלקחים שמופקים בתקופה הזאת. התשובה צפויה להתבסס, בין היתר, על לקחים מהליך הבדיקה המקדימה בעניינו של נתניהו.