עצם מינויו של אביחי מנדלבליט לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה היה בעייתי מאוד. לקפוץ הישר מתפקיד מזכיר הממשלה אל ראשות מערכת אכיפת החוק - זה משהו שבדמוקרטיות מתקדמות לא קורה. הפגם לא נעלם מעיניהן של התנועה לאיכות השלטון ואומ"ץ, שהגישו בשעתן עתירות לבג"ץ נגד המינוי, שנדחו.
מנדלבליט התגונן בטענה כי "אין מגבלה באף אחד מחוקי מדינת ישראל העוסקים בצינון, המונעת את המינוי לתפקיד בכיר אחד בשירות המדינה ללא תקופת צינון".
זו טענה נכונה עובדתית, אבל לא יאה למי שאמור לשמור לא רק על החוק, אלא גם על המוסר הציבורי.
אחיזת עיניים
עוד אמר מנדלבליט בתשובה לעתירות כי "אינו מקורב באופן אישי למי מחברי הממשלה, למעט קשרים מקצועיים". נו, באמת!!!
מנדלבליט לא היה מקורב לראש הממשלה, איתו נפגש כמה פעמים ביום, כל יום, במשך שנים? ההבחנה של "קשרים מקצועיים" היא, בפשטות, אחיזת עיניים. כאשר שני אנשים נפגשים במשך שנים מדי יום לצרכים מקצועיים, חזקה עליהם שנוצרים גם קשרים אישיים, ומי שמתעלם מכך נוהג מנהג של בת יענה.
מראית העין בהלכה היהודית
בימים אלה זימן מנדלבליט את נתניהו לחקירה. אני מניח שמקהלת "נתניהו המלך" תראה בכך אות לחוסר הפניות של מנדלבליט. ספק גדול אם זה כך. אבל נניח שכן.
בתחום הציבורי מראית העין חשובה לעתים לא פחות מן העובדות. מנדלבליט הדתי בוודאי יודע כי מראית העין מקורה בהלכה היהודית. אנחנו לא יודעים, כי לא דיווחו לנו, מה הסיבות לביטול חשדות שונים נגד נתניהו.
האמירה הסתמית ש"לא נמצאו ראיות" אינה מסבירה דבר, ולעתים נשמעת כהתחמקות. לכן חשוב שנוכל לסמוך על כך שההחלטות התקבלו ללא משוא פנים. כלומר, שלא יהיה אפילו שמץ של מראית עין שזה לא כך.
יחס מיוחד
אדוני היועץ, אתה לא מבין שזה לא תקין שאתה תטפל בתיק נתניהו? הדבר הנכון הוא להטיל את הטיפול על פרקליט המדינה או כל אדם ראוי אחר בפרקליטות שלא היה לו קשר כלשהו עם נתניהו. ואם תבחר לא לעשות זאת - הדבר חייב להגיע אל הבג"ץ, כדי להסיר את מראית העין, ואולי יותר מכך, של ראש הממשלה הזוכה ליחס מיוחד מצד היועץ המשפטי, שהוא ראש התביעה.
הדוגמא של איזנקוט
היה כדאי שמנדלבליט יקח דוגמא מהרמטכ"ל גדי אייזנקוט שאמר היום (ג') בריש גלי כי "החייל אזריה" אינו "הילד של כולנו".
אייזנקוט ידע שיחטוף ברשתות, הנשלטות על ידי אנשי ימין מתלהמים.
אבל הוא נהג כאדם עם עמוד שדרה, מה שקשה לומר על מנדלבליט.
כתבות
ני"ע
