"חברה ישראלית צריכה להיסחר בת"א; בסוף לא יישאר כאן כלום"

"חברה ישראלית צריכה להיסחר בתלאביב. אם נצא מפה, בסוף לא יישאר כאן כלום", אומר בראיון ל"גלובס" איתן אופנהיים, נשיא ומנכ"ל חברת נובה  מכשירי מדידה. ראשי הבורסה של תל אביב בוודאי שמחים לשמוע הצהרה שכזאת מפי מנכ"ל של אחת מהחברות הדואליות המרכזיות, הצהרה שהמנכ"לים של צ'ק פוינט ומלאנוקס, גיל שויד ואיל וולדמן, לא יסכימו איתה. הרי שניהם התבטאו בעבר לא מעט פעמים כנגד הרישום למסחר בתל אביב.

נובה מייצרת כמה סוגי מכונות. מוצריה כוללים מערכות מטרולוגיה (מדידה סטטיסטית) לבקרה של תהליכי ייצור של מוליכים למחצה, המהווים את היחידה הבסיסית במעגלים משולבים, כגון שבבים, זיכרונות וכו'. החברה מעסיקה כ-550 עובדים, מתוכם כ-350 עובדים באתר המרכזי שלה בפארק המדע בנס ציונה, שם גם מתבצעת מלאכת הרכבת המכונות.

בשרשרת הערך הייצורית, נובה מייצרת ציוד לבדיקת שבבים ונוטלת חלק בשלב ההתחלתי של בניית פרוסת הסיליקון (Front-End), שלב שנחשב למורכב מאוד לאור ריבוי התהליכים והדיוק הרב הנדרש.

חסמי כניסה גבוהים

"בשוק המוליכים למחצה יש אלפי תהליכים עד שהשבב מגיע לטלפון החכם, המחשב או כל מכשיר אחר. חלוקה אחת היא לפי גודל הצ'יפ - יש חברות שמייצרות צ'יפים מאוד גדולים, בסביבות 90 ננומטר, למשל שמיועדים לתעשיות כלי הרכב, מערכות סטריאו ותחומים אחרים. נובה לא נמצאת שם, כי שם צריך פחות בדיקות. כשמתחילים לרדת לגדלים של 40 ננומטר ופחות, אנחנו שם. היום, אגב, הגיעו כבר ל-3 ננומטר. ככל שהתהליך יותר מסובך ויותר קטן, צריך יותר מכונות בדיקה ומדידה", אומר אופנהיים.

לדבריו, "חלוקה נוספת היא של חברות שמייצרות שבבים, ויש חברות שעושות את בקרת התהליך. אנחנו בתוך הבקרה. חלוקה שלישית היא חברות ה-Front-End, כלומר ייצור הצ'יפים על חומר הגלם ושם אנחנו נמצאים, לעומת ה-Back End, שם יש פחות טכנולוגיה. אגב, גם אורבוטק עושה בקרת תהליכים, אבל בשלבים יותר מתקדמים ולאורך שרשרת האספקה. נובה נמצאת בשלב הרבה יותר מוקדם, שבו הטכנולוגיה הרבה יותר מתקדמת".

- למה?

"בתחילת התהליך של ייצור שבבים, כל טעות הרבה יותר קריטית ובהתאם ציוד המדידה שם הרבה יותר מדויק. אם יש טעות בתחילת התהליך, אנחנו יכולים להתריע ואפשר לתקן. טעויות בהמשך התהליך, הרבה יותר קשה לתקן והן יקרות יותר.

"בתוך השבב יכולות להיות עשרות קומות של חומרים ויש כמעט כל מתכת שנמצאת בטבע והיום אנחנו יודעים לעשות גם מדידות אופטיות וגם מדידות כימיות של החומרים בטכנולוגיית לייזר וקרני אקס מתקדמת בעקבות רכישת חברת ריברה, שביצענו בארה"ב ב-2015. זאת, בניגוד לשתי המתחרות שלנו, KLA וננומטריקס, שאין להן יכולת להציע את זה. התחום הזה, של מדידות חומרים, גדל וצומח. זו טכנולוגיה חדשה יחסית".

- מה היו עושים עד היום, כשהיו רוצים לבדוק את ההרכב הכימי של השבב?

"היו חותכים את הווייפר, הלוח הבסיסי שעליו בונים את השבבים, בצורה מדגמית ולאחר מכן זורקים את הלוח. גם היום יש מקומות מסוימים שחותכים את הלוח. יש חברות קטנות בעולם שמציעות בדיקות של הרכבים כימיים".

- זה מקצר את התהליך?

"כן. כשלקוח מבקש מדידה, הוא יודע לקבל ממני את הרכב החומר וגם מידות, על-ידי המדידות האופטיות של המכונות שלנו שמיוצרות בישראל".

"'חוק מור' נכון היום חלקית"

נובה, שמניותיה נסחרות בתל אביב ובנאסד"ק, רשמה עלייה של 30% בשנה האחרונה ושווי השוק שלה הגיע ל-1.4 מיליארד שקל. מניות החברה מנס ציונה מוחזקות כמעט על-ידי כל גוף מוסדי ישראלי ועל-ידי כמה מוסדיים בארה"ב.

נובה דיווחה לאחרונה על קבלת הזמנות חדשות ממספר יצרני זיכרונות מובילים באסיה - ביפן, סין ודרום קוריאה. ההזמנות החדשות צפויות לתרום יותר מ-20 מיליון דולר להכנסות נובה ב-2017. פתרונות המדידה שלה, המיועדים להטמעה אצל יצרני זיכרונות בטכנולוגיית V-NAND באתרים שונים, מיושמים במדידות קריטיות, הרכב חומרים ושכבות דקות בשלבי ייצור.

- הדיווח האחרון שלכם על ההזמנות מלקוחות באסיה, כולל אספקה של שני סוגי המכונות?

"כן. המכונות ללקוחות באסיה נשלחות מכאן ומהאתר בקליפורניה. בתוך טלפון חכם יכולים להיות משולבים צ'יפים שמייצרות חברות שונות והיצרנית למעלה, אפל למשל. היא מזמינה את השבבים שהיא צריכה מהחברות השונות לאחר שהיא מעצבת אותם ומגדירה את הדרישות שלה ומרכיבים את כל הרכיבים באתר מסוים או כמה אתרים. התעשיה שלנו מאוד מרוכזת ומצומצמת, יש 6-7 חברות גדולות שמייצרות שבבים מתקדמים, מכיוון שלהקים מפעל לייצור שבבים עולה כמה מיליארדי דולרים לפחות, ואתה מקים את המפעל לפני שיש לך לקוחות. חסמי הכניסה הכספיים והטכנולוגיים כאן מאוד גבוהים מאוד. אלה חברות שמאוד מתמקצעות ומתמחות. יש כאן שילוב של חומרה ותוכנה. בדרך כלל, בכל תת-תחום יש 2-3 שחקנים".

- מה החלק של התוכנה?

"יש המון שילוב של שכל בתוך המכונות, בתרגום של מה שהמכונה בודקת למה שרואים, למימדים השונים. יש בערך חצי השקעה בחומרה וחצי בתוכנה. המכונה צריכה לתרגם, לפרש ולהבין את מה שהיא רואה לטכנולוגיית תלת מימד. יש אלפי אורכי גל, אלפי צבעים שצריך לדעת לתרגם ולפרש. האלגוריטמיקה מאוד מסובכת. יש לנו חדרים שלמים עם שרתים שמפעילים תוכנות. בכל שנה יש טכנולוגיה חדשה שנלקחת מהאקדמיה וצריך לפתח אותה ולהתאים אותה, זו טכנולוגיה מאוד מסובכת".

- כמה אנשים בנובה מתעסקים בפיתוח התוכנה?

"בערך חצי מאנשי המחקר והפיתוח שלנו. אגב, בערך 5% מהאנשים כאן הם דוקטורים, מעל 50 עובדים".

- נראה שיותר ויותר מהתהליכים הם ללא מגע יד אדם.

"נכון. אבל תהליכי האוטומציה היו תמיד חלק משמעותי מתעשיית המוליכים למחצה. יש מפעלים שלמים, פאבים, שפועלים על-ידי מכונות בלבד. המפעל מרושת במצלמות וחיישנים והעובדים בחדרי הבקרה יודעים מה קורה בדיוק עם כל מכונה בכל רגע נתון. יש מפעלים כאלה בגודל של מגרש כדורגל ויותר.

"לכל מדידה שלנו, יש קורלציה לביצועים הסופיים של הטלפון החכם. לצד ההתפתחויות במעבדים, גם תחום הזיכרונות עובר מהפיכה. המשולש של מחיר, עוצמה וגודל, מזיז את התעשייה כל הזמן".

- ההתקדמות הבלתי נגמרת של התעשייה הזו מספקת לכם עבודה. אנחנו לא מתקרבים לקצה הגבול של הטכנולוגיה. חוק מור עדיין פועל?

"נכון. ככל שהתעשייה מתקדמת, לנו זה עושה רק טוב. לנו יש כל הזמן עבודה ואנחנו משקיעים המון במחקר ופיתוח. ועדיין לא רואים את קצה ההתפתחות הטכנולוגית בתחום השבבים, היום כבר מייצרים שבבים בגודל של 1 ננומטר ופחות מזה".

- גורדון מור, נזכיר, חזה עוד בשנת 1965 כי כמות הצ'יפים על מעגל משולב, תוכפל כל 18-24 חודשים בזמן שמחירו יקוצץ בכמחצית. החוק, שכונה מאז "חוק מור", פעל די במדויק עד לשנים האחרונות.

"לגבי חוק מור", אומר אופנהיים, "חלק אחד שלו עדיין נכון - מה שנוגע לביצועים. החלק השני, המתייחס למשך הזמן ולמחיר שהשבב מכפיל את הביצועים, כבר לא נכון. לוקח יותר זמן להכפיל את מספר הצ'יפים. בשטח נמוך לוקח יותר משנתיים וגם המחיר לא נחתך בחצי תוך שנתיים. היום מייצרים מעבדים ב-16 ננומטר לסמארטפונים החדשים ביותר של אפל. במחקר ופיתוח אנחנו עושים מעבדים של 3 ננומטר וגם 1 ננומטר. בשנה הבאה יהיו מעבדים בגודל של 10 ו-7 ננומטר, באייפון 8 למשל, ובעוד 3 שנים נראה בשוק סמארטפונים בטכנולוגיה של 5 ואולי גם 3 ננומטר".

- ומה זה יאפשר?

"למשל, יהיו מסכים גמישים. המסכים החדשים בטכנולוגיה של OLED ו-EMOLED יאפשרו את זה. ויוכלו כמובן להכניס לסמארטפונים עוד הרבה חיישנים ויישומים נוספים, כמו דברים שקשורים למציאות רבודה, מציאות מדומה ואחרים".

- עד כמה הלקוחות מחויבים אליכם?

"בסוף כל שנה יש מלחמה מחודשת על הלקוחות. אני חייב להציג ללקוח התקדמות טכנולוגית וחדשנות, אחרת הוא לא יישאר איתי. לכן אנחנו משקיעים הרבה בחדשנות טכנולוגית ומחקר ופיתוח".

- מיקומכם בישראל מהווה יתרון?

"יש כאן כמויות של כישרון מאוד גדולות בתחומי הפיזיקה והאופטיקה אבל שתי המתחרות האמריקאיות שלנו גם יכולות למצוא כוח אדם איכותי. צריך לזכור את זה".

- ההרכבה מתבצעת כאן בנס ציונה?

"החלקים מגיעים הנה מכל העולם, אבל האינטגרציה והבדיקות הסופיות מתבצעות כאן והמכונות יוצאות מכאן שלמות ללקוחות בעולם. ההכנסות שלנו גדלות כל הזמן ואנחנו גם מצליחים לשמור על רווח גולמי גבוה יחסית. הוצאות הפיתוח שלנו נעות בין 22% ל-25%, שזה מאוד גבוה, בדרך כלל בחברות היי-טק ההוצאות הללו נעות הן כ-15%-18%. ועדיין אנחנו מצליחים לייצר בסוף רווח נקי מאוד יפה מבחינת שיעור המכירות. על-פני 3 שנים, נובה משקיעה מעל 100 מיליון דולר במחקר ופיתוח".

"ככל שהתעשייה מתקדמת והצ'יפים משתכללים וככל שיש יותר מעברים טכנולוגיים, צריך יותר ציוד מדידה ובדיקה. בכל השינויים הטכנולוגיים האלה, גם אנחנו צריכים להתפתח ולשכלל את תהליכי הבקרה שלנו. בעזרת ההשקעות, אנחנו מאמינים שאפשר לייצר יתרון תחרותי מול המתחרים".

"המזומן בקופה - לרכישות"

נובה ערכה לאחרונה כנס למנהלי השקעות ואנליסטים, במסגרתו הציגה תוכנית להגיע למכירות של 300 מיליון דולר בתוך מספר שנים. זאת לעומת מכירות של 160-165 מיליון דולר הצפויות ב-2016.

- איך אתם מתכננים להגיע ליעד הזה?

"יש כמובן מרכיב של גידול אורגני, אבל יש רכיב של מיזוגים ורכישות. אנחנו אומרים את זה כל הזמן. המזומן בקופה מיועד לזה. אבל, גם ללא זה, אנחנו מכוונים למכירות של כ-250 מיליון דולר בתוך 5 שנים".

סמנכ"ל הכספים: "תמונת המס בארץ הרבה יותר טובה עבור החברות לעומת אירופה וארה"ב"

סמנכ"ל הכספים של נובה, דרור דוד, חולק עם אופנהיים את האופטימיות לגבי המשך התפתחות החברה בשנים הקרובות. "הסיפור של נובה הוא של צמיחה מתמדת והתרחבות לצד ביצועים פיננסיים טובים כבר עכשיו, בצד של רווחיות ותזרימי מזומנים. יש לנו תוכנית מאוד מגובשת ל-4 שנים הקרובות, איך החברה תכפיל את המכירות. כיום יש לנו קרוב ל-100 מיליון דולר מזומנים בקופה והחברה נקייה מכל חוב".

- השנה המכירות צפויות להסתכם בכ-160 מיליון דולר.

"נכון. כבר ב-2015 היו לנו מודל ותוכנית מאוד ברורים, שדיברו על הגעה ליעד מכירות של 200 מיליון דולר בתוך מספר שנים. אנחנו מאמינים שבאמצעות גידול אורגני בקווי המוצרים הנוכחיים, אפשר להגיע ליעד הזה בתוך שנתיים-שלוש".

- הגעתם לאחרונה להסכם עם המדען הראשי והחזרתם למדינה הרבה מאוד כסף. למה עשיתם את זה?

"נכון. קיבלנו במהלך השנים תמיכה מהמדען. אנחנו פנינו אליו ולאחר משא ומתן, סיכמנו על תשלום של 13 מיליון דולר וכך לסגור את עניין התמלוגים למדען. בפועל, החברה חסכה 10 מיליון דולר כתוצאה מההסכם. וגם נכנסנו למסלול אחר עם המדען, שמאפשר לו להשקיע במחקר ופיתוח שלנו ללא תשלום תמלוגים בעתיד. זה מהווה חיסכון גדול עבור נובה, משפר רווחיות ומגדיל את הגמישות הפיננסית".

- מה דעתך על הטבות המס לחברות הגדולות והחזקות?

"תמונת המס בישראל הרבה יותר טובה עבור החברות לעומת אירופה וארה"ב, שם משלמים מסים גבוהים יותר. צריך להבין שבכל העולם יש מאבק קשה על החברות הבינלאומיות הגדולות. לגבי נובה, קיבלנו מהמדינה הטבה. כתוצאה מכך שבנינו כאן מפעל שלם, על רווח של כ-60 מיליון דולר לא שילמנו מס של 25%, כך שמדובר בהטבה של כ-15 מיליון דולר וזה יפה".

- איך אתם מתמודדים עם השקל החזק?

"אנחנו סובלים מזה כמו כל היצואנים. אבל קצת פחות, מכיוון שכמעט כל ההכנסות שלנו בדולרים והדולר כידוע חזק יחסית לעומת האירו, הליש"ט ומטבעות אחרים. אנחנו מבצעים הגנות מטבע לחצי שנה קדימה. וכמובן שאנחנו יודעים לבצע תהליכי התייעלות במידת הצורך".

- אילו שיתופי פעולה יש לכם?

"יש לנו שיתופי פעולה עם מכוני מחקר ואוניברסיטאות בעולם, וגם עם לקוחות. כל מה שמיוצר היום בנובה, הוא תולדה של שיתופי פעולה עם לקוחות, חלקם אסטרטגיים לאורך זמן. חלק מהלקוחות משתתפים בהוצאות המחקר והפיתוח שלנו וזה גם עוזר לנו להבין את הצרכים שלהם יותר טוב בהסתכלות קדימה".

 חברה