קול צבעי הקשת

בשכונת מגוריי, בצפון-מערב וושינגטון, פרצה בסוף נובמבר התקוממות אזרחית, והיא מתרחבת והולכת. היעד הוא סגן הנשיא המיועד של ארצות-הברית, מייק פנס (Pence). הוא שכר בית ברחוב סמוך, חמש דקות הליכה מביתי. השכונה נמצאת על קו הגבול בין וושינגטון ובין צ'בי צ'ייז, פרוור נאה ואמיד מאוד במדינת מרילנד הסמוכה. לרגל הסמיכות הגיאוגרפית, השכונה הוושינגטונית שאלה את שמו של הפרוור, והיא קוראת לעצמה "צ'בי צ'ייס-די.סי", זאת אומרת, "דיסטריקט אוף קולומביה", שוושינגטון תופסת את מלוא הנפח שלו.

ההתנגדות העממית בצ'בי צ'ייז אינה מפתיעה. אין זה מן הנמנע שבשכונה הזו קיבלה הילרי קלינטון את האחוז הגבוה ביותר של תמיכה באיזשהו מקום באמריקה. בכל וושינגטון, דונלד טראמפ וסגנו קיבלו רק 4.1% של הקולות. אין זה חידוש מרעיש. מחוז קולומביה מצביע בעד מועמדים דמוקרטיים לנשיאות זה 40 שנה ויותר, גם כאשר הדמוקרטים מוכים במקומות אחרים.

ניצחון טראמפ היכה את השכונה בהלם כבד. לזרות מלח על פצעיה, באה התנועה הפתאומית של ניידות משטרה ורכב של השירות החשאי אל הלולאה המערבית של רחוב טניסון, בין רחוב 33 ובין השדרה המערבית (מה לעשות, לאמריקאים אזלו העסקנים שעל שמם אפשר לקרוא רחובות).

שבועיים לאחר ניצחון טראמפ-פנס, זה האחרון נראה פוסע אל תוך בית, העומד להשכרה. הוא היה עדיין המושל של מדינת אינדיאנה, ושם, במערב התיכון של ארצות-הברית, נמצא ביתו. כאשר יושבע, ב-20 בינואר, הוא יעבור אל מעון השרד במתקן מבוצר של הצי, בשדרת מסצ'וסטס, בערך 4 ק"מ משם. אבל עד אז הוא צריך בסיס בעיר הבירה, וצוות המעבר של הממשל הנכנס בחר בבית ברחוב טניסון.

ההתקוממות האזרחית שקטה ומנומסת. איש לא הטריד את פנס. איש לא יידה אבנים, או קרא קריאות ביניים, או ארגן משמרות מחאה. זו התקוממות של דגלים. מעט-מעט התחילו תושבי השכונה להניף את דגל צבעי-הקשת על בתיהם.

ההתרסה

דגל הקשת מזוהה זה 38 שנה עם התנועה לשיווי זכויות ההומוסקסואלים. בדרך כלל, הוא מונף במצעדי הגאווה השנתיים. נוכחותו בחזית של בית פרטי מעידה בדרך כלל שדיירי הבית הם הומוסקסואלים.

לא הפעם. הרוב המכריע של הדגלים האלה הונפו על בתים של משפחות הטרוסקסואליות, במחווה של התרסה. סגן הנשיא המיועד מתואר כשמרן קנאי, המתנגד מעיקרן לזכויות שהומוסקסואלים באמריקה קיבלו, או התחילו לקבל רק באחרונה, כמו נישואים חד-מיניים. הוא גם השתדל לטובת חקיקה שתאסור על הומוסקסואלים לאמץ ילדים. הוא יזם חקיקה, המכירה ב"חופש הדתי" של יחידים ושל מוסדות לדחות לקוחות הומוסקסואליים בבתי עסק. בלשונו של אתר רשת הומוסקסואלי, towleroad.com, פנס יהיה "סגן הנשיא העוין ביותר לזכויות להט"ב מאז ומעולם", או לפחות מאז שראשי-התיבות האלה, LGBT, באו אל העולם.

דגלי-הקשת התחילו להופיע בהיסוס, פה ושם, בבתים הסמוכים למעונו הזמני של פנס. 6 שבועות אחר כך' הם מתנוססים על עשרות בתים - לעתים בצוותא עם דגל אמריקאי. לצד הדגלים הופיעו גם שלטים, המטעימים את זכות האישה להפלה מלאכותית. המושל פנס הוא מצדד נלהב בהוצאת גרידות אל מחוץ לחוק (זה יוכל לקרות רק אם בית המשפט העליון יחזור בו מפסיקה בת 44 שנה. והוא יחזור בו אולי, אם הנשיא החדש ימנה שופטים אולטרה-שמרניים).

אחד השלטים הנראים בשכונה בימים האלה כתוב בחמש לשונות, כולל עברית וערבית. הוא מכריז, "לשנאה אין כאן בית" (המתרגם מעברית העדיף "שנאה לא יכולה לחיות פה").

ממה הם חוששים

טראמפ היה מגיב בוודאי במטח של ציוצי גנאי. פנס, לעומת זאת, הוא פוליטיקאי מנוסה, קר רוח ובעל גינונים. הוא אינו מתרגש במיוחד. אז מה אם שכונה ליברלית בוושינגטון עוינת אותו? כמו שאומרים באנגלית, הוא יענוד את איבתה על שרוולו, ויעשה כן בגאווה.

אבל מה על הליברלים האלה? הם שייכים בדרך כלל למעמד בינוני בעל אמצעים, משכיל ובעל תודעה פוליטית. חשש כבד ממלא את לבם בימים האלה, במידה שלא מילא זה 35 שנה, מאז עלה לשלטון רונלד רייגן.

ממה הם חוששים? מן הלא-נודע. לפני 35 שנה הם חששו מפני אידיאולוגיה שמרנית רדיקלית, שתנסה להחזיר את הגלגל הכלכלי והחברתי 50 שנה אחורה. הפעם הם חוששים ממצב הדעת של נשיא קפריזי, גס-רוח, מפונק, לא מלומד, חסר סקרנות, החושב שאפשר לנהל ארץ כדרך שמנהלים מועדון גולף או קזינו.

אחדים חוששים אפילו יותר: הם חוששים מפני נקמנותו של הנשיא החדש, מפני הבוז המופגן שלו לחירויות שמבטיחה חוקת ארצות-הברית. הם חוששים שהוא פוטר את עצמו מעכבות, והערצתו לוולדימיר פוטין כוללת את השימוש של פוטין בדיכוי, ברדיפה ובהשתקה.

ידיד ניו-יורקי, לא מדיירי השכונה, עם ניסיון פוליטי ענף, כתב השבוע בעמוד הפייסבוק שלו בטון קודר, שדוגמתו לא בקע מגרונו מעולם: "מה ימנע את התובע הכללי מלחקור כלי תקשורת שלא לרוחו, על האשמות בדויות מלב? וכאשר נמחה, מה ימנע אותו מלכלוא את מנהיגינו ללא משפט כטרוריסטים? איזה גוף יוכל להתערב בשעה שיכולת המעקב של הממשלה אחר אזרחיה היא בלתי מוגבלת?".

אמריקה אינה רוסיה. הציטוט כאן אינו מובא מתוך הסכמה. הוא ניתן כדי לשקף מצב רוח: יוליוס קיסר חדש, וולגרי ודילטאנטי, עומד על הגדה הנגדית של הרוביקון, ומוכן לחצות. הרפובליקה מפרפרת.