יו"ר ועדת הכלכלה: אגרות הרישוי לרכב בישראל הן "חזירות"

אגרות הרישוי השנתיות (טסט) המשולמות בישראל הן בבחינת "חזירות". כך אמר היום (ד') יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ איתן כבל, בדיון מיוחד של הוועדה שנועד להביא להוזלת אגרת רישוי הרכב לנהגים. הוועדה דנה בנושא לאחר שדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת העלה כי הנהגים בישראל משלמים על אגרות שנתיות את הסכומים הגבוהים ביותר מבין 20 מדינות מערביות שנבדקו - מאות אחוזים יותר.

כבל אמר כי פערים של 300% ואפילו 400% בין ישראל למדינות אחרות בעולם, הם "לא פחות מחזירות". הוא הוסיף כי הדבר נוגע לכיסו של כל אזרח. היו"ר כבל ציין כי אמנם למשרד התחבורה, שגובה את האגרה, אין יד ורגל בקביעת גובה האגרה, אך הוסיף כי אין מדינה בעולם שגובה אגרת רישוי יותר מישראל ואנחנו יוצאים למסע להורדה משמעותית של האגרה", אמר.

ח"כ אוסאמה סעדי, שביקש גם הוא לקיים דיון בנושא בעקבות הצעת חוק שהגיש יחד עם ח"כ אחמד טיבי, אמר כי הצעתם הייתה לקבוע שסכום האגרה לא יעלה על 10% מהשכר הממוצע במשק. "שר התחבורה הודיע שהוא בעד ההצעה, אבל יש בעיה תקציבית עם משרד האוצר", אמר.

ח"כ יעקב פרי התייחס לממצאי הסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת לפיהן האגרה בישראל היא הגבוה מבין המדינות שנבדקו ואמר: "שר האוצר אומר שהוא נלחם בכל כוחו ביוקר המחיה, אבל אחד הגורמים המשמעותיים לו הם האגרות והמסים העקיפים בעיקר בתחום הרכב".

לדבריו, "אם החלופה של תחבורה ציבורית הייתה ראויה אפשר היה להבין זאת, אך בגלל שלציבור אין אלטרנטיבה ראוי שישראל תיישר קו עם שאר המדינות בעולם ותפחית את האגרה". הוא אף פנה לנציגי הממשלה ואמר: "רכבים חדשים משנת 2016 לא נדרשים לבצע מבחן רישוי שנתי במשך שנתיים, אבל את האגרה משלמים במלואה".

לפי הדוח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, נהגי הרכב הפרטי בישראל משלמים אגרה שנעה בין 705 ל-1,611 שקל בשנה, בעוד שהתשלום הממוצע ב-12 מדינות אחרות שנבדקו עומד על 252 שקל בלבד. החוקרים מסרו כי מדי שנה נכנסים לקופת המדינה 4 מיליארד שקל רק מאגרות רישוי, שמהוות 98% מהאגרות של משרד התחבורה.

מנהלת אגף הכלכלה במשרד התחבורה, דנה עין דור, הסבירה כי האגרה משולמת עבור הרישוי השנתי של הרכב והשימוש בתשתיות, ולא עבור בדיקת הכשירות (טסט) שמשולמת בנפרד למכון הרישוי. לדבריה, "משרד התחבורה תומך בהפחתת אגרת הרישוי, אולם האגרות משולמת לאוצר המדינה ולא מגיעות למשרד התחבורה, והוא לא יכול להשפיע על גובהן ללא אישור של משרד האוצר".

מנגד, רכז תחבורה באגף התקציבים במשרד האוצר, דור בלוך, אמר כי האגרה הממוצעת עומדת על 1,370 שקל, בעוד שהעלות השנתית של התשתית בה משתמש הרכב עומדת על 2,100 שקל, כך שההשקעה בתשתית גדולה מעלות האגרה. ח"כ פרי אמר כי "מה שהאוצר אומר זה שמהמדינה בעצם מפסידה עלינו, ומי שלא נהנה מהתשתית עדיין משלם".

היו"ר כבל אף הקריא מסרון ששלח לו שר התחבורה, ישראל כץ, בעניין. השר כץ כתב ליו"ר כבל: "למען הסר ספק, אגרות רישוי ורכב הם באחריות מוחלטת של משרד האוצר - כמו בכל תחום אחר, ושקל מזה לא מגיע למשרד התחבורה. עמדתי, כפי שהבעתי אותה גם בממשלה, היא להפחית את האגרה בצורה משמעותית". מקורות באוצר אמרו בתגובה כי "תקציבי משרד התחבורה הם בין הנהנים הגדולים ביותר מהאגרות הנגבות ויצירת 'חור' של מיליארדי שקלים בגבייה עתידה להביא לצמצום בתקצוב של פרויקטים תחבורתיים, שקרובים לליבו של השר".

היו"ר כבל סיכם את הדיון ודרש מהאוצר להעביר לוועדה נתונים שיסבירו עבור מה נגבית האגרה, מה תכליתה, מה ההכנסות ממנה וכמה מתוכם חוזר לציבור והוסיף: "יצאנו למסע ארוך שבסופו נביא להפחתת האגרה".