אח מרוויח, אח מפסיד: מה קרה לאימפריות של אייל ועידן עופר?

כשהאיש העשיר ביותר בישראל נפטר ב-2011, הפכה משימת חלוקת הונו האדיר להגרלת לוטו פשוטה, שבה היו שני כרטיסים בלבד - שני פרסי לוטו, בהיקף של מיליארדי דולרים. לאחר שהמנהלים החיצוניים חילקו את מאות המכליות, אוניות המכולה ואוניות המטען האחרות של איל הספנות סמי עופר לשתי קבוצות בעלות שווי זהה, שלפו שני בניו, עידן ואייל, שני פתקים מתוך כובע, בעוד שאמם צופה בהם מהצד. "אנחנו פשוטו כמשמעו הכנסנו את היד ואחזנו במעטפה", אומר הבן הצעיר, עידן עופר בן ה-61. "וזה היה הכול. זה היה בשקט, בלי שום דרמה".

כך נפתחת רשימה המתפרסמת היום באתר בלומברג, תחת השם "כיצד מותו של האיש העשיר בישראל הותיר את שני בניו מנצח ומפסיד" (How the Death of" Israel's Richest Man Left His Two Sons a Winner "and a Loser). הכתבה, שעליה חתומים דיבון פנדלטון ויעקב בן מלך מובאת כאן כלשונה ברובה הגדול.

שני האחים, מוסיפה הכתבה, ביצעו אופרציה דומה עם התמונות של פיקסו, ואן גוך ושאר הציירים באוסף האמנות של אביהם. נכסים משפחתיים אחרים - נדל"ן, מניות בנק, החזקה בחברת הכימיקלים הגדולה ביותר בישראל - חולקו שווה בשווה, על בסיס מעורבותם של האחים בעסקים השונים.

אייל עופר בן ה-66 לקח את החזקותיו של סמי בבנק מזרחי טפחות , בחברת הנדל"ן מליסרון, בנכסי נדל"ן ברחבי העולם, וכן החזקה בחברת שיט התענוגות רויאל קריביאן קרוז. עידן קיבל את השליטה בחברה לישראל, חברת החזקות ציבורית מהגדולות בישראל, וכן החזקות טכנולוגיות שונות.

במונחי חלוקת העושר האדיר, ביצעו בני משפחת עופר את התהליך באופן החלק ביותר שניתן. האחים אינם צריכים לחפש רחוק כדי להיווכח כיצד סכסוכי ירושה עלולים לקרוע משפחה לגזרים. בני דודם ליאורה ודורון עופר מספקים דוגמה טובה. ליאורה ודורון כבר אינם מדברים זה עם זה, בעקבות מאבק משפטי על החזקתו של אביהם, יולי עופר, בחברת ההשקעות המשפחתית. כיום שולטת ליאורה עופר בנכסים ששוויים נאמד ב-2.3 מיליארד דולר, בעוד שנכסיו של דורון נאמדים ב-675 מיליון דולר בלבד, על פי חישובי בלומברג. ליאורה עופר סירבה להגיב לכתבה, ודורון עופר לא נענה לפניות שבהן התבקש להגיב. אייל עופר סירב להתראיין.

ההון התכווץ מ-6 ל-3 מיליארד דולר

אך מזל רע והבדלים בתיאבון לסיכון גרמו לכך שחלוקת ההון השווה של עידן ואייל הפכה למעוותת ממש כמו של בני דודם. חשבון הבנק של עידן נפגע קשות מהשפל בשוק הסחורות, מהימורים על השקעות שבוצעו בעיתוי גרוע ומדקדקנות גוברת מצדן של רשויות הפיקוח בישראל.

אייל, לעומת זאת, הגדיל את הונו באמצעות בנייני משרדים ובתי מלון ברחבי ארה"ב ואירופה. כשחלוקת הנכסים קיבלה מעמד סופי ב-2013, היה שוויים של כל אחד משני האחים גבוה מ-6 מיליארד דולר, אך מאז התכווץ חלקו של עידן ל-3 מיליארד דולר, בעוד שהונו של אייל תפח ל-8.6 מיליארד דולר, על פי מדד המיליארדרים של בלומברג.

המעקב אחר שווי התיק שלו "אינו עושה אותי מאושר", אומר עידן, כשהוא מכרסם עוגות אורז מצופות שוקולד במשרדו הפינתי המואר בשכונת מייפייר בלונדון, שבו תלוי צילום גדול בשחור-לבן של אביו, שנראה כמציץ מעבר לכתפו של הבן. "אבל אני רגיל לזה. ואני לא ספקולנט. הרקע שלי בהובלה ימית מאפשר לי לחוש בנוח עם דברים מחזוריים".

שני האחים נולדו בישראל, ולאחר מכן למדו בפנימיה בבריטניה ושבו לישראל כדי לשרת בצבא. לאחר לימודי משפט ימי בלונדון, עבד אייל לצד אביו בהרחבת פעילות המטענים הימיים של המשפחה. עידן, שסיים את לימודיו באוניברסיטת חיפה ב-1982, התקומם נגד הרעיון של מה שהוא תיאר כחלוקת "אותו המשרד הקטן" עם אביו. במקום זאת, הוא עבר להונג קונג והרחיב את פעילות הקבוצה למכליות.

לאחר עשר שנים באסיה ושנתיים-שלוש בניו יורק, שב עידן הביתה. קבוצת ההחזקות הענקית, חברה לישראל , הייתה באותה העת בבעלותה של משפחת אייזנברג, שהיתה שרויה במאבק פנימי ורצתה לממש את החזקותיה. ב-1999 שילמו בני משפחת עופר 330 מיליון תמורת גרעין השליטה בחברה לישראל, ועידן התמנה לתפקיד היו"ר. שיבתו הביתה הייתה למעשה טקס ההכתרה של הנסיך החדש של התעשייה הישראלית.

השקעה זו הפכה כעת לשורש הירידה בהונו של עידן. הוא שולט בחברה לישראל, שהנכס העיקרי שלה הוא ענקית הדשנים כיל. ב-2011 יצאו בני מעמד הביניים בישראל לרחובות תל אביב וערים אחרות, במחאה על האמרת יוקר המחיה, והאשימו את אליטת העסקים במדינה - לעתים אף נקבו במפורש בשמו של עידן - בצרותיהם. הממשלה, מצדה, העלתה את המסים על רווחיה של כיל בישראל, ושקלה להוציא מידיה את מכרות האשלג שהיא מפעילה באזור ים המלח.

כשעידן רצה למכור את כיל לענקית האשלג פוטאש ב-2012 תמורת 13.5 מיליארד דולר, טרפדו חברי הכנסת את העסקה, בטענה שהיא מנוגדת לאינטרס הלאומי. לאחר שמחיר האשלג - המוצר הרווחי ביותר של כיל - צלל ב-75% בשמונה השנים האחרונות, התכווץ שווי החזקת המשפחה בחברה לישראל, שנשלטת כעת בידי עידן, לרמה של כ-1 מיליארד דולר, לעומת 6.5 מיליארד דולר ב-2008.

למרות שעידן עבר מאז ללונדון, שממנה הוא מנצח על האימפריה שלו, הוא אינו קושר מעבר זה למתחים הגוברים בישראל. "אני אזרח העולם", אומר עידן. "הגיע הזמן לשינוי". בינתיים מתגורר אייל בחו"ל מאז שנות השבעים, והוא צמצם כבר מזמן את תפקידו בחברה לישראל, ובכך חמק מהזעזועים שעמם התמודד עידן.

אימפריית הנדל"ן השקטה של אייל

במהלך השנים הוא בנה לעצמו בשקט אימפריית נדל"ן, והתחיל עם נכסים שהוצעו במכירה לעת מצוקה בפארק אווניו סאות' במנהטן. הידע העמוק שלו באוניות אפשר לו לחוש בנוח עם נכסים מוחשיים (אם כי פחות ניידים) כמו בניינים. ב-1990 הוא קנה ומכר יותר מ-30 בניינים.

כיום מכיל התיק שלו יותר מ-50 נכסים בארבע מדינות - החל ממלון Travelodge בלונדון, וכלה בפרויקטים נוצצים כמו מגדל מאבן גיר בסנטרל פארק ווסט במנהטן, שבו מתגוררים מנכ"ל גולדמן זאקס לויד בלנקפיין וכוכב הרוק סטינג בדירות מלכותיות, שמחיר כל אחת מהן 88 מיליון דולר.

גם כשאייל הפך לשאפתני יותר כיזם נדל"ן, הוא שמר על "פרופיל נמוך באופן מרשים", לדברי ריצ'רד פיין, יו"ר רויאל קריביאן קרוז, שמכיר את עופר זה עשרות שנים. "הוא מאוד ממוקד בעשיית דברים שהם נכונים, ושיקדמו את התדמית של המשפחה שלו".

שותפים שעובדים עם אייל מתארים אותו כאדם בעל משמעת עצמית ומעורבות גבוהה, שמכין את ארבעת ילדיו לקחת על עצמם את העסק המשפחתי, ממש כפי שעשה אביו. ויליאם רודין, מנכ"ל חברת הנדל"ן הניו יורקית רודין מנג'מנט, ששיתף פעולה עם אייל בפרויקט דירות קונדומיניום יוקרתי בגריניץ' וילג', אומר שהדור החדש השתתף בפגישות לעתים קרובות. "זה עניין דורי. הילדים של אייל מתייחסים אל אביהם כאל יו"ר", אומר ריצ'רד מיד, עורך Lloyd's List, כתב עת לענייני משלוחים ימיים. "המילה 'משמעת' היא במובן רב הסיסמה שלו".

אם הצד של אייל דומה לעסק משפחתי פטריארכלי קלאסי, הרי שהצד של עידן דומה יותר לאוסף של שיגורים נועזים לירח. סקוט בורגרסון, מנכ"ל חברת ההשקעות CargoMetrics Technologies, הפועלת מבוסטון, אומר שזה מה שקורה כשמתקיים מפגש בין עושר קיצוני לאדם מלומד בעל תחומי עניין מגוונים. עידן וסקוט, שנמנו עם האורחים החשובים במסיבה נוצצת בסאן טרופז באוגוסט, ישבו עמוק לתוך הלילה ודנו בהיסטוריה הקולוניאלית הבריטית והאמריקאית במאה ה-18. "יש לי תואר שלישי בתחום הזה, ועידן לימד אותי דברים חדשים", אומר בורגרסון, שעידן נמנה עם המשקיעים בחברה שלו. "הסקרנות האינטלקטואלית שלו מעניקה לו יתרון רציני".

עידן אומר כי עסקי הנדל"ן אינם מעניינים אותו, והוא נמנע משווקים בשלים, בשל קצב צמיחתם האיטית. הוא השקיע בתחנות חשמל באמריקה הלטינית, ביצרנית רכב סינית, ובחברת סטארט-אפ שמייצרת ערכות בדיקת שתן לשימוש ביתי. ב-2007 הוא השקיע בבטר פלייס, מפעילת תחנות הטענה למכוניות חשמליות, ששווי השוק שלה נסק ל-2 מיליארד ב-2011. שנתיים לאחר מכן פשטה החברה את הרגל.

הימור על קידוח במים עמוקים

בתקופת הגאות של בטר פלייס, הימר עידן על תעשייה שמעטים יכולים להרשות לעצמם להמר עליה חוץ ממיליארדרים חובבי סיכונים: מתקני קידוח נפט במים עמוקים. בסוף 2011 הוא רשם את חברת פאסיפיק דרילינג למסחר בבורסת ניו יורק, בעסקה ששיקפה שווי של 1.2 מיליארד דולר להחזקתו בת ה-69% בחברה. מאז חתכה קריסת מחירי הנפט את מחיר המניה ב-95%.

אף אחד מהאחים לא ניצל מההתרסקות ההיסטורית בשוק המשלוחים הימיים. מינואר איבדו הציים של שני האחים כ-1 מיליארד דולר מערכם, לדברי חברת המחקר Vessels Value. צניחה זו, שנבעה מהיצע יתר ומסחר אנמי, עלולה הייתה למחוץ שחקן קטן יותר, אך לאייל ולעידן - שהציים שלהם, Zodiac Group ו-Quantum Pacific Shipping, מדורגים בהתאמה במקום ה-20 וה-25 ברשימת הציים הגדולים בעולם - יש מספיק מזומנים לשרוד את המהלומה, לדברי ויליאם בנט, אנליסט ב-Vessels Value. "ההישרדות בשוק הזה היא עניין של מזל וכיסים עמוקים", אומר בנט.

ייתכן שהדבר עתיר הסיכון ביותר עבור שני האחים, חוץ מחלוקת האימפריה של אביהם המנוח, היה ניהול משותף של אותה האימפריה. עידן ואייל אומרים שהם קרובים, אך אינם נוהגים לשוחח על עניינים עסקיים. אייל רואה את עצמו כאפוטרופוס שבידיו הופקד אוצר שבכוונתו להעביר הלאה לילדיו.

עידן, שבנו הבכור נמצא בבית הספר לעסקים של אוניברסיטת הרווארד, אומר כי אינו בטוח איזה תפקיד - אם בכלל - ימלאו ילדיו בעסקיו. הוא מציין כי רק עורכי הדין מרוויחים כשמשפחות נשארות יחד ומתחילות בסופו של דבר להתקוטט. "כמה אחים עשירים אתה חושב שיש שנשארו יחד ועדיין עובדים יחד?" הוא שואל. "אחי ואני נהגנו בשלווה גדולה בעניין הזה. הוא חי באושר עד היום הזה, וגם אני".

 דרכים נפרדות