משרד האנרגיה מפרסם את התוכנית להתייעלות אנרגטית

משרד האנרגיה פרסם היום להתייחסות הציבור את התוכנית האנרגטית שהכין. התוכנית נועדה לאפשר עמידה במחויבות שלקחה על עצמה ישראל בוועידת פריז, להתייעלות של 17% עד 2030. התוכנית בוחנת את משק האנרגיה בכלל המגזרים, ומציעה פתרונות להתייעלות.

לפי דוח שפרסמה ב-2015 הוועדה הבין-משרדית לבחינת הפחתת פליטות גזי חממה, צריכת החשמל בישראל ב-2030 תסתכם בתרחיש של עסקים כרגיל ב-96 טרה-ואט שעה (TWh). כדי לעמוד ביעד של הפחתת צריכת החשמל ב-17%, על צריכת החשמל בשנת 2030 לעמוד על 79.9 TWh.

בתוכנית האנרגטית החדשה של משרד האנרגיה מופיעות ארבע המלצות רוחב עיקריות. ההמלצה הראשונה היא איסוף נתונים בזמן אמת על צריכת האנרגיה, והגדרת מדדים שיאפשרו לבצע אופטימיזציות על בסיס מידע ומתודולוגיות ברורים.

המלצה שנייה היא לגבש אסטרטגיות ותוכניות פעולה מתגלגלות, המתבססות על ניתוחים של דפוסי שימוש ועל שווקים וטכנולוגיות חדשות. התוכניות צריכות לעודד ולשפר את היעילות האנרגטית, תוך שהן מתמודדות עם חסמים המונעים השקעות ומימון בתחום. מכיוון שבכל מגזר ישנן דרכים רבות להשגת התייעלות, יש לתעדף באופן ברור את הצעדים.

המלצה שלישית היא לעידוד השקעות פרטיות בתחום ההתייעלות האנרגטית, בין השאר באמצעות השקעה במו"פ ובתוכניות הכשרה, כדי להבטיח שלכל המגזרים יש נגישות לכוח אדם מתאים לביצוע התייעלות, ולפתח מנגנוני מימון.

המלצה רביעית היא לאכיפת הצעדים למימוש ההתייעלות, כולל מעין "שיימינג" לגופים שאינם עומדים ביעדים, באמצעות פרסום פרטיהם לציבור; והערכה שוטפת של הצעדים הנעשים, כדי לבחון בזמן אמת את יעילותם ולתכנן את הצעדים העוקבים.

חבילת מדיניות

בתחום המבנים, נכתב, קיים פוטנציאל התייעלות אנרגטית גבוה בכל המגזרים, המאפשר להשיג חיסכון של 7.5 טרה-ואט שעה עד 2030 - כמעט חצי מכלל ההתייעלות. כדי לעמוד בכך ממליצה ועדת המומחים של משרד האנרגיה, שגיבשה את הדו"ח, על כמה צעדים בולטים: הגדרת תקן ליעילות אנרגטית של מבנים, כך שכל מבנה חדש ומבנה הנמצא בשיפוצים יעמוד בתקן, שיתייחס הן למעטפת המבנה והן לציוד המותקן בו. ההמלצה היא לאימוץ התקן הישראלי 5281 או התקן האמריקאי LEED.

המלצה נוספת היא לעודד בניית מבנים ירוקים, המכונים גם מבנים בעלי צריכת אנרגיה מאופסת - כלומר מבנים המייצרים אנרגיה בכמות שאינה קטנה מכמות האנרגיה שהם צורכים. כדי לעמוד בהמלצה זאת המסמך ממליץ לקבוע יעדים ברורים לנתח השוק של בניינים ירוקים בשנת 2030, ולשאוף להפוך סטנדרט זה לבסיס של כל בנייה בעתיד.

המלצה שלישית בתחום המבנים היא לחייב מבנים חדשים מכל הסוגים לבצע הערכה של היעילות האנרגטית שלהם ולהצמיד אליהם תוויות המציגות את התוצאות למבקרים, קונים, שוכרים פוטנציאליים ובלי עניין אחרים. המלצה רביעית היא לשיפור היעילות האנרגטית במבנים, בעיקר באמצעות שימוש במערכות חימום וקירור יעילות.

לסיכום ההמלצות בפרק המבנים נכתב כי יש ליישם חבילת מדיניות הכוללת עדכון תקנים לביצועי מינימום לטכנולוגיות בתחום המבנים, ככל שהן ממשיכות להשתפר, וכן להמשיך ולהכשיר אנשי מקצוע מוסמכים בתחום, הן ברמת ההכשרה הבסיסית והן ברמת השתלמויות, שכן תחום ההתייעלות האנרגטית והטכנוליות הקשורות לתחום נמצאים בעלייה והתקדמות. "בנוסף", נכתב, "קיים שינוי מתמיד בתחום המדידה והאימות של חיסכון הנובע מהתייעלות אנרגטית, ונדרש כי נושא זה יועבר לכל אנשי המקצוע בתחום".

להסתמך על אור טבעי

בכל הקשור להתייעלות בצריכת חשמל של מכשירים, ממליצה התוכנית להמשיך לאכוף את חיוב תוויות האנרגיה, וכן לייצר ולעדכן תקנים המונעים יבוא של מכשירי חשמל בעלי דרגות יעילות אנרגטית נמוכה. מומלץ גם לעדכן את התקנים באופן שוטף בהתאם להתקדמויות הטכנולוגיות. התוכנית ממליצה גם להקצות משאבים לניטור צריכת חשמל, שתסייע לזהות מכשירים לא יעילים ולאכוף את התקנים הקיימים.

בפרק התאורה נכתב כי היא מהווה כמעט 20% מצריכת החשמל העולמית וכ-40% מצריכת החשמל ברשויות המקומיות. ההמלצות העיקריות בתחום הן לאסור בהדרגה שימוש בתאורה לא יעילה, לאכוף תקנים קיימים, שבישראל הם מתקדמים יחסית לעולם; להמשיך לתמוך בפיתוח ועדכון תקנות ליעילות התאורה וכן עדכון פרוטוקולים למדידת יעילות לשיפור האכיפה. כמו"כ מומלץ לקדם הטמעה של מערכות ניהול תאורה, שיגדילו את ההסתמכות על אור טבעי במקרים בהם זה אפשרי, ולחשוף אדריכלים ובעלי מקצוע רלוונטיים אחרים לידע.

בכל הנוגע לתעשייה נכתב כי רוב הפוטנציאל בתחום זה יכול להתממש באמצעות עידוד האופטימיזציה של מערכות גדולות - חימום, קירור, קיטור - וכן באמצעות מערכות לניהול אנרגיה. בתחום ניהול האנרגיה מומלץ להחיל על צרכנים גדולים ובינוניים חובה לעמוד בתקן ISO 50001 או פרוטוקול דומה, שיודע לזהות ולהעריך פוטנציאל חיסכון אנרגטי באמצעות מדידה ותיעוד הצריכה; לממש תוצאות סקרי אנרגיה; ולדווח פומבית על תוצאות הסקרים והפעולות שננקטו בעקבותיהם.

בנוגע לציוד תעשייתי נכתב כי למרות שכבר קיימות תקנות לסף מינימום של יעילות אנרגטית, יש לתמרץ הטמעת מערכות יעילות יותר, ולהגביר את הביקורת והאכיפה על צרכנים המחויבים על פי חוק לבצע סקרי אנרגיה ולממש אותם.

המלצה נוספת היא לעודד שוק של שירות מקצועי בתחום ההתייעלות האנרגטית בתעשייה, באמצעות יעוץ ותמיכה באתר נגיש, פרסום חומר מקצועי, מידע על הדרכות וסדנאות, תמרוץ הכשרות, ופרסום מקרי בוחן.

תחת "מדיניות משלימה" נכתב כי יש להתחיל תהליך של הסרת סובסידיות מוכוונות טכנולוגיה ולהסיט אותן לסבסוד לפי "קוט"ש נחסך". כמו"כ מוצע לעודד השקעות בתעשייה באמצעות תמריצי מס, ערבויות מדינה והשתתפות בסיכונים של מוסדות פיננסיים פרטיים.

סחר בחשמל

המלצה משמעותית נוספת היא לעודד תחרות במשק החשמל, תוך הכנסת שחקנים חדשים, כדי "לייצר סביבה המאפשרת תחרות אובייקטיבית, שקופה, המנוהלת בצורה מקצועית ושוויונית. לשם כך יש להכין תוכנית אב למשק האנרגיה לטווח ארוך".

בנוסף מציעה התוכנית ליצור זירת סחר בחשמל, שתבטיח שהתחנות היעילות ביותר מופעלות לפני תחנות מזהמות יותר ויעילות פחות.

שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ מסר בנוגע לתוכנית כי היא מסמלת יציאה "לדרך חדשה". התוכנית, לדבריו, "תסייע למגזרים במשק להתייעל אנרגטית וליהנות מחיסכון כספי משמעותי, במגזר הביתי, המסחרי-ציבורי ומגזר התעשייה. מדובר בתוכנית הוליסטית, המתייחסת למספר תחומי אנרגיה, אשר טיפול ממוקד בהם יוביל להגברת המודעות הציבורית לנושא חשוב זה, ותאפשר יישום פתרונות לחיסכון ושימוש נכון באנרגיה.

"תוכנית חשובה זו היא נדבך נוסף במדיניות המהפכנית אותה אני מוביל במשרד האנרגיה, המדגישה את הצורך והחשיבות בהתייעלות אנרגטית ברמה הלאומית, תוך הפחתה משמעותית בעלויות למשק ולצרכן תוך סיוע בהפחתת זיהום האוויר, לטובת כולנו".

המקרה של מלון דיפלומט

דוגמה לשימוש בטכנולוגיות להתייעלות אנרגטית אפשר לראות במלון דיפלומט בירושלים, שהוזכר לאחרונה בהקשר לאירוח השגרירות האמריקאית אם תעבור לעיר.

חברת וורטקס ביצעה במלון פרויקט התייעלות אנרגטית, שבו אוספת מערכת ניהול 250 פרמטרים שונים על הצריכה בתדירות של בין פעם בעשר שניות לפעם בשעה. בין השאר מודדת המערכת טמפרטורות בנקודות שונות במלון, אם זה במקררים במטבח ואם בחדרים, כדי לוודא שבשום מקום אין חימום יתר או קירור יתר. על בסיס המידע נעשה ניתוח כלכלי לכל פעולה שתבצע המערכת. על פי החברה, מערכת הניהול לבדה משיגה התייעלות של 18% בשנה בעלויות האנרגיה לחימום וקירור. ההתייעלות הזאת חוסכת 250 אלף שקל בשנה.

עוד שינתה וורטקס בדיפלומט את דרך אספקת האנרגיה למבנה המלון: מערכות הקירור והחימום של המלון עובדות כעת בשני מעגלים נפרדים, מה שמשפר גם את הצריכה וגם את היכולת לחמם ולקרר במצבי קיצון.

פעולה אחרת היא החלפת יחידת קירור בתפוקה של טון קירור ביחידה חדשה החוסכת 35% בצריכת האנרגיה, אך לא רק באופן ישיר. היחידה החדשה כוללת מנגנון להשבת החום שיוצר תהליך הקירור, וחום זה משמש לחימום מים למקלחות המלון - מים שהאנרגיה על חימומם בנפרד נחסכת. על פי וורטקס, החיסכון הכולל שהשיג המלון מהתקנת המערכות השונות, מגיע לכ-600 אלף שקל בשנה.

 סולם עדיפויות