לא די שהחלפת עבודה היא צעד לא פשוט שמצריך תעוזה, פעמים רבות מתברר לעובד זמן קצר לאחר מכן שזה לא מה שהוא ציפה לו.
שמישהו יגיד לי שאני חולמת
"כל-כך חיכיתי לעבודה החדשה, ואחרי יומיים הבנתי שזה ממש לא מה שחיכיתי לו. נכנסתי ללחץ, ורציתי לחזור לאחור ולמחוק את הרגע שבו החלטתי לעזוב את העבודה הקודמת שלי. מעולם לא הרגשתי מרומה כך, ואפילו לא על-ידי מישהו אחר, אלא על-ידי... עצמי".
אני מקבלת פניות רבות מעובדים שחווים זאת, מסיבות שונות. יש שמגלים פתאום שהם מתבקשים לעבוד הרבה יותר מכפי שחשבו. אחרים מבינים שאיש לא עומד להכשיר אותם במסודר, וחשים לבד במערכה. אחרים חשבו שהעבודה היא דבר אחד, והיא מתבררת כדבר אחר לגמרי.
רגע, בלי לחץ
העובדה היא שרוב הפניות שמגיעות אליי בנושא זה נשלחות זמן קצר בלבד לאחר הכניסה לתפקיד החדש, וזו בעיה. תקופת ההתחלה אינה מדד מהימן לקביעה כי טוב (או רע).
מסיבות שונות יכולה התקופה הזו להיחוות כסוערת ומרגשת (שלא לטובה) - בשל התרגשות העובד וחששותיו או בשל אירועים חיצוניים כהיעדרות המנהל או כאירוח לקוחות עסקיים חשובים מחו"ל - ואין זה אומר שכך תהיה השגרה בטווח הארוך.
אלה ימי התנסות בסביבה חדשה, עם אנשים לא מוכרים ואולי שונים מאוד מהקולגות ומהמנהלים לשעבר. לא הכול הולך תמיד כפי שתוכנן, ואך טבעי להילחץ ולרצות לברוח. אבל רגע. לחץ ובהלה לא יועילו פה. זהו זמן לתת צ'אנס: לנסות להכיר את הקולגות החדשים, להתחבר עמם, לסדר את סביבת העבודה בצורה נעימה ומזמינה, ללמוד, להרשים, לספוג, להסתגל.
מה בעצם קורה לי?
במקביל להחלטה לתת לזמן לעבור ולתמונה ולהתבהר, כדאי להעלות את הדברים על הכתב: למה ציפיתי? אילו מציפיותיי לא מתממשות? מה מאכזב אותי, וגורם לי להרגיש שזו הייתה, אולי, טעות?
כעבור זמן מה אפשר לחזור לעיין ברשימה, ולבדוק אם דבר מה השתנה בה. למשל, הציפייה לליווי אישי, להכשרה מאורגנת או ליחס מהמנהל. אלה הם מצבים שעשויים להשתנות עם הזמן.
העלאת הדברים על הכתב תוך שמירתם להתייחסות לאורך זמן עוזרת להסיט מעט מתשומת הלב את השאלה אם "טוב" או "רע", ולהתמקד בנינוחות רבה יותר בעבודה עצמה ובהסתגלות לסביבה. המבט החוזר ברשימה מעת לעת מאפשר התוודעות מפוכחת ואובייקטיבית לדברים שנרשמו כמכשול, ושבחלוף הזמן יתכן שהפכו לאתגר שהעובד צלח.
הבוס לא קורא מחשבות
במקרה שהזמן חולף ואין שינוי כלל, כדאי לקבוע שיחה עם המנהל. אם חלף זמן קצר יחסית, אפשר לפתוח כך: "אמנם חלפו רק כמה שבועות, אבל אני מרגיש בכל זאת שזה לא מה שציפיתי".
על השיחה לכלול תוכן ספציפי וענייני, שכן מסר מעורפל המבוסס על תחושות כלליות לא יועיל. לשם כך יש להצטייד בתיאור התפקיד כפי שסוכם מראש, ובאותה רשימה מדוברת, ולהציג למנהל את הפערים בין השניים.
כדי לרתום את המנהל לשתף פעולה ולא לעורר בו התנגדות, יש להימנע מנימה מאשימה או פגועה, ולדבר פרקטית וחיובית: "דיברנו בזמנו על ניהול תהליך המיתוג מחדש למוצר, וזה הלא החלק החזק שלי מבחינת ניסיון העבר. בפועל טרם קיבלתי כל סמכות לפעול בתחום הזה. מתי להערכתך אוכל להתחיל לעסוק בזה?".
לבסוף, אם המנהל משיב שהציפייה לא תתממש, כדאי לחשוב יחד אתו מה אפשר לעשות כדי לספק לעובד תחושת מיצוי ("האם יש פרויקט אחר שאוכל לפעול בו?", "האם בצוות אחר יש תפקיד שאוכל להשתמש בכישוריי ולתרום בו יותר?").
בכל זאת לא עובד לכם? תעזבו
במקרה שהגעתם למסקנה מבוססת שהעבודה החדשה לא מתאימה או מספקת, יש לסיים את הפרק הזה יפה - להודות למנהל על ההזדמנות, ולהוסיף כי עדיף להיפרד כעת מאשר בשלב מאוחר יותר.
כעת האפשרויות הן חיפוש עבודה חדשה, ולחלופין חזרה לעבודה הקודמת. לא מעטים המנהלים שרואים בעובדים חוזרים יתרון רב לארגון, ושמחים לקבל עובד שעזב. אפשרות זו רלוונטית, כמובן, רק אם סיום העבודה בארגון הקודם נעשה גם הוא בטוב ובלחיצת יד, וכדאי לשקול אותה בזהירות, כדי שלא תתממש מתוך אילוץ, וכדי לא לשדר חוסר בררה למעסיק הקודם.
למדו מהחוויה לבאות - שאלו את עצמכם:
- למה בעצם חיפשתם עבודה חדשה? מה הפריע לכם, והאם התייחסתם לגורם זה בחיפושכם? (בהתאם לכך תוכלו לדעת גם מה לחפש בעבודה הבאה שלכם).
- האם עזבתם את העבודה הקודמת לאחר מחשבה מעמיקה וניסיון אמיתי לצלוח את האתגרים, או שמא בחופזה בשל כעס או תסכול? האם השארתם אחריכם דלת פתוחה או גשרים שרופים?
- האם הציפיות מעבודתכם החדשה ריאליות, ובאמת הובטחו לכם? האם ניסיתם לשנות את המצב? (משני הסעיפים הללו תוכלו ללמוד לגבי התנהלותכם האופיינית במצבים בלתי מספקים. יתכן שאתם פועלים באופן שיטתי על סמך רגשות ולא עובדות).
- האם ביררתם את כל הדרוש בתהליך הקבלה לעבודתכם החדשה, או שמא הסתפקתם בגורמים לא רשמיים ככימיה ותחושת בטן? (בהתאם לכך תוכלו לדעת על אילו שאלות ובירורים לא תוותרו עוד בחיפושכם הבא).
■ יעל מהודר היא יועצת ארגונית וכותבת הספר "המועמד הנבחר". מאמר מיועד להעשרה, אינו תחליף לייעוץ מקצועי ואישי המתאים למידותיו של כל אדם ואדם, ואין להתייחס אליו ככזה. לקשר עם יעל: בפייסבוק או באתר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.