הקונגרס: נגד החלטת מועצת הביטחון, בעד פתרון שתי מדינות

בית-הנבחרים של ארה"ב קיבל אמש (ה') הצהרה בלתי מחייבת בגנות החלטה 2334 של מועצת הביטחון, שהוקיעה את ההתנחלויות בגדה המערבית. גורמים בימין הישראלי, לרבות שר-החינוך, נפתלי בנט, יתאכזבו מהעובדה, שההצהרה מביעה תמיכה חזקה בפתרון של שתי מדינות לשני עמים ומדגישה שפתרון זה הוא חלק ממדיניות רבת שנים של ארה"ב.

בנט, כמו אחרים בימין הישראלי, הכריז זה מכבר שפקע זמנו של פתרון של שתי מדינות, ולפי דיווח ב"הארץ" הוא אפילו קרא ליועציו של הנשיא הנבחר, דונלד טראמפ, בפגישה בניו-יורק, לא למהר לאמץ פתרון זה. החלטת בית-הנבחרים אמש, שנתמכה ע"י רפובליקאים ודמוקרטים גם יחד, מצביעה על כך שהממסדים של שתי המפלגות הגדולות מוסיפים להתייצב מאחורי העמדה המסורתית של ממשל אובמה ושל ממשלים שקדמו לו - רפובליקאים ודמוקרטים - שהציבו פתרון של שתי מדינות כיעד מרכזי של מדיניותם במזה"ת.

ההצהרה נגד החלטת מועבי"ט אינה הצעת חוק והיא לא תונח על שולחן הנשיא. על פי הגדרתה, היא נותנת ביטוי ל"תחושת בית-הנבחרים". היא נושאת אופי סמלי ונעדרת שיני אכיפה. הצהרה סמלית בעלת נוסח זהה תתקבל בקרוב גם בסנט. חשיבותן של השתיים נעוצה בכך שהן מבטאות את דעת גוף המחוקקים החשוב ביותר בעולם.

נוסח ההצהרה מגנה את החלטת מועבי"ט ומותח ביקורת על ממשל אובמה בגין הימנעותו בהצבעה במועצה. ההימנעות סללה את הדרך לקבלת ההחלטה ברוב של 14 חברות מועצת הביטחון. "ההימנעות... מנוגדת להסכמי אוסלו והתהליך שנגזר מהם - פתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני במו"מ ישיר", נאמר בהצהרת בית-הנבחרים.

ההצהרה קוראת לממשל הנוכחי ולממשלים הבאים "להתנגד ולהטיל וטו על הצעות החלטה במועצת הביטחון שמבקשות לאכוף פתרונות לסוגיות של המעמד הסופי או שהן מוטות נגד ישראל".

הפסקה הראשונה בפרק המבוא של ההצהרה קובעת: "... ארה"ב תומכת מזה זמן רב בהסדר (ישראלי - פלסטיני) שיושג במו"מ ושיוביל לפתרון בר-קיימא של שתי מדינות שיחיו זו בצד זו בשלום ובביטחון - ישראל, מדינה יהודית ודמוקרטית, ופלסטין, מדינה דמוקרטית ומפורזת". נוסח דומה מופיע בפרק היישומי של ההצהרה.

הפרק היישומי מדגיש, כי החלטה 2334 פוגעת בסיכויים לחידוש המו"מ הישיר בין הישראלים לפלסטינים וכי ההחלטה עלולה לתרום להטלות חרם וסנקציות על ישראל או משיכת השקעות ממנה. אחת הפסקאות בפרק זה מזהירה, שכל צעד עתידי שיינקט בגוף בינלאומי כלשהו - לרבות מועצת הביטחון של או"ם, או ועידת פריס על הסכסוך הישראלי-פלסטיני, שתתכנס ב-15 בינואר - לאכיפת הסכם או פרמטרים להסכם (בין ישראל לפלסטינים), לרבות הכרה במדינה פלסטינית, כל צעד כזה יפגע בקידום השלום, יפגע בביטחונה של ישראל ויהיה מנוגד לקונסנסוס הדו-מפלגתי בארה"ב על חיזוק היחסים בין ישראל לארה"ב.

342 צירים, בכללם יותר מ-100 צירים דמוקרטים, הצביעו בעד ההצהרה; 80 צירים הצביעו נגדה, בכללם צירים רפובליקאים שהתרעמו על תמיכת הטקסט ברעיון שתי המדינות.

"אני תומך לחלוטין בהבעת מורת הרוח שלנו (מהחלטת מועבי"ט)", אמר ציר בית-הנבחרים הרפובליקאי לואי גומרט, נוצרי אדוק מטקסאס ואחד מעמודי התווך של פלג מסיבת התה, שהצביע נגד נוסח ההצהרה. "בארבעה מקומות בטקסט, מובעת תמיכה בפתרון של מדינות, שיחייב חלוקתה של ישראל. מעבר לשיקולי ממשל ומדיניות חוץ, להצבעה תהיה משמעות נצחית לכל מי שמאמין בתנ"ך. היות שנשבעתי להגן על ארה"ב, אינני יכול לתמוך בכך שארצי תדרוש מישראל לוותר על שטחי הארץ המובטחת, שניתנו לה לפני אלפי שנים".

את ההצהרה שקיבל אמש בית-הנבחרים יזמו קווין מקארתי, ראש סיעת הרוב הרפובליקאי בבית-הנבחרים, הציר הרפובליקאי אד רויס, יו"ר ועדת יחסי החוץ של הבית, והציר הדמוקרטי (היהודי) אליוט אנגל. היא התמודדה עם הצעה אחרת בגנות החלטה 2334, ביזמת הציר הרפובליקאי דניס רוס, שבה לא היה שום אזכור לפתרון של שתי מדינות.

שתי ההצהרות הציבו לפני המחוקקים דילמה היסטורית: האם לתמוך בפתרון של שתי מדינות, העקרון שהנחה את מדיניות ממשל אובמה וממשלים קודמים כלפי ישראל, או להתעלם מהאופציה הזו ולתמוך בפתרון של מדינה אחת, פיתרון שצופן בחובו אפשרית ממשית לסיפוח של לפחות חלק מהגדה. גם קולות כאלה נשמעים עתה באגף של תומכי טראמפ במפלגה הרפובליקאית.

כפי שציין רון קמפיאס, ראש משרד JTA בוושינגטון, העובדה ששתי ההצהרות האלה התחרו זו בזו מצביעה על מאבק שמתחולל בבירה: האם המדיניות האמריקאית של תמיכה בפתרון שתי מדינות תוסיף להתקיים, כפי שהתקיימה בממשלים קודמים, או תגווע בממשל טראמפ. בצד אחד של הזירה נמצא "הזרם המרכזי של הקהיליה הפרו-ישראלית בארה"ב, לרבות אנשי שמאל ומרכז, בהנהגת אייפ"ק, השדולה הפרו-ישראלית בוושינגטון", שמנסה לשמר את פיתרון שתי מדינות.

בצד האחר של המתרס נמצא המיעוט השמרני מאוד ובדרך כלל אורתודוכסי של הקהילה היהודית בארה"ב, לרבות אנשים שמקורבים לטראמפ. הם שואפים להכרזה שפיתרון שתי המדינות עבר מהעולם כדי שתיסלל הדרך לסיפוח חלקים מהגדה לישראל.

בשלב זה ניצח המחנה המתון, בהנהגת אייפ"ק. בכל זאת, חסידי פתרון מדינה אחת, רוס ושותפיו, נמנים עם הפלג הימני האנטי ממסדי של המפלגה הרפובליקאית, ונחשבים בעלי בריתו של טראמפ. הם רשמו הישגים גדולים במרוצת השנים, כשטראמפ הוא ההישג הגדול ביותר. אי אפשר למחוק אותם.

אחד מהפעילים במחנה הזה הוא ג'ף בלאבון, עו"ד ולוביסט ואחד מהמנהיגים הפוליטיים הבולטים בקהילה היהודית האורתודוכסית בארה"ב. מזה שנים הוא דוחף לפתרון של מדינה אחת ועתה הוא מוצא אוזן קשבת אצל תומכי טראמפ. במהלך הפריימריז של המפלגה הרפובליקאית ב-2016 הוא דחף למחיקת פתרון של שתי מדינות ממצע המפלגה - מאמץ שהוכתר בהצלחה.

בדוא"ל ל-JTA הוא מתח ביקורת על נוסח ההצהרה שתומכת בפתרון שתי מדינות: "במקום להתמקד בפשע האמיתי של החלטת מועבי"ט 2334 - זניחת ישראל ומתן לגיטימציה לטיהור האתני של יהודים ממולדתם - נוסח ההצהרה (שהתקבלה) קובל על הנזק שנגרם ל'שתי מדינות', כשמדובר בסך הכל בפנטזיה פטישיסטית של מדינת אש"ף שוחרת שלום".