אם יוקם השדה הסולארי בתמנע על פי התוכניות הקיימות, ישלם הציבור קנס חד-פעמי של 185 מיליון שקל על עלות הקרקע דרך תעריף החשמל, ותשלום עודף של כ-30% ואף יותר על תעריף החשמל שייוצר בשדה לאורך שנים רבות. על מציאות זאת מנסה לערער עתירה שהוגשה לפני כשבועיים לבית המשפט לעניינים מינהליים בתל-אביב.
את העתירה הגיש עו"ד רם גורודיסקי בשם גלעד חן, אזרח מתל-אביב. גורודיסקי טוען בעתירה כי יש לבטל את המכרז בתמנע מבלי לפגוע בחברה הזוכה, EDF-EN ישראל, באמצעות הפחתה מקבילה בעלות הקרקע שהחברה התחייבה לשלם - 213 מיליון שקל - ובתעריף שהיא תקבל מחברת החשמל לכל קוט"ש, שעומד נכון להיום על 31.9 אגורות.
בהנחה שמועצת מקרקעי ישראל תקבע החל מהשבוע הבא את מחירי הקרקעות במכרזים הסולאריים מכאן ואילך, מכרז תמנע, שהסתיים ביולי השנה, ייזכר כאקורד הסיום של שיטה מעוותת שפגעה במחירי החשמל שמקבל הציבור הרחב. "עתירה זאת עניינה ב'עסקה סיבובית' אותה רקמה ותפרה המדינה", כותב גורודיסקי וממשיך: "המדינה אימצה, באמצעות רמ"י, נוהג ספסרות בקרקעות המיועדות להקמת מתקני ייצור חשמל סולאריים".
המצב המעוות נוצר בגלל ירידה של כ-14% בשנה במחירי הציוד להקמת שדות סולאריים, שהותירה פעם אחר פעם את היזמים עם תעריפים חלומיים שהפכו מחירי קרקע של 200 אלף שקל לדונם לכדאיים. על פי מחקר של בנק ישראל, שמצטט גורודיסקי, מחירי הציוד ירדו בין 2009 ל-2015 ב-85% במצטבר. הפחתת העלויות היא מגמה שעדיין נמשכת.
בלב העתירה של חן וגורודיסקי מצויות שתי טענות: מכרז תמנע נעשה שלא בסמכות ובחוסר סבירות קיצוני, ועל כן יש לבטלו. את טענת חוסר הסמכות מבסס גורודיסקי בין השאר על נוסח חוק משק החשמל, הקובע כי רשות החשמל מחויבת לפעול "לטובת הציבור", ולקבוע את מחיר החשמל בהתאם לעקרון העלות, כלומר בהתבסס על עלויות אמיתיות ותשואות סבירות, תוך מחויבות למזעור עלויות מירבי.
גורודיסקי מוכיח כי כבר לפני שש ושמונה שנים הייתה הסכמה כי עלות החכירה האמיתית של הקרקעות המשמשות לשדות סולאריים נמוכה מאוד, וודאי שאינה עולה על 16 אלף שקל לדונם. כך סברו השמאי הממשלתי, וכך סברה גם רשות החשמל עוד ב-2011, אלא שבשל ירידת מחירי הציוד ניצלה רמ"י את הפירצה להשאת רווחים.
150 מיליון שקל שישלמו הצרכנים
בדו"ח ועדת קנדל על ייצור החשמל הסולארי מ-2012 נכתבו הדברים מפורשות: "משמעות העלייה בתעריף המסובסד בשל עלויות הקרקע היא העברת כסף מצרכני החשמל למדינה, דבר המנוגד לעקרונות חוק משק החשמל". על פי חוות דעת של ד"ר דן וינשטוק, לשעבר מנהל מינהל החשמל, העלות העודפת של תעריף החשמל בתמנע, תתורגם על פני התקופה ל-150 מיליון שקל מיותרים שישלמו הצרכנים.
בשאלת הסמכות כותב גורודינסקי כי עקרון חוקיות המינהל קובע כי רשות מינהלית נהנית רק מהסמכויות שהוענקו לה בפועל. "כאשר מדובר בפעולה של גביית מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר, מקבל עקרון חוקיות המינהל משנה תוקף", הוסיף. לדבריו, גם חוק יסוד: משק המדינה קובע, כי מסים ואגרות לא יוטלו ללא חקיקה מיוחדת.
בסוגיית חוסר הסבירות טוען דורודיסקי כי מבחנה של פעולה שלטונית בהיבט זה הוא קידום המטרות שלשמן ננקטה. מכיוון שהמטרה של ייצור החשמל הסולארי היא אספקת חשמל בזול לציבור, ייקורו באמצעות עלויות קרקע גבוהות ליזמים אינו סביר לדעתו.
לסיכום טוען עורך הדין כי מכיוון שהפרויקט עדיין לא יצא בפועל לדרך, ומימושו צפוי לארוך לפחות שלוש-ארבע שנים, לא יקרה שום נזק אם המדינה תשנה את מאפייניו ותאפשר ליצרני החשמל לפעול במחיר קרקע מוזל אך גם בתמורה לתעריף נמוך יותר. לוח הזמנים לקבלת החלטה בנושא מתחיל להתקצר, משום שבימים האחרונים קיבלה EDF-EN ישראל את הרישיון המותנה לפרויקט, והיא שואפת להתקדם לשינוי יעוד הקרקע, קבלת היתרי הבנייה וביצוע הפרויקט.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.