מאסר ע"ת לסגן ראש עיריית נשר בגין תוספת בנייה לא חוקית

לא דבק קלון במעשיו של סגן ראש עיריית נשר, משיח עמר, שהורשע בעבירות בנייה, לאחר שביצע תוספות בנייה בבית מגוריו בנשר ללא היתר; ובהמשך הפר את צו ההריסה שהוצא להריסת הבנייה הלא חוקית - כך קבע היום (א') שופט בית משפט השלום בחיפה, השופט שלמה בנג'ו.

השופט בנג'ו קיבל את הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים בתיק וגזר על עמר קנס בסך 60 אלף שקל ו-3 חודשי מאסר על-תנאי, אך דחה את בקשת הפרקליטות להטיל עליו גם קלון.

"מעשיו של הנאשם, אשר ביצע עבירות על חוק התכנון והבנייה ולא קיים צו הריסה, הם מעשים חמורים וראויים לכל גינוי והוקעה. בגין כך הוטלו עליו עונשים המצויים במדרג העליון של מתחם העונש ההולם מעשים אלה, וביניהם עונש מאסר מותנה", כתב השופט בגזר הדין, אך הוסיף כי "אשר לשאלת הקלון, עם כל החומרה בה יש לראות מעשים אלה, הרי שאין הם באים בקהלם של מעשים המצדיקים הטלת קלון".

אי-קיום צו הריסה

ראשית הפרשה בכתב אישום שהוגש נגד עמר במארס השנה, בגין תוספות בנייה לא חוקיות בביתו. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום חלה על הקרקע תוכנית להתחדשות עירונית, לפיה ניתן לתת היתרי בנייה לשיפור המבנים הקיימים ללא תוספת שטחי בנייה, וזאת בנושאי חיזוק, בטיחות ותחזוקה בלבד, בכפוף להמלצת מהנדס העיר.

עמר ביצע תוספות בנייה בבית המגורים ללא היתר כדין, בהן תוספת בחזית מערבית למבנה בגודל של כ-6.5 מ"ר, תוספת בחזית דרומית למבנה בגודל של כ-24 מ"ר ומרפסת גג רעפים מעליה בחזית המזרחית למבנה בגודל של כ-30 מ"ר.

בגין תוספות אלה הורשע עמר בינואר 2008 בעבירות של ביצוע הבנייה הלא חוקית, כאשר בית המשפט הורה גם על הריסת הבנייה הלא חוקית תוך כ-7 חודשים, אלא אם יתקבל עד אותו מועד היתר בנייה כחוק. עמר לא קיבל היתר בנייה, אך במקביל לא קיים את צו הריסה. בהמשך לכך, בפברואר 2011 הורשע עמר בעבירה של אי-קיום צו ההריסה שניתן במסגרת התיק הראשון. אולם, מאז הרשעתו, המשיך עמר לא לקיים רכיבים שונים בצו ההריסה, כאשר רכיבים אחרים בצו קיים באופן חלקי. רק בשלב מתקדם יותר של ההליכים המשפטיים כנגדו, הסיר עמר את כל מחדלי הבנייה הלא חוקית.

באי-כוחם של עמר והמדינה הגיעו, כאמור, להסדר טיעון הכולל הסכמה עונשית, אך השאלה שנותרה במחלוקת הייתה אם יש לקבוע כי מעשיו של עמר, בהיותו איש ציבור, נושאים עמם קלון. השופט בנג'ו סקר, בין היתר, את ההכרעות בעניינם של צחי הנגבי שהורשע במסירת עדות שקר כנבחר ציבור, והוטל עליו קלון; של שלומי לחיאני, ראש עיריית בת-ים לשעבר, שהורשע בעבירות הפרת אמונים, והוטל עליו קלון ועוד.

"בשל המשמעות המוסרית חברתית ציבורית החמורה שיש להטבעת אות קין בדמות קלון על מצחו של נבחר ציבור המורשע בפלילים, המתווספת לעונש אותו הוא קיבל בעד העבירות אותן ביצע ופוגעת קשות בזכות היסוד שלו כאדם לכבוד ובזכותו היסודית כאזרח להיבחר, נוהגת הפסיקה להטיל קלון בעיקר במקרים בהם מעשיו של העבריין נושאים גוון מובהק של שחיתות מוסרית וחרפה ציבורית, שהציבור חייב להוקיע", נקבע.

השופט הוסיף כי המעשים בהם נקבע שיש להטיל קלון היו מעשים הכרוכים, בדרך-כלל, בשימוש במשרה הציבורית הרמה, או בזיקה כזו אחרת אליה, תוך פגיעה באמון הציבור - ועל דרך השלילה קבע כי אין זה המקרה בעניינו של עמר, ועל כן אין להטיל עליו קלון.