ב-20 בינואר, בניגוד למרבית התסריטים שליוו את 2016, ייכנס דונלד טראמפ לבית הלבן ויתחיל כהונה של לפחות 4 שנים כנשיא ארה"ב. בחירתו של טראמפ, בנובמבר 2016, נתנה את האות למסחר סוער בשווקים הפיננסיים בחודשיים האחרונים של 2016. שוקי המניות רשמו עליות חדות, בעוד שוקי האג"ח, בדגש על האפיק הממשלתי, רשמו ירידות שערים חדות יחסית תוך עליית תשואות מהירה.
בחירתו של טראמפ נתפסה כמשנה חוקי משחק בכל הקשור הן למדיניות הפיסקאלית של ממשלת ארה"ב והמדיניות המוניטארית של הפד. עם כניסתה של שנת 2017, ולקראת כניסתו של טראמפ לבית הלבן, על המשקיעים המקומיים לשאול את עצמם מספר שאלות כרקע לבחינת דפוסי ההשקעה שלהם לשנה הקרובה:
1. האם שוק האג"ח הממשלתי המקומי מסוכן להשקעה?
בחירתו של טראמפ הביאה לעליית תשואות חדה יחסית בשוקי האג"ח הממשלתי בעולם, בעיקר בארה"ב. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי אמנם נרשמה עליית תשואות, אולם היא הייתה מתונה בהרבה.
בשנה הקרובה נראה, כי מרבית האינדיקטורים תומכים עדיין בהשקעה בשוק האג"ח הממשלתי המקומי - סביבת האינפלציה נמוכה מאוד בישראל, המדיניות פיסקאלית מהודקת יחסית (בוודאי ביחס לזו הצפויה בארה"ב), המטבע המקומי שממשיך להיות חזק (בוודאי ביחס לסל המטבעות) והכלכלה רושמת צמיחה סבירה בעיקר ביחס לצמיחה במדינות ה-OECD.
לפיכך, החשש מעליית תשואות בעולם ובעיקר בארה"ב, צריך לבוא לידי ביטוי בעיקר במח"מ ההחזקות המומלץ לטווח הבינוני ולא הארוך. בשורה התחתונה, שוק האג"ח הממשלתי המקומי עדיין אטרקטיבי יחסית להשקעה בהשוואה לאלטרנטיבות בשוקי האג"ח הממשלתיים בעולם, בעיקר אל מול שוק האג"ח הממשלתי בארה"ב.
2. האם לאור העלייה בריבית הפד צפוי פיחות בשער השקל ביחס לדולר?
הבחירה בטראמפ והציפייה למדיניות פיסקאלית מרחיבה, העלתה את הציפייה כי הפד יאיץ את קצב העלאות הריבית מהאיטיות שהתאפיינה בהעלאת ריבית אחת לשנה. גם הודעת הריבית של הפד לאחר בחירת טראמפ הייתה בעלת גוון "ניצי" יחסית, שהעלה את הציפיות למדיניות מהדקת יותר של הפד.
כתוצאה מכך, הדולר נסחר בעולם ברמות שיא של כ-14 שנה והוא קרוב להיסחר בשוויון מול האירו, לראשונה מאז תחילת שנות ה-2000. בנק ישראל, מצידו, שומר על גוון "יוני" ומשדר לפי שעה כי הוא אינו צפוי לשנות את מדיניותו, בעיקר לא בטווח הקרוב, על רקע סביבת האינפלציה הנמוכה בישראל והמשך מגמת התחזקות השקל מול סל המטבעות.
למעשה, נראה כי בנק ישראל מכוון לפתיחת פער ריביות משמעותי בין ריבית הפד, הנמצאת במגמת עלייה, לבין ריבית בנק ישראל, היציבה ברמת שפל כבר כשנתיים. בשורה התחתונה, השקל צפוי להמשיך ולהפגין עוצמה מול סל המטבעות, אולם פתיחת פער ריביות ביחס לריבית הפד עשוי להביא בהמשך השנה למגמה מחודשת של פיחות השקל (בעיקר ביחס לדולר), בעיקר ובמידה ונראה את המשך התחזקות הדולר בעולם.
3. האם הסיכונים האינפלציוניים בישראל עלו?
אפקט נוסף של בחירתו של טראמפ היה עלייה בציפיות האינפלציה העולמיות, שוב בדגש על השוק האמריקאי. ההרחבות הפיסקאליות הצפויות על ידי ממשל טראמפ העלו חדות את ציפיות האינפלציה בארה"ב, בעיקר לטווח הבינוני-ארוך.
סביבת האינפלציה בישראל שונה מהותית מהסביבה בארה"ב. למעשה, בשנים האחרונות אנו נמצאים בסביבת אינפלציה שלילית. ב-2017 צפויה סביבת האינפלציה בישראל לצאת מהטריטוריה השלילית, אך עדיין מדובר ברמת אינפלציה נמוכה יחסית ובוודאי נמוכה ביחס לזו הצפויה בארה"ב.
לכן, על אף שסביבת האינפלציה בשנת 2017 צפויה להיות גבוהה מעט מזו אליה התרגלנו בשנים האחרונות, עדיין לא מדובר בסביבת אינפלציה הצפויה להכביד על השווקים הפיננסיים או סביבה המחייבת רכישת הגנות אינפלציוניות משמעותיות.
■ דודי רזניק משמש מנהל מחקר מקרו בלאומי שוקי הון.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
