התקדמות בהכפלת תחנת הכוח דוראד בעקבות הסכם בוררות

הסכם הבוררות בין בעלי המניות של תחנת הכוח דוראד פותח את הדרך להכפלת תחנת הכוח הפרטית - שיכולה להגדיל את צריכת הגז של המשק ב-1 מיליארד מ"ק (BCM) לשנה ולסייע בכך גם לפיתוח מאגרי הגז.

ל"גלובס" נודע כי יזמי התחנה הגישו לאחרונה בקשה להקדים את לוחות הזמנים להקמת "דוראד ב'" לשנת 2019-2020 במקום המועד המתוכנן בלוח הזמנים המקורי, שהיה 2023. הסיבה להקדמה היא ההחלטה לבטל את פרויקט תחנת הכוח D של חברת החשמל - שאושרה כבר על ידי דירקטוריון חברת החשמל אך טרם נחתמה על ידי שר האנרגיה ד"ר יובל שטייניץ.

מדובר בפרויקט בהיקף של יותר מ-600 מיליון דולר, שבמסגרתו תותקן לצד התחנה הקיימת טורבינת ענק מהדור החדש (סוג H) המסוגלת לספק 600-700 מגה-וואט בנצילות של יותר מ-62% (לעומת נצילות של 58%-59% בטורבינות החדישות ביותר המופעלות כיום). יזמי דוראד כבר ניהלו מגעים עם חברות בינלאומיות ובהן סימנס, GE ואלסתום, לקראת רכישה עתידית של טורבינה.

אבן נגף עיקרית בדרך לקידום הפרויקט הוסרה בסוף החודש שעבר, לאחר שיו"ר חברת דוראד ארז חלפון השיג את הסכמת כל בעלי המניות בתחנה למינויה של השופטת בדימוס הילה גרסטל כבוררת בסכסוכים המשפטיים ביניהם. הסכסוך בין בעלי המניות איים לעכב את התקצוב לביצוע שלבי התכנון הראשוניים של הפרויקט, בהיקף של 8-10 מיליון שקל.

גרסטל, לשעבר נציבת הביקורת על הפרקליטות ונשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, אמורה לקבל הכרעה בהליכים בתוך חודשים ספורים. חלפון, לשעבר ראש מטה שר האוצר משה כחלון, פעל להשגת הסכמה בין בעלי המניות מאז נכנס לתפקידו בעקבות מינויו כיו"ר חברת קצא"א המחזיקה ב-38% ממניות דוראד.

"אלמלא ארז זה לא היה קורה", אמר ל"גלובס" עמוס לוזון, מבעלי דוראד, בהתייחסו לחתימת הסכם הבוררות. "ארז לא היה מעורה בסכסוכים הישנים ובמלחמות של האגו והכבוד", הוסיף לוזון "הוא נסע לטורקיה לזורלו, בא אלינו והלך לכל השותפים עד שכולם חתמו".

ירידה במכירות לעומת אשתקד

לוזון הפך לבעלים בתחנה לאחר שרכש לפני שנה ב-10 מיליון שקל את השליטה בקבוצת דורי מידי חיים כצמן ודורי סגל. חברת דורי אנרגיה שותפה באחזקת 18.75% מדוראד יחד עם אלומיי שבשליטת שלמה נחמה. עוד לפני מכירת השליטה בה ללוזון ביקשה דורי אנרגיה לצרף את אדלקום של האחים אדלסבורג, המחזיקה אף היא ב-18.75% ממניות דוראד, ואת אורי אדלסבורג באופן אישי, לתביעה נגזרת שהגישה בעבר נגד זורלו, השותפה הטורקית בדוראד (25%) ונגד קבלן ההקמה של התחנה, חברת וודגרופ האמריקאית.

בבקשה לצירופם של אדלסבורג טענה דורי, כי האחים היו שותפים לקנוניה שנועדה לנפח את עלויות ההקמה של התחנה בחצי מיליארד שקל - כסף שזרם בחלקו לכיסיהם של השותפים לקנוניה. אדלסבורג טען בתגובה כי הדברים נעשו בידיעתם ובהסכמתם של השותפים באותה עת. במקביל תבעה אדלקום החזר של 50 מיליון שקל מדורי אנרגיה. בנוסף פתחה לאחרונה אדלקום בהליכים משפטיים במטרה לרכוש את אחזקותיו של לוזון בדורי אנרגיה.

דוראד, בניהולו של אלי אסולין, היא תחנת הכוח הפרטית הגדולה הראשונה שהוקמה בישראל, בהשקעה כוללת של כ-5 מיליארד שקל. התחנה, בעלת הספק של 850 מגוואט דיווחה על היקף מכירות של 1.74 מיליארד שקל בתשעת החודשים הראשונים של השנה (ירידה של 5.5% לעומת התקופה המקבילה ב-2015) ועל רווח נקי של 44 מיליון שקל.