המטרה החדשה של יזמי מובילאיי: "מהפכה עבור כבדי הראייה"

לכותבת שורות אלו יש קרובת משפחה שכבר עברה את גיל 70 והיא אינה יודעת קרוא וכתוב, עוד מגיל ילדות. אם לא די בכך, בגלל הזקנה ומחלותיה עיניה חלשות, היא אינה רואה טוב ונעזרת בשני זוגות משקפיים, האחד לצפייה מרחוק והשני לקריאה מקרוב.

בסדרות טלוויזיה שאינן בשפה העברית היא צופה בלי להבין בדיוק במה מדובר (אבל איכשהו היא מבינה), עיתון היא לא קוראת - ובין החשבונות, כמו גז וחשמל, היא מבדילה לפי הצבע וצורת המעטפה.

והאמת? היא מסתדרת ממש לא רע, אך ייתכן שהיה לה יותר קל אם הייתה מוכנה לשקול שימוש בפתרון של אורקם (OrCam) הישראלית, החברה השנייה של שני מייסדי מובילאיי, פרופסור אמנון שעשוע וזיו אבירם. את מובילאיי (Mobileye) רובנו כבר מכירים, וחלקנו אף עושה שימוש במערכת שפיתחה למניעת תאונות דרכים, זו שיושבת על לוח המחוונים ומצפצפת בכל פעם שהרכב סוטה מנתיבו או מתקרב יתר על המידה לרכב שלפניו וכדומה.

מובילאיי כבר אינה חברה של מוצר זה לבדו, אלא מובילה עולמית בפיתוח פתרונות למכונית אוטונומית - ועל כך סיפרנו לכם במהלך השבוע האחרון.

אורקם, כאמור, היא הבייבי השני של שעשוע ואבירם אבל היא עדיין לא ילדה גדולה כמו מובילאיי. גילה הוא 7 בעוד מובילאיי בת 17; פתרונותיה משווקים ישירות לצרכן הסופי - דהיינו כל אחד ואחד מאתנו, בעוד מובילאיי מוכרת את פתרונותיה ליצרני רכב ושחקני אלקטרוניקה בתעשיית הרכב.

OrCam, אגב, הוא שילוב של המילים בעברית "אור" ו"קם", וגם קיצור של המילה באנגלית Camera (מצלמה), כשמטרת מייסדיה הייתה להעביר דרך שמה את רצונה לאפשר לכבדי ראייה לעשות ולהצליח יותר. מובילאיי כבר הונפקה ושווה כעת 9 מיליארד דולר, בעוד אורקם עדיין פרטית - אך כנראה שלא לאורך זמן, כפי שתבינו בהמשך.

אורקם פיתחה התקן ראייה ממוחשבת שכולל מצלמת וידיאו זעירה ויחידת עיבוד שניתן להרכבה על משקפיים. באמצעות אלגוריתמים לראייה ממוחשבת, ההתקן יודע להקריא לכבד הראייה שמשתמש בו טקסטים שבהם הוא נתקל ביומיום - דוגמת שילוט רחוב, תפריט במסעדה, עיתון או ספר - וכן לזהות מוצרים בסופרמרקט ולהבחין בין שטרות כסף.

הזיהוי מועבר למשתמש באופן קולי, כמעט ללא שהות מרגע בקשת המידע שנעשית על ידי הצבעה. ההתקן ממש קל, רק 14 גרם, וכמו כל מכשיר אלקטרוני צריך להקפיד לטעון אותו.

לחברה יש 2 מוצרים קיימים:

הראשון הוא OrCam MyEye שמיועד לקריאת טקסט בעיתונים, ספרים, מסמכים ושלטים, לזיהוי מוצרים בבית או בחנות (כמו להבדיל בין קופסת תירס לקופסת שעועית) ולזיהוי פנים של אנשים (בעיקר עבור כאלו שסובלים מתסמונת Face Blindness, חוסר יכולת להבדיל בין אנשים).

השני הוא OrCam MyReader שמיועד לקריאת מסמכים, תוויות, עיתונים, מגזינים, מסכי מחשב או טקסט על סמארטפון.

מוצר שלישי שעדיין בפיתוח הוא OrCam MyMe, אותו אפשר לענוד על דש החולצה והוא מספק למשתמש בו מידע כמעט על כל דבר, החל מהאוכל שהוא אוכל, האיש שמולו הוא יושב, הזמן שהקדיש לפעילות הספורט האחרונה שלו וכדומה.

המשמעות: אי אפשר עדיין להיעזר בפתרון של אורקם כדי לצפות בטלוויזיה, מכיוון שצריך להצביע על המרקע מקרוב.

במסגרת תערוכת CES האחרונה חשפה אורקם את הדור הבא של ההתקן, הכולל מצלמה ורמקול ומורכב על משקפי המשתמש מבלי להיות בולט לעין. דור זה כולל חיישן מגע שמאפשר להפעיל את ההתקן בקלות. במשקל של פחות ממחצית הדגם הנוכחי של OrCam MyEye, ההתקן נצמד (ומתנתק) למסגרת של כל זוג משקפיים באמצעות מגנט.

למעשה, שעשוע ואבירם תרגמו את רעיון הראייה הממוחשבת של מובילאיי עבור אוכלוסיית כבדי הראייה (כולל עיוורים), אוכלוסייה שמונה 285 מיליון איש ברחבי העולם. 39 מיליון מתוכם הם עיוורים לחלוטין וליתר, 246 מיליון, יש לקויות ראייה שונות, כך לפי ארגון הבריאות העולמי (ראו גרף). זהו שוק מספיק גדול עבור החברה, אפילו אם תכבוש רק אחוזים בודדים ממנו. עם זאת, חובת ההוכחה המסחרית עדיין על כתפיה.

מה שכן משותף למובילאיי ולאורקם, והסיבה שבחרנו לספר כעת את הסיפור של האחרונה הוא ששנת 2017 שיצאה לדרכה תהיה מאוד משמעותית עבור שתיהן. במקרה של מובילאיי, זו השנה שבה תעלה לראשונה על הכביש רכבי מבחן אוטונומיים שלה ושל ב.מ.וו ואינטל, ואילו במקרה של אורקם זו השנה שבה תחדור ביתר מסיביות לשוקי היעד שלה, תעבור לרווחיות או תגיע לאיזון ותתכונן להנפקה. כן, הנפקה.

"לאורקם יש פוטנציאל מאוד גדול", אומר לנו שעשוע שמכהן כיו"ר וכסמנכ"ל הטכנולוגיות של החברה. "התוכניות שהיו לנו לשנת 2016 התממשו במלואן, כפי שרצינו. אם התוכניות לשנה הנוכחית יתממשו גם הן, אורקם תונפק ב-2018. אני מאמין שהיא תגיע להישגים שמובילאיי הגיעה אליהם", מצהיר שעשוע. אין לנו כדור בדולח, אך אם וכאשר תגיש החברה תשקיף לקראת הנפקה בשוק ההון האמריקאי, לא נתפלא אם המוניטין הרב של שני מייסדיה יקל עליה את המשימה.

"מובילאיי ואורקם מאוד דומות", אומר שעשוע. "שתיהן עושות משהו שהוא מעבר להצלחה כלכלית: מובילאיי בונה טכנולוגיה שמצילה חיים ואורקם בונה טכנולוגיה שמקלה את החיים על כבדי ראייה. והעובדים של שתי החברות אוהבים להיות חלק ממשהו שעוזר לאחרים ואף מציל חיים. לדוגמה, אורקם עובדת כרגע על קו מוצרים שהוא יותר בגדר גאדג'ט, לא משהו שהוא ממש חיוני, והם לא אוהבים את זה. הם רוצים לחזור לעבוד בקו המוצרים החיוניים. והם ממש אומרים לי את זה".

- מפתיע ומעודד.

"אותי זה לא מפתיע אך זה כן מעודד. בני אדם לא מונעים רק ממשכורת אלא גם מהרצון להציל חיים. זה נותן להם הרבה יותר משמעות. הם מפתחים טכנולוגיה לא רק כדי להתפרנס ו/או להעלות את ערך המניה אלא כדי להרגיש שהם עושים משהו שיש לו משמעות, ובכל גיל".

"החוש העיקרי לחוות עולם"

"הראייה היא החוש העיקרי באמצעותו אפשר לחוות את העולם, ולכן מי שאיבד את ראייתו או שהוא כבד ראייה מנוע מלחוות הרבה דברים. וזה מאוד קשה לחיות ככה. זוהי אוכלוסייה שאפשר לסייע לה", אומר ד"ר יונתן (יוני) וכסלר, סמנכ"ל המו"פ של אורקם, בראיון מיוחד ל"גלובס". וכסלר הצטרף לחברה רגע לאחר שהוקמה, והוא שותף לפיתוח האלגוריתמים שעליהם מבוססים הפיתוחים של החברה. שעשוע היה אחד משני המנחים שלו בעבודת הדוקטורט שכתב בתחום הראייה הממוחשבת באוניברסיטת מרילנד שבארה"ב, וכך נסללה דרכו של וכסלר לחברה של שעשוע.

"עד שאנחנו התחלנו, לא הייתה אף חברה שהשקיעה הרבה משאבים לטובת פתרון טכנולוגי עבור השוק של כבדי הראייה. בהווה, עיוור או כבד ראייה נעזר במקל או בכלב וזהו. לא יכול להיות שבמאה ה-21 אין לו פתרון טכנולוגי! אין חברה ששמה פוקוס על השוק הזה, ואנחנו מפתחים פתרון שהוא חזית הטכנולוגיה לאוכלוסייה שאף אחד לא טרח לעזור לה, מהבחינה הטכנולוגית אני מתכוון".

כאמור, הפתרונות של אורקם מיועדים לכלל אוכלוסיית כבדי הראייה, כפי שציינו לעיל, שכוללת את אלו שעיוורים לחלוטין. "לכבדי ראייה קשה לקבל מידע, ולכן הפתרון של אורקם מביא להם את המידע. המצלמה של אורקם יודעת להקריא בקול את הטקסט שלפניה, כלומר זו מצלמה שמסתכלת ומדברת.

כבד ראייה, ועל אחת כמה וכמה עיוור, הוא בן אדם שיודע להקשיב כי כשחוש הראייה שלו נפגע, יתר החושים, כמו חוש השמיעה, מתחדדים", מסביר וכסלר ומדגיש כי הפתרונות של אורקם מיועדים כרגע לקריאת טקסטים ולא לזיהוי ויזואלי - כלומר לזהות מה נמצא מולנו - כיוון אליו פנתה החברה בתחילת דרכה, נטשה בגלל צורך נמוך אך עשויה לחזור אליו בעתיד, באופן מעט שונה.

- איך המצלמה יודעת מה המשתמש רוצה לקרוא?

"זו השאלה העיקרית שהתחבטנו בה אחרי שהמצלמה הצליחה לזהות מה יש מולה. קלטנו שהמכשיר לא יסתום את הפה, ולכן צריך להצביע על מה שרוצים לקרוא. תחשבי על זה: להצביע זו תנועה מאוד טבעית. כשהיית ילדה, אימא שלך בטח תמיד אמרה לך 'אל תצביעי'".

כאמור, הפתרון של אורקם מיועד בעיקר לאוכלוסיית כבדי הראייה, שעבור חלקה משקפי ראייה סטנדרטיים לא תמיד מטפלים בלקויות הראייה שלה. "הראייה מתחילה להיפגע אחרי גיל 50, ואחרי גיל 60 כבר מדובר על 1 מתוך 3 אנשים שהראייה שלו נפגעת משמעותית. אלו אנשים שעדיין עובדים, שעדיין לא פרשו לפנסיה. אז בהתחלה הם מגדילים את הפונט במסך המחשב, אבל אחרי כמה זמן מתחיל לכאוב להם הראש. ואז הם מפסיקים לעבוד ויושבים בבית כי קשה להם לצאת לפעילויות בחוץ והם אפילו נבוכים כי לקויות הראייה גורמות להם לעשות שטויות.

"אנשים חיים היום יותר מבעבר, ולכן הסיכוי גבוה יותר שמשהו ישתבש בראייה שלהם. וחוש הראייה הוא חוש מורכב: יש בו את הצד האופטי, העדשות ואת הצד הפוטומטרי, הרשתית ויש 600 מיליון עצבים שמובילים מידע מהעין למוח. ויש את המוח עצמו, שגם לו יש את המורכבות שלו. לכן, פגיעה בחוש הראייה זה לא רק שהמספר גדל, כלומר בעיה אופטית. מספיק שיש תקלה באחת החוליות בשרשרת הזו, והראייה נפגעת".

- ההתקן לא מחמם את המשקפיים? לא יוצר כאב ראש?

"לא, הוא בקושי מורגש. זה התקן ששוקל רק 14 גרם ובקרוב נשיק התקן קל יותר. אפשר להוריד ולשים אותו בכל רגע ו-ויזואלית הוא בקושי נראה. לא ממש שמים לב שהוא על המשקפיים. כשהתחלנו לתכנן את המוצר, הלקוחות אמרו לנו שהם לא מוכנים לענוד משהו שייראה מביך, ולכן דאגנו שההתקן יהיה כמה שיותר קטן".

בנקודה זו, אליאב רודמן, מנהל השיווק, מוסיף: "קהל היעד שלנו הוא לא כזה שקל לו עם טכנולוגיה. אלו אנשים מבוגרים שצריכים שיסבירו להם איך להשתמש במוצר שהוא אלקטרוני, ואיך לשלב את התועלת שאפשר להפיק ממנו באורח החיים שלהם. ואורח חיים זה הרגלים והרגלים קשה לשנות. לכן, אנחנו עושים הדרכות לכל המשתמשים. יש לנו אחוז החזרה מאוד נמוך, ולעיתים אנחנו מקבלים שיחות בסגנון של 'ההתקן נפל, הוא לא עובד... אני חייב שתסדרו לי אותו במיידי כי אני משתמש בו על בסיס יומי".

- האם יש התאמה אישית של ההתקן למשתמש בו?

וכסלר: "לא, וזה להבדיל מפתרונות הראייה הקיימים כמו משקפיים עם מספר שונה. לדוגמה, יש אנשים שסובלים משינויים ברשתית שמדרדרים את הראייה שלהם באופן עקבי אך איטי. כל כמה חודשים הם יראו שונה מאיך שראו בעבר ואז הם צריכים להחליף את המשקפיים. ומשקפיים עולים הרבה כסף, כמה אלפי שקלים. הפתרון שלנו למעשה עוקף את כל התהליך הזה מכיוון שאותו התקן מתאים לכולם".

עד כה מכרה אורקם בערך 2,000 התקנים, כלומר מסחרית היא עדיין בתחילת דרכה. החברה משווקת את ההתקנים בארה"ב (השקה רשמית לפני שנה וחצי), קנדה, בריטניה, אוסטרליה (מדינות דוברות אנגלית); צרפת, גרמניה, אוסטריה ושוויץ (דוברות צרפתית וגרמנית) וישראל. בעתיד הקרוב יהיה התקן בשפה הרוסית.

- כשכבד ראייה רוצה לקנות התקן כזה, לאן הוא הולך? למי הוא פונה? זה הרי מוצר אלקטרוני צרכני שמסייע להתמודד מול בעיה רפואית קשה אך לא משווק כטיפול רפואי.

"כשמישהו מאבד מיכולות הראייה שלו, הוא מופנה לכל מיני ארגונים שמסייעים לו ואלו מודעים לפתרון שלנו. זה הרי מכשיר שלא היה זקוק לאישור FDA והוא נתפס כגאדג'ט, אבל גאדג'ט שעושה מהפכה כמו האינסולין. זו רמת הערך המוסף שלו. ברור שצריך אותו, אך המערכת - כלומר השחקנים השונים בה, כמו הרגולטור, קופות החולים, חברות הביטוח וכדומה, לא יודעות עדיין איך לטפל בו. לדוגמה, משרד החינוך בארץ קונה בשמחה התקנים אך הוא רוצה שהם יישארו בבית הספר, כלומר שהתלמידים לא ייקחו אותם הביתה כי אז נדרש כיסוי של הביטוח הלאומי. אנחנו עובדים קשה כדי ליצור תשתית חברתית שתשנה את המצב".

וכסלר מסתכל על התמונה הגדולה יותר כשהוא מדבר על החזון של החברה: "הסיכוי של ילד עיוור לעבוד הוא מאוד נמוך. ביטוח לאומי מכין לו צ'קים מהרגע שנולד ועד שמת. ברגע שאת לוקחת ילד כזה, ואת מספקת לו פתרון כמו של אורקם, את מאפשרת לו ללמוד ולהצליח כמעט בכל תחום מקצועי".

לווכסלר יש לא מעט דוגמאות על הצלחת ההתקן, בעיקר בקרב ילדים: "יש ילדה שבגיל 3 כבר ידעה לקרוא בזכותנו וכשהיא תגיע לכיתה א', היא תקדים את חבריה לכיתה. יש בארה"ב ילד בן 7 שקיבל את ההתקן הראשון שלנו וגילה שבאמצעותו הוא יכול לקרוא לבד את הספר של הארי פוטר והוא לא צריך שאבא שלו יקריא לו. זה עשה אותו כל כך מאושר! ויש הרבה ילדים חכמים כאלו, שלקות הראייה שלהם עלולה לעצור אותם בחיים ופתרון כמו של אורקם משחרר אותם לחופשי".

אורקם טוענת כי הפתרון שלה מייתר רק באופן חלקי את השימוש בכתב ברייל. אורקם טוענת כי הפתרון שלה מייתר רק באופן חלקי את השימוש בכתב ברייל, מכיוון שיש מקומות שבהם אין לו תחליף והוא מאוד נוח (בעיקר לעיוורים מלידה), והפתרון שלה מאפשר לאנשים לקרוא יותר מהר ויותר בנוחות, וזה מורגש בעיקר בשילוט כי בשילוט הברייל הכי פחות רלוונטי. "בארץ, במסגרת חוקי הנגשה לאנשים עם מוגבלויות, עלה הרעיון שכל שלט משרדי יהיה בברייל. זה רעיון נחמד אך לא אפקטיבי. עיוורים לא יתחילו למשש קירות, שלא לדבר על זה שזה ידרוש השקעה כספית גבוהה. כלומר, ערך מוסף אפסי בעוד שההתקן שלנו מנגיש הכול ובצורה יותר חכמה".

- בוא נדבר קצת על מספרים. מה המחיר של ההתקן?

"בישראל 15,000 שקל ובארה"ב 3,500 דולר - ולא קבענו אותו באופן שרירותי. היינו צריכים איזשהו מקור השוואה, אבל אין ממש כי אין מוצר כזה בשוק. המוצר ההשוואתי הכי קרוב שמצאנו היה מכשיר שמיעה. מכשירי השמיעה עשו מהפכה בעולם של כבדי השמיעה כפי שאנחנו נעשה מהפכה בעולם של כבדי הראייה. מחיר ממוצע של מכשיר שמיעה הוא 15,000 שקל. יש לי לקוח שאמר לי שזה אפילו זול".

- באמת? ואיך הוא הסביר את זה?

"זה בחור מתל-אביב שאמר שהוא מכסה את ההשקעה הזו בתוך שנתיים מכיוון שהוא לא צריך לשלם למישהו שיבוא פעמיים בחודש לקרוא לו את הדואר. 3,500 דולר זה מחיר של משכורת חציונית בארה"ב, ואילו בארץ מדובר על משהו כמו 2 משכורות חציוניות". 

- אבל בדרך כלל על מכשיר שמיעה יש שיפוי ביטוחי. זה לא המקרה.

"נכון, ולכן בארץ אנחנו עובדים הרבה מול הביטוח הלאומי, מול משרד הבריאות, מול משרד הביטחון (נכי צה"ל) ואפילו מול משרד החינוך, שאתו כבר יש לנו פיילוט שני. בארה"ב אנחנו עובדים מול ה-Veterans Affairs (המקביל לארגון נכי צה"ל בישראל, ט.צ.) שאשתקד רכש מאתנו 170 התקנים, ומול רשויות רווחה מוניציפליות וכדומה. בכל מקרה, שיעור הסבסוד הוא שונה".

- החברה רווחית?

"אם נמכור מספיק, נהיה רווחיים לראשונה השנה. אם לא, נגיע לאיזון".

- מדוע השוק הישראלי חשוב לכם?

רודמן: "בגלל שאנחנו עושים הדרכות, יש לנו קשר חזק עם הלקוחות שלנו. בישראל מאוד נוח לנו לעבוד כי הפידבק מהלקוחות הישראלים הוא הכי יעיל. הישראלים הרי לא חוסכים בביקורת. הם הכי דוגרי, אומרים את האמת בפרצוף ולנו זה מאוד-מאוד עוזר לשפר את המכשיר. עד היום הצלחנו לדבר עם כל אחד מהלקוחות שלנו. אולי זה ישתנה כשנגדל, אך כרגע זה פשוט מדהים! הרבה מאיך שההתקן שלנו עובד זה תודות לפידבק מהלקוחות".

ובסוף וכסלר מוסיף: "כלכלית זה משתלם, חברתית זה משתלם ולכן אין לי ספק שאנחנו בכיוון הנכון".

הכותבת הייתה אורחת מובילאיי בתערוכת CES בלאס וגאס, נבאדה

OrCam

שנת הקמה: 2010

מה החברה עושה: מצלמה שיושבת על משקפיים, קוראת טקסט ומדבררת אותו לכבד הראיה

מייסדים: פרופסור אמנון שעשוע (יו"ר וסמנכ"ל טכנולוגיות); זיו אבירם (מנכ"ל)

סך גיוסי הון עד כה: 30 מיליון דולר

מספר עובדים: 130

בעלי מניות עיקריים: אמנון שעשוע, זיו אבירם, אינטל קפיטל, אביב II, קבוצת BRM, מועדון האנג'לים MyBulb; משפחה וחברים

 המספרים מאחורי השוק אליו פונה Orcam