לאחר יותר משנה של שיחות, הנהלת בנק לאומי וועד העובדים הגיעו להבנות בנושא הכנסת מערכת דיווח נוכחות של העובדים. לפני מספר שנים נכנס לתוקף תיקון לחוק המחייב הכנסת מערכת ניהול נוכחות למקומות עבודה, אולם ועד העובדים בלאומי, בראשות מירי רובינו, התעקש שלא להכניס שעון נוכחות. כתוצאה מכך לאומי חרג ממילוי החוק, ואף קיבל אזהרות על כך ממשרד הכלכלה.
בסופו של דבר הצליחו הצדדים לגבש פשרה, ובמסגרתה הוחלט שלא יוכנס שעון נוכחות סטנדרטי. במקום זאת, נוכחות העובד תימדד באמצעות המחשב בו הוא עובד. כלומר פתיחת המחשב תיחשב לשעת תחילת העבודה וסגירתו לסיום העבודה.
בדרך זו, גם אם העובד יוצא במשך היום מחוץ למשרד, הוא לא נאלץ להעביר כרטיס בכל פעם. עוד נקבע כי במידה והעובד עבד מחוץ למשרד, ולכאורה לא נרשמה לו נוכחות מכיוון שלא פתח את המחשב, יתאפשר לו במשך יומיים לתקן את דוח הנוכחות. מהלך זה יחל כפיילוט במספר מחלקות וסניפים ויורחב בהתאם לתוצאות.
"במבנה של מערכת הדיווח הזו, האחריות היא על העובד. אף אחד לא עוקב אחריו. ככה הבנק מראה לעובדים שהוא סומך עליהם. אני מאמינה שבנק לאומי ירוויח יותר בשיטה זו מאשר בשעון נוכחות רגיל, מכיוון שסקרים מראים שככל שמקום העבודה סומך יותר על העובד, כך המוטיבציה שלו והיחסים עם מקום העבודה שלו טובים יותר", אומרת רובינו ל"גלובס".
עד היום רישום שעות הנוכחות של עובדי הבנק נעשה באופן ידני, אלא שכאמור לפני מספר שנים הוחלט בכנסת להסדיר את הנושא ולחייב את מקומות העבודה להכניס לשימוש מערכות דיגיטליות לתיעוד נוכחות העובדים, בין היתר כדי לוודא שהעובד מקבל שכר כנדרש בעבור שעות נוספות.
בנק לאומי, בניהולה של רקפת רוסק-עמינח, הוא הבנק האחרון בו לא הייתה מערכת דיווח שכזו, וזאת לאחר שאפילו בבנק דיסקונט הוכנס שעון נוכחות בשנה שעברה. גם המהלך להכנסת שעון נוכחות בדיסקונט היה ארוך ומורכב עד אשר יצא אל הפועל בהסכמת הוועד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
