בממשלה מפנטזים על דירות - ובענף המלט מתריעים מקריסה

מאחורי הקלעים של שוק נדל"ן רותח והשקעות עתק בתשתיות בכל הארץ, עומדת מערכה מתמשכת על המשאב שעל בסיסו דברים קמים, לפעמים גם נופלים: מלט.

בקשה שהגישה חברת מלט הר טוב לממונה על היטלי הסחר שבמשרד הכלכלה והתעשייה מפנה זרקור אל המערכה הזו: ענקיות מלט מטורקיה ומצרפת סימנו את השוק הישראלי, כך לפי המסמך של מלט הרב טוב, מסתערות עליו עם מלט זול, ומסכנות את כדאיות הייצור המקומי של המלט. הנפגעת המיידית היא מלט הר טוב מבית שמש, חברה צעירה שעדיין מנסה לקבע את מעמדה בענף.

תזכורת: חברת המלט מבית שמש היא אחת הבנות הקטנות של המחאה החברתית משנת 2011. ועדת טרכטנברג, שקמה בעקבות הסערה החברתית, המליצה בין שלל המלצותיה לבחון רפורמה מקיפה בשוק המלט. ועדה מיוחדת, בראשות הממונה לשעבר על התקציבים במשרד האוצר גל הרשקוביץ, התכנסה, חקרה ובחנה - והמליצה להכניס לשוק המלט הישראלי יצרן שני, שיתבסס, יגדל ויעמיד תחרות למונופול של נשר - שתמשיך ותישאר גדולה אבל לפחות מרוסנת.

הסדר שעשו רשות ההגבלים העסקיים ומשרדי האוצר והכלכלה עם המונופול נשר הוביל לכך שהאחרונה מכרה בחודש אוקטובר 2015 את פעילותה התעשייתית בהר טוב למשפחת וייל בסכום של 180 מיליון שקל. ההסדר כלל גם הורדת מחירים בשיעור של כ-2% שעשתה נשר כמה חודשים קודם לכן.

כך, לנשר קמה מתחרה מקומית וקטנה, 120 עובדים בסה"כ, ובמשרדי הממשלה סברו שעם הרחבת היבוא של מלט לישראל תיווצר התחרות המיוחלת, שאולי גם תוביל להורדת מחירים במלט לסוגיו וכך גם לירידה במחירי הדירות. ורק לשם הפרופורציות: חלקו של המלט במחיר דירה הוערך בעבר בכ-2% בסך הכל.

"מחירים מגוחכים"

אולם, גם אחרי מכירת פעילותה בהר טוב, נשר ממשיכה להיות מונופול חי ובועט בשוק המלט והיא מחזיקה ב-75% ממנו; מלט הר טוב מחזיקה ב-10% מהשוק; יבואנית המלט לב ברון מחזיקה ב-8%; חברת מספנות ישראל, שעוסקת אף היא בייבוא מלט, מחזיקה ב-5% ועוד 2% משוק המלט מוחזקים בידי היבואן רביע נופי.

ועדת הרשקוביץ קבעה בדיוניה שהאינטרס של מדינת ישראל הוא שכושר הייצור של מלט בארץ יישמר, כך ש-80% מצרכי השוק ימולאו בידי יצרנים מקומיים, למקרה שבו יוטל על ישראל אמברגו, שבעתות לחימה אניות לא יגיעו לנמלי הים והמשק ייקלע למחסור במלט, המשמש בין השאר לבניית ביצורים לצרכים ביטחוניים.

בזמן שמלט הר טוב עושה צעדים ראשונים בשוק מלט ריכוזי, עם תוכנית עסקית סדורה שגיבשה, היא מוצאת עצמה במערכה שאותה לא חזתה מול כוחות אדירים: על פי בקשה שהיא הגישה לפני כשבועיים לממונה על היטלי הסחר במשרד הכלכלה והתעשייה, היא מזהירה מהצפת השוק הישראלי במלט זול שמיוצר ביוון ובטורקיה, באופן שעלול להוביל לקריסת היצרנית הישראלית הצעירה.

תלונתה של מלט הר טוב לממונה על היטלי הסחר, דני טל, מופנית כלפי ענקית המלט Lafarge הצרפתית, שמחזיקה במפעלים בכ-90 מדינות, מעסיקה 115 אלף עובדים וב-2014 בלבד הציגה מחזור מכירות בהיקף אסטרונומי של 27 מיליארד אירו: "סכום זה שווה ערך לשליש מכל תקציב מדינת ישראל", נכתב בבקשה של מלט הר טוב.

על פי הטענה של מלט הר טוב, Lafarge הצרפתית החלה לייצא בחודש יוני האחרון כמויות גדולות של מלט, בעקבות עודפי ייצור שהצטברו באחד ממפעליה ביוון: "חודשים ספורים לאחר הקמת חברת הר טוב החל הקונצרן Lafarge לייצא כמויות ניכרות של צמנט מהמפעל שלו ביוון לישראל, במחירים מגוחכים שאין למתלוננת סיכוי להתמודד איתם, שכן כיום מתקיים היצף מיוון בשיעור עצום של 147%.

"בשל המשבר הכלכלי ביוון חלה ירידה חדה בצריכת המלט המקומית ונוצרו עודפים של מלט שמפעל זה מבקש להיפטר מהם", טוענת מלט הר טוב בבקשה שהגישה למשרד הכלכלה: "תאגיד ענק זה יכול בקלות לחסל את חברת הר טוב הקטנה, וכך יקיץ הקץ על החלטת הממשלה לגרום לכך ששני יצרנים מקומיים יפעלו בישראל".

תמיכה מצד השלטון הטורקי

הבקשה הוגשה בידי צוות ממשרד עורכי הדין וייס ושות' ביחד עם עו"ד יעקב וינרוט, ונטען בה כי זאת הפעם השלישית ש-Lafarge מנסה להציף את השוק הישראלי במלט שמיוצר במפעליה השונים בעולם. בתחילת העשור הקודם קיים משרד הכלכלה (שנקרא באותה עת משרד התעשייה והמסחר) כמה חקירות היצף נגד הקונצרן והן הסתיימו בצעדי הגנה שונים מפני יבוא שאינו הוגן. על פי נתוני הר טוב, טון של מלט שמיובא באמצעות מספנות ישראל מ-Lafarge נמכר בארץ בכ-260 שקל, בעוד שטון של מלט שיוצר באתר שלה שליד בית שמש נמכר בכ-300 שקל.

במקביל ליבוא של מלט יווני בניחוח צרפת, החלה גם היצרנית הטורקית Sonmez Cimento למלא את ישראל במלט מתוצרתה. לטענת עורכי הדין של הר טוב, היצרנית הטורקית שייכת לאחת מהתשלובות התעשייתיות הגדולות בטורקיה והיא נהנית, ככל הנראה, גם מתמיכת השלטון הטורקי: "עודפי הייצור בטורקיה משמעותיים אפילו יותר מאלו של יוון", טוענת מלט הר טוב בבקשה: "על פי דיווחי היצרנים המקומיים, עודף זה עומד על יותר מ-15 מיליון טון, פי שניים מכל תצרוכת המלט של מדינת ישראל ועשוי לגדול בשנים הקרובות בשל הגדלת כושר הייצור של משאב זה בטורקיה".

לפי מלט הר טוב, טון של מלט נמכר ביוון ב-94.3 דולר, בזמן שאותו מוצר בדיוק נמכר בישראל בכ-80 דולר בלבד. טון של מלט המיוצא לישראל מטורקיה, כך לפי מלט הר טוב, נמכר בארץ ב-69.8 דולר.

במלט הר טוב מגייסים שורה של הסברים להתנפלות של היצרנית הצרפתית ושל זו הטורקית על השוק הישראלי: עודפי ייצור שמקורם בירידות חדות בביקוש בשווקים אחרים במזרח התיכון, כמו סוריה ועיראק, שכן בשנים האחרונות מדינות אלה עסוקות יותר בהרס מאשר בבנייה; המצב הכלכלי ביוון, שהוביל להאטה בענף הבנייה ולהצטברות של כמויות גדולות של מלט שחלקים מהן מופנים בחודשים האחרונים לישראל, שתמיד תמצא מה לעשות עם מלט.

לפי מלט הר טוב, מצב המחירים הנוכחי בשוק הצמנט אינו מותיר מקום לספק שאכן מדובר בייבוא של מלט בהיצף: במצב כזה למדינה עומדים הכלים לרסן או למנוע היצף, שנחשב לסחר בלתי הוגן שיש בו כדי להפר אמנות בינלאומיות בתחום - כדי להגן על התעשייה המקומית ועל התעסוקה: "גילם הממוצע של עובדי המפעל הוא 51, ואם הם ייפלטו מהמפעל - יקשה עליהם למצוא עבודה אחרת", מזהירה מלט הר טוב בבקשה שהגישה לממונה על היטלי הסחר: "רוב העובדים גרים ביישובים חלשים כמו בית שמש, רמלה ומקומות אחרים. אם המפעל ייסגר - הפגיעה הכלכלית והחברתית ביישובים אלה תהיה גדולה".

נוכח טיעונים כאלה, הכלי העיקרי שעומד לרשות המדינה בבואה למנוע היצף הוא היטל שישלם מייבא הטובין, ומעקר למעשה את האטרקטיביות הכלכלית שביבואו.

זה נשמע פשוט, אבל בפועל הכרזה על היצף נעשית בתום חקירה שנמשכת חודשים ארוכים, לפעמים יותר משנה, וכרוכה בשימועים, בניתוח מגמות בשווקים בעולם, בקבלת תגובות מהגופים המעורבים, ולאחר מכן באישורם של שר האוצר ושל שר הכלכלה והתעשייה. באמצע, וזה לא דבר נדיר, סוגיות כאלה מתגלגלות גם לפתחם של בתי משפט, בתי מחוקקים, לוביסטים, עיתונאים ומה לא.

משרד הכלכלה סירב לאשר או להכחיש כל הליך שמתקיים בנושא זה, ומשם נמסר כי: "על פי חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה לא ניתן לפרסם את דבר הגשתה של תלונה, אלא אם החליט הממונה על פתיחה בחקירה".

בשיחה עם "גלובס" שפך עו"ד וינרוט אור על התשובה העמומה של משרד הכלכלה: "אין ספק שמתקיים כאן היצף ואפשר לבדוק את מחירי המכירה של יבואני המלט בשוק הישראלי. בינינו לבין המדינה יש ויכוח אחר, שכן היא מעמידה תנאי שלפיו חקירה בנושא תיעשה רק אם 25% מהחברות שפעילות בשוק זה מסכימות עם תלונתה של הר טוב.

"אנחנו לא יכולים לפנות לטובת עניין זה לנשר, שהיא מתחרה של הר טוב ולה בכלל יש אינטרסים הפוכים לגמרי. כיצד המדינה מצפה שנביא את הסכמת נשר לחקירה כזאת, כשנשר בעצמה מחזיקה במניות במספנות ישראל (באמצעות משאב - י.א) ומספנות ישראל לוקחת חלק ביבוא הבעייתי הזה? זה דבר קשה להבנה, זה הזוי לגמרי", אומר.

- אז מה קורה פה, בעצם? הרי המדינה היא שרצתה תחרות בשוק המלט.

"המדינה עושה דבר והיפוכו: מחד היא עשתה רפורמה כדי לעודד תחרות בשוק המלט, קמה חברה בניסיון לייצר תחרות וכעת החברה הזאת נחנקת מחמת יבוא בהיצף - אבל המדינה לא מגנה עליה. זה מצב הזוי. אני לא יודע אם יש דרך טובה יותר כדי להגדיר זאת".

לדברי עו"ד וינרוט "אנחנו בעד תחרות, מלט הר טוב גם קמה בשם התחרות, אבל התחרות צריכה להיות בריאה וחוקית", אומר ומוסיף: "ועדת הרשקוביץ, שבחנה את התחרות בשוק המלט, הגדירה את הענף כאסטרטגי, חיוני וקריטי לישראל, וקבעה כי לפחות 80% מענף המלט בארץ צריך להיות מבוסס על ייצור מקומי".

סופרים את הכסף שאין

בזמן שעו"ד וינרוט מזהיר מפני "ההשלכות ההרסניות" בעקבות גרירת הרגליים של המדינה נוכח הסחר הבלתי הוגן לכאורה בשוק המלט, בחברת המלט הצעירה מבית שמש כבר סופרים את הכסף - שלא נכנס אליה.

הר טוב היא הראשונה להיפגע מתנאי שוק כאלה, אבל כשהגשם יורד - הוא יורד על כולם והוא עשוי להשפיע גם על נשר: "עם מחירי הפסד אף אחד לא יכול להתחרות", אומר בכיר בענף שמצוי היטב גם במצוקה שבה נמצאת מלט הר טוב: "בחודשים האחרונים יותר ויותר לקוחות עוזבים את החברה, והמנהלים שלה מרגישים את זה בירידה במכירות ובתוצאות הכספיות.

"בהחלט ייתכן מצב שבו הימשכות של מציאות שוק כזאת תוציא את הר טוב מהמשחק. מוטב שהמדינה תחליט כבר עכשיו, אחת ולתמיד, מה היא רוצה מעצמה: שוק מלט שיהיה מבוסס על יצרנים מטורקיה ומיוון ועל יצרן מקומי שצמצם בעקבות דרישתה את יכולות הייצור שלו - או לשמר את הרפורמה שהיא בעצמה יזמה והובילה. אי אפשר גם וגם".