כסף מזבל: אגרה חדשה מעוררת סערה במגזר העסקי

מאבקים בין המגזר העסקי לבין משרדי הממשלה בכל הנוגע לתקנות חדשות או להיטלים, מסים ואגרות אינם דבר חדש, אבל בשבועות האחרונים סוערות הרוחות בנוגע לאגרה חדשה שצפויה להיכנס לתוקף בשנת 2017 מתחת לרדאר הציבורי - אגרה על פינוי אשפה מבתי עסק.

תכליתה של האגרה החדשה להפריד את איסוף האשפה הקיים היום בין משקי בית רגילים לבין בתי עסק, המייצרים כמות נכבדת של אשפה, ולגבות על "האשפה העסקית" תשלום נוסף.

כאן בדיוק נמצא המוקש - לא ברור מי יצטרך לשלם את האגרה החדשה, מה יהיו הקריטריונים, וכיצד יבחינו בין מיקומים שונים. משרדי הממשלה מודים שהפרטים אינם סגורים ושהעבודה נמשכת, אולם באיגוד לשכות המסחר טוענים כי כל המהלך אינו תקין מכיוון שבממשלה לא מתייעצים עם נציגי העסקים טרם קביעת הקריטריונים.

לטענתם, בהתאם לאמות מידה הנוכחיות המהלך ייקר את התשלומים לבעלי העסקים בשיעור של 10%-20%. במונחים כספיים מדובר בעלות שנתית של בין 1.5 מיליארד שקל ל-2.5 מיליארד שקל למגזר העסקי, מעבר למס הארנונה הקיים.

"עסקים רבים לא יכלו לספוג עלות נוספת זו", טוענים באיגוד, "והיא ככל הנראה תגולגל לצרכנים. מצד אחד הממשלה נאבקת כדי להוזיל את יוקר המחיה ומצד שני היא מעלה את העלויות בדלת האחורית".

בין היתר הם טוענים כי כיוון שהחישוב נעשה על בסיס פסולת ביתית - בעוד שהכוונה היא לקבוע אמות מידה לפסולת עסקים - הרי שהתייחסות למספר העובדים אינה תמיד רלוונטית. זאת ועוד, באגרת הפסולת לא נקבעו הבדלים בין סוגי עסקים, למשל חנות בקניון לעומת חנות ברחוב, ואילו הארנונה דווקא מבחינה ביניהם.

"לאפשר שימוע נרחב"

"אני פונה אליכם בבקשה לקיים דיון שקוף ומעמיק בנושא אמות מידה לאגרת אשפה עם כלל נציגי המגזר העסקי", כתב לאחרונה אוריאל לין, נשיא איגוד לשכות המסחר, לשר הפנים אריה דרעי ולשרת המשפטים איילת שקד. עוד במכתב: "נוכח החשיבות הציבורית כבדת המשקל שיש לאמות המידה והשלכותיה על עלויות המגזר העסקי נבקש לאפשר שימוע ציבורי נרחב יותר לכלל הסקטור העסקי על מנת שנעביר את הערותינו, לרבות חוות דעת מתאימות".

בנייר העמדה שצורף לאותו מכתב מפורט כי הטיוטה הקיימת לאמות המידה לאגרה החדשה עשויה לפגוע בעסקים רבים.

באיגוד לשכות המסחר מדגישים כי הם לא מתנגדים עקרונית לקביעת אמות מידה שונות לאשפה ביתית ולאשפה עסקית, אבל הם מבקשים לדחות את כניסת המהלך לתוקף בכמה חודשים עד שיתקיים שימוע ציבורי.

ישראלה מני, סמנכ"ל כלכלה באיגוד לשכות המסחר, מוסיפה: "לא קראו לאף אחד להתייעצות וזה לא תקין. אנחנו מבקשים כמה חודשים ללמוד את הנושא, לאפשר לנו לשאול את העסקים ולהבין מה ההבדל בין פריפריה למרכז, מה דינו של עסק שנמצא מתחת למגורים או שנמצא במקום אחר. רק הידברות נכונה ואמיתית תוביל לאמות מידה נכונות. בסופו של דבר העסקים עצמם יודעים הכי טוב מה היקפי האשפה, ומה העלות בפועל".

הכוונה המקורית היתה שהאגרה החדשה תיכנס לתוקפה כבר בתחילת השנה הנוכחית, אולם הדיונים בקביעת אמות המדינה לא הסתיימו ו-2017 נפתחה ללא הגזירה החדשה. כפי שניתן ללמוד מתגובות המשרדים המעורבים, הנושא עודנו בדיונים ומתן האפשרות לשילוב והתייעצות של כלל הגורמים עדיין רלוונטית. קביעת הקריטריונים והפרטים נעשית כעת במשרדי הפנים והמשפטים, והיא פרי פסיקות של בית המשפט מהשנים האחרונות שהתייחסו לנושא זה בדיוק בערים יבנה וחולון, שביקשו להטיל את האגרה במסגרת חוק עירוני.

ממשרד המשפטים נמסר כי "כבר בשנת 2016 אושרה גביית אגרת פינוי פסולת עסקית עודפת בשתי רשויות מקומיות, מכוח חוקי עזר זמניים. ניתנה לרשויות ארכה בת חצי שנה, עד אמצע שנת 2017, כדי לאפשר תקופת התארגנות. במקביל, בימים אלה נעשית עבודת מטה במשרד המשפטים בשיתוף כלל הגורמים המקצועיים כדי לגבש אמות מידה ברורות לחקיקה שתסדיר גביית אגרה בגין פינוי פסולת עסקית עודפת, בהתאם להלכה שנקבעה בפס"ד עליון".

ממשרד הפנים נמסר כי "מדובר באגרה לפינוי פסולת עודפת. משרד הפנים החל בעבודת מטה בשיתוף המשרד לאיכות הסביבה לקביעת קריטריון הולם להבחנה בין פסולת בסיסית, המכוסה בתשלום הארנונה, לבין פסולת אחרת. זאת, בעקבות פסק דין בנוגע לחולון שקבע כי יש לקבוע אמות מידה שיקלו על עריכת חוקי עזר בנושא. לאור מורכבות הנושא והתייעצות עם הגורמים הרלוונטיים בפני המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, טרם נקבעו אמות מידה מוסכמות ועבודת המשרד בנושא ממשיכה".