"ברגע שנפסיק לצמוח, העניין הבינלאומי בנו פשוט יעבור"

ביולי 2015 הודיע פרופ' יוג'ין קנדל לראש הממשלה בנימין נתניהו על רצונו לסיים את תפקידו כיו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, תפקיד שאותו מילא במשך שתי קדנציות. בניגוד לספקולציות שהופרחו אז באוויר, על כוונות להצטרף למגזר העסקי או הפיננסי, בחר קנדל לנהל את עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, גוף שכל תכליתו קידום החדשנות הישראלית בעולם.

- פרופ' קנדל, מה סוד החדשנות הישראלית?

"יש שני סוגי חדשנות. סוג אחד זה חדשנות של אבולוציה, של איך אתה מייצר יותר עם אותם המקורות. סוני, למשל, התחילה מייצור סירים חשמליים לבישול אורז. מזה הם עברו למוצרי חשמל ומשם למוצרי אלקטרוניקה. זה תהליך שהיה מאוד נפוץ במדינות המתועשות הגדולות - יפן, גרמניה וארה"ב ממש נבנו בדרך הזו.

"היזמות הזו פורחת בתנאי יציבות, כי אם העולם משתנה כל הזמן, אז הידע שנצבר במהלך השנים הופך מהר מאוד ללא רלבנטי.

"ישראל מצטיינת בסוג השני של החדשנות, שהיא יותר חדשנות של רבולוציה: איך אתה מתמודד במצב שבו המציאות משתנה, ואין הרבה ערך למה שעשית קודם.

"למשל, בעולם התחבורה, לאחר המצאת המכונית, כשהעגלות הפכו פתאום לא רלבנטיות. סוג החדשנות הזה דורש מיומנויות שונות לגמרי מהסוג הראשון. קודם כל הוא מחייב להפנים שהמציאות השתנתה. יש סיפור מפורסם על מנהל בכיר ב-IBM שהעריך בשנות ה-80 שהעולם לא יצטרך יותר מאלפיים מחשבי מיינפריים גדולים.

"אנחנו היהודים העם הכי מתאים לסוג הזה של חדשנות, פשוט כי עברנו מסלול הכשרה של אלפיים שנה, של איך לזהות את השינויים. מי שלא זיהה פשוט לא שרד. אבל לא מספיק לזהות צריך גם לדעת לפתח כלים להתמודדות. אנחנו בישראל התאמנו את עצמנו לעולם החדש, זיהינו את ההזדמנויות, הפגנו תעוזה ולקחנו סיכונים, ואי אפשר להתעלם גם מכך שהיה לנו מזל".

"הגיע לתודעה בזכות ספר"

Start-Up Nation Central הוא גוף ללא כוונת רווח שהוקם לפני ארבע שנים על-ידי המשקיע היהודי אמריקאי פול זינגר, לאחר שקרא את הספר Start-Up Nation (אומת הסטארט-אפ) של העיתונאי סול זינגר שיצא לאור ב-2009. זינגר, מיליארדר שעשה את הונו בקרנות גידור, אינו משקיע כלל בישראל, אך בשנים האחרונות התחזקה אצלו התודעה היהודית-ציונית.

"זינגר החליט שהדרך שלו לעזור לישראל היא לא ליצור משהו חדש, אלא לפתח משהו שכבר קיים כאן הרבה שנים, ושהגיע לתודעת הציבור בזכות הספר", אומר קנדל. זינגר תומך בגוף שנקרא "גבהים", שעוזר לעולים חדשים להיקלט בישראל, ובגופים כמו Israeli Tech Challenge, אך הוא מוכר בעיקר כתורם לנושאים שקשורים בחיבור צעירים לזהות היהודית ולגופים העוסקים בחיזוק הקשרים בין ישראל לעולם.

מדובר בין היתר ב-Israel & co - גוף שמסייע לסטודנטים, לאו דווקא יהודים, מאוניברסיטאות מובילות בארה"ב, המבקשים להגיע לביקורים קצרים בישראל.

לצד סין, יפן והודו, הפכה ישראל בשנים האחרונות לאחד היעדים האטרקטיביים ביותר לביקורים כאלה של סטודנטים, מתחומי המשפט, ממשל, מנהל עסקים ואפילו טכנולוגיה - מהרווארד, MIT, שיקגו, נורת'ווסטרן ו-UCLA, המבקשים ללמוד על הכלכלה המקומית.

לדברי קנדל, שליש מהסטודנטים בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת MIT ביקרו במסגרת התוכנית הזו בישראל. נוסף על כך, זינגר תומך בגופים שנאבקים ב- BDS ובתנועות האנטי-ישראליות בקמפוסים בארה"ב.

"זינגר החליט שהוא רוצה לעשות משהו שיחזק את החדשנות הישראלית", אומר קנדל, "כי הוא רואה בחדשנות שהתפתחה פה את היתרון היחסי של ישראל בפיתוח כלכלת ישראל, וגם בתדמית של ישראל בעולם.

"זה לא פשוט להסביר לאנשים שזה גוף פילנתרופי במאה אחוז, שתומך בתעשייה שלמה שהיא למטרות רווח. יש גופים כמו לשכות מסחר שמוקמים על-ידי גופים עסקיים, אבל כאן זה פילנתרופיה שמקדמת מגזר עסקי, וזה די נדיר, אבל יש לזה היגיון, כי לעומת ענפים אחרים שיש בהם גופים עסקיים גדולים פה (בתחום החדשנות), יש הרבה מאוד גופים עם אינטרסים שונים".

- מה בעצם המטרה של Start-Up Central?

"הרעיון הוא איך אנחנו יכולים לעזור ל-Innovation eco-system, או למערכת האקולוגית של החדשנות הישראלית, לגדול ולהתפתח. המטרה היא לא לסייע ליזם כזה או אחר, אלא לראות את כל המערכת צומחת, על כל ה-5,700 חברות, ה-Hubs, האוניברסיטאות, מרכזי המו"פ של התאגידים הבינלאומיים וגופי המשקיעים".

דרך הפעולה של ה-SNC ( Start-Up Nation Central) היא בשלושה מסלולים. הראשון הוא בניית מרכז ידע עדכני על סביבת החדשנות הישראלית, על כל אלפי הגופים השונים שפועלים בה. מעבר למעקב שוטף עוסקת SNC גם עוסקת במחקר, במטרה להבין את הבעיות, האתגרים וההזדמנויות של התחום.

- במסלול השני משתמשת SNC בידע על החדשנות כמנוע שיכול לייצר פתרונות לבעיות אקטואליות בענפים כמו חקלאות, מים, תקשורת וביטוח.

"רוב הבעיות הגדולות הן לא בישראל אלא בעולם", אומר קנדל, "אז אחד הדברים שהמערכת הזאת צריכה זה חיבור לבעיות, וכשהיא פותרת אותן היא מייצרת ערך. אנחנו עושים את הפיתוח העסקי - אבל לא לחברה ספציפית אלא לכל המערכת".

- באלו דרכים אתם מייצרים חיבורים כאלה?

"במספר מסלולים. המסלול הראשון הוא דאטה בייס חינמי בשם Start-up Nation Finder, שמהווה שער לחדשנות הישראלית, שאפשר להיכנס אליו מכל מחשב בעולם. הגענו השנה למיליון עמודים שנצפו בדאטה בייס - זה אולי חמש דקות בקנה מידה של אתר כמו גוגל, רק שהאתר שלנו פונה לקהל יעד מאוד ממוקד.

"רק לאחרונה נפגשנו עם מנהלים בכירים בתאגיד גלובלי גדול שהגיעו לביקור כאן ותוך כדי הביקור הודיעו על השקעות בחברות ישראליות. כששאלנו אותם איך הם הגיעו בדיוק לחברות שרצו, הם סיפרו לנו בהתלהבות על "אתר שנקרא Finder". ביום אחר קפץ אלינו משקיע ארגנטינאי שסיפר שפתח עסק על-בסיס הדאטה בייס שלנו. הוא סוקר את המאגר שלנו, ומחבר חברות שצריכות טכנולוגיה בארגנטינה לחברות טכנולוגיה בישראל שמופיעות במאגר".

- וזה לא מפריע לכם שמישהו גוזר קופון על העבודה שלכם?

"שיהיה לו לבריאות - אנחנו בעד. את העבודה שאותו מתווך עושה עם חברות קטנות אנחנו עושים בעצמנו עם החברות הגדולות בעולם. אנחנו מזהים חברות שיכולות להתאים, ומציעים להן שנעבוד עבורן וננסה לזהות בישראל פתרונות לבעיות שיש להן".

- החברות לא חוששות לחשוף בפניכם מידע עסקי?

"אנחנו לא מבקשים מידע עסקי אלא את הצרכים. יש לנו מוניטין טוב, ואנחנו מאוד דיסקרטיים. היתרון שלנו הוא שאנחנו לא רוצים כסף - וזה משכנע גם חברות שלא התכוונו מלכתחילה להשקיע בישראל.

"אנחנו מארגנים להם מה שאנחנו קוראים Engagement - מסבירים להם על ישראל, באילו תחומים אנחנו חזקים, ואז מביאים להם מומחים ענפיים שרלבנטיים לענף שלהם, ומציגים להם דוגמאות של חברות מקבילות שהצליחו.

"אנחנו דורשים מהם שני דברים: שיבוא לכאן מישהו בכיר, שיכול לקבל בעצמו החלטות, ולא אחד שצריך לשכנע אחרים בתוך החברה, ודבר שני, שהם ינסו לתת לחברות כאן תובנות לגבי הענף שלהם, כדי שנוכל לתת את זה לחברות.

"ב-2015 ו-2016 עשינו 40 מפגשים כאלה בכל שנה. הבאנו לכאן בנקים וחברות ביטוח מהגדולות בעולם, חברות פארמה, משקיעים גדולים, קמעונאים גדולים, אגרו, מכוניות וגופים ממשלתיים... לרוב אנשים יוצאים מכאן עם תובנה הרבה יותר טובה עם מה קורה בישראל מבחינת חדשנות - ועם התפעלות".

- ממה הם מתפעלים כאן?

"הם מתפעלים מהרעיונות, מהאנרגיה, מהמגוון. היה כאן אחד מיצרני מוצרי הצריכה הגדולים בעולם, שבא לבדוק שיש כאן יכולות סייבר, והראינו לו מה יש כאן חוץ מסייבר - והוא יצא מכאן בהלם, ואמר: 'אני חוזר חזרה לפה עוד כמה חודשים'".

- הסייבר הוא הקלף הכי חזק שלנו היום בעולם בתחום החדשנות?

"בסייבר אנחנו מעצמת על. ב-2015, בין 5% ל-10% מכל תוצרת הסייבר בעולם הופקה בישראל, וכמעט 10% מההון סיכון. אנחנו אחד משלושת השווקים הגדולים בעולם אבסולוטית, ותוצר הסייבר של ישראל עבר את התוצר של התעשייה הביטחונית.

"בשאר התחומים זה בעיקר נישות. אנחנו חזקים במערכות תקשורת, בביג דאטה, בחקלאות, במים, בפינטק יש מעל 400 חברות שפועלות כאן, וחברה ישראלית זכתה ממש לאחרונה בפרס ראשון בתחרות חברות פינטק בסינגפור, בזיהוי משתמשים מרחוק. תחומים נוספים הם מדיה חברתית, פרסום, גיימינג ובריאות דיגיטלית".

- איך הופכים למעצמה בתחום? בין התחומים שמנית יש כאלה שלא נחשבו למומחיות ישראלית .

"תחומים מתפתחים מביקושים או מיכולות. הבריאות הדיגיטלית התפתחה בזכות הביג דאטה והחיישנים. הביג דאטה מגיע ממערכת הביטחון. בחקלאות יש לנו מסורת של המצאות - מכון וולקני והפקולטה לחקלאות - אבל שילבנו את זה עם חיישנים ומזל"טים, שמאפשרים לעשות אופטימיזציה של המים והשדות בחקלאות".

המסלול השלישי: האקדמיה

המסלול השלישי, לצד מסלול ה-Finders ומסלול ה- Engagement, הוא המסלול האקדמי. מדובר בשיתופי פעולה בדאטה ובחשיפת חברות לחוקרים. זהו מסלול יחסית מוגבל, אבל הוא בעצם "שלח לחמך", כי הוא חושף שכבות של סטודנטים לישראל.

- נוסף על חיבור עם האקדמיה, עוסקת SNC בחיבור בין מדינות, כשכאן הרעיון הוא לחבר מדינות למודל בסטארט-אפ ניישן הישראלי.

"אנחנו לא משרד החוץ, אבל אנחנו מנסים קואליציות של ממשלה-תעשייה-מלכ"רים משני הצדדים, כדי לנסות לייצר כמה שיותר חיבורים", אומר קנדל.

- האם ישראל נחשבת בעולם ל-מכה של החדשנות?

"כן, אבל צריך לוודא שהמכה לא תהיה ריקה".

- כלומר?

"כמעט כל יום מגיעות לכאן משלחות שבאות לעשות סקאוטינג מאוד אגרסיבי. אפשר לדבר על החדשנות הישראלית במונחים של כדור-פורח, שמרחף למעלה - המימון והלקוחות הם בעיקר בחו"ל. העובדים יכולים לעבור בקלות יחסית למקומות אחרים בעולם.

"לכדור הפורח הזה יש תלות מאוד קטנה במדינה ובמשק, וזה מגביר את הסכנה שהחוטים הקושרים את הכדור לקרקע ייקרעו יום אחד, והוא יתעופף הלאה - לברלין, ללונדון לסידני, לסינגפור ולעמק הסיליקון.

"לכן, הפן השני של הפעילות שלנו הוא בחיזוק החיבורים בין סביבת החדשנות למשק הישראלי. זה אומר, למשל, להשתלב במאמץ הממשלתי להגדיל את היצע כוח האדם המיומן, לאור המחסור הגדול שיש היום בעובדים, בתחומים כמו תכנות והנדסת מחשבים. נכון להיום, ככל שאנחנו עושים יותר, כך הביקוש גדל, ואנחנו נאלצים לדחות המון פניות מצד גופים בינלאומיים".

- ההצלחה הזו של החדשנות הישראלית היא טרנד, או משהו בר-קיימא?

"זה בעיקר תלוי בנו. העולם משתנה כל הזמן בגלל הטכנולוגיה, הגלובליזציה והדמוגרפיה - כל זה מייצר שינויים דרסטיים. אפריורית יש לנו יתרון גדול בלהתאים את עצמנו - ואנחנו צריכים לנצל אותו. אבל זה לא אומר שאין לנו הרבה מאוד מתחרים.

"אחת הבעיות שיצרנו לעצמנו היא שהראינו לעולם שאפשר לייצר מערכת אקולוגית חיה, בועטת וצומחת במהירות באמצע המדבר. לכן מדינות אחרות אומרות שאם הם (הישראלים) יכולים, אז גם אנחנו יכולים.

"יש היום Hubs בשטוקהולם, בברלין, בסינגפור, בניו יורק, בקולומביה ובצ'ילה - בכל המקרים האלה מדובר באנשים שבאו אלינו, למדו, הבינו את הפרינציפ, והם מנסים להעתיק את המודל שלנו.

"ברור שרבים מהם ייכשלו בדרך, אבל יהיו כאלה שיצליחו. לכן, אם נעמוד במקום נהפוך לחדשות האתמול. מה שחשוב להבין הוא, שכדי להישאר במקום עלינו לגדול ולצמוח כל הזמן - כי ברגע שנפסיק לצמוח, העניין הבינלאומי בנו פשוט יעבור למקום אחר".