מחרתיים ייפתח פורום דאבוס: האליטות יתמודדו עם טראמפ

הכלכלה העולמית במצב טוב מכפי שהייתה זה שנים. שוקי המניות פורחים, מחירי הנפט עולים שוב והסיכויים להאטה כלכלית דרסטית בסין - החשש הגדול לפני שנה - פחתו מאוד. ובכל זאת, כאשר מנהיגי עולם, מנכ"לים ובנקאים בכירים מגיעים לעיירת הסקי האלפינית דאבוס לרגל הפורום הכלכלי העולמי השנתי, מצב הרוח רחוק מלהיות חגיגי.

מתחת לשכבת האופטימיות המתחייבת טמונה חרדה עמוקה מפני אקלים פוליטי רעיל יותר, ותחושה עמוקה של חוסר ודאות, כתוצאה מכניסתו לתפקידו השבוע של נשיא ארה"ב הנבחר דונלד טראמפ, שיושבע לתפקיד ביום האחרון של הפורום בדאבוס, יום ו' הקרוב.

בשנה שעברה, הקונצנזוס היה שלטראמפ אין סיכוי להיבחר. ניצחונו, פחות מחצית שנה אחרי הצבעת הברקזיט בבריטניה, היווה סטירת לחי לכל העקרונות שהאליטות בדאבוס רואות בהן את קודש הקודשים - מהגלובליזציה והסחר החופשי עד רב-תרבותיות.

טראמפ הוא התגלמות הזן החדש של הפופוליזם שמתפשט ברחבי העולם המפותח ומאיים על הסדר הדמוקרטי-ליברלי הפוסט מלחמתי. עם בחירות בהולנד, צרפת, גרמניה ואולי גם איטליה השנה, העצבנות בקרב באי דאבוס השנה היא מוחשית.

"בלי קשר לאיך שאתה רואה את טראמפ ואת עמדותיו, בחירתו הובילה לתחושה עמוקה של אי ודאות, והיא מטילה צל ארוך על דאבוס", אמר ז'אן-מארי גואנו, מנכ"ל Crisis Group, מכון חשיבה לפתרון משברים.

מואיז נעים מקרן קרנגי לשלום בינלאומי היה בוטה עוד יותר: "יש קונצנזוס שמשהו ענק מתרחש, בקנה מידה עולמי ובמובנים רבים חסר תקדים. אבל אנחנו לא יודעים מהן הסיבות, ולא איך לטפל בזה".

נושאי הפאנלים של הדיונים בדאבוס, שיתנהלו ב-17-20 בינואר (ימי ג'-ו'), משקפים בהחלט את אי הוודאות החדשה: "לחוצים וכועסים: איך לפתור את משבר מעמד הביניים?", "פוליטיקה של פחד ומרד הנשכחים", "סובלנות בנקודת מפנה" ו"העידן שאחרי האיחוד האירופי".

גם רשימת הנוכחים השנה מלמדת הרבה. הכוכב העליון יהיה שי ג'ינפינג, הנשיא הסיני הראשון שמגיע לדאבוס. נוכחותו נתפסת כאיתות למשקלה העולה של סין בעולם כאשר טראמפ מבטיח גישה בדלנית יותר של "אמריקה תחילה" ואירופה עסוקה בבעיות שלה, מברקזיט עד הטרור.

גם ראשת ממשלת בריטניה, תרזה מיי, שבחלקה נפלה המשימה הסבוכה של הוצאת מדינתה מהאיחוד האירופי, תהיה שם. אבל אנגלה מרקל, הקנצלרית הקבועה שהמוניטין שלה - של מי שמייצגת הנהגה יציבה ואחראית - היה מתאים למוטו העיקרי של הכנס, "הנהגה מגיבה ואחראית" (Responsive and Responsible Leadership), לא תגיע.

השאלה המרכזית אולי בדאבוס, שהיא ארבעה ימים של דיונים בפאנלים, ארוחות צהריים ומסיבות קוקטייל שעוסקים בנושאים מגוונים כמו טרור, בינה מלאכותית ואיכות חיים, היא אם המנהיגים מסכימים על הסיבות הבסיסיות לכעס הציבורי בבית, ומתחילים לנסח תגובה.

דוח של הפורום העולמי על הסיכונים העולמיים שפורסם לקראת הכנס מדגיש "אמון ציבורי פוחת במוסדות" ומציין שבנייה מחדש של אמון בתהליכים פוליטיים ובמנהיגים תהיה "משימה קשה".

גאי סטנדינג, שכתב כמה ספרים על "הפרולטריון החדש", מעמד האנשים חסרי הביטחון התעסוקתי וההכנסה היציבה, מאמין שיותר אנשים מתחילים להבין שהקפיטליזם של השוק החופשי טעון שיפוץ כללי - כולל אנשים שהיו ראשי הנהנים ממנו.

"הטיפוסים בתאגידים שהם מהזרם המרכזי לא רוצים את טראמפ ואת הסמכותנות של הימין הקיצוני", אמר סטנדינג, שהוזמן לדאבוס בפעם הראשונה. "הם רוצים כלכלה עולמית בת קיימא שבה הם יכולים לעשות עסקים. אבל יותר ויותר מהם הם הגיוניים מספיק כדי להבין שהם הגזימו".

איאן ברמר, נשיא חברת הייעוץ האמריקאית לסיכונים פוליטיים Eurasia Group, לא כה בטוח בכך. הוא מתאר ביקור שערך לאחרונה במשרדי גולדמן זאקס בניו יורק שבו הוא ראה בנקאים "חוגגים במעליות" את הגאות בבורסות ואת הסיכוי לקיצוצי מס ודה-רגולציה על ידי ממשל טראמפ. גם מנכ"ל גולדמן, לויד בלנקפיין, וגם עמיתו בבנק ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, יהיו בדאבוס.

"אם אתה רוצה למצוא אנשים שיתאספו ויאמרו שהקפיטליזם מקולקל בבסיסו, דאבוס אינו המקום לחפש בו", אמר ברמר.

סומה צ'קרברטי, נשיא הבנק האירופי לשיקום ופיתוח (EBRD), מאמין ש"גרסה מודרנית של גלובליזציה" היא דבר אפשרי, אך מכיר בכך שזו תהיה התפתחות ארוכה. "ייקח זמן רב לשכנע הרבה אנשים שיש גישה אחרת. בינתיים לא צריך להשליך את התינוק עם מי האמבטיה", הוא אמר לרויטרס.

כמה משתתפים חוששים שקצב השינויים הטכנולוגיים והמבנה המורכב והמשולב של הכלכלה העולמית מקשים על המנהיגים לעצב אירועים ולשלוט בהם, שלא לדבר על כיול מחדש של המערכת העולמית.

המשבר הפיננסי העולמי של 2008-2009 ומשבר ההגירה של 2015-2016 חשפו את האימפוטנטיות של הפוליטיקאים, העמיקו את ההתפכחות הציבורית מאשליות ודחפו אנשים לזרועות הפופוליסטים שמציעים הסברים ופתרונות פשוטים.

הבעיה, אומר איאן גולדין, מומחה לגלובליזציה ולפיתוח באוניברסיטת אוקספורד, היא שבכה הרבה תחומים - משינויי אקלים עד רגולציה פיננסית - רק שיתופי פעולה רב-צדדיים יכולים להניב תוצאות. וזה בדיוק מה שהפופוליסטים דוחים.

"מצב הפוליטיקה העולמית הוא הגרוע ביותר זה שנים רבות", אמר גולדין. "כאשר אנחנו זקוקים ליותר תיאום כדי לטפל בנושאים כמו שינויי אקלים וסיכונים מערכתיים נוספים, אנחנו מקבלים יותר ויותר בדלנות".

למה דווקא דאבוס?

הטמפרטורה הממוצעת באתר הסקי הזה בינואר היא מינוס חמש מעלות. יש צורך לנסוע ברכבת במשך שעתיים מנמל התעופה הקרוב ביותר. אך לעיר הנופש השוויצרית יש עבר ארוך כמקום מפגש להחלפת רעיונות. במאה ה-19 התפרסמה דאבוס בזכות בתי המרפא שלה, שבהם חיפשו חולי שחפת, כולל סופרים, רפואה באמצעות האוויר הקריר והנקי. עלילת הרומן "הר הקסמים" של תומס מאן מ-1924, שבחן את התנגשות הרעיונות בתהליך המודרניזציה של אירופה, מתרחשת בדאבוס. באותו העשור נשא איינשטיין הרצאה בדאבוס במסגרת כנס פילוסופי. בידודו של האתר אמור לסייע למבקרים לראות אל מעבר לדאגות היומיום שלהם.

ב-1988, מנעה חתימת "הצהרת דאבוס" בידי יוון לטורקיה מלחמה בין שתי המדינות. ב-1992 לחץ נלסון מנדלה, ששוחרר מהכלא זמן קצר קודם לכן, את ידיו של נשיא דרום אפריקה פ.וו. דה קלרק, באחד מרגעי המפתח שבישרו את קצו של עידן האפרטהייד. GAVI, ברית עולמית לחיסון ילדים בחלקי העולם העניים היותר, הושקה בפרהסיה בדאבוס בשנת 2000.

עם זאת, כנס דאבוס נועד לשמש כפלטפורמה, כמאפשר ולא כעושה מעשים. זוהי דרך לכנס באותו החודש את כל האנשים שיכולים לעשות הבדל ושייתכן שלא היו נפגשים לולא דאבוס.