איך יודעים שנתניהו לחוץ? - כשהוא פונה אל ידידתו משכבר הימים: ההסתה.
היא מלווה את אותו בכל אשר יילך, והוא מציג אותה במיוחד כאשר הוא מרגיש את הקרקע רועדת מתחת לרגליו. נתניהו מלווה את אהובתו "הסתה" לאנשיו, כמו בנו יאיר ועורכי הדין הפועלים בשמו ובשמה, היודעים להשתמש בה לא פחות טוב ממנו.
כל מילה מתוזמרת
כשנתניהו הרגיש שהבחירות הולכות נגדו, הוא הרביץ הסתה מהסרטים נגד הערבים (הנוהרים באוטובוסים). עכשיו הוא משתמש בנושא הסתה אהוב נוסף, התקשורת. כל התקשורת נגדי, הוא מזמר לכל כיוון, כמו כנר על הגג.
הוא שוכח לציין את היוצאים מן הכלל, כמו "ישראל היום", "מקור ראשון", כמה תחנות רדיו דתיות ימניות, ערוץ 20 ועוד כהנה וכהנה. למה הוא שוכח שאלה מגוננים עליו בחירוף-נפש, גם לפעמים נגד העובדות והאמת?
כי הוא לא רואה באלה תקשורת. והוא צודק. אלה אמצעי תקשורת שנראה שכל מילה בהם מתוזמרת לטובת מי שהבעלים חפצים ביקרו.
בגלל זה נתניהו רוצה כל-כך את שירותיו הטובים של "ידיעות אחרונות". כל הסבר אחר אינו הגיוני.
הרי "ישראל היום" מתגאה שהוא היום העיתון הנפוץ ביותר. אז למה נתניהו צריך את חסדיו של עיתון שהוא פחות נפוץ מהביטאון שלו? מוזר, לא? אולי לא. אולי נתניהו מבין שעיתון שאינו מאמין בכוחו לגרום לאנשים לשלם עבורו, מטבע הדברים השפעתו קטנה יותר משל אחרים.
כשנתניהו אומר "התקשורת"
כלומר, כשנתניהו אומר "התקשורת", הוא מתכוון לכל אמצעי תקשורת שאינו רכושו של פטרונו שלדון אדלסון. והוא, ביבי, טוען כי יש "מסע תקשורתי מתוזמר כדי להפיל את ממשלת הליכוד בראשותי". במילים אחרות: "העיתונאים נוהרים להפיל אותי".
כמובן שמדובר בעוד קופירייט של נתניהו שאין בו שום אמת. האמת טמונה בשאלה: למה? למה אמצעי התקשורת שאינם קשורים לשלדון מבקרים את נתניהו בחריפות?
התשובה נורא פשוטה
התשובה, כמובן, היא נורא פשוטה: אנחנו דמוקרטיה, וכאשר אנשים חושבים שראש הממשלה מושחת וצריך ללכת - הם חייבים לומר ולכתוב זאת.
אין ולא היה מעולם בתקשורת "תזמור". כמו שהערבים לא נהרו. מה גם שכאשר נתניהו מציג את התקשורת כאיש הרע שלו, הוא "שוכח" את המשטרה והפרקליטות, שהם הגורמים הקובעים בפרשיותיו. אבל בהסתה כמו בהסתה, היא משחרת את עצמה מעובדות. בגלל זה נתניהו כל-כך מאוהב בה.
תלוי במנדלבליט
וגם בגלל שיש לו (עדיין?) ציבור קנוי, חלקו אספסוף, המוכן לקנות כל מילה היוצאת מפיו. האם המאהבת "הסתה" תעזור לנתניהו? - הרבה, אולי הכול, תלוי לא בתקשורת אלא ביועמ"ש מנדלבליט.