בנק הפועלים אינו הבנק היחיד המחזיק בשיעבוד על מניות קבוצת "ידיעות אחרונות". ל"גלובס" נודע כי לבנק דיסקונט יש שיעבוד על 7.5% ממניות "ידיעות אחרונות", שמוחזקות על-ידי משפחת יודקובסקי (יורשי דב יודקובסקי ז"ל).
לפי הערכות, השיעבוד נעשה בעקבות הלוואת נון-רקורס (ללא חזרה ללווה) שנטל יודקובסקי ז"ל בשנת 1999 מהבנק לרכישת חלק מהמניות שנמכרו על-ידי עודד מוזס. על-פי הערכות, לבעלי המניות הייתה זכות סירוב לרכישת מניותיו של עודד מוזס; ויודקובסקי, שהחזיק אז קצת פחות מ-10%, החליט לרכוש 7.5% נוספים מהמניות וכך הגיע לאחזקה של כ-17% ממניות "ידיעות אחרונות" (ראו חלוקת בעלי המניות בגרף מצורף).
בעלי המניות בקבוצת ידיעות אחרונות
המשמעות היא ששני בנקים, פועלים ודיסקונט, מחזיקים בשיעבוד על למעלה מ-40% ממניות "ידיעות אחרונות", לאחר שהפועלים מחזיק 34% ממניות פישמן בעיתון לאחר פשיטת-הרגל שלו.
על-פי הערכות, היקף המימון מבנק דיסקונט, שהיו"ר שלו כיום הוא יוסי בכר, עומד על עשרות מיליוני שקלים, וההלוואה לא נפרעה במלואה. כמובן ששווי המניות כיום נמוך משמעותית לעומת השווי בעת העסקה (כ-700-800 מיליון דולר), על רקע הירידה בשווי הקבוצה.
יחד עם זאת, כיוון שמדובר במניות מיעוט ב"ידיעות אחרונות", בנק דיסקונט לא ביצע כל הליך למימושן, וכנראה העדיף להמתין לעסקה גדולה יותר שתכלול מכירת מניות של שותפים נוספים, כדי שיוכל להצטרף ולקבל לפחות חלק מכספי ההלוואה. עסקה כזו, בין היתר עם המיליארדר לארי אליסון - על-פי פרסומים בתקשורת - לא התממשה בסופו של דבר.
המהפך שעשה דב יודקובסקי
דב יודקובסקי ז"ל, חתן פרס ישראל לתקשורת, היה למעשה הרוח החיה בהפיכת "ידיעות אחרונות" למעצמת תקשורת. הוא התקבל לעבודה בעיתון עוד בשנת 1948 על-ידי בן דודו, יהודה מוזס, סבו של ארנון (נוני) מוזס. בנו, נח מוזס, היה המו"ל של "ידיעות אחרונות" והעורך האחראי הראשון שלו במשך 46 שנה.
יודקובסקי, ניצול שואה ודמות מוערכת מאוד בעולם התקשורת, הביא את "ידיעות אחרונות" למעמדו הרם כעיתון של המדינה, היה האיש המרכזי בו ושימש כעורכו הראשי בין 1986 ל-1989. אלא שבמסגרת מאבקי כוחות עם נוני מוזס, הוא הודח מהדירקטוריון ועזב את העיתון בשנת 1989. בהמשך יודקובסקי עבר ל"מעריב", בתקופה שבה שלט בעיתון רוברט מקסוול.
לאחר רכישת "מעריב" על-ידי משפחת נמרודי ב-1992, עזב יודקובסקי את "מעריב" ופרש מהעבודה העיתונאית. הוא הקים את בית הספר לעיתונות "כותרת" ועמד בראשו, ובמקביל נותר בעל מניות ב"ידיעות אחרונות", שכאמור הועברו לאחר מותו, בדצמבר 2010, לבתו, אתי יודקובסקי-ליבר. בעלה של יודקובסקי-ליבר, דוד ליבר, משמש כיום כדירקטור ב"ידיעות אחרונות".
משפחת יודקובסקי נמצאת בסכסוך קשה עם בעל השליטה והמו"ל של "ידיעות אחרונות" ארנון (נוני) מוזס, עוד מהתקופה שמוזס הדיח את יודקובסקי מפעילות בעיתון לפני למעלה מ-25 שנה.
מוזס חיפש רוכש להחזקות פישמן
במקביל להגדלת החזקותיה של משפחת יודקובסקי ב"ידיעות אחרונות", נכנס כשותף לעיתון אליעזר פישמן. לפני קרוב ל-20 שנה ביצע פישמן סדרת רכישות של מניות בקבוצת "ידיעות אחרונות" מידי משפחת מוזס והגיע להחזקה של כ-34% ממניות הקבוצה.
העסקאות נעשו לפי שווי גבוה מאוד של 700-800 מיליון דולר ומומנו על-ידי בנק הפועלים, כאשר החוב בגין אותן עסקאות עומד כיום על 1.1 מיליארד שקל.
פישמן אינו מסוגל לעמוד בפירעון החוב מזה זמן רב, אך בבנק הפועלים לא מיהרו לפעול למימוש ההחזקות. כעת, כאשר פישמן נמצא בהליך פשיטת-רגל בבית המשפט, ואף מונה מנהל מיוחד לנכסיו, צפויות המניות לעמוד למכירה.
ככל הידוע, בנק הפועלים לא ניסה לממש את המניות, אך בשנים האחרונות ניסה נוני מוזס, בעל זכות סירוב במכירת המניות, למצוא רוכש להחזקות של פישמן וכנראה גם למניות אחותו ג'ודי ניר-מוזס-שלום ומשפחת יודקובסקי.
במסגרת המשא-ומתן שניהל נבחנה האופציה כי מניות פישמן יימכרו ביחד עם ההחזקות של אחותו ג'ודי ניר-מוזס =-שלום (12%), ויימכרו ההחזקות של משפחת יודקובסקי, כך שהרוכש עשוי היה להחזקה של מעל 50% מהמניות ולמעשה להפוך לחלק מרכזי מגרעין השליטה. יחד עם זאת, לא ברור האם משפחת יודקובסקי הייתה שותפה למשא-ומתן שנוהל או שזה נוהל מאחורי גבה.
עם זאת, חשוב לציין כי למרות שלנוני מוזס יש כ-24% מהמניות המקנות דיבידנד, יש לו רוב מוחץ בדירקטוריון, כך שהוא היה ונותר כנראה האיש הדומיננטי בקבוצת "ידיעות אחרונות".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
