החשבת הכללית באוצר: לא להאריך הזיכיון של כיל לאחר סיומו

"קיום הליך מכרזי הוא הדרך הנכונה למימוש מקסימלי של חלק הציבור במשאבי הטבע באזור ים המלח" כך כותבת החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, במכתב שהעתקו נשלח הבוקר לשר האוצר משה כחלון. במכתב, הממוען ליו"ר ועדת תום תקופת הזיכיון יואל נווה, מודיעה עבאדי-בויאנג'ו כי השלימה את עבודתה בנושא הערכת שווי הנכסים של כיל  - אך היא משאירה את המשך הטיפול בנושא למחליפה, רוני חזקיהו, שייכנס בסוף החודש לתפקידו.

ברקע המכתב עומדת ציפייתה של כיל שהמדינה תאריך את זיכיונה לכרות משאבי טבע בים המלח בתום תקופת הזיכיון. למרות שהזיכיון הנוכחי מסתיים רק ב-2030 הודיעה כיל על עצירת השקעותיה בים המלח עד להתבהרות הנושא - הודעה שהתפרשה כניסיון של הקבוצה שבשליטת עידן עופר להפעיל לחץ על המדינה להאריך את הזיכיון.

עבודת החשבת הכללית שנערכה כשנתיים מציגה מתודולוגיה לחישוב שווי הנכסים שתעביר כיל למדינה בתום התקופה - בהנחה שהמדינה תידרש לשלם לכיל תמורתם. העבודה בנושא הסדר הנכסים היא מרכיב מהותי בהיערכות הממשלה לפקיעת הזיכיון - היערכות שאותה מרכזת הוועדה בראשותו של נוה.

כאמור עבאדי-בויאנג'ו בחרה שלא לפרסם את ממצאי עבודתה אלא להניח את הדוח על שולחנו של מחליפה בתפקיד חזקיהו. "לאור חילופי החשב הכללי הצפויים וכניסתו בקרוב לתפקיד של רוני חזקיהו, לאור העובדה שהחשב הכללי הבא יצטרך להוביל את עמדת האגף מול החברה, מול גורמי הממשלה ומול הציבור, ולאור מורכבות הנושא וגודלו - אני סבורה שלא נכון יהיה להעמיד את החשב הכללי הבא מול עובדה מוגמרת בהסדר הנכסים" כותבת החשכ"לית במכתבה.    

נציין כי במהלך קרוב לשש שנות כהונתה, עסקה עבאדי-בויאנג'ו בשש סוגיות מרכזיות הקשורות כיל: הסכם קציר המלח, עסקת מיזוג פוטאש כיל, בוררות התמלוגים, וועדת ששינסקי 2, סוגיית מניית הזהב ונושא הסדר הנכסים.

על-רקע מומחיותה העמוקה בנושא מפרטת עבאדי-בויאנג'ו במכתב סוגיות המחייבות לדעתה התייחסות מצד הוועדה, האוצר והממשלה כולה במסגרת ההחלטה על עתיד הזיכיון. מדובר בין היתר בשאלה האם לאפשר לגורמים זרים כמו חברת פוטאש להשתתף במכרז העתידי ובאיזה מעמד (שליטה, שותפות מיעוט וכו') בשאלת זכות הקדימה (זכות הסירוב) שיש לכיל על-פי סעיף 25 לשטר הזיכיון, בשאלת גורל הנכסים - האם להוציא גם אותם למכרז יחד עם הזיכיון העתידי, בסוגיות מיסוי והון חוזר ובנושא מניית הזהב שיש כיום למדינה בכיל - ובשאלה האם להעביר את המניה גם לזיכיון עתידי או להבטיח את זכויות הציבור בדרך אחרת.

עבאדי-בויאנג'ו אינה מפרטת כאמור את ממצאי עבודתה אך מציינת כי במהלכה עלו שאלות חשבונאיות ומשפטיות מורכבות. מדובר בין היתר בקושי להתייחס לנכסים בודדים ובעובדה שאורך חיי הנכסים עולה לעתים במידה משמעותית על אורך חייהם החשבונאי.