שטרום לבנק ישראל: "כיצד עולות הטענות על 'הנחתה'"

דרור שטרום, העומד בראשות ועדת שטרום, השיב היום לטענות בנק ישראל לפיהן נפלו פגמים בהליך חקיקת חוק שטרום בכנסת. "לא עולה על הדעת כי בהינתן העובדות והתהליך הארוך שנושא זה נדון בו - תעלה בפניך עתה, למעלה מחודש לאחר גמר הדיון בוועדה, עולה טענה כה חריגה שאינה מתיישבת באופן מוחלט עם התהליך שאירע בדיוני הוועדה בכנסת", כותב שטרום במכתב שהגיע לידי "גלובס".

נזכיר כי אתמול שלחה היועצת המשפטית של בנק ישראל טידה שמיר מכתב ליועץ המשפטי של הכנסת, ובו טענה כי: "ישנם פגמים מהותיים בהליך חקיקת הצעת חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל". שמיר התייחסה במכתב באשר להליך אישור סעיף read only (צפייה במידע פיננסי של הלקוחות ע"י צד שלישי) במסגרת חוק ועדת שטרום, אשר לדברי בנק ישראל עלולות להיות לו השלכות תקדימיות בסוגיית הפרטיות.
"הטענה כאילו סעיף הצפייה במידע פיננסי צצה רק ב'דקה ה-90' לדיוני ועדת הרפורמות בכנסת - אינה נכונה", כותב שטרום.
"גם בדיוני ועדת הרפורמות עלה הנושא שוב ושוב, אומץ על ידי חברי כנסת שונים, הוצע בנוסחים שונים ולבסוף - דווקא בשל הסתייגויות והערות בנק ישראל, נוסח ע"י משרד משפטים. מדובר אפוא בנושא שעלה מראשית התהליך, נדון שוב ושוב, וזכה לתמיכת הח"כים והתגבש", הוא מוסיף.
שטרום מציין כי עוד בחודש נובמבר הוא פנה ליועצת המשפטית של הועדה בכנסת במייל המפרט תוספות נדרשות בהצעת החוק, בהתאם לדברים שעלו בדיוני הועדות. "נושא זה עצמו עלה במייל זה בצורה מפורשת", כותב שטרום ומציג חלק מהמייל.

שטרום גם מציין כי: "הנושא נדון גם בין גורמי הממשלה: בנק ישראל הביע את הסתייגותו העקרונית מעצם הכנסתו של מנגנון זה. הנושא אף נדון בישיבה בה נטלתי חלק ואשר נכחו בה יו"ר ועדת הרפורמות, חה"כ אלי כהן, נגידת בנק ישראל ושר האוצר בראשית דצמבר", הוא מציין. שטרום ממשיך לגולל את השתלשלות האירועים, ומציין כי היה נוכח בחלק מהשיחות בנושא בין אנשי בנק ישראל ומשרד המשפטים.
"מהדברים עולה בבירור כי אין פה כל 'פגמים מהותיים' אף לא 'מחטף'. מדובר בנושא שעלה בפני הוועדה בכנסת עוד למעלה מחודש טרם ההצבעה. חברי הכנסת תמכו בהסדר צפייה במידע פיננסי, ואף הציעו שבועות לפני ההצבעה נוסחים שונים", כותב שטרום.

עוד הוא מציין: "קשה לחלום אפוא, כיצד זה מעלה היועצת המשפטית של בנק ישראל את הטענה המוזרה לפיה "הונחת" בדיון לילי של יום 13.12.16 נוסח שהיווה 'נושא חדש'. אין הדבר נכון. מהלך הדברים המלא אף מראה בבירור כי מדובר בהסדר המבטא את רצונו הברור של המחוקק, אשר הועלה לפחות חודש לפני ההצבעה, ואשר נוסחו הארוך נובע רק מהכנסת הסדרים מסייגים ומגבילים בהתאם לבקשות בנק ישראל עצמו. לכך ניתן להוסיף את העובדה כי דיונים ליליים מתרחשים בוועדות הכנסת ובמליאתה לאורך שנים רבות, ואינם בגדר תופעה מגונה כשלעצמה".

נראה כי את בנק ישראל מטרידים מספר דברים, ובראשם ההשלכות בתחום הפרטיות של הלקוחות, התייתרות הקמת מאגר נתוני אשראי, וסתירה בין חוק זה לחוק מאגר נתוני אשראי. כמו כן הם טוענים כי בוועדת שטרום נקבע כי צוות יקום לבחון את סוגיה זו ויפרסם מסקנות בעוד שנה, ואילו בפועל הוחלט לדלג על הקמת הצוות, ולקבוע את הנושא בחקיקה כעת.

"הסעיף המכונה 'צפייה במידע פיננסי'. על אף כינויו, אינו עוסק בצפייה בלבד, אלא מאפשר העברת כלל המידע הפיננסי של לקוח לבקשתו לידי גוף חדש, תוך יצירת מאגרי מידע רחבים, אשר עלולים להיות בעלי השלכות תקדימיות בתחום הגנת הפרטיות של לקוחות המערכת הפיננסית", נכתב במכתב של שמיר.

בבנק ישראל מסרו בתגובה למכתב של שטרום כי: "מכתבה של היועצת המשפטית של בנק ישראל אינו מתייחס להמלצות שגובשו במסגרת ועדת שטרום אשר בנק ישראל היה שותף מלא לגיבושן, כי אם להצעה שהובאה לדיון בחופזה מבלי שכלל נדונה בוועדה ומבלי שנלקחה בחשבון הפגיעה החמורה בפרטיותם של הלקוחות".