המבקר על קק"ל: פרויקטים במאות מ' ש' על-פי העדפות אישיות

הדוח הראשון של מבקר המדינה העוסק בקרן קיימת לישראל מגביל את עצמו בשלב זה מבחינת היקף הביקורת, ועוסק רק באופן הפעלת מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) בקק"ל. זהו דוח רציני, שראוי להביא חלקים גדולים ממנו בציטוט ישיר.

הרושם המתקבל מהדוח, שערכו עו"ד מיה מינס ורו"ח משה פרידמן, הוא שיש חנויות מכולת המתנהלות טוב יותר מאשר פרויקטים ענקיים שמנהלת קק"ל בכל רגע נתון - בלי תהליך מסודר של קבלות החלטות, בלי עבודת מטה, בלי הנמקה או קריטריונים, בלי פיקוח ובקרה של הדירקטוריון על ההנהלה, על-פי העדפות אישיות של הבכירים, תוך הוצאת התחייבויות במיליונים ללא כיסוי תקציבי, בלי פרוטוקולים מסודרים, תוך גלגול אחריות מבכיר אחד לבכיר אחר ולעתים במצב של ניגוד עניינים. ומדובר, יש לזכור, על פרויקטים בהיקף מאות מיליוני שקלים המתנהלים בכל רגע נתון, שגלגלו היו"רים הקודמים אפי שטנצלר (העבודה) ואלי אפללו (קדימה).

הביקורת הראשונה בקק"ל נערכה בעקבות ההכרזה על קק"ל כחברה לתועלת הציבור, ביוזמת שרת המשפטים לשעבר ציפי לבני, ועל רקע הצהרותיו של יו"ר קק"ל דני עטר, המרבה להתהדר במחויבותו לשקיפות ולמינהל תקין.

למגינת לבו של מבקר המדינה יוסף שפירא, הכפפה מוחלטת של קק"ל לביקורת המדינה עדיין רחוקה, אף שראש הממשלה בנימין נתניהו תמך לכאורה במהלך כזה. כשהובא ההסכם לממשלה בסיום עריכת הביקורת על קק"ל, הסתבר שנתניהו חזר בו מההסכמה, בין השאר גם בלחץ חוגי הימין, לחץ בו בלטה מפלגת הבית היהודי וח"כ בצלאל סמוטריץ'.

המבקר מסר בהודעתו כי במהלך עבודת הביקורת העביר משרד מבקר המדינה ממצאים ומידע ליועץ המשפטי לממשלה. דהיינו, הפעיל את סעיף 14ג' לחוק המבקר, המדבר על הטיפול בחשדות לפלילים. הבוקר (ד'), אחרי התלבטות בלשכת מבקר המדינה, הוחלט להפעיל את סעיף 14 ג' לחוק ולהעביר לטיפול היועץ המשפטי לממשלה ומשם למשטרה את פרשת הסיוע הכספי למכללת שנקר, בראשות הנשיאה יולי תמיר, בעבר שרה וח"כית מטעם מפלגת העבודה. הסיוע, בסך כמיליון שקל, נועד להקמת אגף חדש במכללת שנקר ל"מוסמכים להנדסת תעשייה וניהול". המימון נעשה ישירות מתקציב קק"ל, למרות שהמנדט של קק"ל אינו כולל סיוע לנושא מסוג זה. במהלך הביקורת נעלם מסמך מרכזי מתיק קק"ל בענין זה, אולם המסמך צולם קודם לכן על-ידי החוקרים.

בדוח נאמר: "הועלה כי נעשו פעולות בלתי תקינות בקק"ל בשנת 2014 שיש חשש שמטרתן הייתה להעביר מימון לפרויקט זה. חשש זה לא ניתן לאשש עד תום בכלים העומדים לרשות מבקר המדינה. יודגש שהחשש למעשים פליליים הוא כלפי קק"ל".

בידי מבקר המדינה דוח נוסף, סודי וחסוי בינתיים, שבמרכזו האופן שבו המדינה העבירה לקק"ל 50 אלף דונם, על יסוד הסכם סודי משנת 1991. זהו הסכם הנוגע למערכת היחסים בין קק"ל לרשות מקרקעי ישראל (רמ"י), שהיא משווקת הקרקעות של קק"ל.

דוח אחר, שהטיוטה הסופית שלו ממתינה לפרסום, עוסק באופן שבו קק"ל העבירה את משרדיה למבנה ישן ששופץ בפארק אריאל שרון, בניין שלא היה בו היתר בנייה, וזאת במקביל לתמיכה כספית שהפארק קיבל מקק"ל. עניין זה הועבר ליועץ המשפטי לממשלה, על בסיס חשד שהתעורר לפגיעה בטוהר המידות.

הדוח מנפץ כמה הנחות עבודה שגויות הרווחת במערכת הפוליטית והתקשורתית, בין השאר שקק"ל היא כביכול גוף עצמאי לחלוטין שלממשלה אין בו דריסת רגל, וכאילו למבקר המדינה לא היה מעולם סיכוי להיכנס לבדיקה בקק"ל, שעיקר ההכנסות בקק"ל הן תרומות של יהודים, ועוד.

באמנה שבין הממשלה לבין קק"ל, שנחתמה ב-1961 במקביל להקמת מינהל מקרקעי ישראל, נקבע כי תוקם "מועצת הפיתוח" המשותפת למדינה ולקק"ל, שהיא תקבע את המדיניות שלפיה יבצע מינהל פיתוח הקרקע (מפ"ק) את פעולות הפיתוח, ההכשרה והייעור בכל מקרקעי ישראל - ובכלל זה תקבע את סוגי הפרויקטים שיבצע, האזורים שבהם יבוצעו וסדרי העדיפויות בנושאים חשובים אלה. באמנה נקבע כי הממשלה תמנה שר ליישום האמנה, בדרך כלל שר החקלאות, וכי קק"ל תיוועץ בו לפני מינוי מנהל מפ"ק.

אבל לפני 45 שנים נפסקה פעולתה של המועצה הזו, וקק"ל הפכה לזירת מינויים של עסקנים פוליטיים, על-פי מפתח מפלגתי. ממשלות ישראל לדורותיהן גם לא מינו למועצה שר כפי שנאמר באמנה. מתוך הדוח: "ממשלות ישראל זנחו את זכותן וחובתן הציבוריות... להשפיע באמצעות המועצה על קביעת סדרי העדיפויות של פעילות קק"ל לפיתוח מקרקעי ישראל, שרובם בבעלות המדינה. קק"ל לא דיווחה לממשלה על מדיניות הפיתוח של מפ"ק במקרקעי ישראל, והממשלה לא ביקשה ממנה דיווח בנושא.

"במשך השנים השקיעה קק"ל מתקציב מפ"ק גם בפרויקטים שיזמו משרדי ממשלה. אולם בהיעדרה של מועצת פיתוח פעילה שבה מעורבת הממשלה באורח שוטף בקביעת מדיניות הפיתוח של קק"ל, הונעו שיתופי פעולה אלה מהראייה הצרה של כל משרד ממשלתי בדבר הנושאים שבתחום אחריותו, ונסמכו על יכולתו של כל משרד ממשלתי לשכנע נושאי תפקידים בקק"ל בחשיבות הפרויקטים.

"משרד החקלאות לא היה ער, עד למועד הביקורת, לכך שהאמנה מקנה לו סמכות לתת ביטוי לצורכי המדינה באמצעות מועצת הפיתוח גם בנושאים של פיתוח קרקעות והכשרתן, ולא רק בנושאי ייעור. משרדי הביטחון והתיירות ומשרד הבינוי והשיכון, שאיגמו משאבים עם קק"ל בנושאי פיתוח קרקע והכשרתה, לא היו ערים להסדרים הקבועים באמנה וראו בהשקעותיה הכספיות של קק"ל בנושאים אלה מחווה.

"הדבר משקף מחדל מתמשך ורב שנים. מצב זה, שבו קק"ל - גוף שהוא בעל תקציב משמעותי ביותר - עוסקת במשך שנים רבות בתחומים הנמצאים באחריות של משרד ממשלתי, בלי שהממשלה אוכפת תיאום ושותפות הולמים".

מערכת הבקרה כשלה

זוהי ליבת הביקורת על קק"ל: "מממצאי הביקורת עולה כי לכל הפחות בשנים 2012-2014 שנבדקו, לא מפ"ק הוא שקבע אילו פרויקטים תממן ותבצע קק"ל מתוך מאות הפרויקטים לפיתוח והכשרת מקרקעין ברחבי הארץ שהוגשו לקק"ל, אף שהוא הגוף המקצועי שהוקם כדי לעשות זאת, בתיאום עם המדינה, בהתבסס על מדיניות פיתוח והצעת תקציב שתאשר מועצת הפיתוח, כפי שנקבע באמנה.

"במקום זאת, בתהליך שהשתרש בקק"ל, נושאי משרה מועטים בה שנבחרו על-פי מפתח פוליטי - יו"ר קק"ל לשעבר, היו"ר העמית לשעבר ושני סגני היו"ר לשעבר - הם שקבעו הלכה למעשה אילו פרויקטים קק"ל תממן ותבצע, באילו מקומות בארץ ובאילו תנאים.

"בשנים 2012-2014 קיבלו נבחרים אלה של קק"ל מאות החלטות בנושא מימון וביצוע של פרויקטים בסך כולל של כ-900 מיליון שקל. הליכי קבלת ההחלטות הללו התאפיינו בריכוזיות של יו"ר קק"ל לשעבר (שטנצלר) והיו"ר העמית לשעבר (אפללו) בשלבים השונים של קבלת ההחלטה, וכן בחוסר שקיפות ובשיקול דעת נטול מגבלות של ממש, לרבות מהבחינה התקציבית, בנוגע לדחייה או לאישור של פרויקטים, ובנוגע למתכונת התמיכה בכל פרויקט מבחינת כל אלה: שיעור השתתפותה הכספית של קק"ל במימונו, המקור הכספי למימון (תרומה, תקציב מפ"ק או שילוב של השניים) והגורם המבצע את הפרויקט (קק"ל או הגוף הפונה או שילוב של השניים). כך התקבלו בקק"ל במשך שלוש שנים לפחות החלטות בתחום שיש בו כדי להשפיע השפעה ניכרת על פיתוח קרקעות ברחבי המדינה וכפועל יוצא מכך - על כלל תושביה.

"פעילות ציבורית חשובה זו נעשתה ללא פיקוח ובקרה פנימית של קק"ל וללא ביקורת חיצונית. מערכת הפיקוח והבקרה של קק"ל על הליכי קבלת ההחלטות בעניינים הנוגעים למפ"ק - הכוללת את הדירקטוריון, ועדת מפ"ק והמבקר הפנימי - כשלה.

"ללא נימוקים ובלי לתעד"

"בהיעדר פרוטוקולים של ישיבות ועדת הפרויקטים העליונה שבהן קיבלו חברי ההנהלה הפעילה הקודמת, ובייחוד יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר, את ההחלטות האמורות, לא ניתן לדעת מה היו הנימוקים להחלטותיהם המשמעותיות בנושא ומי השתתף בכל ישיבה; כמו כן, ההחלטות התקבלו בלא שנבחנו על-פי אמות מידה כלשהן וללא השוואה סדורה בין חלופות.

"הניסיונות לקבוע אמות מידה לבחינת פרויקטים ולאישורם ולמסד הליך שבמסגרתו תדווח ועדת הפרויקטים העליונה לוועדת מפ"ק על החלטות שקיבלה, לא צלחו, בין היתר מאחר שיו"ר קק"ל לשעבר לא תמך בכך. יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר קבעו, ללא נימוקים ובלא לתעד את תהליך קבלת ההחלטות בנושא, אילו מהפרויקטים שבחן מפ"ק יידונו בישיבתה של ועדת הפרויקטים העליונה ומתי.

"נמצא חוסר אחידות בשיעור המימון של פרויקטים מאותו הסוג. בפרויקטים שנבדקו באקראי נמצא כי נעשו שינויים בהחלטות לגבי היקף המימון, מקורו או אופן הביצוע של הפרויקטים, באופן שהיטיב עם פרויקטים אלה לעומת אחרים. אישור השינויים נעשה בלי שצוינו הנימוקים לכך ובחריגה חוזרת ונשנית מהליכי האישור הנהוגים בקק"ל. בידי קק"ל אין מידע מרוכז ונגיש שבהתבסס עליו ניתן לבדוק את שכיחות התופעה. לגבי מקצת הפרויקטים שאושרו, לא שלחו יו"ר קק"ל לשעבר והיו"ר העמית לשעבר לגורמי החוץ שיזמו אותם, התחייבויות הכוללות הודעה על דבר אישור הפרויקטים בוועדת הפרויקטים העליונה ועל תנאי האישור; וזאת בלא הנמקה.

תוצאה בלתי נמנעת מהדוח היא התלהטות הוויכוח בין שלושת הבכירים: היו"ר הקודם של קק"ל אפי שטנצלר ואיתו היו"ר העמית אלי אפללו; המנכ"ל היוצא מאיר שפיגלר, שניסה לעשות סדר באופן הניהול התקציבי של פרויקטים במאות מיליוני שקלים; וכמובן היו"ר החדש עטר, שבמסגרת טיהור כללי הראה לשפיגל את הדרך החוצה ומאשים אותו בחריגות.

כך נאמר בדוח: "ביצוע הליכי החלטה ללא אמות מידה, ללא הנמקות וללא תיעוד עלול לפתוח פתח לשימוש במשאבים לפי נטיית הלב של מקבלי ההחלטות ובהתאם ליכולתם של הפונים לשכנע את מקבלי ההחלטות לקבל את בקשתם, שלא בהכרח באופן מושכל ומיטבי. היות וקק"ל היא גוף שחלק מנציגיו נבחרים על-פי מפתח פוליטי, קיימת חשיבות להקפדה על קיומם של הליכי קבלת החלטות סדורים, מתועדים ומנומקים היטב, ובקרה על הליכים אלה...

"בניסיון לברר את העובדות, קיבל משרד מבקר המדינה תשובות סותרות מבעלי התפקידים שהיו מעורבים בהליכי קבלת ההחלטות, במסגרתן ייחסו את האחריות להחלטות האחד לשני או לצד ג'. בהיעדר פרוטוקולים, קשה לדעת בוודאות מי מחברי ההנהלה הפעילה הקודמת היה שותף באישור כל פרויקט, והתאפשר לגורמים הנושאים באחריות להחלטות לעמעם את זהותם. מצב זה הערים קושי על בירור העובדות לאשורן. משרד מבקר המדינה רואה בחומרה התנהלות זו של בכירי קק"ל בתקופה הנבדקת".

והיכן היו שומרי הסף של קק"ל? בדוח נאמר: "בבדיקת משרד מבקר המדינה עלה כי מבקרת הפנים של קק"ל לא הכינה מעולם דוח ביקורת על פעילות ועדת הפרויקטים העליונה ועל תהליך קבלת ההחלטות בעניין פרויקטים".

"אין פה חבר שלא דואג לארגון שלו"

בדוח יש איזכורים להליכים תמוהים. למשל, הרצון העז הפתאומי לממן "פיתוח נופי בישיבות". איך ייתכן שדירקטור קק"ל זאב נוימן, האחראי לתרומות, מעורב בפרויקט של קק"ל בעכו, שבה הוא מכהן כסגן ראש עיר. אותו דבר לגבי הדירקטור מייק ניצן, חבר המועצה האזורית חבל אילות האחראי לתיירות, שזכה לתיקצוב פרויקט של צפרות.

מהדוח עולה שהדירקטורים והמנהלים בקק"ל לא נדרשו מעולם לדווח על חשש לניגוד עניינים, ולא קיבלו מהייעוץ המשפטי הנחיות כיצד לפעול לאור זיקות כאלה.

"עד לסיום הביקורת לא הסתיימו ההליכים שהחלה קק"ל לנקוט לאיתור ניגודי עניינים אצל בעלי תפקידים בה ולטיפול בהם, ועדיין לא נערכו הסדרים כלשהם לניגודי עניינים", נאמר בדוח. "אין פלא אם כך, שדירקטורים השתתפו בקבלת החלטות על פרויקטים שיש להם עניינן אישי ו/או מוסדי בקידומם".

המבקר מספק בדוח אנקדוטה שאינה משעשעת, "באחת מישיבות דירקטוריון קק"ל בשנת 2014 נאמר כי "אין פה חבר שלא דואג לארגון שלו. אין פה אחד. אני יכול להגיד לכם מהקטן עד לגדול. כולם דואגים, כולם מקבלים כספים". דברים חמורים אלה והשתיקה הרועמת של חברי הדירקטוריון לאחריהם מטרידים ביותר וחייבים לשמש נורת אזהרה".

תגובות הנבדקים

אפי שטנצלר מסר בתגובה: "בתקופת כהונתי קק"ל הפכה מארגון בקריסה לארגון מבוסס בעל יציבות כלכלית, עם עודף של 4.5 מיליארד שקל. אני הייתי זה שפתח את דלתות קק"ל לראשונה בתולדותיה, לביקורת המבקר. במשך כשלוש שנים בחן צוות ממשרד המבקר כ-800 פרויקטים בהיקף של כמיליארד שקלים. אם בסופה של עבודת ביקורת מצא המבקר להעיר לגבי מספר זעום של חמישה פרויקטים, שעלותם כ-8 מיליון שקל מתוך כמיליארד, הריני גאה בדוח הביקורת ובעצם עריכת הביקורת".

באת כוחו של אלי אפללו, עו"ד נעמה זר כבוד ממשרד גדעון פישר, מסרה: "בתקופתו של מר אפללו כיו"ר עמית בקק"ל, הנהיג הארגון מדיניות שהובילה לפי נתוני המבקר לאישור של 797 פרויקטים ב-962 מיליון שקל, רובם בגליל ובנגב. אנו משוכנעים, כי הצעדים לתיקון הליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות בעשרה מתוך כ-800 פרויקטים, יושלמו על-ידי ההנהלה הנוכחית אשר תאמץ ותפעל על-פי המלצות המבקר. עוד בתקופת כהונתו של אפללו, אימץ הארגון כמתחייב את הכללים המתחייבים מהגדרתה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור. תהליך הביקורת עסק במישור המינהלי ואין לנו ספק שהפעילות נעשתה בתום לב ומתוך שליחות ציונית".

מהמנכ"ל לשעבר מאיר שפיגל נמסר: "עיקרי ממצאי דוח המבקר נוגעים לתקופה שקדמה לכהונת מר שפיגלר ומתייחסים להתנהלותה הכושלת של ההנהלה המצומצמת הנבחרת של קק"ל, שהמנכ"ל לא נמנה על חבריה. עם כניסתו לתפקיד פעל לתיקון מלוא הליקויים שנחשפו עוד בטרם תחילת הליך ביקורת המדינה".

מקק"ל נמסר בתגובה שהיא מאמצת את הדוח במלואו, אך "יחד עם זאת, הנהלת קק"ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לאחר תקופת הדוח, עובדת בשנה האחרונה על תיקון הליקויים ורובם כבר שונו ויושמו כחלק ממהפכת ההנהלה להפיכת קקל לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. אנו בטוחים שהמלצות המבקר לצד שורת הפעולות שכבר ביצענו וממשיכים לבצע יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל. על רקע הביקורת העולה בדוח, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה לאשר במהרה את ההסכם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון".

כ-43% מההכנסות שימשו את קק"ל להגדלת נכסיה הפיננסיים

קק"ל מחזיקה כ-12% מקרקעות המדינה, שהם כ-2.5 מיליון דונם, מתוכם כמיליון נרכשו בכספי תרומות עד הקמת המדינה והיתרה הן אדמות שהופקעו אחרי הקמת המדינה. כרבע מהקרקעות באיזורי הביקוש בצפון ובמרכז הן אדמות קק"ל, ושליש מקרקעות רמ"י במרכז הן אדמות קק"ל.

לפי הדוח, הכנסות קק"ל ברוטו בשנים 2011-2015 ממכירת קרקעות הסתכמו בכ-9.6 מיליארד שקל. כ-8% בלבד מהכנסותיה של קק"ל בשנים 2008-2014 מקורם בתרומות. עיקר הכנסותיה בשנים אלה - כ-8 מיליארד שקל (כ-76%) מכ-10.5 מיליארד שקל - הם רווחים שנוצרו מניהול המקרקעין שבבעלותה, שנרכשו מכספי תרומות שקק"ל גייסה בעבר מהעם היהודי כדי להשקיען בקרקע ובפיתוחה. ואולם באותן שנים השתמשה קק"ל רק בכשליש מהכנסותיה הכוללות - כ-3.5 מיליארד שקל מתוך כ-10.5 מיליארד שקל - למימוש מטרותיה הציבוריות בתחום פיתוח הקרקע, ההכשרה והייעור. בשנים 2011-2014 מימנה קק"ל 797 פרויקטים ב-962 מיליון שקל, מתוך תקציב כולל של מפ"ק בגובה 1.7 מיליארד שקל (59% מתקציב קק"ל).

לעומת זאת, כ-43% מההכנסות באותן שנים (כ-4.5 מיליארד שקל) שימשו את קק"ל "להגדלת נכסיה הפיננסיים" - דהיינו, מה שקק"ל נוהגת להציג ככספים הצבורים לטובת הפנסיה לעובדיה. "את עודפי הכספים הניכרים האמורים", כותב המבקר, "צברה קק"ל בקופתה בלא שעשתה עבודת מטה לבחינת הצורך בצבירתם ובנוגע לאפשרות לנצל לפחות חלק מהם לקידום מטרתה הציבורית העיקרית - גאולת הקרקע מהשממה.

"בהיעדרה של מועצת הפיתוח", נאמר בדוח, "התאפשר מצב זה ללא כל פיקוח של הגורמים הממשלתיים, כפי שהיה מצופה שייעשה על-פי האמנה. ניתן היה לעשות שימוש במשאבים שבידי מפ"ק לביצוע פרויקטים רבים מאלה שתוקצבו ובוצעו בפועל".

על-פי הסכם בין המדינה וקק"ל, אחרי מו"מ עם השר להגנת הסביבה דאז אבי גבאי, עד שנת 2021 קק"ל תממן פרויקטים לאומיים מתקציבה בסך 2 מיליארד שקל.

הרשלנות הכספית בקק"ל מתבטאת גם בהיעדר בקרה ראויה על הסכומים המגיעים לקק"ל מרמ"י. ב-2014 טענה קק"ל לחוב של 2.86 מיליארד שקל ודרשה בדיקה היסטורית של 20 שנים. רמ"י כופרת בחוב וטוענת שהתחשבנות תביא למצב של "תיקו" כספי. המבקר אומר: "עצם קיומו של פער זה אינו תקין, והדבר מעיד על ניהול כושל של התחשבנויות בהיקפים של מיליארדי שקלים ומעיב על קשרי הגומלין בין הצדדים. על קק"ל ורמ"י ליישב בהקדם את חילוקי הדעות לגבי הפער האמור".

תגובות:

מטעם אפי שטנצלר שכיהן כיו"ר קק"ל נמסר: "הוועדה העליונה של קק"ל המונה יותר כשלושים חברים המורכבת מכל השדרה הניהולית והמקצועית של קק"ל (מנהלי המרחבים, מנהלי האגפים, אנשי מקצוע, מבקר הפנים של קק"ל, הייעוץ המשפטי של קק"ל) אישרה את הפרויקט שהוא השתתפות בשיפוץ ושימור בית האריזה ההיסטורי שהוסב  למרחב  לימוד וקריאתו על שם ״הנדיב הבלתי ידוע״- יצחק לייב גולדברג (התורם הגדול ביותר בתולדותיה של קק״ל שתרם בין השאר גם את הקרקע עליו יושבת האוניברסיטה העברית והאמפיתאטרון על הר הצופים לצורך ביצוע פרויקט זה בלבד, הממוקם על אדמה בבעלות קק"ל, העבירה קק"ל כמיליון שקל את חלקה כהשתתפות במימון השיפוץ.

"כל שקל ושקל שהועבר על ידי קק"ל הושקע בפרויקט וקק"ל יכולה להתגאות  בכך שסוף סוף הנציחה את התורם הבולט בתולדותיה על הקרקע שאותה הוא תרם.

"אין למי מגורמי קק"ל - עובדיה או נבחריה - שום קשר ו/או תועלת אישית מפרויקט זה. זהו פרויקט מבורך וכולם יכולים להיות גאים שהוועדה העליונה, החליטה לבצע את הפרויקט בניקיון כפיים מוחלט, מתוך שיקולים ענייניים בלבד ובשקיפות מלאה!

"גם אם קוראים היטב היטב את הדו"ח ואת הממצאים שיש בו, לא ניתן להבין הכיצד זה שוחררה הודעה בנוסח התמוה האמור".

באת כוחו של אלי אפללו, עו"ד נעמה זר כבוד ממשרד גדעון פישר מסרה : "מר אפללו מברך על הביקורת המעמיקה במסגרתה פועל מבקר המדינה לשיפור תהליכי קבלת ההחלטות בקק"ל. בתקופתו של מר אפללו כיו"ר עמית בקק"ל, הנהיג הארגון מדיניות חברתית שתכליתה לצמצם פערים בין המרכז לפריפריה החברתית בצפון ובדרום, אשר הובילה לפי נתוני המבקר לאישור של 797 פרויקטים בהיקף כולל של 962 מיליון ש"ח רובם בגליל ובנגב. כל הפעולות שבוצעו נועדו לממש את תפיסת העולם הזו, כפי שאושרה, בהתאם לנהלי הארגון ועל פי הכללים שהיו נהוגים בו.

"אנו משוכנעים, כי הצעדים לתיקון הליקויים בתהליכי קבלת ההחלטות כפי שנמצאו על ידי המבקר בעשרה מתוך כ-800 פרויקטים, יושלמו על ידי ההנהלה הנוכחית אשר תאמץ ותפעל על פי המלצות המבקר.

חשוב לציין שעוד בתקופת כהונתו של מר אפללו, אימץ הארגון כמתחייב את הכללים המתחייבים מהגדרתה של קק"ל כחברה לתועלת הציבור. תהליך הביקורת עסק במישור המנהלי ואין לנו ספק שהפעילות נעשתה בתום לב ומתוך שליחות ציונית וחברתית מלאה".

מטעמו של מאיר שפיגלר נמסר: "עיקרי ממצאי דו"ח המבקר נוגעים לתקופה שקדמה לכהונת מר שפיגלר כמנכ״ל קק״ל ומתייחסים להתנהלותה הכושלת של ההנהלה המצומצמת הנבחרת של קק"ל, שכידוע המנכ"ל לא נמנה על חבריה . עם כניסתו לתפקיד הביא המנכ"ל את ניסיונו הניהולי העשיר, אותו רכש במסגרת תפקידיו הבכירים במגזר הציבורי, ופעל לתיקון מלוא הליקויים שנחשפו בהתנהלות הקק"ל עוד בטרם תחילת הליך ביקורת המדינה וביתר שאת במהלכה".

מקק"ל נמסר בתגובה: "קק״ל מודה למבקר המדינה על עבודתו ומאמינה בביקורת ככלי חשוב לשיפור והתייעלות. על אף שהדו"ח מתייחס לשנים 2012 - 2014, טרם כניסת ההנהלה הנוכחית לתפקידה, היא מאמצת את הדו"ח במלואו. יתרה מזאת, הנהלת קק״ל הנוכחית, שנכנסה לתפקידה לפני כשנה, לא המתינה למועד פרסום הדו"ח ומאז קבלת טיוטת הדו״ח, עבדה במרץ על תיקון הליקויים, ועד כה, בוצעו שינויים מרחיקי לכת בתרבות הארגונית של הארגון כדי להגביר את השקיפות, הבקרה והפיקוח. בין היתר: נכתבו כ 200 נהלים חדשים המסדירים את תקציב הארגון והבקרה על יישומו; מערכות היחסים בין הדירקטוריון לעובדי הארגון; נועל עבודת הדירקטורים; נוהל מניעת ניגוד עניינים ועוד.

"שקיפות ותיעוד - כל דיוני האסיפה הכללית, הדירקטוריון, וועדות הדירקטוריון, ההנהלה, ועדת הפרויקטים העליונה ועוד מתועדים, בסופם מופץ פורמט סיכום ישיבה המסכם את נושאי הישיבה, המשתתפים, העמדות שהוצגו, חומרי הרקע שהוכנו לדיון, ההסתייגויות וההחלטות. הפרוטוקול מועלה לאתר האינטרנט של קק"ל ופתוח לציבור.
הוסדרו נהלי ניגוד העניינים של הדירקטורים ונושאי המשרה הבכירים, בעלי התפקידים חתמו על תצהירי ניגוד העניינים ואף הוסדר נוהל פרסום הסדרי ניגוד עניינים.
תקציב קק"ל שונה מהיסוד - תקציב הפרויקטים הופרד מהתקציב השוטף, כך שלא ניתן לחרוג מתקציב הפרויקטים או מתקציב כל פרויקט בפני עצמו, וכן נבנו מנגנוני פיקוח רבעונים לגילוי ועצירת חריגות.

"תהליכי בחירת ואישור הפרויקטים שונה, ורוב מוחץ של הפרויקטים יבוצע מעתה בנוהל קול קורא, אשר יאפשר למוסדות ציבוריים מאושרים לפנות לקק"ל ולבקש לבצע איתם פרויקטים בהתאם לקריטריונים מוגדרים ואחידים. כמו כן, הדרג המקצועי מחויב לבחון כל פרויקט, וללא אישורו, הפרויקט לא יעלה לדיון בוועדת הפרויקטים העליונה.

 בתוך כחודש יוגש דו"ח תיקון הליקויים המלא למבקר המדינה, זאת בכדי להמשיך במהפכה להפיכת הארגון לארגון הפועל לפי כללי מנהל תקין מחמירים, ושקיפות מרבית. השינויים שכבר בוצעו, ואלה שעוד יבוצעו, יאפשרו לנו להגשים את חזוננו ויעדונו בצורה הטובה ביותר למען העם היהודי ומדינת ישראל.

מתוך אמונה בביקורת ככלי מרכזי בשיפור וניהול כל ארגון, קק"ל קוראת שוב לראש הממשלה וממשלת ישראל לאמץ את ההסכם שנחתם בין הארגון לממשלה ובברכת משרד המבקר ולאפשר את החלת ביקורת המדינה מרצון על הארגון, מהלך שיגביר את השקיפות בארגון ויסייע להגברת אמון הציבור בפעילות הארגון.״

 התפלגות הבעלות על הקרקעות בישראל

 השימוש בהכנסות קקל