ארנון מילצ'ן. שמו מופיע לעתים קרובות בפרשיות ראש הממשלה, כמי שנתן את כמויות הענק של הסיגרים והשמפניה למשפחת נתניהו.
בשביל מה, אני תוהה, מילצ'ן עשה את זה. הוא "מיליארדר", הוא יצר סרטים נפלאים יותר ופחות, הוא מאוד מצליח במעשיו, הוא מכיר אנשים בכל קצווי תבל, שלא לומר נשים יפות המשחרות לפתחו או לתפקיד בסרט. הוא אפילו הצליח לנצח אותי בטניס בפריז, לאחר שהבסתי אותו באילת.
יש למילצ'ן הכול, אז בשביל מה הוא צריך להרעיף מתנות?
אבל רגע, בואו נעצור לשנייה. בואו נמחק את הביטוי "מתנות", כי זה לא מתאים למציאות. בואו נקרא לילד בשמו: "שיגור סחורות בחינם לבית ראש הממשלה".
האם מילצ'ן עשה זאת כדי לקבל הטבות עסקיות כאלה ואחרות? הוא לא זקוק לזה. אז מה כן? עניין בחיים, זה מה. התרגשות. "כבוד". מעורבות עם ראשי המדינה. תחושה שהוא בעניינים, שהוא לפעמים יוצר את העניינים.
לעשות סרטים זה יפה ומרתק, אבל מילצ'ן רוצה הכרה גם מעבר לכך. ואת זה, מסתבר, הוא קונה בכסף.
הוא כבר למד שפוליטיקאים מתים על אנשים עשירים, ואם הם גם אנשי סרטים - מי האדם שיכול או רוצה לעמוד בפיתוי? ואם הם גם נותנים כסף - או שווה-כסף, כמו במקרה של הסיגרים והשמפניה - ברור שהם מיד זוכים בתואר "ידידי המשפחה", מה שפותח את הדלתות למעורבות בפוליטיקה המקומית והבינלאומית.
ארנון מילצ'ן ושרה ובנימין נתניהו / צילום: אבי אוחיון - לע"מ
עד כאן הדברים פחות או יותר ברורים. אבל אני ממשיך לתהות: מה חושב מילצ'ן על משפחת נתניהו? על ה"שנור" שלהם? הוא לא אדם טיפש. הוא מכיר ויודע מה מותר ומה אסור לפוליטיקאים במדינות דמוקרטיות. הוא יודע שהמשלוחים לרחוב בלפור הם מבחינת נתניהו מעשה של שחיתות אישית ושלטונית. למרות זאת הוא משגר עוד ועוד. יהיה מוגזם לומר שהוא משחית את נתניהו, אבל הוא בוודאי תורם לכך, והוא עושה זאת מתוך ידיעה. למה?
הייתי מצפה מ"האדם שיש לו הכול", שיאמר לביבי: "שמע חביבי, אתה רוצה להיות חבר שלי, בבקשה - אבל אני לא הולך לקנות את זה ממך. לך תרכוש את הסיגרים והשמפניה מכספך, מהמשכורת שלך, מהמיליונים שעשית מהרצאות ומ'ייעוץ'. אני מילצ'ן, אזרח ישראלי גאה (והוא באמת כזה), לא רוצה להיות חבר של 'שנורר' חולני".
אבל מילצ'ן לא עשה זאת, ולכן, לצערי, הוא מבוסס בביצה עם "חבריו" מרחוב בלפור. ואולי גם יצעד יחד אתם לבית המשפט - כנאשם, לא כעד.
כתבות
ני"ע
