אחרי שישראל מיצבה את עצמה כסטארט-אפ ניישן בתחום התקשורת ואבטחת המידע, כל תחום מחקרי-טכנולוגי בארץ חותר למצב את עצמו בתור הדבר הבא. טכנולוגיות בתחום הפיננסים, החקלאות ואפילו הטקסטיל מתמודדות על התואר, אולם בשוק ניתן לשמוע מגוון גורמים שטוענים שישראל תהפוך למעצמה בתחום נתוני הבריאות.
כשזה המצב אין להתפלא על כך ששלושה גורמים מובילים חברו יחד כדי להקים מכון מחקר בהשקעה של 6 מיליון דולר. מדובר במוריס קאהן, מיליארדר, פילנתרופ ומשקיע ביומד; פרופ' קירה רדינסקי, חלוצת המידע הניבויי, וקופת החולים מכבי. את המכון תנהל פרופ' ורדה שלו. המכון כבר פיתח טכנולוגיה לניבוי סרטן המעי הגס אצל מטופלי מכבי, שכלל לא העלו בדעתם לגשת לבדיקת סקר בתחום זה. הניבוי ניתן על בסיס המידע הרפואי שנצבר לגבי חולים אלה באופן שגרתי. כעת עורך המכון מחקרים כדי להתאים אישית תרופות לחולים עם לחץ דם גבוה ובהמשך הוא צפוי לעסוק במחלות נוספות.
קאהן: "ישראל היא בעלת יתרון ייחודי ביותר בתחום של מידע דיגיטלי רפואי. קופות החולים שלנו אספו מידע יוצא דופן, הן בשל הנטייה של מטופלים לדבוק שנים רבות באותה הקופה, וכן משום שהקופות נכנסו מוקדם למהפכה הדיגיטלית. בישראל נמצאים רופאים מעולים ומנתחי מידע מעולים. בזכות השילוב הזה בין מידע שאין שני לו בעולם ועל תחומי המומחיות הדרושים כדי למצות אותו, אנחנו יכולים ליצור כאן מערכת של מידע ושל ניבוי, שכל חוקר בעולם יוכל לגשת אליה ולבצע מחקר בזריזות ובקלות. ישראל תקבל על כך קרדיט בינלאומי, עבור התועלת שהביאה לאנושות. המערכת שנפתח עם מכבי תעזור קודם כל למטופלי מכבי, אבל גם הרבה מעבר לכך".
רדינסקי: "באמצעות מיזמים מסוג זה, אנחנו הופכים את המדינה שלנו למקום מוביל בתחום הרפואה".
שלו: "ברגעים אלה ממש, הרופאים שלנו יושבים עם חולים ומטייבים את המידע שלנו. אותו מפגש עדין בין רופא לחולה, שכה חששנו להכניס אליו את המחשב, כיום אנחנו מבינים שהמחשב מביא הרבה ערך מוסף. רופאים לא יכולים לעשות הכל".
בכנס שנערך לרגל השקת מכון המחקר, הסבירה רדינסקי את קפיצת הדרך המחשבתית שיש לבצע כדי שהאלגוריתמים המופעלים על מידע רפואי, ינבאו את העתיד: "התחלתי לעסוק בנושא לפני 12 שנה, כחוקרת מטעם מיקרוסופט. על ידי בחינת מתאמים בחיפושים באינטרנט, הצלחנו לגלות תופעות לוואי של תרופות. גילינו למשל שאם אדם מחפש מידע על תרופה מסוימת, ואחר כך על כאב ראש עם בחילה, כדאי לו לגשת לרופא כדי שלא יקרה משהו חמור יותר".
אחר כך התבקשה רדינסקי על ידי גוגל להשתמש בנתוני חיפוש כדי לנבא התפרצות מגיפות שפעת. "האלגוריתם עבד, עד שהפסיק לעבוד. מדוע? כי יום אחד השפעת עלתה לחדשות. אנשים התחילו להתעניין בשפעת בחיפוש גם אם לא היו חולים. זו הבעיה בשיטות מחקר מבוססות מתאם - לא יודעים את הסיבה ואת התוצאה".
כדי לנבא סיבה ותוצאה, נוהגים כיום להיעזר במומחים, אומרת רדינסקי. אם תשאל רופא בן אנוש מדוע הייתה עלייה בחיפוש אחר שפעת בתקופה מסוימת, הוא מיד יוכל לומר לך: "כי זה היה בחדשות". "האתגר שלנו היה למצוא גם את הסיבה והתוצאה במידע עצמו", אומרת רדינסקי.
איך עושים זאת? על ידי צירוף הידע של המומחים למידע אותו קוראת המערכת. למשל, ניתן לתת למערכת "לקרוא" עיתונים או מאמרים שבהם כתובות הנחות היסוד של המומחים, ולבנות השערות, שאותן יש לבחון מול המידע. "אנחנו שולחים את המערכת לבית הספר לרפואה", אומרת רדינסקי.
חושפים אבולה
דוגמא לאופן שבו המערכת משתמשת בידע של בני האדם כדי לשער השערות, נמצאת למשל באופן שבו איתרה רדינסקי סיבות להתפרצות אבולה. "המערכת זיהתה מן הנתונים כי כאשר במדינה מסוימת מחפשים זהב ויהלומים, זה גורם לביעור יערות ולתזוזת בעלי חיים. אבל מה הקשר? רק על ידי קריאת מאמרים לגבי מקורות ההדבקה האפשריים באבולה, יכלה המערכת להעלות השערה כי אכן כריתת היערות גורמת לנדידה של עטלפים מן היער למקומות ישוב, וכי מקרים של אבולה נגרמו על ידי אכילת בשר עטלף לא מבושל. חזרנו לתיאורי המקרה ולרופאים, ואימתנו יחד איתם את ההשערה".
במקרה אחר גילתה המערכת מתאם: כולרה מופיעה כמה שנים אחרי בצורת. האם חוסר מים גורם לכולרה? ניתוח של המידע גילה כי הכולרה מועברת דווקא במים. נראה כי מחסור במים גורם למים להזדהם בקלות או דוחף את המקומיים לצרוך גם מים מזוהמים. הפתרון? משלוח מים נקיים למדינות שבהן יש בצורת.
במחקר שבוצע במחלקת טיפול נמרץ בבילינסון, זיהתה המערכת של רדינסקי וצוותה, על ידי ניתוח אלפי מתאמים בין משתנים, עד כמה מנבאת איכות התזונה את סיכויי ההישרדות של חולים בטיפול הנמרץ.
בראיון ל"גלובס" אומרת רדינסקי: "ההשתתפות שלי במכון המחקר היא חלק מהפעילות פרו בונו שלי, במסגרתה אני משמשת כפרופסור מבקר בטכניון". בתפקידה העיקרי רדינסקי היא מדענית הנתונים של ebay והמדענית הראשית של ebay ישראל. "מכבי צברו מידע עצום ממיליוני מפגשים בין חולים והמערכת. אנחנו מתחילים מתחום לחץ הדם, אחת המחלות שעלותן למערכת הבריאות היא מן הגבוהות בארץ.
"ישנה דילמה משמעותית באילו תרופות יש לטפל בכל חולה, והיום הבחירה נעשית באמצעות ניסוי וטעיה. אנחנו מנבאים לכל מטופל מהן 2-3 התרופות הטובות ביותר עבורו, ומעלים ב-150% את הסיכוי להשיג תוצאות טובות. אנחנו עובדים גם עם המערכת וגם עם הרופאים, כשהרופא מאשר כל ממצא. במקרה אחד הצענו תרופה לחולה סוכרתי למרות שהיא אסורה לשימוש בסוכרתיים. לא היה לנו את המידע הזה".
אחרי שיפותח האלגוריתם לחיזוי הטיפול המועדף בלחץ דם, הוא יופעל בקלות רבה יותר עבור מחלות נוספות, כמו דלקת בדרכי השתן וסוכרת. רדינסקי מציינת כי ב-ebay, אחד האתגרים אך גם היתרונות הוא העובדה כי המוכרים מתארים את המוצרים שלהם בטקסט חופשי. גם בעולם הרפואי, רופאים כותבים בטקסט חופשי ולכן יש קשר עמוק בין פעילויותיה.
"לתת לחולה יחס"
באירוע השתתפו רופאים בכירים שהתבקשו לספר מהן הציפיות שלהם מן המערכת. במפתיע, הם לא דיברו על חשש מהצפת מידע ומתביעות משפטיות מגובות במידע רב (אם כי אין ספק כי הם חוששים מכך), אלא ציינו כי הם מצפים כי המערכת תפנה להם זמן, אותו יוכלו להפנות לחולים.
"כשאני לא צריך לשמש כמחשב, אני יכול לתת לחולה שלי יחס וזה מחזיר לי את התשוקה למקצוע", אמר רופא אחד והאחרים הסכימו איתו. באנגלית זה נשמע טוב יותר "The return of compassion, the return of passion". עוד אמרו הרופאים כי מערכת כזו, תשחרר אותם מתלות במידע שמספקות חברות התרופות.
שלו: "חלק מהפרויקטים המתכוננים שלנו כוללים גם ניתוח תמונה וניתוח הקשר בין תמונה לטקסט. למשל, כשמגיע אל הרופא חולה עם תלונה קלינית ותמונת אולטרה סאונד, הרופא לא רושם את כל התלונות שלו ואת כל הממצאים האפשריים בתמונה, אלא רק מה שנראה לו חשוב באותו הרגע. מערכת ממוחשבת יכולה לתעד את הכל, ואז לחפש הקשרים בעלי ערך במידע כולו".
- איך מוודאים שהרופאים לא יוצפו על ידי המידע?
שלו: "כבר היום החוויה של הרופא היא של הצפה. אנחנו נותנים לרופאים כלים לנהל את המידע ויש לנו כוונה להעניק כלים גם לחולים, כדי שיגיעו לפגישה עם הרופא יותר מוכנים".
רן סער, מנכ"ל מכבי הוסיף כי "בעוד עשור, המכונות יטפלו במקרים הרפואיים הקלים, ואת הרופאים נשמור למקרים המורכבים יותר, שלהם הרופא יוכל להקדיש יותר זמן".
רדינסקי ציינה כי הרופא חייב להיות הפוסק האחרון, כדי לחסוך בטעויות גסות של המכונה.
שלו: "לכן חוקר לא יכול סתם לקנות מאגר מידע. צריך להיות קרוב למידע. אם רואים שהאלגוריתם לא עובד, צריך לחזור לחולה עצמו. זה תהליך אינטראקטיבי - לנתונים ולמציאות ובחזרה לנתונים".
- יש כבר גופים עסקיים שעושים שימוש במערכת?
סער: "הרגולציה עדיין לא בשלה. אנחנו מאמינים כי בעוד כמה שנים העולם וישראל יהיו מוכנים לעשות את הצעד הבא".
קאהן: "אני מאמין שזה יקרה יותר מהר".
קאהן: "יש לי תוכנית להשקעות עד גיל 90"
מי שתרם את רוב המימון למכון הוא מוריס קאהן. את הונו המוערך בכמיליארד דולר עשה קאהן באמדוקס ובדפי זהב, אותה הוביל מדור הנייר לדור הדיגיטלי. כיום הוא משקיע במיזמים עסקיים וכן בתחום הרפואי דרך קרן ההשקעות אורום מדיקל, המנוהלת על ידי דן גלוון. בנוסף יש לו פעילות פילנתרופית רבה, בעיקר בתחום הרפואי. "אני מדען מתוסכל", הוא אומר, "בגיל 14 פוצצתי בטעות את המעבדה הביתית שלי, ואף שאיש לא נפגע, זה היה סוף הקריירה המדעית שלי. לכן החלטתי לתמוך במדע. אני מבין עכשיו, כשאני מדבר על זה, שאני כמעט ולא תומך במדע טהור, אלא רק בפעילויות שיש להן ערך ברור לאנושות".
קאהן, שאינו מרבה להתראיין, תיאר בשיחה עם "גלובס" את עיקרי הפעילות הפילנתרופית שלו. "מימנו פרויקט המנוהל על ידי פרופ' אוהד בירק, שבחן מחלות גנטיות אצל הבדואים בארץ שנוטים להתחתן בתוך המשפחה. כך יכולנו לאתר גורמים ל-25 מחלות גנטיות קשות, שמופיעות באוכלוסייה זו אבל גם מחוצה לה. אנחנו נעזרים במטופלים הבדואים כדי לבצע את המחקר הרלוונטי לכל העולם, ותמיד מחזירים לקהילה שהשתתפה במחקר. הפחתנו את תמותת הילדים הבדואים ב-35% ושיפרנו את איכות החיים בקרב אלה ששרדו. היום הם עושים הרבה יותר בדיקות גנטיות ונמנעים יותר מחתונה בתוך המשפחה".
זה בטח קשה לרופא ישראלי לשכנע את הבדואים לוותר על מסורת שמאפיינת אותם לאורך דורות.
"ובכל זאת, הם משתכנעים. שמענו מבכירים בקהילה הבדואית כי כעת אין ברירה ויש לפעול לפתוח קשר לנישואין עם שבטים יותר מרוחקים. זו לא בעיה רק של הבדואים. המחלות שגילו בירק וצוותו נפוצות גם במצרים וערב הסעודית, למשל. בירק ביקר בדוחה והשתתף בעימות מול קהל שבו ייצג את הדעה שלא צריך להתחתן בתוך המשפחה, והוא זכה. הגנטיקאים מהמדינות הללו במפרץ מאוד התלהבו".
פרויקט אחר בו תומך קאהן מוביל פרופ' דרור מאירוב מתל השומר, אשר עוסק בשימור פוריות בנשים שחולות בסרטן השד, ופיתח שיטה אשר מאפשרת לנשים שמקור הסרטן שלהן הוא גנטי (בעיקר על רקע מוטציה בגן ה-BRCA), לברור עובריות שלא יישאו את המוטציה, וכך למעשה מקטינים את תדירות סרטן השד באוכלוסייה. קאהן: "פגשתי את הנשים הללו, והן כל כך מאושרות. אישה דתיה אמרה לי שהיא מרגישה שסוף שסוף היא יכולה להביא ילדים לעולם".
פרויקט מדעי שלישי הוא של פרופ' יובל גדור, שפיתח טכנולוגיה המאפשרת לאתר בבדיקת דם את קיומו של סרטן ולאבחן גם באיזה סרטן מדובר. באוניברסיטת תל אביב תומך קאהן בפרויקט למיפוי גידולים בתלת ממד.
בנוסף לפרויקטים המדעיים משקיע קאהן בפרויקטים טיפוליים. הוא מקים בכל שנה מרפאה לניתוחי קטרקט באפריקה ומציל מעיוורון כ-600 איש בשנה. הוא הקים יחד עם משפחת קופלר חווה לרכיבה טיפולית, מממן מחנה לילידם עם מחלות סופניות "שאליו הם מגיעים בלי הורים ובלי הרופאים שלהם, אלא יכולים להיות פשוט ילדים". פרויקט דגל בפעילותו הוא פרויקט "הצל את ליבו של ילד", פרויקט ישראלי במקור בו מעורבים בתי חולים מכל העולם, אשר מקימים מרכזי מצוינות בתחום הקרדיולוגיה לילדים במדינות מתפתחות.
- בכמה כסף מדובר?
"הרבה. הקציתי חלק נכבד מהוני למחקר ולהפחתת הסבל האנושי".
פעילותו של קאהן בתחום ההשקעות בעבור רווח בתחום הביומד, כוללת את השקעתו בחברת התרופות לסרטן VBL, בה היה אחד המשקיעים הראשונים, בחברת לייפבונד המפתחת מוצרים למניעת דליפות בניתוחים, בפוליפיד, שפיתחה שיטה חדשה להחדרת תרופות לעצמות ושחרורן המושהה והיא נערכת בימים אלה להנפקה, ובחברת BetaO2, אשר מפתחת מכשיר המאפשר להשתיל באופן בטוח תאי גזע שהתפתחו לתאי לבלב, לשם טיפול בסוכרת.
- במה עוד תרצה להשקיע?
"כרגע יש לי תוכנית שלוקחת אותי עד גיל 90. אחר כך אבדוק השקעות חדשות. זה בסך הכל עוד שלוש שנים. אני מעוניין בהשקעה שיש לה פוטנציאל לעזור לאנושות, ואם היא מחזירה לי כסף, זה כמובן רק יתרון. צריך קיבה חזקה לתחום הזה ולהכין את עצמך לכישלון. אבל התועלת אדירה".