במחצית שנת 2016 נחשפנו למיזם שומרי הדרך של עמותת נתיב בטוח, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ומשטרת ישראל. במיזם לוקחים חלק מתנדבים, שמצלמים עבירות תנועה מסכנות חיים, ובאמצעות אפליקציה שולחים את תיעוד העבירה למוקד מיוחד, שמסנן ומעביר תיעודים נבחרים למשטרה, לצורך הגשת תלונה.
אז איפה עומד המיזם כעת, לאחר שהבאזז הראשוני הגדול שהיה סביבו התפוגג כמעט לחלוטין? עו"ד יאיר נתיב, ממייסדי עמותת נתיב בטוח ואחראי על הטמעת הפרויקט ברשות, סיפר כי עד לסוף השנה שעברה הגיעו למוקד קרוב ל-11 אלף תיעודים.
לאחר סינון קפדני הם מצאו כי כ-20% הן עבירות מסכנות חיים, דוגמת מעבר צומת באור אדום, מעבר קו לבן ועקיפות מסוכנות במיוחד, ואת תיעודים אלה העבירו למשטרה למשך טיפול.
להערכתו של נתיב, המשטרה ניפקה כמה מאות דוחות. הוא מוסיף ואומר כי אחוזים בודדים מתוך מקבלי הדוחות ביקשו להישפט, ולמיטב ידיעתו גם אלה שביקשו להישפט הודו בביצוע העבירה במרבית המקרים. בנקודה זו ביקשנו לדעת כיצד הגיבה הרשות השופטת למיזם החדש, והאם ניתן למצוא פסק דין שיעניק גושפנקא משפטית רשמית לדוח, המבוסס על תיעוד מתוך המיזם.
לאחר בירור עם משרד המשפטים ורשות בתי המשפט, הבנו שאין בידנו להתחקות אחר פסק דין או משפט שמתנהל, ומקורו בתיעוד של מתנדבי המיזם. אז פנינו לעו"ד אסף ורשה, מומחה לדיני ביטוח, שהסביר כי הפלטפורמה נבנתה ואופיינה עם גורמים משפטיים בכירים בפרקליטות ובמשטרת ישראל, כדי למנוע ולייתר את הזימונים עד כמה שניתן. אולם צילום העבירה אינו מספק במקרה שהנהג טוען כי נסיבות העבירה שונות מהצילום, והוא אינו גורע מיכולתו של הסנגור לתקוף את מהימנות הראיה. כמו כן, ניתן לטעון כי קיים ספק לגבי זהות הנהג.
גורמים ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים טענו עם תחילת התוכנית כי עצם התודעה של נהגים שיודעים כי עשויים לצלם אותם מבצעים עבירת תנועה, ואף להרשיע אותם על סמך הצילום, מהווה הרתעה במידה גבוהה.
לטעמנו, אם המיזם לא ילווה בקמפיין תקשורתי רחב-היקף, שיזכיר לנהגים הישראלים מדי יום שהם עלולים לקבל דוח על סמך תיעוד רנדומלי, האפקטיביות שלו תהיה מוטלת בספק. אבל תהיו אתם השופטים לעניין זה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.