מחר ההשבעה: אומה שסועה ממתינה לנשיא החדש טראמפ

יום לפני טקס השבעתו של הנשיא המיועד, דונלד טראמפ, על גבעת הקפיטול, אין שום סימן לאיחוי הקרעים בין מוקדי הכוח במערכת הפוליטית האמריקאית - בין המפלגה הרפובליקאית למפלגה הדמוקרטית וסיעותיהן בקונגרס, בין טראמפ לדמוקרטים, בין טראמפ לרפובליקאים, בין טראמפ לקהיליית המודיעין, בין טראמפ לתקשורת הממוסדת. הרשימה ארוכה.

גם השסע בין המחנות הפוליטיים הגדולים באוכלוסיה - לא בין דמוקרטים לרפובליקאים אלא בין אוהדי טראמפ למתנגדיו, והמחנות האלה אינם בהכרח זהים - נותר עמוק כשהיה מאז שזכה טראמפ בפריימריס של המפלגה הרפובליקאית.

ברקע: סקרים שמראים כי טראמפ, ביומו הראשון בבית הלבן, יהיה הנשיא הכי פחות פופולרי בהשוואה לנשיאים קודמים, בתחילת כהונתם, בעשרות השנים שחלפו. בדרך כלל, לאחר שארה"ב בוחרת בנשיא, מגיע שלב של התקרבות ופיוס בין המחנה המנצח למחנה המפסיד. בשלושת החודשים שבין הבחירות לבין ההשבעה, משתדל הנשיא הנבחר לבנות נדבכי רצון טוב עם מוקדי כוח בוושינגטון, ואלה משתפים פעולה. עם כניסת נשיא חדש לבית הלבן ניתנים לו כמה חודשי חסד. זה חלק מהמסורת. המעבר החלק - לפעמים פחות, לפעמים יותר - בין ממשל לממשל אמור להוכיח את עוצמתה של הדמוקרטיה האמריקאית. נשיאותו הקרבה של טראמפ שברה את כללי המשחק הזה. הנשיא הנכנס נמצא עתה בתחתית מידרג הפופולריות.

הנה כמה נתונים: ל-32% מהאוכלוסיה דעה חיובית על טראמפ, ל-42% דעה שלילית, על פי סקר CBS. על פי סקר של "וול סטריט ג'רנל", שיעור בעלי הדעה החיובית על טראמפ הוא 38% בעוד ש-48% רואים אותו באור שלילי. סקר CNN מצא, כי ל-44% דעה חיובית, ל-53% דעה שלילית. על פי סקר של ABC ו"וושינגטון פוסט", ל-40% יש יחס חיובי לנשיא הנבחר, ל-53% - יחס שלילי.

להשוואה: שיעור בעלי הדעה החיובית על ברק אובמה, בתחילת כהונתו, ב-2009, היה 67%. ל-64% היתה דעה חיובית על ביל קלינטון עם כניסתו לבית הלבן ב-2001. אפילו ג'ורג' בוש הבן, שזכה בנשיאות רק בהכרעת בית המשפט העליון, ב-2001, זכה באהדת 50% מהתושבים.

אך פילוח של ממצאי הסקרים מצביע על עומק הקרע בין דמוקרטים לרפובליקאים. למשל, על פי הסקר של "וול סטריט ג'רנל", רק 10% מהרפובליקאים רואים את טראמפ באור שלילי, אך 85% מהדמוקרטים רואים אותו כך.

בכל הסקרים שנמנו לעיל, זוכה טראמפ בציונים נמוכים על תפקודו בהקמת ממשלו. כך, למשל, 52% אינם מרוצים מהדרך שבה מכין הנשיא הנבחר את המעבר לבית הלבן; 44% מרוצים, על פי הסקר של ה"ג'רנל". אך כאשר אובמה הניח את יסודות ממשלו, בשבועות לפני תחילת כהונתו, 71% מהציבור היו מרוצים מהתנהלותו; רק 14% הביעו מורת רוח.

תפקודו של טראמפ בחודש שחלף פגע במעמדו בציבור האמריקאי, אומר ה"ג'רנל" בניתוח תוצאות הסקר שלו. "סיום הבחירות הוא הזמן שבו האומה מתאחדת, בדרך כלל, לפחות באופן זמני, אמר לעיתון פרד ינג, מקצוען סקרים דמוקרטי שערך את הסקר עם מקצוען רפובליקאי. "דונלד טראמפ יורש אומה שמוסיפה להיות מפולגת ושאינה בטוחה האם הנשיא הנבחר מצויד בכישורים ובמזג המתאימים לשמש נשיא".

סימני הקרעים במפה הפוליטית הלאומית ניכרים בכל מקום והם נובעים מסירובו של טראמפ להתקרב אל הממסדים השונים במערכת הפוליטית ולגייסם לצידו. הוא רואה עצמו ככדור הריסה, כדחפור, שתפקידו להשמיד את הממסד, לא להתקרב אליו ולגייס אותו, בדיוק כפי שחברות סטארט-אפ מסוימות רואות עצמן ככוח מחולל שינוי במגזר עסקי מסוים ע"י הריסת הסדר הקיים במגזר זה. כמובן שהממסדים בוושינגטון משיבים מלחמה שערה והתוצאה היא קרבות התשה שמתנהלים בעוז עוד לפני שטראמפ נשבע אמונים. למשל:

בין 50 ל-60 מחוקקים דמוקרטים בבית הנבחרים (מתוך סיעה בת 194 צירים דמוקרטים) מתכננים להחרים את טקס ההשבעה של טראמפ, מחר, במחאה על ציוצים פוגעניים של המיליארדר בגנותו של הציר הדמוקרטי ג'ון לואיס, שהיה אחד ממנהיגי התנועה לשוויון זכויות לשחורים בשנות ה-60 (לואיס הכריז שהוא אינו רואה בטראמפ נשיא לגיטימי מפני שהוא קיבל סיוע מרוסיה).

טראמפ מוסיף לנהל קרבות מגע עם קהיליית המודיעין לאחר שהשווה אותה ל"גרמניה הנאצית" בעקבות דליפת מסמך שטוען כי טראמפ חשף עצמו למצבים מביכים בחדרו בבית מלון במוסקבה ב-2013. הוא מאשים את ה-CIA בהדלפה וטוען שמלכתחילה לא היה צריך להעלות על הכתב את הטענות האלה. אנליסטים אומרים, שאין תקדים לכך שנשיא מרחיק מעצמו את הממסד המודיעיני שאמור לשרת אותו.
הנשיא הנכנס יוצר קרע עם סנטורים רפובליקאים שמרניים, עם אג'נדה ניצית, שאינם יכולים לשאת את חיזוריו המתמידים אחרי ולדימיר פוטין, נשיא רוסיה, ואת נטייתו לומר אמן אחרי הצהרות שיוצאות מפי פוטין, אך ללעוג להצהרות של של ראשי המודיעין האמריקאי או להטיל בהן ספקות באופן פומבי.

הסנטורים הרפובליקאים הוותיקים ג'ון מקיין ולינדסי גרהאם נמנים עם המחנה הזה ואין ודאות שהם יצביעו בעד מועמדו של טראמפ לשר החוץ, רקס טילרסון, בגלל קשריו החזקים עם פוטין בהיותו יו"ר ומנכ"ל אקסון מוביל.

במקביל, מקומם טראמפ נגדו פלח אחר של המפלגה הרפובליקאית, השמרנים הפיסקליים, התומכים הנלהבים ביותר בביטול אובמה קייר. הנשיא הנבחר תקע מקל גדול בגלגליהם בהצהירו שמטרתו היא לבטח כל אזרח. זו הצהרה פופוליסטית שמשמעותה הנהגת ביטוח בריאות אוניברסלי כמו במדינות סקנדינביה, למשל, והיא תוביל לעימות בינו לבין מחוקקים רפובליקאים.

טראמפ מוסיף לנהל מלחמת חרמה בתקשורת הממסדית. הוא מעליב עיתונאים וכלי תקשורת ("CNN - ערוץ של חדשות בדויות", הוא הכריז במסיבת עיתונאים וסירב להתיר לכתב הרשת לשאול שאלה) ועתה מזהיר מטה טראמפ שבדעתו לנתץ מסורת מפוארת, שתחילתה במאה ה-19, ולסגור את חדר העיתונות בבית הלבן ולהעבירו לבניין משרדים סמוך.

טראמפ טוען, כי כבר היינו בסיפור הזה, וכי לסקרים אין ערך. "אותם אנשים שערכו את סקרי הבחירות הבדויים, ששגו כל כך, עורכים עתה את הסקרים החדשים. אלה סקרים שקריים כמו קודמיהם", הוא צייץ באחרונה.

אבל הסקרים מדאיגים אותו ואת צוותו, לדברי אנליסטים. יחס הקונגרס לנשיא מוכתב ע"י שיעור התמיכה של האוכלוסיה בו. ככל ששיעור התמיכה הציבורית בנשיא גבוה יותר, כן תגדל נכונות הקונגרס לשתף פעולה עמו. יש מספיק נקודות חיכוך בין הקונגרס לטראמפ. אם הפופולריות של טראמפ תוסיף להיות נמוכה, המחוקקים, ובכללם רפובליקאים, יתחילו להתמרד. זה הטבע האנושי.