קבוצה של אנשים עומדת בכיכר מרכזית, שבשנים האחרונות התרחשו בה תקריות אלימות רבות, אך כרגע אין בה כוח שיטור. בתוך דקות, קרב מילולי הופך לתגרה מקומית ואז לתגרה המונית. בתוך שניות, רחפן מופיע בשמים ומרסס בגז מדמיע את ההמון. התגרה מתפזרת, והשוטרים שלא היו במקום קודם לכן עוצרים את מחרחרי הריב. מדע בדיוני? לא בדיוק.
הטכנולוגיות המשמשות את המשטרה הופכות מתוחכמות יותר ויותר, ותרחיש הרחפן כבר אפשרי מבחינה טכנולוגית. מבחינה רגולטורית, משפטית ולוגיסטית, לעומת זאת, הוא רחוק הרבה יותר. אבל לא עד כדי כך רחוק.
ממש לאחרונה הצטיידה משטרת ישראל בקרוב ל-100 רחפנים בעלי יכולת תצפית, ניתוח תמונה וביצוע פעולה בשטח. עשרות שוטרים עברו קורסים להכשרה בתפעול הרחפנים הללו (כ-5 שבועות לימוד), ונראה שהרחפנים עומדים להפוך לכלי משמעותי בטיפול בזירות פשע בישראל. במקביל, מרושתת הארץ בהדרגה במצלמות, במיקרופונים ובחיישנים, בין היתר במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות" שמנהלים המשרד לביטחון פנים והמשטרה.
השילוב הזה בין יכולות הצילום, עיבוד התמונה והרחפנים, מציג לנו משטרה שונה מזו שהכרנו, גוף שהוא הרבה יותר "אח גדול". בכל רגע נתון במרחב הציבורי, ייתכן שמערכת לא מאוישת בשירות המשטרה מתעדת אתכם, מקליטה אתכם, מזהה את פניכם, מפענחת את מעשיכם ונערכת לפעולה, שגם היא יכולה הייתה להיות אוטומטית אם רק היו מאפשרים זאת. בינתיים, אנחנו עוד לא שם.
העיניים והאוזניים של השוטרים
ראש מפא"ט (מחלקת פיתוח אמצעים טכנולוגיים) במשטרה, עפר שנהב, חושף בשיחה עם "גלובס" נדבך מהטכנולוגיות הללו, בלי לתת כמובן יתרון לעבריינים. לדבריו, כל הפיתוחים הללו הם בחזית הטכנולוגיה המשטרתית העולמית.
"הרחפנים נותנים לנו אפשרות להביט מלמעלה בלי העלות וההיערכות הדרושים להטסת מסוק", אומר שנהב. "ניתן להשתמש ברחפנים לחיפוש נעדרים, או לאיסוף מידע לתרחישים שונים. נניח אם מתקיימת תהלוכה ואנחנו רוצים לאמוד את מידת הצפיפות והעצבנות של הקהל בהפגנה, או בהופעה של אלטון ג'ון בפארק. טוב, אולי לא אלטון ג'ון", הוא צוחק.
"אנחנו כבר מתחילים להשתמש ברחפנים כדי לקבל מענה שהיום אנחנו לא יכולים לקבל בשום דרך אחרת. הם נועדו להיות כוח סיור עליון שמגיע עוד לפני הניידת. לאחרונה התרחש אירוע בצרפת שבו נדרשו לשוטרים שעתיים ועשרים דקות עד שהגיעו לשטח, ובאמצעות הרחפנים ניתן להגיב מהר יותר. המטרה היא שחלק מהרחפנים יהיו אוטונומיים, כלומר הם לא יצטרכו מפעיל מהשטח שיתפעל אותם. באמצעות יכולות של ניתוח תמונה, הם יוכלו לזהות את המתרחש ולהתחיל להעביר מודיעין בעצמם עוד לפני שכוח השיטור מגיע לשטח".
רחפנים הם מהירים, עיליים ולא מאוישים, כך שניתן לשגר אותם בקלות יחסית לאזור מסוכן כדי לאסוף מודיעין, וניתן לקבל באמצעותם צילום סטרילי. הם גם לא מאוד יקרים, לא במידה שהמשטרה תהסס לשלוח אותם למשימה בעת הצורך. באמצעות שיגור להק של רחפנים גם ניתן לצלם זירה מכמה כיוונים ולקבל מודל תלת-ממדי שלה. אבל צילום הוא רק חלק מהסיפור. רחפן מתוחכם יכול גם לשמוע ולהריח.
לצד הרחפנים האוטונומיים שאינם מוסמכים לצאת לפעולה, ישנם גם רחפנים לא-אוטונומיים שכן יוכלו לבצע פעולות בשטח. כבר בקרוב מתכננים להשתמש בהם בפעולה מבצעית, שכוללת תצפית וגם מעבר לכך. שנהב לא מסגיר מהו ה"מעבר לכך", אולם ניתן לנחש זאת אם מסתכלים מעבר לים, על היכולות שכבר פותחו ברחפנים משטרתיים וצבאיים בעולם.
רחפנים צבאיים ניתן לצייד היום ברובים, בטילים או בפצצות. סביר להניח שאלה המשטרתיים לא יגיעו עד כדי כך, אולם בהחלט ניתן לצייד אותם בחומרים לפיזור הפגנות, והם יכולים לשפוך מים על מפגינים או להאיר באור בוהק שטח שבו מבוצע פשע בחסות החשיכה.
אחד הדברים שאולי הכי מלחיצים מנקודת מבטו של מי שבורח מרחפן היא האפשרות שלו לירות באקדחי הלם חשמלי. שנהב אינו מגיב על כך ישירות, אך אומר שהרחפנים בהחלט יהיו אקטיביים בעתיד במניעת פגיעה בסדר וברכוש.
שיטת גוגל ופייסבוק
שנהב מתאר תהליך נוסף שעוברת המשטרה, והוא מעבר מהתבססות על מודיעין מאמצעי תקשורת ומבני אדם למודיעין ויזואלי (ממצלמות) ומרשתות חברתיות. שנהב לא מוכן לגלות כמה משטחה של מדינת ישראל מרושת במצלמות ולא בטוח שמישהו יודע את התשובה במדויק, אולם ככל הנראה מדובר בחלק ניכר מהשטח. "ברגע זה אנשים מתקינים מצלמות במרחב הפרטי שלהם וסביבו. שיעור השטח המצולם גדל בקצב אדיר".
למרות זאת, אולי תשמחו לדעת שהמדינה עדיין מעוניינת לתת לכם תחושה שאתם חופשיים יחסית בזמן שאתם הולכים ברחוב ולכן נמנעת, לדוגמה, ממתן דוחות חניה למי שכלי רכבו נתפס בעדשת המצלמה כשהוא חונה לא כחוק. כיום רק פקחים בני אנוש מוסמכים לתת דוחות, וזה לא משום שאין אפשרויות אחרות. כשהמשטרה תבחר בכך, היא תוכל לתפוס אתכם חונים באופן מעצבן בכל מקום, בכל רגע. בכל מרכזי הערים.
הגישה הזאת דומה לגישה שאימצו פייסבוק וגוגל - הן אוספות עלינו המון מידע, אך משתדלות שלא להשתמש בכולו, גם אם זה רווחי, כדי שלא נהפוך לפרנואידים. "אנחנו לא שוכחים מי כאן הספק ומי הלקוח", אומר שנהב, "המטרה שלנו היא להשתמש באמצעים הללו כדי לשרת את הציבור ולשפר את תחושת הביטחון האישי שלו, ולא להיפך".
אחת מפריצות הדרך הטכנולוגיות בשנים האחרונות הייתה השיפור המשמעותי ביכולות של זיהוי תמונה ועיבוד תמונה. במקביל, השתכללו גם יכולות ה"ביג דאטה" והבינה המלאכותית, המאפשרות למחשבים לנתח את התמונות הללו.
"אנחנו יכולים ללמד את המצלמה דפוסים כך שהיא תתריע על חריגה מהם, גם אם לא לימדנו אותה מהם הדפוסים ומהי חריגה. לדוגמה, היא תוכל לאתר מכוניות שנוסעות נגד כיוון התנועה או במהירות מופרזת גם אם לא לימדנו אותה את הקונספטים האלה האלה של מהירות, כיוון ונהיגה אגרסיבית, אלא הראינו לה לאורך זמן מכוניות הנוסעות כפי שצריך".
באותו אופן ניתן ללמד את המצלמה לזהות התגודדויות, תגרה, אדם הבורח באופן חשוד וכדומה. ניתן גם לבקש מהמערכת בדיעבד להראות למשל את כל המכוניות האדומות שעברו במקום מסוים - חיפוש שבעבר רק בן אנוש היה יכול לעשות.
המחיר הוא שכולנו הפכנו מושא למעקב. מצלמות רבות מותקנות היום במרחב הציבורי על ידי המשטרה, במסגרת פרויקט "עיר ללא אלימות" וגם אנשים רבים מתקינים מצלמות בבתיהם ובעסקיהם. "בעיניי זה טוב שהעולם מתעטף במצלמות", אומר שנהב. "יש לזכור שבסוף ההסתברות ללכידת פשיעה ולתיעוד אירועים היא פונקציה של מספר המצלמות.
"ככל שנשים מצלמות רבות יותר ונתעד את הפשיעה, אנחנו מאמינים שנפחית אותה. ראינו באירועי דיזנגוף ושרונה כי המשטרה מיד הייתה יכולה להשתמש בכל צילום, גם אם לא היא התקינה את המצלמה".
התרעת רעש לסלולר
ולא רק במצלמות המרחב הציבורי מרושת, גם במיקרופונים. רובנו כבר ערים לכך שאנחנו מוקלטים תדיר. כל מי שהתקין אפליקציית צ'ט של פייסבוק חתם, למשל, על זכותה להקליט אותו גם אם לא לחץ על "הקלט". גם המשטרה מתקינה מיקרופונים במיקומים שונים, והשימוש בהם נע בין מניעת רעש לאיכון ירי.
"איכון ירי במשטרה הוא שונה מאשר בצה"ל", מסביר שנהב. "כאשר אתה חייל ויורים עליך, קל יחסית לדעת מהיכן הירי מגיע. הוא תמיד בקו ראייה. שוטר, לעומת חייל, צריך לאתר ירי במרחב, ולא כזה שמכוון אליו דווקא. כמו כן, הוא לא אמור בהכרח לירות חזרה אלא לעצור את היורה ולהביאו למשפט". לכן האיכון חייב להיות מדויק כדי להוות ראיה. המיקרופונים המפוזרים במרחב מקליטים את הירי.
"כשיורים, תחילה מתפשט גל הדף, ואחריו מגיע גל הקול", הוא מסביר, "אנחנו יכולים לזהות את שניהם ולהבין לפי זה בדיוק מתי ומהיכן נורתה הירייה".
אבל מניעת רעש היא אולי מטרה קצת יותר יומיומית. לדברי שנהב, רעש הוא מהתלונות הנפוצות מצד אזרחים, ומיקרופון יכול לסייע במניעתו. "המיקרופון יתריע על רעש חריג במקומות המועדים, עוד לפני שהשכנים צריכים להגיע לסף עצבים ולדווח על כך", הוא אומר. בעתיד, גם הטיפול ברעש יוכל להיות אוטומטי - הטלפונים של החוגגים במקום יקבלו התרעה שהם מרעישים ואם לא יחדלו מכך בהקדם, יגיע שוטר.
לרוב ההתרעה הזאת מספיקה, בעיקר אם מוסיפים אזהרה שההתנהגות מתועדת במצלמות. אולם שנהב ממהר להרגיע: "אנחנו לא הולכים לעשות זיהוי פנים לכל מי שעושה רעש בגינה ציבורית". אם המשטרה תשתכנע שהציבור נהנה מרעש במקום מסוים, היא לא בהכרח תפעל להפסיקו רק משום שאלה הנהלים ומשום שהרעש נקלט בחיישן.
"יש פניות רבות מגורמים באירופה לשיתוף פעולה"
"למרבה הצער, ישראל נחשבת מעצמה בייצור תרחישים מבצעיים", אומר עפר שנהב ומכוון לכך שיש אצלנו הרבה צרות, מסוגים שונים, שמגיעות אלינו רגע לפני שהן מגיעות לאירופה ולארה"ב. לכן זירת ביטחון הפנים היא אחת הזירות המשמעותיות שבהן ישראל משתפת פעולה עם מדינות אחרות. "קיימות פניות של גורמי טכנולוגיה וביטחון רבים באירופה למשטרת ישראל כדי לקדם פרויקטים משותפים", אומר שנהב.
שיתוף הפעולה בפיתוח טכנולוגיות משטרתיות נעשה בעיקר דרך תוכנית המסגרת לשת"פ במחקר ופיתוח, שבה חברה ישראל כבר 29 שנה. "קיימות פניות רבות של גורמי ביטחון וטכנולוגיה אירופאים שונים למשטרת ישראל, כדי לקדם פרויקטים מהסוג הזה. בפברואר הקרוב נקבל תוצאות של ועדה של האיחוד האירופי, שתחליט אם להגביר את המעורבות של ממשלת ישראל בפרויקטים מחקריים וטכנולוגיים בתוכנית המסגרת".
בשבוע שעבר נערך ערב גאלה לציון 29 שנה להשתתפות ישראל בתוכנית המסגרת, המדינה הראשונה שהשתתפה בה שאיננה ממש באירופה. תוכניות המסגרת הללו הן התוכניות הציבוריות הגדולות בעולם הממומנות באופן ציבורי - 80 מיליארד אירו בין 2014 ל-2020
"ישראל היא שותפה מוערכת ומצליחה בתוכניות המסגרת", אומרים באיחוד. "השתתפו בה אלפי מדענים לאורך השנים. בתוכנית המסגרת האחרונה, השביעית, 1,620 פרויקטים בהשתתפות ישראלית גייסו 875 מיליון אירו. בתוכנית החדשה, הוריזון 2020, ישראלים כבר משתתפים ב-430 פרויקטים הממומנים ב-350 מיליון אירו".
על השולחן במשטרה: הפיתוחים שנמצאים בעבודה
■ מערכת מוקד 100 חכמה
במערכת הזאת ניתן לקבל מידע באמצעות צ'ט, מסרונים או באינטרנט. היום רוב הפניות למוקד 100 הן לקבלת מידע, והן חוסמות את המוקד. קיים אמנם מוקד 110 למטרה זו, אולם אזרחים מעדיפים לחייג 100, כי שם יקבלו תמיד מענה מהיר ומאויש. במשטרה מקווים שהנגשת המידע באמצעים טכנולוגיים יעודד את האזרחים בכל זאת להעדיף אותם על פני המוקד המאויש.
ייתכן שבעתיד ניתן יהיה להשתמש במערכות לזיהוי התרגשות בקול ולזיהוי תוכן הדברים כדי לנתב שיחות על פי רמת הדחיפות האמיתית שלהם, אבל דווקא בעניין זה שנהב קצת סקפטי. "זה לא צפוי בזמן המאוד קרוב. אני לא רואה אותנו אומרים 'לרצח הקש 1, לאלימות במשפחה הקש 2'", אומר שנהב.
■ סימולטור חקירות
על פניו, חקירה היא תהליך אנושי לגמרי. הרי שום מכונה לא תצליח לפענח את הדינמיקה בין נחקר לחוקר, ובכל זאת יש מקום לטכנולוגיה בחקירות. "בנינו פלטפורמה שתפקידה לאמן את החוקר לקראת החקירה ולתעל אותו למגוון שאלות שיכולות להשפיע על תגובות הנחקר", אומר שנהב. "אנחנו בעצם מייעלים כך את תהליך החקירה. את הסימולטור 'תופרים' באופן נפרד לכל חקירה, יחד עם חברה ישראלית גדולה, שהיא בעצם מתכננת את האוואטר של הנחקר.
"אנחנו בונים סדרה של שאלות ותשובות, והחוקר נחשף אליהן בתוך עולם של מציאות מדומה, שמדמה לו את סביבת החקירה, את השולחן ואת הנחקר".
■ מצלמות גוף
המפכ"ל החליט שכל שוטר יישא מצלמת גוף, וכעת זה בתהליך של רכש. המצלמות הללו יאפשרו לשוטרים, כמו לאזרחים, לתעד אירועים ולהציג אותם באופן לא ערוך.
רחפן / צילום: רויטרס